גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כששוקי ההון "קוּקוּ", חפשו הזדמנויות ב-CoCo

האם לאור משבר הקורונה עלולה גם בבנקים בישראל להתבצע מחיקת אג"ח קוקו? ● להערכתנו, היקפי ההון בבנקים, סוג הקוקו שהונפק ורתיעת המפקח מההשלכות - מביאים לכך שההסתברות לכך נמוכה מאוד

השילוב בין מחיקת אג"ח ה-CoCo (איגרות חוב מסוג Contingent Convertible) הראשונה בתולדות אסיה, בבנק ההודי Yes (שעליה כתבנו ב"גלובס" בשבוע שעבר), לבין המשבר הכלכלי החמור המתהווה בעולם ובישראל, הוביל משקיעים לתהות באשר לסיכונים למחיקת קוקו גם בבנקים ישראליים. בשבוע האחרון האמירו תשואות אג"ח הקוקו בישראל והגיעו ליותר מ-6% עבור הבנקים הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות ודיסקונט, עברו את ה-7% בבנק הבינלאומי - ובבנק ירושלים חצו את ה-10%. 

השאלה הנשאלת היא האם גם בבנקים בישראל עלולה להתבצע מחיקת קוקו? אמנם מוקדם להעריך את עומקו והשלכותיו של המשבר הנוכחי, אבל להערכתנו, ההסתברות לכך נמוכה מאוד. לכן, לדעתנו, התשואות באג"ח קוקו בישראל כיום מגלמות פיצוי גבוה ביחס לסיכונים.

מכשירי רובד 2 בלבד

תחת תקנות באזל III, בנקים יכולים להנפיק שני סוגי אג"ח קוקו. בעולם, יותר מ-80% מהנפקות הקוקו הן של מכשירים המסווגים כרובד 1. מנגד, בישראל הונפקו רק מכשירי הון רובד 2. השוני במאפיינים בין שני סוגי הקוקו מביא לכך שהסיכון להפסדים במכשירי רובד 2 נמוך יותר משמעותית.

נתחיל מסיכון הקופונים. במכשירי רובד 1 הבנקים מורשים לבטל קופונים, ובמקרה שלבנק אין די רווחים ראויים לחלוקה, אף חל איסור לשלמם. מנגד, במכשירי רובד 2 הבנקים או המפקח אינם מורשים לבטל קופון, בשום מצב. 

שנית, וחשוב מכל, סיכון הפסדי הקרן. בכל מכשירי הקוקו, אם רמות ההון של הבנק יורדות מתחת לספים שהוגדרו מראש, או כשהמפקח מחליט שהבנק הגיע ל"נקודת אי-קיימות", ניתן למחוק את הקרן שלהם או להמירם למניות.

במכשירי רובד 1, הטריגר למחיקה או להמרה גבוה יותר מאשר במכשירי רובד 2 - לרוב ירידת יחס הלימות ההון ל-7% לעומת 5%.  

הבדל משמעותי נוסף, שלהערכתנו, חלק מהמשקיעים אינם מודעים אליו, נעוץ במרחב שיקול דעתו של המפקח על הבנקים: הוא רשאי למחוק מכשירי הון רובד 1 בתנאים פחות חמורים מאלה שמצדיקים מחיקת מכשירי הון רובד 2.

נסביר את משמעות הדבר: קוקו רובד 1 מוגדר כהון של "עסק חי", בעוד שרובד 2 מוגדר כהון של "עסק מת". כלומר, הון רובד 1 נועד לאפשר למפקח לחדש את הון הבנק, כשהבנק עודנו סולבנטי (בעל יכולת פירעון להתחייבותיו), באמצעות מחיקת הון המניות הקיים וקוקו רובד 1 - ולאפשר לו להמשיך לפעול (כבנק עצמאי או תחת בנק אחר).

מנגד, הון רובד 2 נועד לספוג הפסדים בחדלות פירעון. בכך, הוא משמש שכבת הגנה נוספת לבעלי החוב של הבנק, בדגש על הפיקדונות.

לפיכך, בשונה מרובד 1, כשבנק עודנו סולבנטי ונהנה מהלימות הון גבוהה ביחס לטריגר, קשה להצדיק החלטה של מפקח למחוק הון רובד 2.

השוואת מאפייני אגח CoCo

עודפי הון גבוהים ושמרנות גבוהה

להערכתנו, עודפי הלימות ההון הגבוהים בבנקים הישראלים ביחס לדרישות - וקל וחומר המרחק הרב שלהם מהטריגר המוגדר בקוקו - מביאים לכך שהסיכון למחיקת קוקו בישראל נמוך במיוחד.

הבנקים בישראל נהנים מעודפי הון גבוהים, המציבים אותם במרחק רב מהטריגר ב-CoCo

שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, החזיקו הלימות הון ליבה של 11.88% ו-11.53%, בהתאמה, מעל לדרישה בגובה 10.27%. נוסף על כך, ההון הכולל של הבנקים עומד על 15.67% בלאומי ו-14.64% בפועלים - הרבה מעבר לדרישת המינימום בשיעור 13.77%.

גם בבנקים הבינוניים קיימים עודפי הון ליבה, אבל מתונים יותר. דיסקונט מחזיק הון ליבה בסך 10.31% לעומת דרישה של 9.2%, והבנק הבינלאומי 10.81% לעומת 9.31%. עודפי הון קטנים יחסית מתקיימת במזרחי טפחות, המחזיק 10.14% לעומת דרישה של 9.83%. 

בקרב הבנקים הקטנים, בנק אגוד מחזיק הון ליבה בשיעור 10.73% - עודף משמעותי ביחס לדרישה של 9.39%. בנק ירושלים מחזיק הון ליבה בשיעור 10.4%, לעומת דרישה של 9.9%.

יתרה מכך, מכיוון שבישראל משתמשים בגישה הסטנדרטית להקצאת הון תחת באזל III, ולא בגישה המתקדמת (IRB), המבוססת על מודלים פנימיים של הבנקים עצמם, הקצאת ההון של הבנקים הישראלים שמרנית במיוחד. 

הסיבה לכך היא שמשקלי הסיכון המשמשים לחישוב דרישות ההון בארץ גבוהים בהשוואה בינלאומית, בעיקר לעומת הבנקים הגדולים באירופה. כלומר, אם בנק משתמש במשקל סיכון גבוה מבנק אחר, נכסי הסיכון שלו (RWA) יהיו גבוהים יותר.

כתוצאה, כדי להשיג יחס הלימות הון מסוים (הון חלקי נכסי סיכון), הבנק יידרש להחזיק יותר הון. לפיכך, ביחסי הלימות ההון של הבנקים הישראליים מגולם היקף הון גבוה במיוחד - לעתים פי שלושה ויותר בהשוואה לבנקים זרים מובילים. בבוא המפקח להעריך את היקף ההון העומד לרשות הבנק לספוג הפסדים, זהו מאפיין מפחית סיכון משמעותי נוסף.

על עמידות הבנקים ניתן ללמוד גם מתוצאות מבחני הקיצון, שמבצע בנק ישראל. במבחן האחרון ב-2018, נותח תרחיש הכולל משבר בשוק הדיור, התכווצות התוצר ועלייה באבטלה, לצד עליית ריבית משמעותית של בנק ישראל. לאורך כל התרחיש, כל הבנקים שמרו על יחס הון עצמי רובד 1 גבוה משמעותית מהרמה שדורש בנק ישראל בתרחישי הקיצון (6.5%). יחס הון הליבה הממוצע ירד מכ-11.0% באותה שנה לכ-10.3% בשנה לאחר מכן. בנק בודד, שזהותו לא פורסמה, ירד ליחס הון של 7.2% (עדיין גבוה מהטריגר) - ובשאר הבנקים הפגיעה היתה הרבה פחות חריפה.

להערכתנו, הפגיעה במציאות עשויה להיות חריפה פחות, שכן שבתרחישים כאמור יוכלו הבנקים לאורך הזמן לנקוט צעדים שישפרו את הלימות ההון שלהם, באופן שתרחישי הקיצון הסטטיים לרוב אינם מביאים בחשבון.

נוסף על כך, תיקי האשראי העסקיים והצרכניים של הבנקים מאופיינים בחיתום שמרני, המצמצם את פגיעותם למשבר. באשר לתיקי המשכנתאות, על אף העלייה בחלקן של ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים בשנים האחרונות, שיעור המימון ביחס לשווי הנכס (LTV) הממוצע בבנקים נותר נמוך יחסית, בשיעור של 52%.

לכן, להערכתנו, אפילו ירידה משמעותית במחירי הדירות תותיר ללווים תמריץ לשלם ולתעדף זאת כמעט על כל הוצאה אחרת, כדי לשמר את ההון העצמי שייוותר בדירת מגוריהם. לפיכך, לדעתנו, גם משבר משמעותי לא יוביל לכשלי אשראי בהיקף רחב במשכנתאות.

סיכון מערכתי גבוה בישראל

בבואו להכריע באשר למחיקת קוקו, שיקול משמעותי העומד בפני המפקח על הבנקים הוא ההשלכות המערכתיות שהדבר עלול לעורר. הסיכון המערכתי מתעצם במערכות בנקאיות קטנות וריכוזיות כמו זו של ישראל. במסגרתה, חמשת הבנקים הגדולים חולשים על 93% מפיקדונות הציבור, והשניים הגדולים על כ-60%. כשל של כל אחד מהם מהווה אירוע שעלול הן באופן ישיר, והן לנוכח תגובות השרשרת אליו, להוביל לקריסת הכלכלה.

לעומתם, החשיבות המערכתית של הבנקים הקטנים יותר - בדגש על בנק אגוד לפני שהושלם מיזוגו, ובנק ירושלים - היא חשיבות נמוכה יותר. תיאורטית, אף ניתן לדמיין מצב שבו בעת משבר יידרש אחד הבנקים הגדולים לרכוש את הבנקים הקטנים ולבלוע את הפסדיהם במאזנו.

ואולם להערכתנו, אם יתקיימו אירוע אי-קיימות ומחיקת קוקו באחד הבנקים הקטנים, ייתכן מאוד כי הוא "ידביק" את שאר הבנקים. זאת, שכן תגובות לקוחותיו ולקוחות בנקים קטנים ובינוניים אחרים יאיימו על יציבות המערכת כולה. הסיבה לכך היא שהסיכון העיקרי לקריסת בנקים אינו מחסור בהון, אלא סיכון נזילות. כלומר, שהציבור יאבד אמון ביציבות הבנקים - וימשוך מהם כספים באופן מאסיבי.

לכן, הסיכון המערכתי במחיקה גדול דרמטית מהתועלת שניתן יהיה להפיק ממנה. משכך, אנו מעריכים שבנק ישראל יימנע מלהפעיל במכשירים אלה את טריגר אי-הקיימות.

להערכתנו, הסיכון המערכתי במחיקת קוקו הוא הסיבה העיקרית שבנק ישראל אינו מאפשר לבנקים להנפיק הון רובד 1. זאת, מאחר שממילא לא יוכל להשתמש בו לספיגת הפסדים, בלי להעצים דרמטית את המשבר.

הבחנה חשובה מבנק פופולר

יטען הטוען כי בעבר כבר בוצעה מחיקת קוקו רובד 2 בעולם, בבנק פופולר הספרדי שקרס ביוני 2017 ונמכר לבנק סנטנדר. ואולם, חשוב להבין את הנסיבות שבהן הדבר בוצע, ומדוע הן שונות מהותית מהתנאים בישראל.

ראשית, בעת הכרזת אירוע אי-הקיימות סבל בנק פופולר מחדלות פירעון עמוקה. הערכת שווי שביצע הבנק המרכזי של ספרד באותו מועד (ועודנה שנויה במחלוקת) העלתה כי הונו העצמי של פופולר שלילי בהיקף של 2 מיליארד אירו. ספיגת הפסדים בסכום זה הצריכה לא רק למחוק באופן מלא את הון הליבה וקוקו רובד 1, אלא גם את ההון רובד 2.

כלומר, ההון השלילי של פופולר הפך אותו דה-פקטו ל"עסק מת" והצריך את מחיקת רובד 2 לצורך ניקוי מאזנו לפני המכירה לסנטנדר.

שנית, בנק פופולר לא היה בעל חשיבות מערכתית בספרד, אלא הבנק השישי בגודלו בלבד, בשוק גדול ופתוח משמעותית בהשוואה לישראל. נוסף על כך, קריסת פופולר אירעה בתקופה כלכלית חיובית יחסית - לא על רקע משבר כלכלי היוצר רגישות גבוהה. אותר לפופולר קונה מרצון - בנק איתן, שיכול היה לספוג את מאזנו הבעייתי, בהינתן שולי הביטחון שהתירו מחיקות ההון הרגולטורי שבוצעו. בין לילה נהפכו כל לקוחות פופולר ללקוחות סנטנדר, והובטחה יכולת הפירעון כלפיהם. בשילוב נסיבות אלה, לא נוצר תמריץ משמעותי למשיכת פידיונות.

להערכתנו, אף אם המשבר הנוכחי יעמיק, סביר להניח כי שילוב נסיבות כאמור לא יתקיים בישראל, מכל הטעמים שצוינו. 

הכותבים הם רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין, מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

*** גילוי מלא: הכותבים מספקים שירותי ייעוץ לחלק מהבנקים המוזכרים בטור.

עוד כתבות

אמבולנס של הצלב האדום ברצועת עזה

חמאס: נשחרר הלילה שני חללים חטופים

חמאס ישחרר הערב 2 חטופים חללים, אלפים בכיכר: "המאבק לא תם" ● מצרים נכנסת לעזה: דיווח - כך ייראה הכוח הבין-לאומי החדש ● סגן נשיא ארה"ב ג'יי. די. ואנס מתכוון להגיע לביקור בישראל ביום שני ● מטה החטופים הודיע על השבתו של אליהו "צ'רצ'יל" לקבורה לאחר למעלה משנתיים שבהן היה בשבי ● בשטח רצועת עזה נותרו כעת 18 חללים חטופים ● עדכונים שוטפים

השבוע בעולם / צילום: ap

טראמפ "מאוכזב מאוד" מוולדימיר, אבל אוהב את חאבייר ללא תנאי

טראמפ מאוכזב מוולדימיר אבל אוהב את חאבייר ● עוד מהפכת Gen Z ניצחה השבוע, במדגסקר: מי הבאה בתור? ● העבדקן האפגני לא רצה נשים עיתונאיות ● מספר צופי הליגה האנגלית בהודו גדול מאוכלוסיית בריטניה ● קאבו ורדה לאליפות

הדולר מול השקל / צילום: Shutterstock

הדולר נחלש בעולם - אבל מתחזק מול השקל. זו הסיבה

הדולר בדרכו לרשום את הירידה השבועית הגדולה ביותר זה למעלה מחודשיים, ולמרות הסכם סיום המלחמה בעזה שאמור היה להביא עמו בשורה כלכלית גדולה ולחזק את השקל - הוא נחלש כעת בכ-2.5%

הצוואות החדשות  של הישראלים / צילום: Shutterstock

גם מתחת לגיל 50: מספר עורכי הצוואות מזנק. אלה הסיבות

מספר הצוואות שהופקדו אצל רשם הירושה בשנה החולפת קפץ ב־32% בהשוואה לשנה שקדמה למלחמה ● חיילים צעירים שחששו שלא יחזרו מהשטח, מילואימניקים שמסדירים את חלוקת הרכוש בין האישה והילדים, וציבור שמבין שהמציאות השתנתה: מאז ה־7 באוקטובר יותר ויותר ישראלים נערכים לתרחיש הגרוע ביותר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מדד הפחד זינק ב-20% לשיא של 5 חודשים, תשואות האג"ח בשפל של חצי שנה

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● המתיחות בין בייג'ינג לוושינגטון גוברת לאחר שסין האשימה את ארה״ב ביצירת "פאניקה" סביב מגבלות היצוא על מינרלים נדירים ● מניות הבנקים האזוריים נפלו בעקבות חשדות להונאה ● חברת השבבים TSMC היכתה את התחזיות ● הזהב והכסף ששבר שיאים חדשים ● מחירי הנפט יציבים ● תשואת האג"ח ל־10 שנים ירדה מתחת ל־4% לראשונה מאז אפריל

בנק סיליקון ואלי / אילוסטרציה: ap, Ted Shaffrey

פלאשבק לקריסה ב-2023? למה הבנקים בארה״ב מדאיגים את המשקיעים

בשווקים ברחבי העולם גברו ביממה האחרונה החששות ממשבר אשראי חדש בבנקים האזוריים בארה״ב ● מה קרה, איך הגיבו השווקים, והאם זה דומה לקריסת סיליקון ואלי? גלובס עושה סדר 

פידה עם עוף מפורק ובצל מקורמל אצל שרין פרג' / צילום: שניר (סופגי) קדושי

כל ביס הוא ענן של אושר: הארוחה הדרוזית ששווה לנסוע בשבילה עד הגליל

תבשיל בורגול מושלם, מאפה מסורתי מתוק ומלוח, עלי גפן מתפקעים וכנאפה מהפנטת ● נסענו לכפרים הדרוזיים יאנוח־ג'ת ומצאנו ארבע תחנות מפוארות לגרגרנים שביניכם ● חגית אברון תופרת יום

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy

חברת מודי'ס: ההסכם בעזה "חיובי לדירוג" של ישראל - אבל הסיכון עדיין גבוה

"ההסכם חיובי לאשראי עבור ישראל", נכתב בסקירה שפרסמה מודי'ס אתמול, אך גם הזהירה: "הסיכונים נותרים גבוהים שההסכם לא ייושם במלואו" ● דירוג האשראי של ישראל נותר על Baa1 עם תחזית שלילית

הדמיית פרויקט של גינדי גלובל בקפריסין / צילום: סייברקו

נצלו את הרגש הפטריוטי להתעורר גם מהפנטזיה על דירה בקפריסין או ביוון

שנים של פחד, ריבית גבוהה ומחירי דירות בלתי אפשריים הפכו את החלום על "מקלט נדל"ני" מעבר לים לטרנד לאומי ● עכשיו, כשהמציאות הישראלית מתבהרת והרגש גובר על הפחד, הגיע הזמן לבחון אם יש בכלל היגיון כלכלי מאחורי ההימור על דירה בקפריסין, יוון או פלורידה

תומר פפר / צילום: מרקוס קרן

הוא מנהל פעילות ב-25 מדינות אירופיות, ולא מגלה במונית שהוא ישראלי

הוא עשה מכינה כי לא סיים בגרות, עבד באל על, היה היועץ של איתן כבל ושימש במגוון תפקידים בשדה החברתי - עד שנשבה בידי עולם הפארמה ● את דרכו בתאגיד התרופות Bayer הוא החל לפני 14 שנה, כולל רילוקיישן לשבדיה ואז ללונדון וניהול הפעילות ב־25 מדינות ● שיחה קצרה עם תומר פפר, מנכ"ל תאגיד התרופות Bayer בריטניה ואירלנד

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

האם הגיע הזמן למכור את מדד S&P 500 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מי שהימרו על המדד האמריקאי נשארו הרחק מאחור, בעיקר בגלל התחזקות השקל מול הדולר וסאגת המכסים של טראמפ ● תוכנית טראמפ הובילה לזינוק חסר תקדים במניות הנדל"ן המקומיות ● המניות שנשארו במדד הדגל של הבורסה ● ולמה השם של מפתחת ChatGPT מלהיב את המשקיעים?

למה הוציאה אמזון פריים את האקדח מהידיים של ג'יימס בונד

אמזון פריים הסירה את האקדחים מהפוסטרים לסרטי בונד בלי הודעה מוקדמת ● ניתן לחשוב שהבחירה נובעת מחשש מעימות עם תרבות ה"ווק". אך בפועל התאגיד מחק את הדימוי בשביל לרצות את האלגוריתם ● ללמד מכונה להבין זה יקר - למחוק אקדח זה זול ומהיר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

למה למרות יותר מעשור כמנכ"לית AMD, היא לא ניצבת גבוה יותר ברשימות העשירים?

מנכ"לית AMD ליסה סו נמצא במקום ה-2,494 של דירוג עשירי העולם של פורבס עם שווי נקי של 1.5 מיליארד דולר ● זאת למרות שהובילה את "אחת התמורות הגדולות ביותר בשוק הטכנולוגיה"

גם זה קרה פה / צילום: איל יצהר

מי יפוצץ את הגשר של קרנות ההשתלמות

באוצר שוב משתעשעים ברעיון של צמצום המס על קרנות ההשתלמות ● ההנצחה לאירועי 7.10 עדיין לא שם ● ואי אפשר לצאת נגד טראמפ ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אילוסטרציה: shutterstock

הפערים שיכבידו על המסחר, חששות המשקיעים והמניה שתסבול במיוחד

המסחר מחר ייפתח לצד סימני השאלה לגבי הפסקת האש ועתידה, מימוש הרווחים במדדים המקומיים ורוחות סוערות בוול סטריט ● האם הבורסה כבר גילמה את מרב האופוריה הכלכלית, ואיך ישפיעו פערי הארביטראז'?

ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה / צילום: ap

רוסיה הפסידה בתביעת המיליארדים. נבזלין: ״משטרו של פוטין ניסה להרוס את העולם״

בית המשפט העליון בהולנד שם אמש סוף לפרשה חובקת עולם בת 20 שנה שבמרכזה הלאמת חברת הנפט יוקוס ● הפסיקה מפנה את הדרך לאכיפה נגד נכסי רוסיה ברחבי העולם בהיקף של 65 מיליארד דולר

חגיגות בתל אביב בכ''ט בנובמבר. פשרה טריטוריאלית לא הייתה אופציה, היא הייתה תנאי / צילום: הנס פין

הדלת הרחבה והסדק הצר: איך להציל את הדמוקרטיה ואת מדינת הלאום

הדמוקרטיה המערבית עומדת במשבר החמור ביותר זה 80 שנה. מתנהלת נגדה מתקפה מבית ומחוץ ● גם מדינת הלאום הישראלית שקועה במשבר. אפשר שנחוץ לה נסיוב חדש של לגיטימיות

בכמה נמכר צמוד קרקע בהרצליה הירוקה? / צילום: שני גנץ

ירידה של 700 אלף שקל: בכמה נמכר צמוד קרקע בהרצליה הירוקה?

צמוד קרקע עם חמישה חדרים ושתי גינות נמכר ב-4.9 מיליון שקל אחרי שעמד כשנה על המדף ● "השוק בהרצליה כרגע איטי, וזה משחק לטובת הרוכשים", אומר מי שייצג את הקונים בעסקה ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

יבואני הרכב ממתינים לפתיחת תעלת סואץ ונמל אילת - ובינתיים מיבאים דרך נמל עקבה

ענף יבוא הרכב ממתין להבהרות ממשלתיות לגבי פתיחת נתיבי התובלה הימיים דרך הים האדום ולנמל אילת בעקבות ההסכם בעזה ● מהערכות בענף הרכב עולה כי היקף יבוא הרכב החדש ברבעון האחרון של השנה, צפוי לרשום ירידה דרמטית ● חברת המזרח, יבואנית לנד רובר בישראל, החלה לשווק בישראל את הריינג' רובר ספורט ● השבוע בענף הרכב

''רונית אלקבץ: נביאה, כוהנת, מלכה...'' שמוצגת במכון הצרפתי בתל אביב. תנעל ב־13 בנובמבר 2025 / צילום: פיליפ כהן

9 שנים ללכתה של רונית אלקבץ: האומן שחייו השתנו בזכותה חוזר להשראה שלו

רונית אלקבץ, שחקנית קולנוע, במאית, תסריטאית ואייקון, סללה דרך לאומנים רבים שזהותם המזרחית טושטשה בשדה התרבותי ● כעת, משיק האומן איציק בדש תערוכה שמוקדשת לה ומספר כיצד היא השפיעה על חייו: "ברחתי מהסיפור הזה, היא פקחה את עיניי על החשיבות של הקשר עם המקורות שלנו"