גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקורונה והכלכלה: השיעור שלא נלמד מ־1920

האם חבילות הסיוע והתמריצים של הפדרל רזרב והממשל האמריקאי באמת יסייעו לאמריקה לצאת מהשפל הגדול אליו היא דוהרת? ● בסדרת כתבות נסביר מדוע הם רק שלב נוסף בתהליך מקולקל שעתיד להגיע לתחנתו הסופית בעשור הקרוב ● "הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה ראשונה

שר האוצר סטיבן מנושין מציג לאשתו לואיס לייטון דף של שטרות טריים / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press
שר האוצר סטיבן מנושין מציג לאשתו לואיס לייטון דף של שטרות טריים / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

הבנקאים, הפוליטיקאים, מנהלי הפנסיות ויועצי ההשקעות שעד אתמול מכרו לציבור כי מעולם מצבנו לא היה טוב יותר, מצאו עכשיו בווירוס המשתולל את השעיר לעזאזל, שעליו הם יכולים "להפי"ל את המצב האומלל של הכלכלה עמוסת החוב וחסרת השומן. עתה כל אלה מבשלים תרופת אליל "חדשה": הדפסה ממשלתית מסיבית.

בנקים מרכזיים בכל העולם הודיעו כי יזרימו טריליוני דולרים לכלכלות המקרטעות, סמוכים ובטוחים שהציבור יאמין כי הדפסת ביטים במחשב תוכל גם לייצר עושר אמיתי. ואם לא הציבור, אז לפחות הבורסה שהפכה תחת משטר כסף "פיאט", שערכו קיים רק מתוקף חוקי המדינה, ללב הפועם של הכלכלה האמריקאית. גם הממשלות לא טמנו ידם בצלחת והודיעו על תכניות סיוע בטריליוני דולרים, כאילו יש לממשלה מקור סודי של כסף ועושר מלבד אותם נתינים מהם יילקח לבסוף הכסף, כדי לעזור כביכול להם עצמם. ביום שלישי הודיע לארי קודלו, היועץ הכלכלי הבכיר של הנשיא טראמפ, כי חבילת ההדפסה של ממשלה והפדרל ריזרב תגיע בארה"ב לבדה ללא פחות מ־6 טריליון דולר.

ואז הגיעה המלחמה הגדולה


כדאי לחזור לשנת 1920 כשדנים בסוגיה העכשווית של צעדי הבנקים המרכזיים והממשלות, שמבטיחות כאמור להמטיר טריליונים של ביטים, המכונים כסף, על הכלכלה בהבטחה להבריא אותה. כמו ב־2020 גם הסיפור הזה מתחיל כמה שנים קודם לכן. בשנת ¬1917 הצטרפה ארה"ב ל"מלחמה הגדולה" אשר לימים תכונה "מלחמת העולם הראשונה". בגלל שלא היה לה צבא של ממש, המגויסים הטריים הגיעו לאירופה רק בתחילת 1918. הכניסה של האמריקאים למלחמה סייעה באופן משמעותי לשבור את מכונת המלחמה הגרמנית ולהביא את הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב־11 בנובמבר, ב־11 בבוקר, שנת 1918.

כניסתה של אמריקה למלחמה הביאה לשינויים גדולים בכלכלה שלה, שהפכה בתוך זמן קצר ל"כלכלת מלחמה". לפני המלחמה, תקציב הממשלה הפדרלית עמד על כ־2.4% מהתמ"ג (לשם השוואה בשנה שהעברה הוא עמד על 24%). בשנת 1918 הוא כבר זינק ל-17%. בין השנים 1914 ל־1918, הממשלה הפדרלית הגדילה את מספר המועסקים על ידה ב־3.5 מיליון אנשים, ובערך מספר דומה התווסף לתעשיית הנשק. הדבר גרר ירידה חדה באבטלה, מ־8% ב־1914 ל־1.5% ב־1918.

הצטרפותה של אמריקה למלחמה הקפיצה גם את הגירעונות הממשלתיים ואת החוב. האחרון זינק ממיליארד דולר לפני המלחמה לכ־25 מיליארד דולר בתום המלחמה. מספר השווה לכ־430 מיליארד דולר במונחים של ימינו (פחות מ־2% מכלל החוב של ממשלת ארה"ב הנוכחית).

המלחמה טרם הסתיימה, ובארה"ב הכתה מגפת "השפעת הספרדית". בספטמבר 1918 היא החלה להתפשט ביבשת ועד שהיא הסתיימה כשנה מאוחר יותר כ־675 אלף אמריקאים מתו ממנה. בניגוד לשפעת רגילה, שיעורי התמותה היו דווקא גבוהים במיוחד בקרב גילאי 20־40. צבא ארה"ב המתחדש שספג 53 אלף אבידות בשדות הקרב, איבד עוד 45 אלף חיילים לשפעת הקטלנית.

משנסתיימה המלחמה הארגון הענק שהוקם למענה הפך לבלתי נחוץ. הממשלה הפדרלית לא המתינה וצעדי התיקון היו מהירים ומיידים. מיליוני מועסקים בתעשיית המלחמה פוטרו וההזמנות למוצרי המלחמה קוצצו באחת. (מעניין להשוות עם תום המלחמה הקרה: תקציב מחלקת ההגנה של 1985 וזה של שנת 2000 לא השתנה כמעט). לביטול ההוצאות האלו הייתה השפעה מיידית על המשק האמריקאי אשר התכווץ בין לילה. מיתון התפשט ברחבי הארץ. 1920 הייתה אפוא שנה שחורה ומדכאת. ה"שפעת הספרדית" וההתכווצות שלאחר המלחמה היכו הן במשק והן במורל הלאומי. האבטלה טיפסה מעל 12% והתמ"ג התכווץ ביותר מ־17%. התפוקה התעשייתית נפלה ב־30%, ומדד הדאו ג'ונס שעמד על 119 נקודות בנובמבר 1919 ירד ל־64 נקודות באוגוסט 1921. יותר מעשרת אלפים עסקים פשטו את הרגל ומי שכן שרד ראה ירידות חדות של עד 75% ברווחיו.

"למחוק הפסדים ולהתחיל מחדש"

שר המסחר הרברט הובר, לימים נשיא ארה"ב, ביקש בדחיפות מהנשיא וורן הרדינג להתערב בסדרה של צעדים - צעדים מסוג זה היו מכונים כיום המרצות פיסקליות. אך הנשיא הרדינג הגיב אחרת. בנאום ההשבעה שלו לנשיאות במרץ 1921 הוא הביע את השקפתו ואמר כי "עלינו להמשיך בהכרה מלאה ששום חוק או מהלך שהאנושות תנקוט, אינו יכול לבטל את חוקי הטבע הבלתי ניתנים לשינוי". הרדינג הוסיף עוד כי "הנטייה המסוכנת ביותר שלנו היא לצפות ליותר מדי מן הממשלה... המנגנון הכלכלי הינו מורכב ביותר וחלקיו שזורים זה בזה. הוא ספג מכות קשות, האיזונים הטבעיים הופרו ונהרסו. עלינו לצפות שאיזונים אלו יחזרו (מעצמם) באומץ וברגישות... המחירים שנשלם לא יהיו קלים וגם לא יתחלקו באופן שווה בין כולם... אך אין דרך לגרום להם להיות אחרים... אין כאן קפיצות דרך... עלינו לקבל את מצבנו העגום, למחוק את ההפסדים ולהתחיל מחדש. שום ניסים לא יתרחשו למערכת אם ננסה לתקנה באופן מלאכותי. וכל ניסיון פרוע להתערב רק יוסיף לבלבול".

בהמשך הרדינג הסביר כי "אנחנו נהלום בחוב ממשלתי אשר מגביר את הרוע. ונתקוף את העלות הגבוהה של הוצאות הממשלה בכל דרך אפשרית... אנו מבטיחים כי ההקלות (והסיוע לכלכלה) יבואו בדמות הפסקת הבזבוז". 

לקורא בן המאה הנוכחית הצעדים הנלווים שנקט ממשלו של הרדינג יראו לא פחות ממדהימים. הממשלה לא הגבירה את הוצאותיה על מנת לחלקם לכל קבוצה הדורשת מיליארדים והבנק המרכזי, שהיה אז בן שבע שנים בלבד ועדיין צנוע לכת, לא העלה בדעתו כי הוא יכול לייצר טריליונים מהאוויר.

במקום זאת הנשיא הרדינג והקונגרס החלו לקצץ באגרסיביות בהוצאות הממשלה והבנק המרכזי אף העלה את הריבית הבסיסית שהוא גובה מהבנקים ל־7%. ראשון בתור היה תקציב הביטחון. עד 1923 הוא קוצץ ב־90% מגודלו בשיא תקופת המלחמה. תקציב הממשלה הפדרלית בכללותו קוצץ בכ־80%, מ־18.9 מיליארד דולר ל־3.7 מיליארד. במקביל לקיצוץ הדרמטי בתקציב הממשלה, קוצצו המסים. עד 1924 הם קוצצו בכשני שליש מרמתם ב־1918, לרמה שאולי לא תיאמן כיום למי שחי בארה"ב: אדם שהשתכר 3,724 דולר בשנת 1924 (כ־56,600 כיום) שילם בפועל 2% מסים פדרליים, ואדם שהשתכר 7,448 דולר (השווים לכ־113,000 דולר כיום) שילם דרגת מס אפקטיבית של כ־3%. במלים פשוטות, הממשלה פשוט סרה מהדרך - היא קיצצה דרסטית בתקציבה ובגודלה ובמקביל קיצצה את המסים, והניחה לכוחות השוק לעשות את שלהם.

היציאה מהמיתון הייתה מהירה ומיידית. איזונים חדשים הושגו ובתוך 24 חודשים, הכלכלה שוב עמדה על הרגליים. באוקטובר 1922 התפוקה התעשייתית חזרה לשיעורה טרם־המיתון, ועד 1923 האבטלה צנחה לכ־2.5%. הממשלה חזרה לנהל תקציב בו ההכנסות עלו על ההוצאות והעודפים הופנו לתשלום החוב.

כשליש מהחוב שניטל בתקופת המלחמה שולם עד תום העשור, ועם הגידול במשק הוא ירד לכ־15% מהתמ"ג. זו הייתה הפעם האחרונה שארצות-הברית צמצמה ככה את חובותיה. אפילו עם הגידול העצום שלאחר מלחמת העולם השנייה.

"מיטיבים עם העם"

כיום יושב בבית הלבן שחקן ריאליטי, שפשט את הרגל שש פעמים ואשר בראיון לסי.בי.אס ביוני 2016, התגאה כי הוא "מלך החובות" (כך אמר בעצמו). "אני מעולה עם חובות. אני השתמשתי בחוב לעשות הון. ואם דברים לא מסתדרים אני מנהל מו"מ על החוב", הוא אמר והוסיף, "אתה חוזר לנושה ואומר לו 'נחש מה עומד לקרות? אני הולך להחזיר לך חצי ממה שאני חייב לך'... אני אוהב חובות".

במקביל, בקונגרס שולטת סיעה אשר תשמח לכל הזדמנות להדפיס טריליוני דולרים כדי "להיטיב עם העם" (וגם עם סיכוייה לזכות בבחירות הקרובות), ובאותה הזדמנות גם לקדם את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים של המקורבים לה. ריח חלוקת הכסף שהממשלה הבטיחה לחלק לכל דורש, העיר את כולם, מחברות הובלה ועד מגדלי חזירים, מבואינג ועד איירביאנבי, ומחברות התרופות ועד ליצרניות הנשק. באופן לא מפתיע, נחילי לוביסטים פשטו השבוע על וושינגטון הבירה, במה ש"ניו יורק טיימס" כינה "הבהלה לזהב".

אמריקה של 2020 אינה בשום אופן אמריקה של 1920 וברור לכן שגם הבטחות הפדרל ריזרב לרכוש במאות מיליארדי דולרים איגרות חוב של חברות כושלות, אשר הוציאו את כל עודפי המזומנים שלהם, ועוד נטלו חובות עתק כדי לבצע רכישות עצמיות של מניותיהן - רכישות שבוודאי העשירו ללא מידה את מנהליהן - אכן יצאו אל הפועל. אלא שכל זה לא יועיל לכלכלה כמובן אלא רק לזוכים המאושרים. למה? איך חבילות הסיוע הללו ישפיעו על הכלכלה והחברה? על כך בכתבה הבאה בסדרה.

עוד כתבות

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: בישראל בטוחים - חמינאי חוסל

גורם בכיר בישראל ואחריו גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיעו כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

ד''ר אנג'לה עירוני / צילום: דוברות אסותא / עופר חג'יוב

המיילדת שהפכה למנהלת בית חולים והפרשה שהסעירה את המדינה

"לאחר שאח שלי עבר תאונת פגע וברח, שאילצה אותו לעבור ניתוח ראש מסובך, נולד החלום שלי להיות אחות בטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לא היה מקום בתל השומר, אז התחלתי בגינקולוגיה" ● שיחה קצרה עם ד"ר אנג'לה עירוני, מנהלת בית החולים אסותא ראשון לציון והמרכז הרפואי אסותא רעננה

עשן מתנשא מעל מרכז העיר טהרן לאחר פיצוץ, הבוקר / צילום: Reuters, Anadolu

שעות לפני התקיפה: פלטפורמת ההימורים התחילה לגעוש

בזמן שמערכות המכ"ם התחממו, פלטפורמת "פולימרקט" כבר הראתה זינוק של 100% בהסתברות לעימות ● אחרי שהשוק "סגר את הפינה" על התקיפה האמריקאית הקרובה, השאלה הגורלית על עתיד המשטר ב-2027 נסחרת כעת ביותר מ־50%

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?