גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקורונה והכלכלה: השיעור שלא נלמד מ־1920

האם חבילות הסיוע והתמריצים של הפדרל רזרב והממשל האמריקאי באמת יסייעו לאמריקה לצאת מהשפל הגדול אליו היא דוהרת? ● בסדרת כתבות נסביר מדוע הם רק שלב נוסף בתהליך מקולקל שעתיד להגיע לתחנתו הסופית בעשור הקרוב ● "הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה ראשונה

שר האוצר סטיבן מנושין מציג לאשתו לואיס לייטון דף של שטרות טריים / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press
שר האוצר סטיבן מנושין מציג לאשתו לואיס לייטון דף של שטרות טריים / צילום: Jacquelyn Martin, Associated Press

הבנקאים, הפוליטיקאים, מנהלי הפנסיות ויועצי ההשקעות שעד אתמול מכרו לציבור כי מעולם מצבנו לא היה טוב יותר, מצאו עכשיו בווירוס המשתולל את השעיר לעזאזל, שעליו הם יכולים "להפי"ל את המצב האומלל של הכלכלה עמוסת החוב וחסרת השומן. עתה כל אלה מבשלים תרופת אליל "חדשה": הדפסה ממשלתית מסיבית.

בנקים מרכזיים בכל העולם הודיעו כי יזרימו טריליוני דולרים לכלכלות המקרטעות, סמוכים ובטוחים שהציבור יאמין כי הדפסת ביטים במחשב תוכל גם לייצר עושר אמיתי. ואם לא הציבור, אז לפחות הבורסה שהפכה תחת משטר כסף "פיאט", שערכו קיים רק מתוקף חוקי המדינה, ללב הפועם של הכלכלה האמריקאית. גם הממשלות לא טמנו ידם בצלחת והודיעו על תכניות סיוע בטריליוני דולרים, כאילו יש לממשלה מקור סודי של כסף ועושר מלבד אותם נתינים מהם יילקח לבסוף הכסף, כדי לעזור כביכול להם עצמם. ביום שלישי הודיע לארי קודלו, היועץ הכלכלי הבכיר של הנשיא טראמפ, כי חבילת ההדפסה של ממשלה והפדרל ריזרב תגיע בארה"ב לבדה ללא פחות מ־6 טריליון דולר.

ואז הגיעה המלחמה הגדולה


כדאי לחזור לשנת 1920 כשדנים בסוגיה העכשווית של צעדי הבנקים המרכזיים והממשלות, שמבטיחות כאמור להמטיר טריליונים של ביטים, המכונים כסף, על הכלכלה בהבטחה להבריא אותה. כמו ב־2020 גם הסיפור הזה מתחיל כמה שנים קודם לכן. בשנת ¬1917 הצטרפה ארה"ב ל"מלחמה הגדולה" אשר לימים תכונה "מלחמת העולם הראשונה". בגלל שלא היה לה צבא של ממש, המגויסים הטריים הגיעו לאירופה רק בתחילת 1918. הכניסה של האמריקאים למלחמה סייעה באופן משמעותי לשבור את מכונת המלחמה הגרמנית ולהביא את הפסקת האש שנכנסה לתוקף ב־11 בנובמבר, ב־11 בבוקר, שנת 1918.

כניסתה של אמריקה למלחמה הביאה לשינויים גדולים בכלכלה שלה, שהפכה בתוך זמן קצר ל"כלכלת מלחמה". לפני המלחמה, תקציב הממשלה הפדרלית עמד על כ־2.4% מהתמ"ג (לשם השוואה בשנה שהעברה הוא עמד על 24%). בשנת 1918 הוא כבר זינק ל-17%. בין השנים 1914 ל־1918, הממשלה הפדרלית הגדילה את מספר המועסקים על ידה ב־3.5 מיליון אנשים, ובערך מספר דומה התווסף לתעשיית הנשק. הדבר גרר ירידה חדה באבטלה, מ־8% ב־1914 ל־1.5% ב־1918.

הצטרפותה של אמריקה למלחמה הקפיצה גם את הגירעונות הממשלתיים ואת החוב. האחרון זינק ממיליארד דולר לפני המלחמה לכ־25 מיליארד דולר בתום המלחמה. מספר השווה לכ־430 מיליארד דולר במונחים של ימינו (פחות מ־2% מכלל החוב של ממשלת ארה"ב הנוכחית).

המלחמה טרם הסתיימה, ובארה"ב הכתה מגפת "השפעת הספרדית". בספטמבר 1918 היא החלה להתפשט ביבשת ועד שהיא הסתיימה כשנה מאוחר יותר כ־675 אלף אמריקאים מתו ממנה. בניגוד לשפעת רגילה, שיעורי התמותה היו דווקא גבוהים במיוחד בקרב גילאי 20־40. צבא ארה"ב המתחדש שספג 53 אלף אבידות בשדות הקרב, איבד עוד 45 אלף חיילים לשפעת הקטלנית.

משנסתיימה המלחמה הארגון הענק שהוקם למענה הפך לבלתי נחוץ. הממשלה הפדרלית לא המתינה וצעדי התיקון היו מהירים ומיידים. מיליוני מועסקים בתעשיית המלחמה פוטרו וההזמנות למוצרי המלחמה קוצצו באחת. (מעניין להשוות עם תום המלחמה הקרה: תקציב מחלקת ההגנה של 1985 וזה של שנת 2000 לא השתנה כמעט). לביטול ההוצאות האלו הייתה השפעה מיידית על המשק האמריקאי אשר התכווץ בין לילה. מיתון התפשט ברחבי הארץ. 1920 הייתה אפוא שנה שחורה ומדכאת. ה"שפעת הספרדית" וההתכווצות שלאחר המלחמה היכו הן במשק והן במורל הלאומי. האבטלה טיפסה מעל 12% והתמ"ג התכווץ ביותר מ־17%. התפוקה התעשייתית נפלה ב־30%, ומדד הדאו ג'ונס שעמד על 119 נקודות בנובמבר 1919 ירד ל־64 נקודות באוגוסט 1921. יותר מעשרת אלפים עסקים פשטו את הרגל ומי שכן שרד ראה ירידות חדות של עד 75% ברווחיו.

"למחוק הפסדים ולהתחיל מחדש"

שר המסחר הרברט הובר, לימים נשיא ארה"ב, ביקש בדחיפות מהנשיא וורן הרדינג להתערב בסדרה של צעדים - צעדים מסוג זה היו מכונים כיום המרצות פיסקליות. אך הנשיא הרדינג הגיב אחרת. בנאום ההשבעה שלו לנשיאות במרץ 1921 הוא הביע את השקפתו ואמר כי "עלינו להמשיך בהכרה מלאה ששום חוק או מהלך שהאנושות תנקוט, אינו יכול לבטל את חוקי הטבע הבלתי ניתנים לשינוי". הרדינג הוסיף עוד כי "הנטייה המסוכנת ביותר שלנו היא לצפות ליותר מדי מן הממשלה... המנגנון הכלכלי הינו מורכב ביותר וחלקיו שזורים זה בזה. הוא ספג מכות קשות, האיזונים הטבעיים הופרו ונהרסו. עלינו לצפות שאיזונים אלו יחזרו (מעצמם) באומץ וברגישות... המחירים שנשלם לא יהיו קלים וגם לא יתחלקו באופן שווה בין כולם... אך אין דרך לגרום להם להיות אחרים... אין כאן קפיצות דרך... עלינו לקבל את מצבנו העגום, למחוק את ההפסדים ולהתחיל מחדש. שום ניסים לא יתרחשו למערכת אם ננסה לתקנה באופן מלאכותי. וכל ניסיון פרוע להתערב רק יוסיף לבלבול".

בהמשך הרדינג הסביר כי "אנחנו נהלום בחוב ממשלתי אשר מגביר את הרוע. ונתקוף את העלות הגבוהה של הוצאות הממשלה בכל דרך אפשרית... אנו מבטיחים כי ההקלות (והסיוע לכלכלה) יבואו בדמות הפסקת הבזבוז". 

לקורא בן המאה הנוכחית הצעדים הנלווים שנקט ממשלו של הרדינג יראו לא פחות ממדהימים. הממשלה לא הגבירה את הוצאותיה על מנת לחלקם לכל קבוצה הדורשת מיליארדים והבנק המרכזי, שהיה אז בן שבע שנים בלבד ועדיין צנוע לכת, לא העלה בדעתו כי הוא יכול לייצר טריליונים מהאוויר.

במקום זאת הנשיא הרדינג והקונגרס החלו לקצץ באגרסיביות בהוצאות הממשלה והבנק המרכזי אף העלה את הריבית הבסיסית שהוא גובה מהבנקים ל־7%. ראשון בתור היה תקציב הביטחון. עד 1923 הוא קוצץ ב־90% מגודלו בשיא תקופת המלחמה. תקציב הממשלה הפדרלית בכללותו קוצץ בכ־80%, מ־18.9 מיליארד דולר ל־3.7 מיליארד. במקביל לקיצוץ הדרמטי בתקציב הממשלה, קוצצו המסים. עד 1924 הם קוצצו בכשני שליש מרמתם ב־1918, לרמה שאולי לא תיאמן כיום למי שחי בארה"ב: אדם שהשתכר 3,724 דולר בשנת 1924 (כ־56,600 כיום) שילם בפועל 2% מסים פדרליים, ואדם שהשתכר 7,448 דולר (השווים לכ־113,000 דולר כיום) שילם דרגת מס אפקטיבית של כ־3%. במלים פשוטות, הממשלה פשוט סרה מהדרך - היא קיצצה דרסטית בתקציבה ובגודלה ובמקביל קיצצה את המסים, והניחה לכוחות השוק לעשות את שלהם.

היציאה מהמיתון הייתה מהירה ומיידית. איזונים חדשים הושגו ובתוך 24 חודשים, הכלכלה שוב עמדה על הרגליים. באוקטובר 1922 התפוקה התעשייתית חזרה לשיעורה טרם־המיתון, ועד 1923 האבטלה צנחה לכ־2.5%. הממשלה חזרה לנהל תקציב בו ההכנסות עלו על ההוצאות והעודפים הופנו לתשלום החוב.

כשליש מהחוב שניטל בתקופת המלחמה שולם עד תום העשור, ועם הגידול במשק הוא ירד לכ־15% מהתמ"ג. זו הייתה הפעם האחרונה שארצות-הברית צמצמה ככה את חובותיה. אפילו עם הגידול העצום שלאחר מלחמת העולם השנייה.

"מיטיבים עם העם"

כיום יושב בבית הלבן שחקן ריאליטי, שפשט את הרגל שש פעמים ואשר בראיון לסי.בי.אס ביוני 2016, התגאה כי הוא "מלך החובות" (כך אמר בעצמו). "אני מעולה עם חובות. אני השתמשתי בחוב לעשות הון. ואם דברים לא מסתדרים אני מנהל מו"מ על החוב", הוא אמר והוסיף, "אתה חוזר לנושה ואומר לו 'נחש מה עומד לקרות? אני הולך להחזיר לך חצי ממה שאני חייב לך'... אני אוהב חובות".

במקביל, בקונגרס שולטת סיעה אשר תשמח לכל הזדמנות להדפיס טריליוני דולרים כדי "להיטיב עם העם" (וגם עם סיכוייה לזכות בבחירות הקרובות), ובאותה הזדמנות גם לקדם את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים של המקורבים לה. ריח חלוקת הכסף שהממשלה הבטיחה לחלק לכל דורש, העיר את כולם, מחברות הובלה ועד מגדלי חזירים, מבואינג ועד איירביאנבי, ומחברות התרופות ועד ליצרניות הנשק. באופן לא מפתיע, נחילי לוביסטים פשטו השבוע על וושינגטון הבירה, במה ש"ניו יורק טיימס" כינה "הבהלה לזהב".

אמריקה של 2020 אינה בשום אופן אמריקה של 1920 וברור לכן שגם הבטחות הפדרל ריזרב לרכוש במאות מיליארדי דולרים איגרות חוב של חברות כושלות, אשר הוציאו את כל עודפי המזומנים שלהם, ועוד נטלו חובות עתק כדי לבצע רכישות עצמיות של מניותיהן - רכישות שבוודאי העשירו ללא מידה את מנהליהן - אכן יצאו אל הפועל. אלא שכל זה לא יועיל לכלכלה כמובן אלא רק לזוכים המאושרים. למה? איך חבילות הסיוע הללו ישפיעו על הכלכלה והחברה? על כך בכתבה הבאה בסדרה.

עוד כתבות

שלמה אליהו, ערן גריפל, יאיר המבורגר,אלפרד אקירוב, ג'ארד קושנר / איור: גיל ג'יבלי

אחרי זינוק של 500% בפחות משלוש שנים, האם למניות הללו יש עוד לאן לעלות?

מדד הביטוח טס במעל 500% מאז פרוץ המלחמה, ובעלי המניות המרכזיים בחמש החברות הגדולות נהנו מעלייה של יותר מ-40 מיליארד שקל בשווי החזקותיהם ● בראש המרוויחים משפחת גורביץ'-גריפל השולטת במנורה, ואחריה משפחת המבורגר (הראל), שלמה אליהו (מגדל), ג'ארד קושנר (הפניקס) ואלפרד אקירוב (כלל) ● מדוע קופצות מניות הביטוח, והאם יש להן עוד לאן לעלות?

מערכות הארופ ומיני הרפי של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

המל"ט הישראלי שהועתק בארמניה ועורר זעם בקווקז

ארמניה הציגה לאחרונה מל"ט מקומי שמזכיר חיצונית את "הארופ" מתוצרת התעשייה האווירית ● הצעד עורר זעם באזרבייג'ן, שמשתמשת בנשק הישראלי המתאפיין בדיוק רב ● האם הידע זלג?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

מפץ בבורסה בתל אביב: הענקית שעושה עלייה מוול סטריט

פאלו אלטו הודיעה על השלמת רכישת סייברארק ורישום מניותיה למסחר בת"א ● תהיה הגדולה ביותר הנסחרת בבורסה המקומית במונחי שווי שוק ● בעקבות הפרסום, מניית הבורסה לניירות ערך מזנקת בכ-10%

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה וצמיחה של 6% בהכנסות

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה - בנק ישראל לא צפוי להתערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, UNSPLASH

"הדולר בדרך לפחות משלושה שקלים, וזה יקרה הרבה יותר מהר ממה שחושבים"

המטבע המקומי נמצא ברמה החזקה ביותר זה 30 שנה מול הדולר, ובשוק מעריכים כי התנאים תומכים בהמשך הייסוף ● בלידר מעריכים כי בנק ישראל לא צפוי להתערב, אלא בתרחיש קיצון ● לצד היתרונות, 21% מהעסקים מתלוננים על "פגיעה חמורה ברווחיות"

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיון נואש לשפר את המכירות שלהם

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

רק במקרים נדירים ניתן לתבוע אישית דירקטורים על נזק והפרת חוזה / אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש שם ברקס לתביעות נגד מנהלים ודירקטורים על נזקים שגרמה החברה

משקיע לשעבר תבע אישית את נושאי המשרה בטענה כי התרשלו וכי הם נושאים באחריות אישית להפרת עסקה - אך נדחה ● בית המשפט: "מי ירצה לקדם מהלכים מטעם החברה - בהיקפים של מיליונים ושל עשרות מיליונים - אם הוא עצמו יישא באחריות אישית?"

אבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: יח''צ

לקראת רכישת הוט מובייל: לאומי משקיע בדלק ישראל לפי שווי של מיליארד שקל

לפי המתווה המגובש, לאומי פרטנרס צפוי להזרים מעל ל-200 מיליון שקל לדלק ישראל ● לפני כחודש חתמה דלק ישראל על מזכר הבנות לפיו בכוונתה לרכוש את חברת הסלולר של הוט תמורת כ-1.9 מיליארד שקל ● העסקה תאפשר לדלק ישראל להיערך לביצוע העסקה

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה / צילום: כדיה לוי

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה, ומניות בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

נסים קחלון בבית הצדף בהרצליה / צילום: עמית מרטין מנשרוף, N12

המחוזי קבע: האמן בן ה-80 יפנה את "בית הצדף" בהרצליה

לפני כ-50 שנה האמן ניסים קחלון בנה את ביתו על צוק מעל חוף סידני עלי בהרצליה, חצב בו מבוך של מנהרות עם פסיפס ועיטורים, וחי שם מאז ● המשרד להגנת הסביבה הוציא צו להריסת המבנה הלא חוקי בשל פגיעה בסביבה החופית, קחלון ערער על כך - וכעת הפסיד בערעור וייאלץ להתפנות מהמקום

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בתל אביב; מדד הביטחוניות נופל במעל 3%, מניית הבורסה קופצת

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.9% ● מדדי הבנקים והפיננסים מובילים את העליות ● וול סטריט ננעלה אמש בירידות קלות, לאחר שדוח תעסוקה חזק מן הצפוי הרחיק את הורדת הריבית הקרובה של הפד ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של "פורבס"

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל