גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הטוטליטריזם שם רגל בדלת

מעקב אחר אזרחים ופגיעה בזכויות הפרט הם סכנה לבריאות הציבור לא פחות מהקורונה

דרור פויר /  צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. ב"קובץ התקנות לשעת חירום 8405" שאישרה הממשלה בסוף השבוע הוגדרה רשימת הגופים החיוניים למשק, אלה שיוכלו להמשיך לפעול במצבת כוח אדם מוגברת גם כשיעמיק המשבר ויוחמרו עוד יותר ההחמרות. הדבר הראשון שחיפשתי זה את עצמי. ואכן, בעמוד 832, בין פינוי אשפה, אירוח שרתים ומסגרות חוץ-ביתיות למוגבלים התפתחותית, מצאתי אותי: "אתרי חדשות ועיתונים שעניינם חדשות". אודה ולא אבוש, אבן גדולה נגולה מליבי; אני חיוני למשק. יש בי צורך, בינתיים, ואם לא בי אז בעיתונאים טובים ממני.

לקח לי שתי נשימות עמוקות להבין עד כמה הייתה חשובה לי ההגדרה הסתמית הזו ששמה אותי בשורה חיונית אחת עם החקלאי, הפועל, נהג המשאית, הקברן, המטפל, השרברב, הפקיד ורבים אחרים. זו כנראה הפעם הראשונה שהיה אכפת לי מה הממשלה חושבת עליי.

ודווקא מהעמדה הזו, ועם כל האהבה והסולידריות, אני מבקש לפנות אל כל חברותיי וחבריי שלא מופיעים ברשימה הנ"ל, ובמיוחד לאלה שהוצאו לחל"ת, שהתבטלו להם פרויקטים, שנסגרו להם המשרדים, שברחו להם הלקוחות, שיושבים בבית ומרגישים לא חיוניים, שזה פשוט כינוי נוראי להדביק לאנשים, ולומר להם בקול גדול: זו הגדרה מטומטמת. אתם כן חיוניים, חיוניים ועוד איך! רוצים הוכחה? אין פשוט מזה, רק תסתכלו איך נראית החברה שלנו כשנוטלים ממנה את כל מה שהממשלה מגדירה "לא חיוני": תרבות ואמנות וספורט ואופנה ועיצוב ופנאי ומסחר וחינוך ותחביבים ואירועים משפחתיים. מי שלא חש ירידה בחיוניות העצמית, אני רוצה ממה שהוא לוקח.
כולנו חיוניים. כבאים ושוטרים זה חשוב, אבל גם צלמי חתונות ומורים לפסנתר וחוקרי מגדר ויועצי מס ואנשים שסתם הולכים ברחוב. תראו עד כמה הם חסרים לנו עכשיו כשהם אינם. הכול חשוב. זה כמו הסימנים החיוניים ברפואה: דופק, חמצן, לחץ דם וחום. הבנאדם לא חייב שכולם יהיו פיקס בכל רגע נתון, אבל אם אחד מהם נמוך מדי או גבוה מדי לאורך זמן, זה סימן מובהק שהבנאדם בצרות. הממשלה יכולה להגדיר אנשים איך שהיא רוצה מהבוקר עד הערב, אבל מבחינתי כולכם חיוניים עד מאוד.

בשביל להבין את הדברים האלה באמת ולהרגיש שייך לעולם, קיימת השירה. בואו נקרא יחד את מילות החוכמה המפעימות של המורה הגדול יעקב רז וניוושע: "כמו יכולים השמיים לומר / ציפורים כן, יתושים לא / כמו אפשר להסיר מכל זה חוט אחד / בלא שייפרם הכל".

בטח שלא, ברור שאי אפשר.

איור: תמיר שפר

ב. אתם מכירים אותי, אני לא מאלה שזועק פשיזם שלוש פעמים כל בוקר ומכריז על קץ הדמוקרטיה בימים לא זוגיים. בדרך כלל אני לוקח את הדברים האלה ואחרים ברגוע, צריך יותר מכמה שבועות של מגפה עולמית בשביל להוציא את זה ממני.

ועדיין, כשבתחילת השבוע צלצל פתאום הטלפון ועל הצג הופיע מספר לא מזוהה, פחדתי פתאום - ויותר משפחדתי הייתי משוכנע - שזה השב"כ שמתקשר. הוא מתקשר להרבה אנשים עכשיו, השב"כ, גם מסמס. שולח אלפים לבידוד ומלחיץ את כל מי שבא איתם במגע, הרבה פעמים שלא לצורך וללא מתן פרטים, כמו שכתב עמיתי אורי ברקוביץ' ב"גלובס". אחד מאותם אזרחים סיפר את הסיפור המחריד הבא: הוא התקשר למשרד הבריאות לקבל פרטים ושם אמרו לו ש"השב"כ לא טועה". איזה משפט מטורף. הייתי צריך לצאת לחדר המדרגות ולגרד את עצמי על השפריץ של הטיח כמו איזה דב גריזלי מרוב עצבים: מה זה שהשב"כ מתקשר אליי, עם כל הכבוד לקורונה, שמישהו ימכור לי שוקולד, מה אני, ערבי?! זה שהשב"כ בכלל מתקרב לטיפול בסוגיות של בריאות הציבור זה דבר מטורף כשלעצמו, גם אם הוא מופיע בחוק. אבל נראה שבמקום להתקומם נגד לב הבעיה, כל מה שנותר זה לבקש מהשב"כ לנהוג יותר בשקיפות. ברור שקיפות, בטח מה, הרי שקיפות היא השין בשב"כ.

אלה הדברים שמפחידים אותי, לא המשחקים הקטנוניים בכנסת. אני קורא על הכוונה לתת סמכויות למשטרה לקבל מידע מחברות התקשורת על מחויבי בידוד כדי לאכוף איסורי יציאה וכל זאת ללא צו שופט, כלומר ביקורת חיצונית. מה זה אמור להיות? אני קורא על נוהל "האח הגדול" שהופעל בבתי החולים, ובמסגרתו מצולמים ומוקלטים חולי הקורונה מסביב לשעון - גם הקלים שבהם - תוך פגיעה איומה בפרטיותם, באופן שנטען כי הוא מנוגד לחוק בריאות העם. היו חולים שסירבו להיות מצולמים ומבוקשם לא ניתן להם. היו חולים שהתלוננו שמצלמים אותם מחליפים תחתונים. אני לא טוען שהאחים והרופאות מציצים לחולים שלהם בכוונת זדון, חלילה. זה בכלל לא העניין; העניין הוא שאפשר, שזה קורה, שבחסות המחלה ומהמניעים האמיתיים של הכוונות הטובות נחצים הקווים במהירות וללא בקרה. הדבר פסול גם אם כל הרופאים וכל השוטרים וכל אנשי השב"כ וכל הפוליטיקאים טהורי לב וטובי כוונות ולא טועים אף פעם.

ג. אלה הדברים שמפחידים אותי. הטוטליטריזם שם את הרגל בדלת כשהוא לבוש בחלוק לבן וחמוש במודלים סטטיסטיים ואיכונים סלולריים, לא ברובים, או לפחות לא בשלב ראשון. מפחידה אותי המהירות שבה נפגעות זכויות הפרט שלנו. הן הדבר הראשון שמושלך אל האש, תמיד בהליך מזורז. קודם כול מופרות הזכויות של החולים, אחר כך של אלה שהיו איתם במגע, אחר כך של אלה שהיו במגע איתם ואחר כך כל אחד מאיתנו. אני לא מתווכח עם העובדה שמדובר בשעת חירום רפואית, למרות שגם איתה אפשר להתווכח, אבל זכויות הפרט - כמו הזכויות האחרות - הן לא איזה פינוק שניתן לנו בימים "של שגרה", מעין ממתק שלוקחים מאיתנו באופן מוכני כשנהיה קצת קשה. גם הזכויות האלה הן חלק מהותי מבריאות הציבור.

אלה הדברים שמפחידים אותי. הצליחו להרגיל אותנו לאמירה שהצעדים החמורים ננקטים בעיקר "כדי לשמור על המערכת". לשמור על מערכת הבריאות זה כמובן דבר נחוץ וחיוני, אבל רגע אחד, ותקנו אותי אם אני טועה - האם לא כל הקטע של מערכת הבריאות זה לשמור עלינו? כן, אבל לא: הדוח החמור (הם כולם חמורים, לא?) של מבקר המדינה שפורסם השבוע ידע לספר - באיחור ניכר - על חוסר ההיערכות של אותה מערכת בדיוק (משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז) למקרה של התפרצות מגפה. אז עכשיו אנחנו שומרים על המערכת ומפנימים שהמערכת חשובה מאיתנו. אותה מערכת שביומיום מתפקדת בקושי ואף אחד לא מאמין למילה שהיא אומרת, הפכה באחת לאורים ותומים.

ד. אנחנו מקבלים את הכול בצייתנות כנועה - כולל אחיכם. אומרים הן, כמעט בלי לשאול, מסכינים במהירות עם כל החמרה. מכל הדברים, כולל המגפה העולמית, זה אולי מה שמפחיד אותי במיוחד. ברוב הדיווחים אפשר למצוא מחמאות לתושבי ישראל, אולי חוץ מהתל אביבים הלא ממושמעים, עד כמה הם נשמעים להוראות. "יש מקום גדול לשבח את הבגרות וההפנמה המהירה של המציאות החדשה", אמרה תת-ניצב סיגל בר-צבי, ראש חטיבת השיטור במשטרת ישראל. הניגוד המוחלט בין אותה בגרות והפנמה מהירה של הישראלים את המציאות הרפואית החדשה לעומת הכחשה מוחלטת וילדותית של חברי הכנסת שלהם את המציאות הפוליטית החדשה כנראה חמק מבר-צבי, אבל לא מאיתנו. בר-צבי התכוונה לפרגן לנו, אבל לאוזניי זה נשמע נורא. איפה כל הישראלים שאני מכיר ומה עשית איתם?

אני לא מקל ראש בסכנת הווירוס או קורא לערוך מסיבות המוניות. גם אני יושב בבית ומעביר את הזמן. אבל יש סכנות גדולות לא פחות לבריאות הציבור מהקורונה. ציבור צייתן וכנוע שנתון למעקב וזכויותיו נפגעות, שלא מטיל ספק, הוא ציבור חולה.
הספק, גם בעיתות חירום, הוא אחד מהסימנים הכי חיוניים וקריטיים לחברה בריאה. כשאין ספק אני מתחיל לפחד.

הרהור: הממשלה יכולה להגדיר אנשים איך שהיא רוצה, מהבוקר עד הערב, אבל מבחינתי, כולכם חיוניים עד מאוד. 

עוד כתבות

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

נשיא העליון במתקפה חסרת תקדים על לוין: "פוגע בציבור"

נשיא בית המשפט העליון השתתף בכנס בחיפה והזהיר מפני ההתנהלותו של יריב לוין ● "המתקפה על מערכת המשפט נמשכת במלוא עוזה", האשים עמית ● הוא התייחס ל"חרם" מצד שר המשפטים ואמר: "אני הושטתי לו יד, הוא מפרק את מה שנבנה פה בעשרות שנים" ● שר המשפטים השיב: "אני מפרק את מבצר השקר שאתה יושב בו" ● אהרן ברק הזהיר מפני דיקטטורה: "ראש הממשלה ישלוט לבדו במדינה, אנחנו נתינים"

דונלד טראמפ וקווין האסט / צילום: Reuters, Brian Snyder

המרוץ הוכרע? טראמפ ביטל ראיונות עם המועמדים ליו"ר הפד ואותת מי היורש

הממשל האמריקאי היה צריך לקיים השבוע שורת שיחות עם המועמדים לתפקיד יו"ר הבנק המרכזי, אך ביטל אותן ברגע האחרון ● "בדקנו 10 שמות, אבל צמצמנו אותם לאחד", הצהיר השבוע טראמפ ● ההערכה: היועץ הכלכלי הוותיק של הנשיא, קווין האסט, צפוי להיבחר

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

אוניית תובלה של צים / צילום: Craig Cooper

מבעלי השליטה ועד לתגובת המניה: ההצעה לרכישת צים שנחשפה בגלובס מסעירה את המשקיעים

בענף הספנות הבינלאומית מפנים תשומת לב רבה להתפתחויות בנוגע להתעניינות הרחבה של ענקיות הספנות בצים, שהרי עסקאות בסדר גודל שכזה לא מדוברות באופן שגרתי בתחום המסורתי ● כל זה מתרחש בעת שבהשפעת הזינוקים האחרונים במניה, שווי החברה הנוכחי עומד על כ־2.46 מיליארד דולר ● יו"ר ועד העובדים: "רכישת צים ע"י הפג לויד, שנשלטת בידי קטאר וסעודיה, היא סכנה ישירה לביטחון המדינה"

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ’ / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

שר האוצר מציג את תקציב 2026: "יהיה מס על בנקים. הוא יהיה קבוע וגדול"

שעות לפני ההצבעה על הצעת התקציב בממשלה, מערכת הביטחון והאוצר עדיין חלוקים על תקציב הביטחון השוטף וההתמודדות עם האיום האיראני ● נתניהו מבקש עוגן תקציבי לעשור קדימה, שמקבע את המסגרת ומצמצם תקציבים אזרחיים ● עוד ברקע: רפורמות במחלוקת, מאבקים מול שרים והסתדרות מוחלשת

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית

מה שנחתם מחייב רק לכאורה ● מסגרות התקציב גמישות מתמיד ● והחשבון על החניה הגיע מהר ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026

הבנק האמריקאי מעריך כי התאוששות הכלכלה הישראלית תימשך בשנתיים הקרובות, אך בשיעור נמוך מזה שצפו בארגון המדינות המפותחות ● בנוסף, בבנק צופים המשך שמירה על הסטטוס קוו, אך מציינים כי המתיחות בין ישראל לאיראן עשויה לשוב ולצוף

סכום שיא שעבר ליורשים המיליארדרים / צילום: Shutterstock

"משימור הון להעצמת הדור הבא": הטרנד החדש של המיליארדרים

מנהלת ההון הגלובלית, UBS, פרסמה היום (ה') את דוח המיליארדרים שלה לשנת 2025, שמצביע על עלייה של 8.8% במספר האולטרה-עשירים בעולם ● מלבד אלו שיצרו את הונם בעצמם, 91 יורשים הפכו למיליארדרים כאשר ירשו סכום שיא של 297.8 מיליארד דולר ● ומה קורה בישראל?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בבורסה: ת"א 35 מעל 3,500 נקודות; ארית צנחה בכ-20%

מדד ת"א 35 עלה בכ-1.1% וננעל בשיא חדש, ומדד ת"א 90 איבד 1.1% ● מדד הבנייה נפל ב-1.8% ● ארית תעשיות צנחה אחר שהודיעה שמתכננת להנפיק את החברה הבת ● מחירי הנפט עולים על רקע דשדוש המגעים לסיום מלחמת רוסיה-אוקראינה ● וגם: המניה הקטנה בתחום ה-AI שמכה את השוק, עם עלייה של 180% מתחילת השנה

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע במשק באוקטובר: 13,620 שקל. ומה קורה בהייטק?

לפי הלמ"ס, מדובר בעלייה של 2.9% לעומת אוקטובר 2024 ● קצב האינפלציה באוקטובר 2025 עמד על 2.5%, כך שגם ריאלית מדובר בעלייה קלה לעומת החודש המקביל בשנה שעברה

ליאור דיב / צילום: סייבריזן

הסטארט-אפ של יוצאי סייבריזן מגייס 130 מיליון דולר בסבב A

הגיוס של חברת הסייבר 7AI היה בהובלת אינדקס ונצ'רס ובהשתתפות זרוע ההשקעות של בלקסטון לצד משקיעים נוספים ● החברה פועלת בתחום של סוכני בינה מלאכותית המשמשים לאבטחת ארגונים

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

הענקית הביטחונית הגרמנית קיבלה ממדינת נאט"ו הזמנה של חימושים משוטטים מסדרת הירו של UVISION הישראלית ● נורבגיה החליטה להשאיר בחוץ את המערכת הרקטית של אלביט, במסגרת מכרז שהיא מבצעת למערכות רקטיות ארוכות־טווח ● השקעת המיליארדים של טורקיה במערכות נשק חדשות ● וגם: במסגרת המלחמה עם רוסיה, אוקראינה צברה 100 אלף רחפנים במודל רכש ייחודי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי / צילום: Reuters

ענקית הקמעונאות נגד טראמפ, והמחאה שעצרה תקציב מדינה

לאחר הפגנות סוערות, ממשלת בולגריה נסוגה מתוכנית התקציב ל־2026 ● באוסטרליה נערכים לאסור על בני נוער שימוש ברשתות החברתיות, ומטא נוקטת בצעד ראשון ● והאם דרום וצפון קוריאה בדרך לאירוע תקדימי? ● זום גלובלי, מדור חדש

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

בריאות, טכנולוגיה ושווקים מתעוררים: ההמלצות של ענקית קרנות הסל מוול סטריט

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​