גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כששוקי ההון "קוּקוּ", חפשו הזדמנויות ב-CoCo

האם לאור משבר הקורונה עלולה גם בבנקים בישראל להתבצע מחיקת אג"ח קוקו? ● להערכתנו, היקפי ההון בבנקים, סוג הקוקו שהונפק ורתיעת המפקח מההשלכות - מביאים לכך שההסתברות לכך נמוכה מאוד

השילוב בין מחיקת אג"ח ה-CoCo (איגרות חוב מסוג Contingent Convertible) הראשונה בתולדות אסיה, בבנק ההודי Yes (שעליה כתבנו ב"גלובס" בשבוע שעבר), לבין המשבר הכלכלי החמור המתהווה בעולם ובישראל, הוביל משקיעים לתהות באשר לסיכונים למחיקת קוקו גם בבנקים ישראליים. בשבוע האחרון האמירו תשואות אג"ח הקוקו בישראל והגיעו ליותר מ-6% עבור הבנקים הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות ודיסקונט, עברו את ה-7% בבנק הבינלאומי - ובבנק ירושלים חצו את ה-10%. 

השאלה הנשאלת היא האם גם בבנקים בישראל עלולה להתבצע מחיקת קוקו? אמנם מוקדם להעריך את עומקו והשלכותיו של המשבר הנוכחי, אבל להערכתנו, ההסתברות לכך נמוכה מאוד. לכן, לדעתנו, התשואות באג"ח קוקו בישראל כיום מגלמות פיצוי גבוה ביחס לסיכונים.

מכשירי רובד 2 בלבד

תחת תקנות באזל III, בנקים יכולים להנפיק שני סוגי אג"ח קוקו. בעולם, יותר מ-80% מהנפקות הקוקו הן של מכשירים המסווגים כרובד 1. מנגד, בישראל הונפקו רק מכשירי הון רובד 2. השוני במאפיינים בין שני סוגי הקוקו מביא לכך שהסיכון להפסדים במכשירי רובד 2 נמוך יותר משמעותית.

נתחיל מסיכון הקופונים. במכשירי רובד 1 הבנקים מורשים לבטל קופונים, ובמקרה שלבנק אין די רווחים ראויים לחלוקה, אף חל איסור לשלמם. מנגד, במכשירי רובד 2 הבנקים או המפקח אינם מורשים לבטל קופון, בשום מצב. 

שנית, וחשוב מכל, סיכון הפסדי הקרן. בכל מכשירי הקוקו, אם רמות ההון של הבנק יורדות מתחת לספים שהוגדרו מראש, או כשהמפקח מחליט שהבנק הגיע ל"נקודת אי-קיימות", ניתן למחוק את הקרן שלהם או להמירם למניות.

במכשירי רובד 1, הטריגר למחיקה או להמרה גבוה יותר מאשר במכשירי רובד 2 - לרוב ירידת יחס הלימות ההון ל-7% לעומת 5%.  

הבדל משמעותי נוסף, שלהערכתנו, חלק מהמשקיעים אינם מודעים אליו, נעוץ במרחב שיקול דעתו של המפקח על הבנקים: הוא רשאי למחוק מכשירי הון רובד 1 בתנאים פחות חמורים מאלה שמצדיקים מחיקת מכשירי הון רובד 2.

נסביר את משמעות הדבר: קוקו רובד 1 מוגדר כהון של "עסק חי", בעוד שרובד 2 מוגדר כהון של "עסק מת". כלומר, הון רובד 1 נועד לאפשר למפקח לחדש את הון הבנק, כשהבנק עודנו סולבנטי (בעל יכולת פירעון להתחייבותיו), באמצעות מחיקת הון המניות הקיים וקוקו רובד 1 - ולאפשר לו להמשיך לפעול (כבנק עצמאי או תחת בנק אחר).

מנגד, הון רובד 2 נועד לספוג הפסדים בחדלות פירעון. בכך, הוא משמש שכבת הגנה נוספת לבעלי החוב של הבנק, בדגש על הפיקדונות.

לפיכך, בשונה מרובד 1, כשבנק עודנו סולבנטי ונהנה מהלימות הון גבוהה ביחס לטריגר, קשה להצדיק החלטה של מפקח למחוק הון רובד 2.

השוואת מאפייני אגח CoCo

עודפי הון גבוהים ושמרנות גבוהה

להערכתנו, עודפי הלימות ההון הגבוהים בבנקים הישראלים ביחס לדרישות - וקל וחומר המרחק הרב שלהם מהטריגר המוגדר בקוקו - מביאים לכך שהסיכון למחיקת קוקו בישראל נמוך במיוחד.

הבנקים בישראל נהנים מעודפי הון גבוהים, המציבים אותם במרחק רב מהטריגר ב-CoCo

שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, החזיקו הלימות הון ליבה של 11.88% ו-11.53%, בהתאמה, מעל לדרישה בגובה 10.27%. נוסף על כך, ההון הכולל של הבנקים עומד על 15.67% בלאומי ו-14.64% בפועלים - הרבה מעבר לדרישת המינימום בשיעור 13.77%.

גם בבנקים הבינוניים קיימים עודפי הון ליבה, אבל מתונים יותר. דיסקונט מחזיק הון ליבה בסך 10.31% לעומת דרישה של 9.2%, והבנק הבינלאומי 10.81% לעומת 9.31%. עודפי הון קטנים יחסית מתקיימת במזרחי טפחות, המחזיק 10.14% לעומת דרישה של 9.83%. 

בקרב הבנקים הקטנים, בנק אגוד מחזיק הון ליבה בשיעור 10.73% - עודף משמעותי ביחס לדרישה של 9.39%. בנק ירושלים מחזיק הון ליבה בשיעור 10.4%, לעומת דרישה של 9.9%.

יתרה מכך, מכיוון שבישראל משתמשים בגישה הסטנדרטית להקצאת הון תחת באזל III, ולא בגישה המתקדמת (IRB), המבוססת על מודלים פנימיים של הבנקים עצמם, הקצאת ההון של הבנקים הישראלים שמרנית במיוחד. 

הסיבה לכך היא שמשקלי הסיכון המשמשים לחישוב דרישות ההון בארץ גבוהים בהשוואה בינלאומית, בעיקר לעומת הבנקים הגדולים באירופה. כלומר, אם בנק משתמש במשקל סיכון גבוה מבנק אחר, נכסי הסיכון שלו (RWA) יהיו גבוהים יותר.

כתוצאה, כדי להשיג יחס הלימות הון מסוים (הון חלקי נכסי סיכון), הבנק יידרש להחזיק יותר הון. לפיכך, ביחסי הלימות ההון של הבנקים הישראליים מגולם היקף הון גבוה במיוחד - לעתים פי שלושה ויותר בהשוואה לבנקים זרים מובילים. בבוא המפקח להעריך את היקף ההון העומד לרשות הבנק לספוג הפסדים, זהו מאפיין מפחית סיכון משמעותי נוסף.

על עמידות הבנקים ניתן ללמוד גם מתוצאות מבחני הקיצון, שמבצע בנק ישראל. במבחן האחרון ב-2018, נותח תרחיש הכולל משבר בשוק הדיור, התכווצות התוצר ועלייה באבטלה, לצד עליית ריבית משמעותית של בנק ישראל. לאורך כל התרחיש, כל הבנקים שמרו על יחס הון עצמי רובד 1 גבוה משמעותית מהרמה שדורש בנק ישראל בתרחישי הקיצון (6.5%). יחס הון הליבה הממוצע ירד מכ-11.0% באותה שנה לכ-10.3% בשנה לאחר מכן. בנק בודד, שזהותו לא פורסמה, ירד ליחס הון של 7.2% (עדיין גבוה מהטריגר) - ובשאר הבנקים הפגיעה היתה הרבה פחות חריפה.

להערכתנו, הפגיעה במציאות עשויה להיות חריפה פחות, שכן שבתרחישים כאמור יוכלו הבנקים לאורך הזמן לנקוט צעדים שישפרו את הלימות ההון שלהם, באופן שתרחישי הקיצון הסטטיים לרוב אינם מביאים בחשבון.

נוסף על כך, תיקי האשראי העסקיים והצרכניים של הבנקים מאופיינים בחיתום שמרני, המצמצם את פגיעותם למשבר. באשר לתיקי המשכנתאות, על אף העלייה בחלקן של ההלוואות בשיעורי מימון גבוהים בשנים האחרונות, שיעור המימון ביחס לשווי הנכס (LTV) הממוצע בבנקים נותר נמוך יחסית, בשיעור של 52%.

לכן, להערכתנו, אפילו ירידה משמעותית במחירי הדירות תותיר ללווים תמריץ לשלם ולתעדף זאת כמעט על כל הוצאה אחרת, כדי לשמר את ההון העצמי שייוותר בדירת מגוריהם. לפיכך, לדעתנו, גם משבר משמעותי לא יוביל לכשלי אשראי בהיקף רחב במשכנתאות.

סיכון מערכתי גבוה בישראל

בבואו להכריע באשר למחיקת קוקו, שיקול משמעותי העומד בפני המפקח על הבנקים הוא ההשלכות המערכתיות שהדבר עלול לעורר. הסיכון המערכתי מתעצם במערכות בנקאיות קטנות וריכוזיות כמו זו של ישראל. במסגרתה, חמשת הבנקים הגדולים חולשים על 93% מפיקדונות הציבור, והשניים הגדולים על כ-60%. כשל של כל אחד מהם מהווה אירוע שעלול הן באופן ישיר, והן לנוכח תגובות השרשרת אליו, להוביל לקריסת הכלכלה.

לעומתם, החשיבות המערכתית של הבנקים הקטנים יותר - בדגש על בנק אגוד לפני שהושלם מיזוגו, ובנק ירושלים - היא חשיבות נמוכה יותר. תיאורטית, אף ניתן לדמיין מצב שבו בעת משבר יידרש אחד הבנקים הגדולים לרכוש את הבנקים הקטנים ולבלוע את הפסדיהם במאזנו.

ואולם להערכתנו, אם יתקיימו אירוע אי-קיימות ומחיקת קוקו באחד הבנקים הקטנים, ייתכן מאוד כי הוא "ידביק" את שאר הבנקים. זאת, שכן תגובות לקוחותיו ולקוחות בנקים קטנים ובינוניים אחרים יאיימו על יציבות המערכת כולה. הסיבה לכך היא שהסיכון העיקרי לקריסת בנקים אינו מחסור בהון, אלא סיכון נזילות. כלומר, שהציבור יאבד אמון ביציבות הבנקים - וימשוך מהם כספים באופן מאסיבי.

לכן, הסיכון המערכתי במחיקה גדול דרמטית מהתועלת שניתן יהיה להפיק ממנה. משכך, אנו מעריכים שבנק ישראל יימנע מלהפעיל במכשירים אלה את טריגר אי-הקיימות.

להערכתנו, הסיכון המערכתי במחיקת קוקו הוא הסיבה העיקרית שבנק ישראל אינו מאפשר לבנקים להנפיק הון רובד 1. זאת, מאחר שממילא לא יוכל להשתמש בו לספיגת הפסדים, בלי להעצים דרמטית את המשבר.

הבחנה חשובה מבנק פופולר

יטען הטוען כי בעבר כבר בוצעה מחיקת קוקו רובד 2 בעולם, בבנק פופולר הספרדי שקרס ביוני 2017 ונמכר לבנק סנטנדר. ואולם, חשוב להבין את הנסיבות שבהן הדבר בוצע, ומדוע הן שונות מהותית מהתנאים בישראל.

ראשית, בעת הכרזת אירוע אי-הקיימות סבל בנק פופולר מחדלות פירעון עמוקה. הערכת שווי שביצע הבנק המרכזי של ספרד באותו מועד (ועודנה שנויה במחלוקת) העלתה כי הונו העצמי של פופולר שלילי בהיקף של 2 מיליארד אירו. ספיגת הפסדים בסכום זה הצריכה לא רק למחוק באופן מלא את הון הליבה וקוקו רובד 1, אלא גם את ההון רובד 2.

כלומר, ההון השלילי של פופולר הפך אותו דה-פקטו ל"עסק מת" והצריך את מחיקת רובד 2 לצורך ניקוי מאזנו לפני המכירה לסנטנדר.

שנית, בנק פופולר לא היה בעל חשיבות מערכתית בספרד, אלא הבנק השישי בגודלו בלבד, בשוק גדול ופתוח משמעותית בהשוואה לישראל. נוסף על כך, קריסת פופולר אירעה בתקופה כלכלית חיובית יחסית - לא על רקע משבר כלכלי היוצר רגישות גבוהה. אותר לפופולר קונה מרצון - בנק איתן, שיכול היה לספוג את מאזנו הבעייתי, בהינתן שולי הביטחון שהתירו מחיקות ההון הרגולטורי שבוצעו. בין לילה נהפכו כל לקוחות פופולר ללקוחות סנטנדר, והובטחה יכולת הפירעון כלפיהם. בשילוב נסיבות אלה, לא נוצר תמריץ משמעותי למשיכת פידיונות.

להערכתנו, אף אם המשבר הנוכחי יעמיק, סביר להניח כי שילוב נסיבות כאמור לא יתקיים בישראל, מכל הטעמים שצוינו. 

הכותבים הם רו"ח ועו"ד איתי רושקביץ ומור לוין, מייסד ושותף, בהתאמה, בחברת הייעוץ הפיננסי CoAF - Complex of Alternative Finance. הגורמים בטור זה עשויים להשקיע בניירות ערך או מכשירים, לרבות אלה המוזכרים בו. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. 

*** גילוי מלא: הכותבים מספקים שירותי ייעוץ לחלק מהבנקים המוזכרים בטור.

עוד כתבות

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

ליז טראס מתפטרת מראשות ממשלת בריטניה / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali

ראש ממשלת בריטניה לשעבר: "הניסוי של עצמאות הבנקים המרכזיים נכשל"

45 יום בלבד כיהנה ליז טראס כראש ממשלת בריטניה, אך היא מתעקשת שלא מדובר בכישלון ● בראיון מיוחד לגלובס היא מתארת כיצד התנגדות הממסד הכלכלי ותגובת השווקים לתקציב שהובילה הביאו להדחתה ● היא תוקפת את הבנק המרכזי, מתייצבת מאחורי ישראל והמבצע באיראן, ויש לה גם אזהרה: "אם לא נשמור על ערכי המערב, נגיע לנקודת אל־חזור"

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

מטוסי קרב איראניים באספהאן / צילום: Reuters, WANA NEWS AGENCY

רגע אחרי הפסקת האש, איראן יוצאת לעסקת ענק. על הפרק: מטוסי קרב חדשים

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מיד לאחר כינון הפסקת האש, שר ההגנה האיראני המריא לסין עם מטרה אחת: לרכוש מטוסי קרב מדגם J-10C ● מדובר בחלופה זולה יותר למטוסי סוחוי 35 שלא סופקו לאיראן למרות הבטחות מצד רוסיה, ובקפיצת מדרגה טכנולוגית עבור הצי המיושן של הרפובליקה האסלאמית

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע טיפס לכמעט 14 אלף שקל באפריל. מה קרה בהייטק?

מנתוני הלמ"ס עולה כי השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל בחודש אפריל הגיע ל-13,905, עלייה של 3.6% לעומת אפריל 2024 ● מספר משרות השכיר של ישראלים עמד על כ-4.1 מיליון, עלייה של 2.1% לעומת אפריל אשתקד ● בהייטק, השכר הריאלי דווקא נמצא בירידה

שמואל דונרשטיין / צילום: אייל טואג

אחרי תשע שנים, פועלים אקוויטי נפרד מהחזקותיו ברב בריח: מיהם המוסדיים שרכשו?

בית ההשקעות מור ולצידו סדרה של קרנות גידור רכשו מניות רב בריח בסכום של 55 מיליון שקלים ● המכירה התבצעה בדיסקאונט של כ-10% ממחיר השוק, אך עדיין גבוה ב-57% ביחס לשער מניית רב בריח מלפני כשנה

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

השבוע בעולם / צילום: רויטרס - PA Images

האם ארה"ב נוטשת את אוקראינה והאם חייזרים מתקרבים על גבו של אסטרואיד

אוקראינה חוששת שהפעם ארה"ב מתכוונת ברצינות לנטוש אותה ● פצצת המכסים מתקתקת - וטראמפ עושה עסקים עם קומוניסטים מכובדים מאוד ● שרת האוצר הבריטית מוחה דמעות ● ביבשת אמריקה הבוחרים מחפשים שמאל קיצוני ● עצם בין כוכבי סר לביקור ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת