גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כששוקי ההון "קוּקוּ", חפשו הזדמנויות ב-CoCo

האם לאור משבר הקורונה עלולה גם בבנקים בישראל להתבצע מחיקת אג"ח קוקו? ● להערכתנו, היקפי ההון בבנקים, סוג הקוקו שהונפק ורתיעת המפקח מההשלכות - מביאים לכך שההסתברות לכך נמוכה מאוד

השילוב בין מחיקת אג"ח ה-CoCo (איגרות חוב מסוג Contingent Convertible) הראשונה בתולדות אסיה, בבנק ההודי Yes (שעליה כתבנו ב"גלובס" בשבוע שעבר), לבין המשבר הכלכלי החמור המתהווה בעולם ובישראל, הוביל משקיעים לתהות באשר לסיכונים למחיקת קוקו גם בבנקים ישראליים. בשבוע האחרון האמירו תשואות אג"ח הקוקו בישראל והגיעו ליותר מ-6% עבור הבנקים הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות ודיסקונט, עברו את ה-7% בבנק הבינלאומי - ובבנק ירושלים חצו את ה-10%. 

השאלה הנשאלת היא האם גם בבנקים בישראל עלולה להתבצע מחיקת קוקו? אמנם מוקדם להעריך את עומקו והשלכותיו של המשבר הנוכחי, אבל להערכתנו, ההסתברות לכך נמוכה מאוד. לכן, לדעתנו, התשואות באג"ח קוקו בישראל כיום מגלמות פיצוי גבוה ביחס לסיכונים.

מכשירי רובד 2 בלבד

תחת תקנות באזל III, בנקים יכולים להנפיק שני סוגי אג"ח קוקו. בעולם, יותר מ-80% מהנפקות הקוקו הן של מכשירים המסווגים כרובד 1. מנגד, בישראל הונפקו רק מכשירי הון רובד 2. השוני במאפיינים בין שני סוגי הקוקו מביא לכך שהסיכון להפסדים במכשירי רובד 2 נמוך יותר משמעותית.

נתחיל מסיכון הקופונים. במכשירי רובד 1 הבנקים מורשים לבטל קופונים, ובמקרה שלבנק אין די רווחים ראויים לחלוקה, אף חל איסור לשלמם. מנגד, במכשירי רובד 2 הבנקים או המפקח אינם מורשים לבטל קופון, בשום מצב. 

שנית, וחשוב מכל, סיכון הפסדי הקרן. בכל מכשירי הקוקו, אם רמות ההון של הבנק יורדות מתחת לספים שהוגדרו מראש, או כשהמפקח מחליט שהבנק הגיע ל"נקודת אי-קיימות", ניתן למחוק את הקרן שלהם או להמירם למניות.

במכשירי רובד 1, הטריגר למחיקה או להמרה גבוה יותר מאשר במכשירי רובד 2 - לרוב ירידת יחס הלימות ההון ל-7% לעומת 5%.  

הבדל משמעותי נוסף, שלהערכתנו, חלק מהמשקיעים אינם מודעים אליו, נעוץ במרחב שיקול דעתו של המפקח על הבנקים: הוא רשאי למחוק מכשירי הון רובד 1 בתנאים פחות חמורים מאלה שמצדיקים מחיקת מכשירי הון רובד 2.

נסביר את משמעות הדבר: קוקו רובד 1 מוגדר כהון של "עסק חי", בעוד שרובד 2 מוגדר כהון של "עסק מת". כלומר, הון רובד 1 נועד לאפשר למפקח לחדש את הון הבנק, כשהבנק עודנו סולבנטי (בעל יכולת פירעון להתחייבותיו), באמצעות מחיקת הון המניות הקיים וקוקו רובד 1 - ולאפשר לו להמשיך לפעול (כבנק עצמאי או תחת בנק אחר).

מנגד, הון רובד 2 נועד לספוג הפסדים בחדלות פירעון. בכך, הוא משמש שכבת הגנה נוספת לבעלי החוב של הבנק, בדגש על הפיקדונות.

לפיכך, בשונה מרובד 1, כשבנק עודנו סולבנטי ונהנה מהלימות הון גבוהה ביחס לטריגר, קשה להצדיק החלטה של מפקח למחוק הון רובד 2.

השוואת מאפייני אגח CoCo

עודפי הון גבוהים ושמרנות גבוהה

להערכתנו, עודפי הלימות ההון הגבוהים בבנקים הישראלים ביחס לדרישות - וקל וחומר המרחק הרב שלהם מהטריגר המוגדר בקוקו - מביאים לכך שהסיכון למחיקת קוקו בישראל נמוך במיוחד.

הבנקים בישראל נהנים מעודפי הון גבוהים, המציבים אותם במרחק רב מהטריגר ב-CoCo

שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, החזיקו הלימות הון ליבה של 11.88% ו-11.53%, בהתאמה, מעל לדרישה בגובה 10.27%. נוסף על כך, ההון הכולל של הבנקים עומד על 15.67% בלאומי ו-14.64% בפועלים - הרבה מעבר לדרישת המינימום בשיעור 13.77%.

גם בבנקים הבינוניים קיימים עודפי הון ליבה, אבל מתונים יותר. דיסקונט מחזיק הון ליבה בסך 10.31% לעומת דרישה של 9.2%, והבנק הבינלאומי 10.81% לעומת 9.31%. עודפי הון קטנים יחסית מתקיימת במזרחי טפחות, המחזיק 10.14% לעומת דרישה של 9.83%. 

בקרב הבנקים הקטנים, בנק אגוד מחזיק הון ליבה בשיעור 10.73% - עודף משמעותי ביחס לדרישה של 9.39%. בנק ירושלים מחזיק הון ליבה בשיעור 10.4%, לעומת דרישה של 9.9%.

יתרה מכך, מכיוון שבישראל משתמשים בגישה הסטנדרטית להקצאת הון תחת באזל III, ולא בגישה המתקדמת (IRB), המבוססת על מודלים פנימיים של הבנקים עצמם, הקצאת ההון של הבנקים הישראלים שמרנית במיוחד. 

הסיבה לכך היא שמשקלי הסיכון המשמשים לחישוב דרישות ההון בארץ גבוהים בהשוואה בינלאומית, בעיקר לעומת הבנקים הגדולים באירופה. כלומר, אם בנק משתמש במשקל סיכון גבוה מבנק אחר, נכסי הסיכון שלו (RWA) יהיו גבוהים יותר.

כתוצאה, כדי להשיג יחס הלימות הון מסוים (הון חלקי נכסי סיכון), הבנק יידרש להחזיק יותר הון. לפיכך, ביחסי הלימות ההון של הבנקים הישראליים מגולם היקף הון גבוה במיוחד - לעתים פי שלושה ויותר בהשוואה לבנקים זרים מובילים. בבוא המפקח להעריך את היקף ההון העומד לרשות הבנק לספוג הפסדים, זהו מאפיין מפחית סיכון משמעותי נוסף.

על עמידות הבנקים ניתן ללמוד גם מתוצאות מבחני הקיצון, שמבצע בנק ישראל. במבחן האחרון ב-2018, נותח תרחיש הכולל משבר בשוק הדיור, התכווצות התוצר ועלייה באבטלה, לצד עליית ריבית משמעותית של בנק ישראל. לאורך כל התרחיש, כל הבנקים שמרו על יחס הון עצמי רובד 1 גבוה משמעותית מהרמה שדורש בנק ישראל בתרחישי הקיצון (6.5%). יחס הון הליבה הממוצע ירד מכ-11.0% באותה שנה לכ-10.3% בשנה לאחר מכן. בנק בודד, שזהותו לא פורסמה, ירד ליחס הון של 7.2% (עדיין גבוה מהטריגר) - ובשאר הבנקים הפגיעה היתה הרבה פחות חריפה.

להערכתנו, הפגיעה במציאות עשויה להיות חריפה פחות, שכן שבתרחישים כאמור יוכלו הבנקים לאורך הזמן לנקוט צעדים שישפרו את הלימות ההון שלהם, באופן שתרחישי הקיצון הסטטיים לרוב אינם מביאים בחשבון.

נוסף על כך, תיקי האשראי העסקיים והצרכניים של הבנקים מאופיינים בחיתום שמרני, המצמצם את פגיעותם למשבר. באשר לתיקי המשכנתאות, על אף העלייה בחלקן של ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים בשנים האחרונות, שיעור המימון ביחס לשווי הנכס (LTV) הממוצע בבנקים נותר נמוך יחסית, בשיעור של 52%.

לכן, להערכתנו, אפילו ירידה משמעותית במחירי הדירות תותיר ללווים תמריץ לשלם ולתעדף זאת כמעט על כל הוצאה אחרת, כדי לשמר את ההון העצמי שייוותר בדירת מגוריהם. לפיכך, לדעתנו, גם משבר משמעותי לא יוביל לכשלי אשראי בהיקף רחב במשכנתאות.

סיכון מערכתי גבוה בישראל

בבואו להכריע באשר למחיקת קוקו, שיקול משמעותי העומד בפני המפקח על הבנקים הוא ההשלכות המערכתיות שהדבר עלול לעורר. הסיכון המערכתי מתעצם במערכות בנקאיות קטנות וריכוזיות כמו זו של ישראל. במסגרתה, חמשת הבנקים הגדולים חולשים על 93% מפיקדונות הציבור, והשניים הגדולים על כ-60%. כשל של כל אחד מהם מהווה אירוע שעלול הן באופן ישיר, והן לנוכח תגובות השרשרת אליו, להוביל לקריסת הכלכלה.

לעומתם, החשיבות המערכתית של הבנקים הקטנים יותר - בדגש על בנק אגוד לפני שהושלם מיזוגו, ובנק ירושלים - היא חשיבות נמוכה יותר. תיאורטית, אף ניתן לדמיין מצב שבו בעת משבר יידרש אחד הבנקים הגדולים לרכוש את הבנקים הקטנים ולבלוע את הפסדיהם במאזנו.

ואולם להערכתנו, אם יתקיימו אירוע אי-קיימות ומחיקת קוקו באחד הבנקים הקטנים, ייתכן מאוד כי הוא "ידביק" את שאר הבנקים. זאת, שכן תגובות לקוחותיו ולקוחות בנקים קטנים ובינוניים אחרים יאיימו על יציבות המערכת כולה. הסיבה לכך היא שהסיכון העיקרי לקריסת בנקים אינו מחסור בהון, אלא סיכון נזילות. כלומר, שהציבור יאבד אמון ביציבות הבנקים - וימשוך מהם כספים באופן מאסיבי.

לכן, הסיכון המערכתי במחיקה גדול דרמטית מהתועלת שניתן יהיה להפיק ממנה. משכך, אנו מעריכים שבנק ישראל יימנע מלהפעיל במכשירים אלה את טריגר אי-הקיימות.

להערכתנו, הסיכון המערכתי במחיקת קוקו הוא הסיבה העיקרית שבנק ישראל אינו מאפשר לבנקים להנפיק הון רובד 1. זאת, מאחר שממילא לא יוכל להשתמש בו לספיגת הפסדים, בלי להעצים דרמטית את המשבר.

הבחנה חשובה מבנק פופולר

יטען הטוען כי בעבר כבר בוצעה מחיקת קוקו רובד 2 בעולם, בבנק פופולר הספרדי שקרס ביוני 2017 ונמכר לבנק סנטנדר. ואולם, חשוב להבין את הנסיבות שבהן הדבר בוצע, ומדוע הן שונות מהותית מהתנאים בישראל.

ראשית, בעת הכרזת אירוע אי-הקיימות סבל בנק פופולר מחדלות פירעון עמוקה. הערכת שווי שביצע הבנק המרכזי של ספרד באותו מועד (ועודנה שנויה במחלוקת) העלתה כי הונו העצמי של פופולר שלילי בהיקף של 2 מיליארד אירו. ספיגת הפסדים בסכום זה הצריכה לא רק למחוק באופן מלא את הון הליבה וקוקו רובד 1, אלא גם את ההון רובד 2.

כלומר, ההון השלילי של פופולר הפך אותו דה-פקטו ל"עסק מת" והצריך את מחיקת רובד 2 לצורך ניקוי מאזנו לפני המכירה לסנטנדר.

שנית, בנק פופולר לא היה בעל חשיבות מערכתית בספרד, אלא הבנק השישי בגודלו בלבד, בשוק גדול ופתוח משמעותית בהשוואה לישראל. נוסף על כך, קריסת פופולר אירעה בתקופה כלכלית חיובית יחסית - לא על רקע משבר כלכלי היוצר רגישות גבוהה. אותר לפופולר קונה מרצון - בנק איתן, שיכול היה לספוג את מאזנו הבעייתי, בהינתן שולי הביטחון שהתירו מחיקות ההון הרגולטורי שבוצעו. בין לילה נהפכו כל לקוחות פופולר ללקוחות סנטנדר, והובטחה יכולת הפירעון כלפיהם. בשילוב נסיבות אלה, לא נוצר תמריץ משמעותי למשיכת פידיונות.

להערכתנו, אף אם המשבר הנוכחי יעמיק, סביר להניח כי שילוב נסיבות כאמור לא יתקיים בישראל, מכל הטעמים שצוינו. 

הכותבים הם רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין, מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

*** גילוי מלא: הכותבים מספקים שירותי ייעוץ לחלק מהבנקים המוזכרים בטור.

עוד כתבות

אילוסטרציה: shutterstock

מכירת הענק של מנכ"ל אנבידיה, השיא של באפט ואילו מניות יזנקו מחר בת"א?

בורסת תל אביב תיפתח מחר את המסחר אחרי שנרשמו שיאים חדשים ועליות חדות במדדים המקומיים ● המשקיעים יעקבו אחר עונת הדוחות של טבע, נובה ואודיוקודס, לצד המתיחות הגיאופוליטית וההשפעות מוול סטריט – שם אמזון זינקה, מטא צנחה והביטקוין איבד גובה ● ומה צפוי במניות הדואליות?

חזית המדע / צילום: Shutterstock

חוקרי תזונה חשבו שצום לסירוגין מאט הזדקנות ובריא לגוף. מה גרם להם לשנות את דעתם?

צום לסירוגין הפך ללהיט בעולם הדיאטות והבטיח לא רק ירידה במשקל ● אבל מחקרים חדשים מעלים ספקות לגבי התועלת שלו, ואחד מהם אפילו מרמז שהוא עלול להזיק ● שאלנו מומחים לתזונה על השינוי בעמדת המדע ועל הפער שבין הממצאים במעבדה לחיים עצמם

Xiaomi 15T Pro. מכשיר מאסיבי / צילום: יח''צ

החדש של שיאומי מנסה לאתגר את המתחרות הגדולות

יצרנית הסמארטפונים הסינית מנסה לנגוס בנתח השוק של אפל וסמסונג עם מכשיר הפרימיום Xiaomi 15T Pro ● המצלמה חזקה והביצועים יציבים, אבל המחיר קרוב מדי לזה של המתחרות הגדולות

מה הקשר המשפחתי בין מנכ''לית AMD ומנכ''ל ומייסד אנבידיה? / צילום: Shutterstock

מה הקשר המשפחתי בין מנכ"לית AMD לבין מייסד אנבידיה?

מהי המתכת הנפוצה ביותר בקרום כדור הארץ, מי ראש המדינה המכהן המבוגר ביותר, מה פירוש השם אבו דאבי, ומי הסופר שעשה חרקירי מול כל יפן? ● הטריוויה השבועית

''ממתק או תעלול'' בישראל. ''ההאלווין 'יעוברת''' / צילום: מיטל שטדלר

סערת ההאלווין בישראל: גם חנוכה ופורים היו פעם חגים זרים

בעקבות סרטון של מירי מסיקה שטענה כי "נכשלה כאם" משום שבנותיה חוגגות האלווין, פרץ ויכוח ציבורי סביב אימוץ החג האמריקאי בישראל ● בעוד שמשפחות רבות רואות בו פעילות קהילתית תמימה, אחרים מזהירים מפני טשטוש הזהות היהודית ● פרופ' ישי רוזן צבי מזכיר: "כל החגים היהודים קיבלו לתוכם אלמנטים זרים"

משרדי סלקום / צילום: עוזי פורת

תמורת 520 מיליון שקל: סלקום מוכרת את חלקה במיזם הסיבים IBC

רשמית: סלקום משלימה את עסקת המכירה של מיזם הסיבים IBC, ותקבל 520 מיליון שקל - רווח נאה ביחס להשקעה שעמדה על 121 מיליון ● במקביל, החברה מתכננת להמשיך בהליך התביעה שהגישה לאחרונה נגד המיזם

דרמה בשישים שניות: הישראלים שמביאים את הטרנד הסיני למערב

הן קצרצרות, ורטיקליות ומסתיימות בקליף האנגר: המיקרו־סדרות שכבשו את סין בקורונה תופסות תאוצה ומגלגלות מאות מיליוני דולרים בעולם - בעיקר בארה"ב ● כעת, יזמי גיימינג ומפיקי על ישראלים מסתערים על השוק שנשלט עד כה ע"י חברות סיניות, כשהם חמושים במודל תשלום חכם מעולם משחקי המובייל, שממיר סקרנות בהכנסה ● האם זהו טרנד חולף, או תחילתו של עידן חדש ורווחי במיוחד בבידור?

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

עסקת הענק מול מצרים בסכנה? שר האנרגיה האמריקאי ביטל את הביקור

קצת לפני חצות הודיע שר האנרגיה אלי כהן כי מקבילו האמריקאי לא יגיע ארצה בעקבות הסירוב הישראלי לאשר בינתיים את יצוא הגז למצרים ● "בימים האחרונים נערך מסע לחצים גדול מאוד על ידי הממשל האמריקאי, אך אנו דורשים שהמחירים לשוק הישראלי ישארו אטקטיביים", כתב ● גם ראש הממשלה נתניהו מעורב

מופע האבוקות בדרבי התל־אביבי שפוצץ / צילום: יהודה הליקמן, ספורטס רבי

האלימות משתוללת והכדורגל הישראלי ניצב בצומת דרכים: איך מצילים אותו?

הביטול השנוי במחלוקת של הדרבי התל־אביבי העלה שוב לכותרות את חוליי הענף ● עזבו אשמים, השאלה היא איך מונעים הסלמה ● לתשומת לב משטרת ישראל: בעולם כבר מצאו פתרונות ● כמה מילים מאוהד כדורגל מושבע

מה רוצים המנהלים הגדולים בראיון עבודה / צילום: AP

בזוס עסוק בביוב ובגוגל סופרים פסנתרים: מה רוצים המנהלים הגדולים בראיון עבודה

בעולם שבו כולם יודעים לכתוב קורות חיים מרשימים, המבחן האמיתי מתחיל בשאלות לא צפויות בראיון העבודה ● מה הייתם עושים בשעון חול של 7 דקות - ואיך זה קשור לקריירה שלכם? ● שאלות של יזמי ההייטק הגדולים שמראות שהיגיון יצירתי חשוב לא פחות מידע טכני

צילום: Shutterstock

קורונה אינה מצדיקה איחור במסירה: אזורים תשלם פיצוי של חצי מיליון שקל לרוכשי 8 דירות

בית משפט השלום בירושלים פסק כי על חברת אזורים לשלם פיצוי כולל של כחצי מיליון שקל ל־15 איש שרכשו 8 דירות בפרויקט ארזה במוצא עילית

מלכוד המנהלים הצעירים בארגונים הוותיקים / צילום: Shutterstock

מנהלים צעירים נוטים למהפכות בארגונים ותיקים. יש לזה מחיר

מנהלים חדשים נוטים לא פעם למחוק את העבר הארגוני, מה שעלול לעלות ביוקר ● אלה הסיבות להתנהלות הבעייתית הזאת, וכך תוכלו לחולל שינוי ששומר על השורשים

שמואל חרל''פ, מור אסיא, יפעת אורון, פרופ' יואב שוהם / צילום: כפיר זיו, עוז שכטר, יורם רשף, רועי שור

מתמטיקה, פיזיקה או אולי בכלל היסטוריה? הבכירים שממליצים - מה כדאי ללמוד

מור אסיא חושבת שלימודי תוכנה הם הבסיס הכי טוב לעולם החדש, שמואל חרלפ ממליץ על פיזיקת קוונטים לצד היסטוריה, מנכ"לית בלקסטון הייתה בוחרת לימודים כלליים, ומייסד ארמיס מציע לדלג ישירות להקמת סטארט־אפ ● שאלנו את בעלי התפקידים הגדולים במשק מה כדאי לצעירים לבחור בדרכם האקדמית ● מה היינו לומדים היום, פרויקט מיוחד

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

אפל עקפה את ציפיות הרווח, אך פספסה במכירות האייפונים

הכנסות החברה היו 102.5 מיליארד דולר, רשמה רווח של למניה 1.85 דולר למניה לעומת צפי של 1.77 דולר ● ההכנסות ממכירות האייפון היו 49 מיליארד דולר, מעט פחות מהצפי

תל אביב או וול סטריט? / צילום: Shutterstock

תל אביב או וול סטריט: איפה עדיף להשקיע?

הבורסה המקומית הייתה משיאניות התשואה במערב השנה, ומשקיעי S&P 500 פיגרו מאחור ● אז למה בכל זאת המומחים משוכנעים ש"אי אפשר בלי וול סטריט"

משפחה שברחה מאל-פאשר יושבת במחנה פליטים בצפון סודן / צילום: Reuters, Mohammed Jamal

ג'נוסייד בלי מצלמות: דארפור נעלמה מהמצפון הבינלאומי ומהכותרות

מיליציית RSF כבשה את אל־פאשר שבדארפור ופתחה במסע הרג חסר רחמים באוכלוסייה של רבע מיליון בני אדם ● בעוד הזוועות מתועדות ברשתות, הקהילה הבינלאומית שותקת ומתמקדת בזירות אחרות ● הטבח מוכיח את אוזלת ידה של מערכת הצדק הבינלאומי

בודקים את המיתוס. גלדיאטור לא היה מקצוע לעבדים בלבד / צילום: ציור: ז'אן־לאון ז'רום (1872)

עם כל הכבוד לסרט, בפועל קרבות הגלדיאטורים לרוב לא היו עד המוות

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הקרבות לא היו נטולי אלימות או סיכון, אך רבים מהלוחמים זכו לתהילה וליחס טוב

ערן וולף / צילום: יונתן בלום

היזם שימכור לכם משכנתא כדי שתקנו דירה בחו"ל

שתי טרגדיות שחווה בילדותו הסיטו את ערן וולף מהמסלול: "הבית הפך עצוב, התאמצתי לא לנשור" ● אלא שבקריירה הוא רשם רצף של תפקידים בכירים, עד שייסד את מימון ישיר וגם הנפיק אותה ● החברה החדשה שלו מקצרת לישראלים את הדרך לנדל"ן בחו"ל

בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בדרום יפו? / צילום: ליאור צילום נכסים

אחרי חודש וחצי על המדף: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בדרום יפו?

דירת 3 חדרים בשטח של 63 מ"ר בדרום יפו נמכרה תמורת 2 מיליון שקל. בבניין אין מעלית, הדירה לא משופצת ואין לה חניה ● "מדובר באזור מבוקש שקשה למצוא בו דירות במחירים האלה - קרוב לרכבת הקלה ולמרכז יפו" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אורן זאב / צילום: תמר גרין

הישראלי עם אחזקה של מיליארד דולר בהנפקת נבאן: "השקעתי מתוך תחושת בטן"

זאב ונצ'רס, קרן ההון סיכון של הישראלי של אורן זאב, היא אחת המרוויחות הגדולות ביותר בהנפקה של החברה הישראלית נבאן ● נבאן שהוקמה כ-TripActions מפתחת תוכנה להזמנת נסיעות וניהול הוצאות עבור חברות - תחום שהגיע לעצירה כמעט מוחלטת בשנות הקורונה ואז זכה לצמיחה יוצאת דופן