סימון מקום במעלית במרכז קניות באינדונזיה לצמצום סיכויי ההדבקה בקורונה / צילום: Trisnadi, Associated Press
בשבועות האחרונים, נאלצנו להתרגל לשגרת היגיינה חדשה: שטיפת ידיים פעמים מרובות ביום למשך 20 שניות, הימנעות מנגיעה בפנים, אלכוג'ל ועוד. ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי וגופי בריאות אחרים גרמו לציבור לסגל הרגלים חדשים כדי לצמצם את סיכויי ההידסקות בווירוס הקורונה.
בשל המחקר המועט הנוגע לנגיף, אמצעי הזהירות שננקטים הם רבים, גם אם לא תמיד ברורה מידת האפקטיביות שלהם. ככל שחולף הזמן כך מוטל ספק בחלק מהאמצעים שננקטים, למשל חיטוי מקומות ציבוריים, שימוש במסכות שונות והימנעות ממגע במשטחים, שעליהם יכול הווירוס לשרוד למשך זמן.
לפני חודשיים צפינו בתמונות של סינים מחטאים כל אריזה של משלוח מזון שהגיעה לפתח דלתם. לאחרונה במרכולים בארץ החלו לחלק כפפות לצרכנים, שחלקם מגדילים ראש ומרססים באלכוהול את המוצרים עם הגעתם הביתה.
כמה זמן שורד הווירוס על משטחים? לפי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת לרפואה של ניו-אינגלנד, הווירוס שורד באוויר עד כ-3 שעות, על משטחי נחושת עד כ-4 שעות, על משטחי קרטון כ-24 שעות, ועל פלדת אל-חלד ופלסטיק (העוטף את מרבית המוצרים אותם אנו רוכשים), עד כשלושה ימים.
הניסוי נערך במעבדה, בטמפרטורה של 21-23 מעלות צלזיוס ו-40% אחוזי לחות. כמות הנגיף שנותרה על המשטח, היא פחות מ-0.1% מהכמות ההתחלתית. הניסוי בוצע בתנאי מעבדה ספציפיים, כך שלא ניתן לדעת, למשל, מה היו התוצאות אילו הטמפרטורה במעבדה הייתה גבוהה יותר. אך לפי המחקר ומומחים העוסקים בתחום, סיכויי ההדבקה ממשטחים נמוכים.
במקביל, השבוע פורסם דו"ח של ה-CDC האמריקאי, שבו הוסבר כי ספינות שייט מספקות תנאים נוחים להתפרצויות של מחלות זיהומיות, בשל הסביבה הסגורה והמגע בין מטיילים ממדינות רבות. אחד הממצאים שהתגלו על הספינה, הוא שהווירוס שרד משך 17 יום.
הדו״ח מדגיש שאי אפשר להשתמש במידע כדי להסיק אם אפשר להידבק ממגע במשטח נגוע, ואם הנגיפים שנמצאו שם הם בכלל עדיין פעילים ומדבקים.
ד"ר אלה סקלן, מומחית לווירולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, מסבירה כי לא ניתן להסיק מהדוח דבר בנוגע להדבקה: "הבדיקה שהם ביצעו בודקת את הנוכחות של החומר הגנטי של הנגיף. זה לא אומר שהמעטפת, שהנגיף צריך עבור ההדבקה, שלמה. בדיקה להדבקה היא בדיקה אחרת מאלו שבוצעו, וחשוב להבין את הנקודה הזו. צריך להתייחס לממצאים בערבון מוגבל".
השאלה שעולה היא עד כמה סביר להידבק באופן הזה?
"ההדבקה האפידמיולוגית הכמעט היחידה שאנחנו רואים, היא הדבקה מאוד מקומית - אנשים שבאים במגע אחד עם השני בטווח קצר", מסביר ד"ר אורן קובילר, מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. "אם יש הדבקה ממשטחים - היא מאוד מינימלית. עד כה לא זוהו מקרים כאלה, גם אם אי-אפשר לשלול זאת לחלוטין.
"השרידות של הווירוס בתנאי מעבדה סטריליים, לא קיימת באותו אופן בחוץ, שם סיכויי ההישרדות שלו קטנים יותר. אנחנו לא יודעים מהי המנה האפקטיבית להדבקה ממשטחים, אך ממה שאנחנו רואים אצל רוב האנשים, ההדבקה היא ממקור קרוב מאוד מחולה, ולא חלקיק שעבר פעם אחת והדביק - שכן אז היינו רואים הדבקה יעילה יותר".
לאור הממצאים, איך אנחנו צריכים להתנהל?
"לא צריך להתעלם לחלוטין מעניין המשטחים. הוא תאורטי, ואין לנו הוכחה שמתבצעת כך הדבקה, אבל צריך לנקוט משנה זהירות. צריך להקפיד לשטוף ידיים היטב ולשמור על היגיינה, לא לקרב את הידיים לפנים - בטח לא כשעובר זמן מהפעם האחרונה שבה שטפנו ידיים.
"אני לא מחטא כל קרטון או אריזת פלסטיק שאני קונה. מניסיוני במעבדה, כדי לשמור את הווירוס חי ומדבק, צריך לעשות הרבה פעולות. לכן, להניח שהוא נשמר על משטחים ומדביק מהם לאורך זמן כשהם לא סטריליים - זה לא מאוד סביר. מה שחשוב זה לשמור על מרחק של 2 מטרים ולשטוף ידיים.
"כפפות, אגב, הן משטח שתאורטית עליו שורד הווירוס יותר זמן מעל היד, צריך להקפיד לחטא את הידיים. כפפות מזדהמות באותה מהירות - אם לא יותר - מאשר הידיים. אם מקרבים כפפה לפנים - אז הרסת את כל מה שעשית. עדיף לשטוף ידיים לפני ואחרי שיוצאים מהסופר או לשפשף את הידיים היטב עם אלכוג'ל, במידה ואין סבון ומים בקרבתנו".
גם פרופ' גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הסביר בשבוע שעבר כי גם אם נותר ריכוז מסוים של נגיף על משטח, זה לא אומר שהוא מדבק: "יש 'מנה אינפקטיבית' מסוימת שנדרשת כדי להידבק, וצריך ככל הנראה 'מנה' גדולה כזו", ולכן, לדעת המשרד לדבריו אין בעיה למשל עם משלוחי מזון. אם וירוס שורד על משטח זמן רב, המנה המדבקת פוחתת עם הזמן בקצב לוגריתמי.
ד"ר סקלן, מסבירה מדוע חשוב לשמור על היגיינה: "אם חולה קורונה התעטש על היד ולאחר מכן ניגב אותה על העגלה, ומיד אחריו אנחנו נשתמש בה וניגע בפנים - יש סיכוי מסוים להידבק. בתוך כך, יש סבירות גבוהה יותר שעגלה שנגעו בה 50 איש באותו יום תהיה יותר מזוהמת ממוצר שנח על המדף ונגעו בו אדם או שניים.
"צריך לשמור עכשיו יותר על היגיינה, אך סיכויי ההדבקה הגבוהים ביותר הם באמצעות הדבקה טיפתית. אם אתה נמצא בטווח קרוב למישהו שחולה ואתה שואף את זה לדרכי הנשימה שלך - זו דרך ההדבקה הקלאסית".
את ממליצה להשתמש במסכות, למשל, כדי לצמצם את סיכויי ההידבקות?
"המסכה הכירורגית - כשמנתח לובש אותה, הוא מגן על החולה. לא להפך. אם מישהו חולה, כדאי שישים מסכה כזו כדי לא להדביק אחרים. אם אתה בריא והולך עם מסכה - היא לא אמצעי הגנה מפני הווירוס, והיא גם מאבדת מעילותה אחרי כמה שעות. ה-N95 יותר יעילה, אבל אם אתה מסתובב באוויר הפתוח או במרחק של 10 מטרים מאנשים, אתה לא צריך גם אותה.
"צריך לדעת להשתמש במסכות. שימוש לא נכון יכול לגרום יותר נזק - למשל, בדרך ההסרה שלה. לפי ארגוני הבריאות בארה"ב, אין המלצה לשים מסכה כזו. מי שצריך כרגע את המסכה הזו שעה שבעולם יש חוסרי ציוד, הם הצוותים הרפואיים שמטפלים בנו. אחריותנו לדאוג עכשיו להשאיר את המלאי הזה להם - ולא לרוץ לקנות אותן".