"הצונאמי - שבו אנחנו צפויים לראות הרבה מאוד חולים קשים, ומתוכם הרבה מאוד מונשמים - נמצא לפנינו"

מנכ"ל שירותי בריאות כללית אהוד דודסון מספר ל"גלובס" על ההחלטות הקשות ("אסור לתת למשפחה להיפרד מחולה לקראת מותו"), על ההיערכות להחמרה במצב ("אנחנו מוכנים, אבל תמיד אפשר יותר") ועל המסקנות ("אחרי שהמשבר ייגמר, מערכת הבריאות תצטרך טיפול לטווח ארוך"

פרופ’ אהוד דודסון / צילום: ענבל מרמרי
פרופ’ אהוד דודסון / צילום: ענבל מרמרי

"האירוע הגדול עוד לפנינו", אומר מנכ"ל שירותי בריאות כללית פרופ' אהוד דודסון בשיחה עם "גלובס", בעניין מחלת הקורונה Covid-19. אם היה לכם ספק האם הצלחנו להשתלט על הגל או לא, נראה שלדודסון התשובה ברורה. "הצונאמי - שבו אנחנו צפויים לראות הרבה מאוד חולים קשים, ומתוכם הרבה מאוד מונשמים - נמצא לפנינו, כאשר המערכת מכינה את עצמה, כדי שיהיה מספיק ציוד וכוח אדם".

● עד כמה אנחנו קרובים להיות מוכנים?

"אנחנו פרקטית מוכנים. תמיד אפשר יותר. קופת חולים העמידה עד עכשיו 17 מחלקות, מתוכן בית חולים השרון שהפך כולו לבית חולים ייעודי לקורונה עם חמש מחלקות, כולן ממוגנות עם מצלמות ומערכות שמע. זה אומר שיש לנו רק בבית חולים השרון מקום ל-200 חולים ומתוכם 50 מונשמים. בנוסף יש לנו עוד שישה בתי חולים ובכל אחד מהם שתי מחלקות קורונה, ואם נצטרף נקים עוד. אנחנו מנצלים את הזמן במיוחד להכשרת הצוותים, לעבודה יעילה ובטוחה ועוד עם כל הציוד המסורבל".

● מה צווארי הבקבוק בדרך להיות מוכנים עוד יותר?

"כרגע הצוותים הרפואיים, פחות מאשר מכונות ההנשמה שכרגע יש לנו אותן והמדינה משיגה עוד מהן. הדבר החשוב הוא המיומנות של הצוותים, היכולת לתפקד באופן בלתי פוסק מסביב לשעון. לגבי ציוד מיגון וחומרי חיטוי יש כרגע אפילו מלאי קטן, אך אנחנו מנסים להגדיל אותו. המטרה שלנו היא להגיע למלאים של 60-50 יום, ואנחנו רוכשים ציוד בכל העולם".

אחד המאפיינים העצובים של המחלה הזו הוא שאנשים מתים לבד. איך מתמודדים עם זה?

"זה מצב של אין ברירה, כי להכניס את בני המשפחה להיפרד מן המטופל זה אומר להדביק אותם. אנחנו מנסים לאפשר לחולה נוטה למות להיות בקשר עם קרוביו בווידיאו, וכמה שזה נשמע נורא, זה נועד להציל את קרוביו ואנשים אחרים. אנחנו לומדים לתקשר באמצעים הווירטואליים".

עד כמה הכיסוי של הבדיקות טוב כעת לדעתך?

"אני מברך על הגדלת הבדיקות ועדיין חושש שיש נדבקים שלא אותרו בשטח. אנחנו מפעילים שמונה מעבדות, מהן שש בבתי חולים ועוד שתיים בקהילה. יש לנו יכולת לבצע 1,200 בדיקות וזו יכולת שאפשר להגדיל".

● משרד הבריאות משתמש גם במידע על החולים הקשים כדי לנסות לאמוד את רמת התחלואה הכוללת והמגמות בה. יכול להיות שמאושפז אצלך אדם עם דלקת ריאות שלא יודעים שיש לו קורונה?

"לא, הסוגיה הזו פתורה. באמת היו כמה מקרים שבהם הגיעו אלינו אנשים עם תסמינים ריאתיים שלא ענו לפרוטוקול המקורי, לא באו מחו"ל ולא במגע עם נשא מאומת - והתגלו כחולים. רמת החשד של הרופאים גבוהה והם בודקים כמעט כל אחד שהמחלה שלו נראית אופיינית".

התסמינים שאתם רואים הם באמת לרוב אלה שהזהירו אותנו מפניהם? חום ושיעול בעיקר?

"הפרופיל המאפיין זה חום עם שיעול יבש. ראינו רק חום ורק שיעול ולא זה ולא זה ושלשולים כמאפיין עיקרי - בעיקר אצל ילדים. 

"הקשר המעניין הוא ללב. כבר הגיעו אלינו אנשים עם תסמינים של מחלת לב והסתבר שזו קורונה, וממצאים כאלה מתחילים להיאסף גם בעולם".

קופת חולים כללית היא האחראית הכמעט בלעדית על הרפואה באזור באר שבע. מה קורה באוכלוסייה הבדואית?

"כרגע ההערכה היא שהפריפריה פחות נדבקה, בינתיים, אבל יש כבר כמה מקומות שבהם איתרנו הדבקה ואנחנו מתנהלים באופן שונה מול כל אוכלוסייה, כדי להגיע אליה בדרך שלה, כשהמטרה אחת לכולן - למנוע התקהלויות. עבור כל אוכלוסייה שהיא, המשמעות היא שינוי אורחות חיים. גם בקהילה הבדואית מדובר באופי מאוד משפחתי, ואז צריך לחשוב מה זה אומר משפחה שיכולה להיפגש ואיפה שמים את הגבול כדי למנוע התפשטות רחבה, ועדיין לשמר את האופי המשפחתי".

● איך אנחנו יוצאים מזה?

"אנחנו מנסים ללמוד מסין, שם הטיפול בבעיה התחיל מאוחר מדי אבל כשהם כבר הבינו, הם עשו סגר ברמה דיקטטורית כמו שרק הסינים יודעים. ושם, נראה שהאירוע הגדול הסתיים. כבר כמה ימים שהם מדברים על כמות קטנה יחסית של נדבקים חדשים, הם החלו לשחרר את האזרחים ולאט לאט הם חוזרים לחיים הרגילים.

"גם הקוריאנים אמנם לא עם אפס הדבקה, אבל יש תחושה של שליטה על האירוע שם. בשני המקרים מדובר בשלושה חודשים, ולכן בהיעדר כל אינדיקציה אחרת, הייתי אומר שזה סדר הגודל - שלושה חודשים, אך אין להשערה הזו בסיס מלבד הניסיון של האחרים".

● דוח מבקר המדינה איתר כשלים בהיערכות המדינה למגפה.

"כבר שנים אנחנו חוזרים ואומרים שמספר המיטות בארץ הוא הנמוך בין מדינות ה-OECD, וכשאנחנו אומרים מיטות הכוונה היא רופאים, כי מספר המיטות קובע את תקן הרופאים. זה נושא שנצטרך להידרש לו, וזה לא משהו שאפשר להידרש אליו ברגע. מדובר בתכנון ארוך טווח של מסלול הכשרה לרופאים, ותכנון ארוך-טווח - אנחנו יודעים שפחות מאפיין את הישראלים.

"למרות הגדלת תקציב הבריאות בשנים האחרונות, המחסור הוא מחסור, ואנחנו נעסוק בו בתחום האירוע הדרמטי. אני מקווה שתהיה ממשלה חדשה בקרוב, ונושא הבריאות יהיה אחד הנושאים הראשונים בסדר העדיפויות שלה. אבל זה לא הזמן להטיל דופי באף אחד".