גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הטוטליטריזם שם רגל בדלת

מעקב אחר אזרחים ופגיעה בזכויות הפרט הם סכנה לבריאות הציבור לא פחות מהקורונה

דרור פויר /  צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. ב"קובץ התקנות לשעת חירום 8405" שאישרה הממשלה בסוף השבוע הוגדרה רשימת הגופים החיוניים למשק, אלה שיוכלו להמשיך לפעול במצבת כוח אדם מוגברת גם כשיעמיק המשבר ויוחמרו עוד יותר ההחמרות. הדבר הראשון שחיפשתי זה את עצמי. ואכן, בעמוד 832, בין פינוי אשפה, אירוח שרתים ומסגרות חוץ-ביתיות למוגבלים התפתחותית, מצאתי אותי: "אתרי חדשות ועיתונים שעניינם חדשות". אודה ולא אבוש, אבן גדולה נגולה מליבי; אני חיוני למשק. יש בי צורך, בינתיים, ואם לא בי אז בעיתונאים טובים ממני.

לקח לי שתי נשימות עמוקות להבין עד כמה הייתה חשובה לי ההגדרה הסתמית הזו ששמה אותי בשורה חיונית אחת עם החקלאי, הפועל, נהג המשאית, הקברן, המטפל, השרברב, הפקיד ורבים אחרים. זו כנראה הפעם הראשונה שהיה אכפת לי מה הממשלה חושבת עליי.

ודווקא מהעמדה הזו, ועם כל האהבה והסולידריות, אני מבקש לפנות אל כל חברותיי וחבריי שלא מופיעים ברשימה הנ"ל, ובמיוחד לאלה שהוצאו לחל"ת, שהתבטלו להם פרויקטים, שנסגרו להם המשרדים, שברחו להם הלקוחות, שיושבים בבית ומרגישים לא חיוניים, שזה פשוט כינוי נוראי להדביק לאנשים, ולומר להם בקול גדול: זו הגדרה מטומטמת. אתם כן חיוניים, חיוניים ועוד איך! רוצים הוכחה? אין פשוט מזה, רק תסתכלו איך נראית החברה שלנו כשנוטלים ממנה את כל מה שהממשלה מגדירה "לא חיוני": תרבות ואמנות וספורט ואופנה ועיצוב ופנאי ומסחר וחינוך ותחביבים ואירועים משפחתיים. מי שלא חש ירידה בחיוניות העצמית, אני רוצה ממה שהוא לוקח.
כולנו חיוניים. כבאים ושוטרים זה חשוב, אבל גם צלמי חתונות ומורים לפסנתר וחוקרי מגדר ויועצי מס ואנשים שסתם הולכים ברחוב. תראו עד כמה הם חסרים לנו עכשיו כשהם אינם. הכול חשוב. זה כמו הסימנים החיוניים ברפואה: דופק, חמצן, לחץ דם וחום. הבנאדם לא חייב שכולם יהיו פיקס בכל רגע נתון, אבל אם אחד מהם נמוך מדי או גבוה מדי לאורך זמן, זה סימן מובהק שהבנאדם בצרות. הממשלה יכולה להגדיר אנשים איך שהיא רוצה מהבוקר עד הערב, אבל מבחינתי כולכם חיוניים עד מאוד.

בשביל להבין את הדברים האלה באמת ולהרגיש שייך לעולם, קיימת השירה. בואו נקרא יחד את מילות החוכמה המפעימות של המורה הגדול יעקב רז וניוושע: "כמו יכולים השמיים לומר / ציפורים כן, יתושים לא / כמו אפשר להסיר מכל זה חוט אחד / בלא שייפרם הכל".

בטח שלא, ברור שאי אפשר.

איור: תמיר שפר

ב. אתם מכירים אותי, אני לא מאלה שזועק פשיזם שלוש פעמים כל בוקר ומכריז על קץ הדמוקרטיה בימים לא זוגיים. בדרך כלל אני לוקח את הדברים האלה ואחרים ברגוע, צריך יותר מכמה שבועות של מגפה עולמית בשביל להוציא את זה ממני.

ועדיין, כשבתחילת השבוע צלצל פתאום הטלפון ועל הצג הופיע מספר לא מזוהה, פחדתי פתאום - ויותר משפחדתי הייתי משוכנע - שזה השב"כ שמתקשר. הוא מתקשר להרבה אנשים עכשיו, השב"כ, גם מסמס. שולח אלפים לבידוד ומלחיץ את כל מי שבא איתם במגע, הרבה פעמים שלא לצורך וללא מתן פרטים, כמו שכתב עמיתי אורי ברקוביץ' ב"גלובס". אחד מאותם אזרחים סיפר את הסיפור המחריד הבא: הוא התקשר למשרד הבריאות לקבל פרטים ושם אמרו לו ש"השב"כ לא טועה". איזה משפט מטורף. הייתי צריך לצאת לחדר המדרגות ולגרד את עצמי על השפריץ של הטיח כמו איזה דב גריזלי מרוב עצבים: מה זה שהשב"כ מתקשר אליי, עם כל הכבוד לקורונה, שמישהו ימכור לי שוקולד, מה אני, ערבי?! זה שהשב"כ בכלל מתקרב לטיפול בסוגיות של בריאות הציבור זה דבר מטורף כשלעצמו, גם אם הוא מופיע בחוק. אבל נראה שבמקום להתקומם נגד לב הבעיה, כל מה שנותר זה לבקש מהשב"כ לנהוג יותר בשקיפות. ברור שקיפות, בטח מה, הרי שקיפות היא השין בשב"כ.

אלה הדברים שמפחידים אותי, לא המשחקים הקטנוניים בכנסת. אני קורא על הכוונה לתת סמכויות למשטרה לקבל מידע מחברות התקשורת על מחויבי בידוד כדי לאכוף איסורי יציאה וכל זאת ללא צו שופט, כלומר ביקורת חיצונית. מה זה אמור להיות? אני קורא על נוהל "האח הגדול" שהופעל בבתי החולים, ובמסגרתו מצולמים ומוקלטים חולי הקורונה מסביב לשעון - גם הקלים שבהם - תוך פגיעה איומה בפרטיותם, באופן שנטען כי הוא מנוגד לחוק בריאות העם. היו חולים שסירבו להיות מצולמים ומבוקשם לא ניתן להם. היו חולים שהתלוננו שמצלמים אותם מחליפים תחתונים. אני לא טוען שהאחים והרופאות מציצים לחולים שלהם בכוונת זדון, חלילה. זה בכלל לא העניין; העניין הוא שאפשר, שזה קורה, שבחסות המחלה ומהמניעים האמיתיים של הכוונות הטובות נחצים הקווים במהירות וללא בקרה. הדבר פסול גם אם כל הרופאים וכל השוטרים וכל אנשי השב"כ וכל הפוליטיקאים טהורי לב וטובי כוונות ולא טועים אף פעם.

ג. אלה הדברים שמפחידים אותי. הטוטליטריזם שם את הרגל בדלת כשהוא לבוש בחלוק לבן וחמוש במודלים סטטיסטיים ואיכונים סלולריים, לא ברובים, או לפחות לא בשלב ראשון. מפחידה אותי המהירות שבה נפגעות זכויות הפרט שלנו. הן הדבר הראשון שמושלך אל האש, תמיד בהליך מזורז. קודם כול מופרות הזכויות של החולים, אחר כך של אלה שהיו איתם במגע, אחר כך של אלה שהיו במגע איתם ואחר כך כל אחד מאיתנו. אני לא מתווכח עם העובדה שמדובר בשעת חירום רפואית, למרות שגם איתה אפשר להתווכח, אבל זכויות הפרט - כמו הזכויות האחרות - הן לא איזה פינוק שניתן לנו בימים "של שגרה", מעין ממתק שלוקחים מאיתנו באופן מוכני כשנהיה קצת קשה. גם הזכויות האלה הן חלק מהותי מבריאות הציבור.

אלה הדברים שמפחידים אותי. הצליחו להרגיל אותנו לאמירה שהצעדים החמורים ננקטים בעיקר "כדי לשמור על המערכת". לשמור על מערכת הבריאות זה כמובן דבר נחוץ וחיוני, אבל רגע אחד, ותקנו אותי אם אני טועה - האם לא כל הקטע של מערכת הבריאות זה לשמור עלינו? כן, אבל לא: הדוח החמור (הם כולם חמורים, לא?) של מבקר המדינה שפורסם השבוע ידע לספר - באיחור ניכר - על חוסר ההיערכות של אותה מערכת בדיוק (משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז) למקרה של התפרצות מגפה. אז עכשיו אנחנו שומרים על המערכת ומפנימים שהמערכת חשובה מאיתנו. אותה מערכת שביומיום מתפקדת בקושי ואף אחד לא מאמין למילה שהיא אומרת, הפכה באחת לאורים ותומים.

ד. אנחנו מקבלים את הכול בצייתנות כנועה - כולל אחיכם. אומרים הן, כמעט בלי לשאול, מסכינים במהירות עם כל החמרה. מכל הדברים, כולל המגפה העולמית, זה אולי מה שמפחיד אותי במיוחד. ברוב הדיווחים אפשר למצוא מחמאות לתושבי ישראל, אולי חוץ מהתל אביבים הלא ממושמעים, עד כמה הם נשמעים להוראות. "יש מקום גדול לשבח את הבגרות וההפנמה המהירה של המציאות החדשה", אמרה תת-ניצב סיגל בר-צבי, ראש חטיבת השיטור במשטרת ישראל. הניגוד המוחלט בין אותה בגרות והפנמה מהירה של הישראלים את המציאות הרפואית החדשה לעומת הכחשה מוחלטת וילדותית של חברי הכנסת שלהם את המציאות הפוליטית החדשה כנראה חמק מבר-צבי, אבל לא מאיתנו. בר-צבי התכוונה לפרגן לנו, אבל לאוזניי זה נשמע נורא. איפה כל הישראלים שאני מכיר ומה עשית איתם?

אני לא מקל ראש בסכנת הווירוס או קורא לערוך מסיבות המוניות. גם אני יושב בבית ומעביר את הזמן. אבל יש סכנות גדולות לא פחות לבריאות הציבור מהקורונה. ציבור צייתן וכנוע שנתון למעקב וזכויותיו נפגעות, שלא מטיל ספק, הוא ציבור חולה.
הספק, גם בעיתות חירום, הוא אחד מהסימנים הכי חיוניים וקריטיים לחברה בריאה. כשאין ספק אני מתחיל לפחד.

הרהור: הממשלה יכולה להגדיר אנשים איך שהיא רוצה, מהבוקר עד הערב, אבל מבחינתי, כולכם חיוניים עד מאוד.

עוד כתבות

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

רפאל מעורבת בעסקה עם צבא גרמניה, והישראלית שמוכרת באסיה

צבא גרמניה ברכישת ענק של 200 נגמ"שים עם משגרים מתוצרת רפאל ● חברת האוזניות מנתניה, שנסחרת בבורסה בניו יורק, החלה במכירת מערכות שמע טקטיות ללקוחה ביבשת אסיה ● וגם: הודו השלימה את המשלוח הראשון לצבא מרוקו של משוריינים במסגרת עסקה רחבה בין הצדדים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זיו יעקובי, מנכ''ל אקרו נדלן / צילום: כדיה לוי

אקרו זכתה במכרז על מתחם חברת החשמל שבתל אביב ותקים מגדלי מגורים ותעסוקה

הקרקע נרכשה תמורת 255 מיליון שקל, מחיר הנמוך בכ-40 אחוז מהערכת השמאי של רמ"י, שעמדה על כ-430 מיליון שקל ● בהתאם לתכנון, תקים אקרו בשטח שלושה מגדלים ולהערכתה, שטח המגורים יעמוד על כ-12 אלף מ"ר, והשטחים המסחריים והתעסוקתיים יסתכמו לכ-36 אלף מ"ר

מה עומד מאחורי נסיקתו / צילום: Shutterstock

צבי סטפק לא מתרשם מהזינוק בכסף: "לא אתפלא אם זו ספקולציה"

מבין שלושה אפיקי השקעה אלטרנטיביים למניות - שכוללים גם את הזהב והביטקוין, הכסף הוא זה שנצץ בשנה החולפת ● השאלה מה עומד מאחורי נסיקתו החזירה אותי 46 שנים אחורה, למקרה של האחים האנט ● הזהב "כרגיל" לא איכזב את המשקיעים, ומי דווקא כן?

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

ועדת המינויים אישרה: מיכל עבאדי-בויאנג'ו חוזרת לתפקיד החשבת הכללית

ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה אישרה את בחירתה של מיכל עבאדי-בויאנג’ו לתפקיד החשבת הכללית במשרד האוצר ● במקביל, בכוונת שר האוצר להביא לאישור הממשלה גם את מהרן פרוזנפר לתפקיד ראש אגף התקציבים

מנכ''ל OpenAI, סם אלטמן / צילום: Reuters, Lamkey Rod/CNP/ABACA

1.5 מיליון דולר לעובד: כך הפכה OpenAI לשיאנית שכר היסטורית

ניתוח של וול סטריט ג'ורנל מגלה כי חבילת השכר שמציעה OpenAI בשנה החולפת הגיעה לממוצע של 1.5 מיליון דולר לעובד - יותר מכל סטארט־אפ טכנולוגי גדול בהיסטוריה ● עפ"י ההערכות, הוצאות אלה יקפצו בכ־3 מיליארד דולר בשנה עד סוף העשור

עצות פרקטיות מכתבות חזית המדע / צילום: Shutterstock

איך להישאר חדים בגיל 80 ומה כדאי להכניס לחוזים: 15 עצות שקיבלנו מחוקרים השנה

חוקר המוח שהסביר מה מכשיל בני אדם במלחמות, המומחית שהזהירה מקבלת החלטות תחת לחץ, החוקרת שגילתה מה נותן לנו משמעות בחיים, זוכה הנובל שרוצה לשנות את כללי המשחק בכלכלה, והתובנה האופטימית שכדאי להפנים ● אלה העצות שאספנו השנה מהמרואיינים שלנו במדור "חזית המדע"

שנה מצוינת בבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

שיא של 16 שנה: אלו התשואות של קרנות ההשתלמות וקופות הגמל ב-2025

חודש דצמבר הסתכם בתשואה של כ-1% במסלולים הכלליים, כך לפי בית ההשקעות מיטב ● כפי שהוערך בגלובס, בשנה כולה החוסכים במסלולים הכלליים צפויים ליהנות מתשואה של 15% ובמסלולי המניות מ-25% ● מנגד, מסלולי ה-S&P 500 אכזבו עם תשואה של פחות מ-4%. הסיבה העיקרית: זינוק של מעל 50% בבורסה בת"א

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ

מנכ"ל קבוצת נקש: אבי נקש רודף אותי אישית, חשתי נבגד, ונישואיי התפרקו

אבי חורמרו הגיש תשובה לתביעה שהגיש נגדו אבי נקש על סך 65 מיליון שקל ● מי שניהל את עסקי הקבוצה, הכוללת את נמל אילת וארקיע, טוען כי הזכויות שקיבל אושרו ע"י האחים ג'ו ורפי נקש ● עוד טען כי השיב לקבוצה כספים בהתאם להסכם הפשרה מ-2024

חנויות סגורות בעקבות מחאות על צניחת ערך המטבע, בבזאר הגדול של טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אינפלציה דוהרת ומטבע קורס: האם המשבר הכלכלי באיראן יכריע את המשטר

קריסת הריאל וקצב אינפלציה שנתי של 52.6% הביאו להפגנות באיראן, בהשתתפות הסוחרים ● במשטר מתכוננים להעלאת שכר ולהורדת גובה מס ההכנסה כדי להתמודד עם הנזקים הכלכליים

ארי קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים / צילום: איל יצהר

הבכירים במנורה שנחקרו בפרשת ההסתדרות: מנכ"ל הקבוצה, יו"ר חברת הביטוח ומנהלת אגף הבריאות

מנכ"ל חברת ההחזקות ארי קלמן, יו"ר חברת הביטוח יהודה בן אסייג והמשנה למנכ"ל ומנהלת אגף הבריאות אורית קרמר נחקרו ביום שלישי בלהב 433 במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות "יד לוחצת יד" ● לפי המשטרה, מנורה מבטחים חשודה "בביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית"

מנכ''ל פרטנר, אבי גבאי / צילום: ינאי יחיאל

ויכוח על 185 מיליון שקל: הדרישה של רשות המסים והתגובה של פרטנר

בדיווח של החברה לבורסה, צוין כי רשות המסים דורשת מפרטנר מס בשיעור של 185 מיליון שקל, בגין מחלוקת סביב דיווח החברה בנוגע לציוד החברה ● להערכת פרטנר, לא צפויות לשומות אלו השלכות מהותיות על דוח רווח והפסד

ניר בר-דעה

התשואה הגבוהה בתולדותיה: קרן ברידג'ווטר מסכמת שנה

ברידג'ווטר שוברת שיא ומסכמת את 2025 עם תשואה של 33% בקרן המרכזית שלה, Pure Alpha ● הקרן שמנוהלת ע"י ניר בר-דעה נהנתה מהעליות במניות הקשורות לתחום ה-AI וגם מהתנודתיות שנוצרה כשהנשיא טראמפ הטיל מכסים ● מייסד הקרן, ריי דליו מכר השנה את מניותיו בקרן ונפרד, "זה היה מסע מדהים"

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

אילוסטרציה: Shutterstock

הקרב על הדירות: ההבדל בין הסכם הדדי, מתנה והתחייבות למתנה

פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה ממחיש את החשיבות שבהגדרה מדויקת של עילת התביעה ע"י התובע - וזאת לאחר שמחיקת התביעה, בתום שלוש שנות דיונים, נבעה משגיאה בסיווג העילה המשפטית

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: כדיה לוי

רשות המסים נגד ענקית הגז הישראלית: שלמו עוד 198 מיליון דולר

חברת הגז הישראלית ניו-מד אנרג'י, השותפה הגדולה ביותר במאגר לוויתן, נדרשת לשלם תוספת מס בשיעור כ-198 מיליון דולר לשנות המס 2019-2020 ● רשות המסים קבעה כי ההכנסה החייבת של החברה גבוה במאות מיליוני דולרים מההכנסות עליהן דיווחה

גם זה קרה פה / צילום: יח''צ, נקסט ויז'ן

מעל 20 מיליארד שקל: החברה הביטחונית שעקפה בשווי את שטראוס, תשובה וליאורה עופר

נקסט ויז'ן מפתיעה אפילו את עפרה שטראוס ● משרד הכלכלה מוכיח שגם ללא דגלים או שגרירויות, אפשר לקיים מסחר ● וחברות הנדל"ן שכחו כלל חשוב ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

לא רק בגבול סוריה: המשבר בין טורקיה לישראל הופך להיות גלוי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● דרום קוריאה מחמשת את מצרים בסוללת אריטלריה שנועדה להרתיע את ישראל ● התחרות בין טורקיה לישראל הופכת גלויה בשל המצב השברירי בגבול סוריה ושיתוף הפעולה המתהווה של ישראל, קפריסין ויוון ● לקראת כניסת זוהרן ממדאני לתפקיד, עיריית ניו יורק מפרסמת לראשונה דוח על אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

צבאות נאט''ו מרחיבים את הגיוס / עיצוב: אלישע נדב

צבאות אירופה מרחיבים את הגיוס: האם האזרחים יסכימו להילחם למען המולדת?

אחרי עשורים של שלווה מדינות אירופה משנות סדרי עדיפויות - ומסיטות תקציבים לעסקאות נשק ● אלא שבזמן שמחסני החירום מתמלאים, נחשפת החוליה החסרה: לוחמים ● בשנה הקרובה ייכנסו לתוקף תוכניות גיוס, והן יידרשו לשאלה הקשה: האם אזרחיהן מוכנים לשלם מחיר אישי בשדה הקרב? ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

אנילוטי / צילום: אפיק גבאי

20 שנה של אוכל טוב ואירוח מספק לא הולכות ברגל

"גוצ'ה" התל אביבית עומדת היטב במבחן הזמן, ויש לה תפקיד חשוב שכמעט ונעלם: מסעדה שהיא חלק מהחיים, לא אירוע חד-פעמי