גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כששוקי ההון "קוּקוּ", חפשו הזדמנויות ב-CoCo

האם לאור משבר הקורונה עלולה גם בבנקים בישראל להתבצע מחיקת אג"ח קוקו? ● להערכתנו, היקפי ההון בבנקים, סוג הקוקו שהונפק ורתיעת המפקח מההשלכות - מביאים לכך שההסתברות לכך נמוכה מאוד

השילוב בין מחיקת אג"ח ה-CoCo (איגרות חוב מסוג Contingent Convertible) הראשונה בתולדות אסיה, בבנק ההודי Yes (שעליה כתבנו ב"גלובס" בשבוע שעבר), לבין המשבר הכלכלי החמור המתהווה בעולם ובישראל, הוביל משקיעים לתהות באשר לסיכונים למחיקת קוקו גם בבנקים ישראליים. בשבוע האחרון האמירו תשואות אג"ח הקוקו בישראל והגיעו ליותר מ-6% עבור הבנקים הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות ודיסקונט, עברו את ה-7% בבנק הבינלאומי - ובבנק ירושלים חצו את ה-10%. 

השאלה הנשאלת היא האם גם בבנקים בישראל עלולה להתבצע מחיקת קוקו? אמנם מוקדם להעריך את עומקו והשלכותיו של המשבר הנוכחי, אבל להערכתנו, ההסתברות לכך נמוכה מאוד. לכן, לדעתנו, התשואות באג"ח קוקו בישראל כיום מגלמות פיצוי גבוה ביחס לסיכונים.

מכשירי רובד 2 בלבד

תחת תקנות באזל III, בנקים יכולים להנפיק שני סוגי אג"ח קוקו. בעולם, יותר מ-80% מהנפקות הקוקו הן של מכשירים המסווגים כרובד 1. מנגד, בישראל הונפקו רק מכשירי הון רובד 2. השוני במאפיינים בין שני סוגי הקוקו מביא לכך שהסיכון להפסדים במכשירי רובד 2 נמוך יותר משמעותית.

נתחיל מסיכון הקופונים. במכשירי רובד 1 הבנקים מורשים לבטל קופונים, ובמקרה שלבנק אין די רווחים ראויים לחלוקה, אף חל איסור לשלמם. מנגד, במכשירי רובד 2 הבנקים או המפקח אינם מורשים לבטל קופון, בשום מצב. 

שנית, וחשוב מכל, סיכון הפסדי הקרן. בכל מכשירי הקוקו, אם רמות ההון של הבנק יורדות מתחת לספים שהוגדרו מראש, או כשהמפקח מחליט שהבנק הגיע ל"נקודת אי-קיימות", ניתן למחוק את הקרן שלהם או להמירם למניות.

במכשירי רובד 1, הטריגר למחיקה או להמרה גבוה יותר מאשר במכשירי רובד 2 - לרוב ירידת יחס הלימות ההון ל-7% לעומת 5%.  

הבדל משמעותי נוסף, שלהערכתנו, חלק מהמשקיעים אינם מודעים אליו, נעוץ במרחב שיקול דעתו של המפקח על הבנקים: הוא רשאי למחוק מכשירי הון רובד 1 בתנאים פחות חמורים מאלה שמצדיקים מחיקת מכשירי הון רובד 2.

נסביר את משמעות הדבר: קוקו רובד 1 מוגדר כהון של "עסק חי", בעוד שרובד 2 מוגדר כהון של "עסק מת". כלומר, הון רובד 1 נועד לאפשר למפקח לחדש את הון הבנק, כשהבנק עודנו סולבנטי (בעל יכולת פירעון להתחייבותיו), באמצעות מחיקת הון המניות הקיים וקוקו רובד 1 - ולאפשר לו להמשיך לפעול (כבנק עצמאי או תחת בנק אחר).

מנגד, הון רובד 2 נועד לספוג הפסדים בחדלות פירעון. בכך, הוא משמש שכבת הגנה נוספת לבעלי החוב של הבנק, בדגש על הפיקדונות.

לפיכך, בשונה מרובד 1, כשבנק עודנו סולבנטי ונהנה מהלימות הון גבוהה ביחס לטריגר, קשה להצדיק החלטה של מפקח למחוק הון רובד 2.

השוואת מאפייני אגח CoCo

עודפי הון גבוהים ושמרנות גבוהה

להערכתנו, עודפי הלימות ההון הגבוהים בבנקים הישראלים ביחס לדרישות - וקל וחומר המרחק הרב שלהם מהטריגר המוגדר בקוקו - מביאים לכך שהסיכון למחיקת קוקו בישראל נמוך במיוחד.

הבנקים בישראל נהנים מעודפי הון גבוהים, המציבים אותם במרחק רב מהטריגר ב-CoCo

שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, החזיקו הלימות הון ליבה של 11.88% ו-11.53%, בהתאמה, מעל לדרישה בגובה 10.27%. נוסף על כך, ההון הכולל של הבנקים עומד על 15.67% בלאומי ו-14.64% בפועלים - הרבה מעבר לדרישת המינימום בשיעור 13.77%.

גם בבנקים הבינוניים קיימים עודפי הון ליבה, אבל מתונים יותר. דיסקונט מחזיק הון ליבה בסך 10.31% לעומת דרישה של 9.2%, והבנק הבינלאומי 10.81% לעומת 9.31%. עודפי הון קטנים יחסית מתקיימת במזרחי טפחות, המחזיק 10.14% לעומת דרישה של 9.83%. 

בקרב הבנקים הקטנים, בנק אגוד מחזיק הון ליבה בשיעור 10.73% - עודף משמעותי ביחס לדרישה של 9.39%. בנק ירושלים מחזיק הון ליבה בשיעור 10.4%, לעומת דרישה של 9.9%.

יתרה מכך, מכיוון שבישראל משתמשים בגישה הסטנדרטית להקצאת הון תחת באזל III, ולא בגישה המתקדמת (IRB), המבוססת על מודלים פנימיים של הבנקים עצמם, הקצאת ההון של הבנקים הישראלים שמרנית במיוחד. 

הסיבה לכך היא שמשקלי הסיכון המשמשים לחישוב דרישות ההון בארץ גבוהים בהשוואה בינלאומית, בעיקר לעומת הבנקים הגדולים באירופה. כלומר, אם בנק משתמש במשקל סיכון גבוה מבנק אחר, נכסי הסיכון שלו (RWA) יהיו גבוהים יותר.

כתוצאה, כדי להשיג יחס הלימות הון מסוים (הון חלקי נכסי סיכון), הבנק יידרש להחזיק יותר הון. לפיכך, ביחסי הלימות ההון של הבנקים הישראליים מגולם היקף הון גבוה במיוחד - לעתים פי שלושה ויותר בהשוואה לבנקים זרים מובילים. בבוא המפקח להעריך את היקף ההון העומד לרשות הבנק לספוג הפסדים, זהו מאפיין מפחית סיכון משמעותי נוסף.

על עמידות הבנקים ניתן ללמוד גם מתוצאות מבחני הקיצון, שמבצע בנק ישראל. במבחן האחרון ב-2018, נותח תרחיש הכולל משבר בשוק הדיור, התכווצות התוצר ועלייה באבטלה, לצד עליית ריבית משמעותית של בנק ישראל. לאורך כל התרחיש, כל הבנקים שמרו על יחס הון עצמי רובד 1 גבוה משמעותית מהרמה שדורש בנק ישראל בתרחישי הקיצון (6.5%). יחס הון הליבה הממוצע ירד מכ-11.0% באותה שנה לכ-10.3% בשנה לאחר מכן. בנק בודד, שזהותו לא פורסמה, ירד ליחס הון של 7.2% (עדיין גבוה מהטריגר) - ובשאר הבנקים הפגיעה היתה הרבה פחות חריפה.

להערכתנו, הפגיעה במציאות עשויה להיות חריפה פחות, שכן שבתרחישים כאמור יוכלו הבנקים לאורך הזמן לנקוט צעדים שישפרו את הלימות ההון שלהם, באופן שתרחישי הקיצון הסטטיים לרוב אינם מביאים בחשבון.

נוסף על כך, תיקי האשראי העסקיים והצרכניים של הבנקים מאופיינים בחיתום שמרני, המצמצם את פגיעותם למשבר. באשר לתיקי המשכנתאות, על אף העלייה בחלקן של ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים בשנים האחרונות, שיעור המימון ביחס לשווי הנכס (LTV) הממוצע בבנקים נותר נמוך יחסית, בשיעור של 52%.

לכן, להערכתנו, אפילו ירידה משמעותית במחירי הדירות תותיר ללווים תמריץ לשלם ולתעדף זאת כמעט על כל הוצאה אחרת, כדי לשמר את ההון העצמי שייוותר בדירת מגוריהם. לפיכך, לדעתנו, גם משבר משמעותי לא יוביל לכשלי אשראי בהיקף רחב במשכנתאות.

סיכון מערכתי גבוה בישראל

בבואו להכריע באשר למחיקת קוקו, שיקול משמעותי העומד בפני המפקח על הבנקים הוא ההשלכות המערכתיות שהדבר עלול לעורר. הסיכון המערכתי מתעצם במערכות בנקאיות קטנות וריכוזיות כמו זו של ישראל. במסגרתה, חמשת הבנקים הגדולים חולשים על 93% מפיקדונות הציבור, והשניים הגדולים על כ-60%. כשל של כל אחד מהם מהווה אירוע שעלול הן באופן ישיר, והן לנוכח תגובות השרשרת אליו, להוביל לקריסת הכלכלה.

לעומתם, החשיבות המערכתית של הבנקים הקטנים יותר - בדגש על בנק אגוד לפני שהושלם מיזוגו, ובנק ירושלים - היא חשיבות נמוכה יותר. תיאורטית, אף ניתן לדמיין מצב שבו בעת משבר יידרש אחד הבנקים הגדולים לרכוש את הבנקים הקטנים ולבלוע את הפסדיהם במאזנו.

ואולם להערכתנו, אם יתקיימו אירוע אי-קיימות ומחיקת קוקו באחד הבנקים הקטנים, ייתכן מאוד כי הוא "ידביק" את שאר הבנקים. זאת, שכן תגובות לקוחותיו ולקוחות בנקים קטנים ובינוניים אחרים יאיימו על יציבות המערכת כולה. הסיבה לכך היא שהסיכון העיקרי לקריסת בנקים אינו מחסור בהון, אלא סיכון נזילות. כלומר, שהציבור יאבד אמון ביציבות הבנקים - וימשוך מהם כספים באופן מאסיבי.

לכן, הסיכון המערכתי במחיקה גדול דרמטית מהתועלת שניתן יהיה להפיק ממנה. משכך, אנו מעריכים שבנק ישראל יימנע מלהפעיל במכשירים אלה את טריגר אי-הקיימות.

להערכתנו, הסיכון המערכתי במחיקת קוקו הוא הסיבה העיקרית שבנק ישראל אינו מאפשר לבנקים להנפיק הון רובד 1. זאת, מאחר שממילא לא יוכל להשתמש בו לספיגת הפסדים, בלי להעצים דרמטית את המשבר.

הבחנה חשובה מבנק פופולר

יטען הטוען כי בעבר כבר בוצעה מחיקת קוקו רובד 2 בעולם, בבנק פופולר הספרדי שקרס ביוני 2017 ונמכר לבנק סנטנדר. ואולם, חשוב להבין את הנסיבות שבהן הדבר בוצע, ומדוע הן שונות מהותית מהתנאים בישראל.

ראשית, בעת הכרזת אירוע אי-הקיימות סבל בנק פופולר מחדלות פירעון עמוקה. הערכת שווי שביצע הבנק המרכזי של ספרד באותו מועד (ועודנה שנויה במחלוקת) העלתה כי הונו העצמי של פופולר שלילי בהיקף של 2 מיליארד אירו. ספיגת הפסדים בסכום זה הצריכה לא רק למחוק באופן מלא את הון הליבה וקוקו רובד 1, אלא גם את ההון רובד 2.

כלומר, ההון השלילי של פופולר הפך אותו דה-פקטו ל"עסק מת" והצריך את מחיקת רובד 2 לצורך ניקוי מאזנו לפני המכירה לסנטנדר.

שנית, בנק פופולר לא היה בעל חשיבות מערכתית בספרד, אלא הבנק השישי בגודלו בלבד, בשוק גדול ופתוח משמעותית בהשוואה לישראל. נוסף על כך, קריסת פופולר אירעה בתקופה כלכלית חיובית יחסית - לא על רקע משבר כלכלי היוצר רגישות גבוהה. אותר לפופולר קונה מרצון - בנק איתן, שיכול היה לספוג את מאזנו הבעייתי, בהינתן שולי הביטחון שהתירו מחיקות ההון הרגולטורי שבוצעו. בין לילה נהפכו כל לקוחות פופולר ללקוחות סנטנדר, והובטחה יכולת הפירעון כלפיהם. בשילוב נסיבות אלה, לא נוצר תמריץ משמעותי למשיכת פידיונות.

להערכתנו, אף אם המשבר הנוכחי יעמיק, סביר להניח כי שילוב נסיבות כאמור לא יתקיים בישראל, מכל הטעמים שצוינו. 

הכותבים הם רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין, מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

*** גילוי מלא: הכותבים מספקים שירותי ייעוץ לחלק מהבנקים המוזכרים בטור.

עוד כתבות

שמוליק רופא, מנכ''ל ריט 1 / צילום: נטי לוי

ריט 1 רכשה 45% ממתחם סיפולוקס בת"א בכ-127 מיליון שקל

מתחם סיפולוקס משתרע על שטח של כ-4 דונם ברחוב יגאל אלון בתל אביב, בצמוד לדרך השלום ● במקום יוקם מגדל לתעסוקה ומסחר בהיקף של 54 אלף מ"ר, אך השותפים יצטרכו לשלם לעיריית תל אביב דמי חכירה בגובה 324 מיליון שקל

מתחם קו רקיע בפארק אריאל שרון / צילום: צילום מסך מיוטיוב

האם ישראל בשלה לארנה לאומית בגודל של ה־O2 בלונדון?

הביקוש להופעות ענק בארץ הוא עצום, אך לצדו בולט המחסור במתחם ראוי עם 20 אלף מקומות שיכול לארח אותן בסטנדרט גבוה ● עם עלות השקעה המוערכת בכמיליארד שקל, הדרך למימוש הפוטנציאל אינה עוברת דרך השוק הפרטי בלבד, אלא דורשת החלטה אסטרטגית לאומית

חיילים אוקראינים מתכוונים לשיגור רחפן מתוצרת מקומית / צילום: Reuters, Dmytro Smolienko

ההשקעה החמה של עולם הטכנולוגיה: כטב"מים שצמחו במוסכים מאולתרים

מאז הפלישה הרוסית ב־2020, מאות יזמים באוקראינה הפכו מחסנים מאולתרים למרכזים לפיתוח נשק מתקדם ● כעת, משקיעים מהמערב מזדרזים להזרים הון לחברות שצמחו מהחזית ● אבל מאחורי ההתלהבות מסתתר גם שוק צפוף, מסוכן - ומאבק הישרדות על כל דולר

מצטיידים במכלי מים בטהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

טהרן מתייבשת: בצורת ותשתיות חלשות מאיימות להשאיר את בירת איראן בלי מים

נזקים בעקבות המלחמה, מטבע מקומי שמתרסק וסנקציות בינלאומיות הופכים, כך מתברר, לבעיות משניות באיראן ● הפאניקה האמיתית: בצורת והזנחת תשתיות מאיימות להותיר את הבירה בלי מים

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

הוא פוטר וגנב 18 אלף קבצים מסווגים. עכשיו אינטל תובעת אותו

המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: התביעה החריגה של אינטל כנגד עובד שגנב 18 אלף קבצים ● חברת הסייבר הישראלית משלימה סבב גיוס של 75 מיליון דולר ● המהנדס מענקית השבבים עובר ל-OpenAI ● המדען הראשי של מטא מקים סטארט-אפ חדש ● ותוכנית הלימודים החדשה בישראל ● חדשות ההייטק

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Uncredited

טראמפ חתם על הצעת החוק: השבתת הממשל הארוכה בהיסטוריה מסתיימת

השבתת הממשל הארוכה ביותר בתולדות ארה"ב מסתיימת הלילה, לאחר שטראמפ חתם על הצעת חוק זמנית שעברה בבית הנבחרים, עם רוב של 222 תומכים אל מול 209 מתנגדים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מספר הישראלים שיורדים מהארץ מזנק. באילו ערים הם גרים?

המלחמה האיצה עוד יותר את העזיבה מהארץ והיא הגיעה לשיא של 78 אלף ב-2024 ● העיר ממנה עוזבים הכי הרבה את הארץ היא תל אביב, ממנה מגיעים 14% מהעוזבים; מירושלים, הגדולה יותר, מגיעים 6.3% מהעוזבים

מבצעי מכירה (לפרויקט אין קשר לכתבה) / צילום: דרור מרמור

האוצר: כמעט שליש ממכירות הקבלנים בספטמבר כללו הטבות מימון, ובכמה התכווצו רכישות תושבי חוץ?

מסקירת הכלכלן הראשי על שוק הנדל"ן לחודש ספטמבר, עולה כי בחודש ספטמבר השוק המשיך לרדת, וגם תושבי החוץ כבר לא נוהרים ארצה לרכוש דירות ● מבדיקה עולה כי בתשעת החודשים הראשונים של השנה נמכרו 1,859 דירות חדשות בחודש בממוצע, בעוד שבתשעת החודשים הראשונים של שנה שעברה הגיע מספרן ל-2,817 בחודש בממוצע - מדובר על ירידה של שליש

הרחפן פרודיג'י / הדמיה: וונדר רובוטיקס

הרחפן הישראלי החדש שיוצא לשוק, והאם מצרים תקנה מטוסים אמריקאים

חברת וונדר רובוטיקס תשיק רחפן תקיפה חדש שיבצע את טיסותיו הראשונות כבר בימים הקרובים ● אזרבייג'ן מציגה מערכת הגנה אווירית חדשה שרכשה מסין ● מצרים מנהלת משא ומתן עם ארה"ב לרכישת עשרות מטוסי קרב ● וגם: הסינים מעתיקים מל"ט מתאבד מאיראן ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בשיאים חדשים של כל הזמנים; מדד הבנקים קפץ במעל 2%

מדד ת"א 35 ננעל לראשונה מעל 3,400 נקודות ● בעקבות הדוחות של מטריקס - מטריקס ומג'יק זינקו בכ-9% ● מנורה רוכשת את יתרת 30% ממניות חברת האשראי "מנורה ERN" ● איי.בי.איי: הניסיונות להחלשת מערכת המשפט מעכבים את ירידת פרמיית הסיכון של ישראל ● בלומברג: אסטרטגיית ה-carry trade חוזרת והדולר שוב אטרקטיבי

מנכ''ל רשת 13, אמיליאנו קלמזוק / צילום: יח''צ

ועד עובדי חדשות 13: הודיעו לנו על קיצוץ

המשמעות המיידית של מהלך הקיצוץ בחדשות 13, כפי שהוצגה רשמית לוועד בימים האחרונים, היא הורדת תוכניות יומיות ● החשש הוא מפיטורים של 50-40 אנשים, ולפי ועד העובדים, "מדובר בהימור על עתיד החברה"

ח''כ עודד פורר, ישראל ביתנו הזירה המרכזית, ערוץ הכנסת, 04.11.25 / צילום: יוסי כהן

האם הרמטכ"ל הרצי הלוי פוטר או התפטר?

התאוריה לפיה הרצי הלוי פוטר בגלל המאבק על גיוס חרדים קנתה אחיזה בחוגי האופוזיציה ● אומנם גם נתניהו תרם לבלבול, אבל היא לא ממש מסתדרת עם המסמכים הרשמיים ● המשרוקית של גלובס

החברות מישראל ששוברות שיאים בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

זינוק של יותר מ־2,000% מהשפל: החברות מישראל ששוברות שיאים בוול סטריט

עונת הדוחות הנוכחית הקפיצה את מניותיהן של טאואר, טבע, ג'יי פרוג ולמונייד, למחירים שבהם לא נסחרו שנים ● מה הוביל לכך ומה צפוי למניות בעתיד, על פי האנליסטים

ניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

משרד הכלכלה הכריז על רפורמה חדשה. אבל מה עם הקודמת?

משרד הכלכלה מציג רפורמת יבוא חדשה - הפעם עם חותמת אמריקאית ● אלא שבשונה מהרפורמה האירופית, החוק יאפשר יבוא של מוצרים שיוצרו על אדמת ארה"ב בלבד, כך שהמהלך כמעט ואינו נוגע לרוב המוצרים המשווקים בשוק האמריקאי אשר מיובאים גם הם מחו"ל ● בינתיים, ההבטחות להקלה על יוקר המחיה נתקלות בבירוקרטיה, ונשארות על הנייר בלבד ● גלובס עושה סדר

הדמיית פארק טבעון טק / הדמיה: Oilin

הדיון המכריע סימן: הקמפוס החדש של אנבידיה יוקם בקריית טבעון

לגלובס נודע כי הנהלת רשות מקרקעי ישראל אישרה להקצות קרקע בפטור ממכרז בקריית טבעון עבור ענקית השבבים ● בדיון שהתקיים השבוע ברמ"י בנוכחות בכירי החברה בישראל, נציגי ממשלה ומנהל התכנון, סוכמו מרבית הפרטים ● אנבידיה: בוחנים את כלל החלופות

משקיעי הנדל''ן שרוליק חנוך (מימין) ודן ליברמן / צילום: בוריס קוזנץ

אנשי הנדל"ן שהתחילו בבאר שבע מקימים קרן גידור עם אייל בקשי

הפריחה בתעשיית קרנות הגידור המקומית הובילה צמד משקיעי נדל"ן להקמת קרן יחד עם שחקן הנוסטרו הוותיק אייל בקשי ● "הבקשה של אייל הייתה שכל הנכסים יהיו נזילים תמיד"

ראש הממשלה בנימין נתניהו ודוד זיני / צילום: מעיין טואף / לע״מ

היועמ"שית: לדחות את העתירות נגד מינוי זיני לראש השב"כ

בעמדה שהוגשה מטעם בהרב-מיארה לבג"ץ נכתב כי הליך המינוי "התנהל באופן סדור ובהתאם למתווה ההסכמה שגובש בהמלצת ביהמ"ש", וכי אין מקום להתערב בהחלטתה של ועדת גרוניס לאשר את המינוי ● מוקדם יותר תקף זיני את העתירות נגדו וטען כי יש בהן "נסיון למשטור דעות"

אינפלציה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

השקל ימתן, מחירי הטיסות והפירות יגבירו: מה צפוי באינפלציה ביום שישי

בשוק מעריכים כי המחירים עלו בכ-0.5% באוקטובר, וזאת על רקע צפי להשפעות מקזזות ● גם רכיב ההלבשה וההנעלה זוכה לחודש חזק עם תחילת החורף - "זה עשוי להיות הגורם הדומיננטי החודש", אומר יוני פנינג מבנק מזרחי ● וגם: איך המדד ישפיע על החלטת הריבית בשבוע הבא?

קרמבו של גלידת שטראוס / צילום: יח''צ

רגע לפני שהגשם מגיע: גלידת שטראוס מייקרת את אחד מסמלי החורף הישראלי

גלידת שטראוס מעלה את מחירי הקרמבו והגלידות ● בהודעת החברה צוין כי שיעור העלייה הממוצע בכלל מוצריה הוא 4.8%, וכי העלייה המרבית עומדת על 9% - וזאת "כתוצאה מהתייקרות משמעותית מתמשכת בעלויות הייצור במפעלינו ובעלויות הלוגיסטיקה" ● ההתייקרות תיכנס לתוקף ב-1 בדצמבר

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

1.5 מיליארד דולר: ישי דוידי יוצא לגיוס הקרן הגדולה ביותר של פימי

הסכום יגויס 50% ממשקיעים ישראלים ו-50% ממשקיעים זרים ● הקרן צפויה להשלים את הגיוס ביוני 2026 ● עם השלמת הגיוס של הקרן השמינית, סך ההון המגויס של פימי יגיע ל-6 מיליארד דולר