גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הטוטליטריזם שם רגל בדלת

מעקב אחר אזרחים ופגיעה בזכויות הפרט הם סכנה לבריאות הציבור לא פחות מהקורונה

דרור פויר /  צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. ב"קובץ התקנות לשעת חירום 8405" שאישרה הממשלה בסוף השבוע הוגדרה רשימת הגופים החיוניים למשק, אלה שיוכלו להמשיך לפעול במצבת כוח אדם מוגברת גם כשיעמיק המשבר ויוחמרו עוד יותר ההחמרות. הדבר הראשון שחיפשתי זה את עצמי. ואכן, בעמוד 832, בין פינוי אשפה, אירוח שרתים ומסגרות חוץ-ביתיות למוגבלים התפתחותית, מצאתי אותי: "אתרי חדשות ועיתונים שעניינם חדשות". אודה ולא אבוש, אבן גדולה נגולה מליבי; אני חיוני למשק. יש בי צורך, בינתיים, ואם לא בי אז בעיתונאים טובים ממני.

לקח לי שתי נשימות עמוקות להבין עד כמה הייתה חשובה לי ההגדרה הסתמית הזו ששמה אותי בשורה חיונית אחת עם החקלאי, הפועל, נהג המשאית, הקברן, המטפל, השרברב, הפקיד ורבים אחרים. זו כנראה הפעם הראשונה שהיה אכפת לי מה הממשלה חושבת עליי.

ודווקא מהעמדה הזו, ועם כל האהבה והסולידריות, אני מבקש לפנות אל כל חברותיי וחבריי שלא מופיעים ברשימה הנ"ל, ובמיוחד לאלה שהוצאו לחל"ת, שהתבטלו להם פרויקטים, שנסגרו להם המשרדים, שברחו להם הלקוחות, שיושבים בבית ומרגישים לא חיוניים, שזה פשוט כינוי נוראי להדביק לאנשים, ולומר להם בקול גדול: זו הגדרה מטומטמת. אתם כן חיוניים, חיוניים ועוד איך! רוצים הוכחה? אין פשוט מזה, רק תסתכלו איך נראית החברה שלנו כשנוטלים ממנה את כל מה שהממשלה מגדירה "לא חיוני": תרבות ואמנות וספורט ואופנה ועיצוב ופנאי ומסחר וחינוך ותחביבים ואירועים משפחתיים. מי שלא חש ירידה בחיוניות העצמית, אני רוצה ממה שהוא לוקח.
כולנו חיוניים. כבאים ושוטרים זה חשוב, אבל גם צלמי חתונות ומורים לפסנתר וחוקרי מגדר ויועצי מס ואנשים שסתם הולכים ברחוב. תראו עד כמה הם חסרים לנו עכשיו כשהם אינם. הכול חשוב. זה כמו הסימנים החיוניים ברפואה: דופק, חמצן, לחץ דם וחום. הבנאדם לא חייב שכולם יהיו פיקס בכל רגע נתון, אבל אם אחד מהם נמוך מדי או גבוה מדי לאורך זמן, זה סימן מובהק שהבנאדם בצרות. הממשלה יכולה להגדיר אנשים איך שהיא רוצה מהבוקר עד הערב, אבל מבחינתי כולכם חיוניים עד מאוד.

בשביל להבין את הדברים האלה באמת ולהרגיש שייך לעולם, קיימת השירה. בואו נקרא יחד את מילות החוכמה המפעימות של המורה הגדול יעקב רז וניוושע: "כמו יכולים השמיים לומר / ציפורים כן, יתושים לא / כמו אפשר להסיר מכל זה חוט אחד / בלא שייפרם הכל".

בטח שלא, ברור שאי אפשר.

איור: תמיר שפר

ב. אתם מכירים אותי, אני לא מאלה שזועק פשיזם שלוש פעמים כל בוקר ומכריז על קץ הדמוקרטיה בימים לא זוגיים. בדרך כלל אני לוקח את הדברים האלה ואחרים ברגוע, צריך יותר מכמה שבועות של מגפה עולמית בשביל להוציא את זה ממני.

ועדיין, כשבתחילת השבוע צלצל פתאום הטלפון ועל הצג הופיע מספר לא מזוהה, פחדתי פתאום - ויותר משפחדתי הייתי משוכנע - שזה השב"כ שמתקשר. הוא מתקשר להרבה אנשים עכשיו, השב"כ, גם מסמס. שולח אלפים לבידוד ומלחיץ את כל מי שבא איתם במגע, הרבה פעמים שלא לצורך וללא מתן פרטים, כמו שכתב עמיתי אורי ברקוביץ' ב"גלובס". אחד מאותם אזרחים סיפר את הסיפור המחריד הבא: הוא התקשר למשרד הבריאות לקבל פרטים ושם אמרו לו ש"השב"כ לא טועה". איזה משפט מטורף. הייתי צריך לצאת לחדר המדרגות ולגרד את עצמי על השפריץ של הטיח כמו איזה דב גריזלי מרוב עצבים: מה זה שהשב"כ מתקשר אליי, עם כל הכבוד לקורונה, שמישהו ימכור לי שוקולד, מה אני, ערבי?! זה שהשב"כ בכלל מתקרב לטיפול בסוגיות של בריאות הציבור זה דבר מטורף כשלעצמו, גם אם הוא מופיע בחוק. אבל נראה שבמקום להתקומם נגד לב הבעיה, כל מה שנותר זה לבקש מהשב"כ לנהוג יותר בשקיפות. ברור שקיפות, בטח מה, הרי שקיפות היא השין בשב"כ.

אלה הדברים שמפחידים אותי, לא המשחקים הקטנוניים בכנסת. אני קורא על הכוונה לתת סמכויות למשטרה לקבל מידע מחברות התקשורת על מחויבי בידוד כדי לאכוף איסורי יציאה וכל זאת ללא צו שופט, כלומר ביקורת חיצונית. מה זה אמור להיות? אני קורא על נוהל "האח הגדול" שהופעל בבתי החולים, ובמסגרתו מצולמים ומוקלטים חולי הקורונה מסביב לשעון - גם הקלים שבהם - תוך פגיעה איומה בפרטיותם, באופן שנטען כי הוא מנוגד לחוק בריאות העם. היו חולים שסירבו להיות מצולמים ומבוקשם לא ניתן להם. היו חולים שהתלוננו שמצלמים אותם מחליפים תחתונים. אני לא טוען שהאחים והרופאות מציצים לחולים שלהם בכוונת זדון, חלילה. זה בכלל לא העניין; העניין הוא שאפשר, שזה קורה, שבחסות המחלה ומהמניעים האמיתיים של הכוונות הטובות נחצים הקווים במהירות וללא בקרה. הדבר פסול גם אם כל הרופאים וכל השוטרים וכל אנשי השב"כ וכל הפוליטיקאים טהורי לב וטובי כוונות ולא טועים אף פעם.

ג. אלה הדברים שמפחידים אותי. הטוטליטריזם שם את הרגל בדלת כשהוא לבוש בחלוק לבן וחמוש במודלים סטטיסטיים ואיכונים סלולריים, לא ברובים, או לפחות לא בשלב ראשון. מפחידה אותי המהירות שבה נפגעות זכויות הפרט שלנו. הן הדבר הראשון שמושלך אל האש, תמיד בהליך מזורז. קודם כול מופרות הזכויות של החולים, אחר כך של אלה שהיו איתם במגע, אחר כך של אלה שהיו במגע איתם ואחר כך כל אחד מאיתנו. אני לא מתווכח עם העובדה שמדובר בשעת חירום רפואית, למרות שגם איתה אפשר להתווכח, אבל זכויות הפרט - כמו הזכויות האחרות - הן לא איזה פינוק שניתן לנו בימים "של שגרה", מעין ממתק שלוקחים מאיתנו באופן מוכני כשנהיה קצת קשה. גם הזכויות האלה הן חלק מהותי מבריאות הציבור.

אלה הדברים שמפחידים אותי. הצליחו להרגיל אותנו לאמירה שהצעדים החמורים ננקטים בעיקר "כדי לשמור על המערכת". לשמור על מערכת הבריאות זה כמובן דבר נחוץ וחיוני, אבל רגע אחד, ותקנו אותי אם אני טועה - האם לא כל הקטע של מערכת הבריאות זה לשמור עלינו? כן, אבל לא: הדוח החמור (הם כולם חמורים, לא?) של מבקר המדינה שפורסם השבוע ידע לספר - באיחור ניכר - על חוסר ההיערכות של אותה מערכת בדיוק (משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז) למקרה של התפרצות מגפה. אז עכשיו אנחנו שומרים על המערכת ומפנימים שהמערכת חשובה מאיתנו. אותה מערכת שביומיום מתפקדת בקושי ואף אחד לא מאמין למילה שהיא אומרת, הפכה באחת לאורים ותומים.

ד. אנחנו מקבלים את הכול בצייתנות כנועה - כולל אחיכם. אומרים הן, כמעט בלי לשאול, מסכינים במהירות עם כל החמרה. מכל הדברים, כולל המגפה העולמית, זה אולי מה שמפחיד אותי במיוחד. ברוב הדיווחים אפשר למצוא מחמאות לתושבי ישראל, אולי חוץ מהתל אביבים הלא ממושמעים, עד כמה הם נשמעים להוראות. "יש מקום גדול לשבח את הבגרות וההפנמה המהירה של המציאות החדשה", אמרה תת-ניצב סיגל בר-צבי, ראש חטיבת השיטור במשטרת ישראל. הניגוד המוחלט בין אותה בגרות והפנמה מהירה של הישראלים את המציאות הרפואית החדשה לעומת הכחשה מוחלטת וילדותית של חברי הכנסת שלהם את המציאות הפוליטית החדשה כנראה חמק מבר-צבי, אבל לא מאיתנו. בר-צבי התכוונה לפרגן לנו, אבל לאוזניי זה נשמע נורא. איפה כל הישראלים שאני מכיר ומה עשית איתם?

אני לא מקל ראש בסכנת הווירוס או קורא לערוך מסיבות המוניות. גם אני יושב בבית ומעביר את הזמן. אבל יש סכנות גדולות לא פחות לבריאות הציבור מהקורונה. ציבור צייתן וכנוע שנתון למעקב וזכויותיו נפגעות, שלא מטיל ספק, הוא ציבור חולה.
הספק, גם בעיתות חירום, הוא אחד מהסימנים הכי חיוניים וקריטיים לחברה בריאה. כשאין ספק אני מתחיל לפחד.

הרהור: הממשלה יכולה להגדיר אנשים איך שהיא רוצה, מהבוקר עד הערב, אבל מבחינתי, כולכם חיוניים עד מאוד.

עוד כתבות

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● מניית טבע יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

האוצר משיק פיילוט למערכת תשלומים מבוססת ''אסימונים דיגיטליים'' / איור: Shutterstock

האוצר משיק: פיילוט תשלומים חדש לספקים ממשלתיים

לפני ארבעה חודשים הכריז החשכ"ל על כוונתו להקים מערכת שתחליף את העברות הכספים המסורתית לגופים ציבוריים וספקיהם ● כעת, לאחר שנבחרו שלושה פתרונות, בחודש הבא יתחילו הפיילוטים ברשויות המקומיות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: טראמפ שוקל מתקפה "משמעותית" באיראן

דיווח: טראמפ שוקל לתקוף באיראן כדי להצית מחדש את המחאות ● בכיר במערכת הביטחון: נתניהו סירב 11 פעמים לחסל את סינוואר ● האיחוד האירופי צפוי להגדיר את משמרות המהפכה כארגון טרור ● יועצו של ח'אמנאי: כל תקיפה של ארה"ב באיראן תיענה בתגובה לתל אביב ● עדכונים שוטפים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל נתיבי ישראל: "אנחנו במבוא לקרייסס של התחבורה בגוש דן"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, הביע פסימיות גדולה באשר למצב התחבורה בישראל בשנים הבאות ● הוא לא מאמין שהמטרו יהיה מוכן ב-15 השנים הקרובות, וגם מעוניין לפרוש השנה, אחרי 10 שנים בתפקיד

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי: "אפשר לצמצם 20 אלף עובדים בשירות המדינה"

בימים האחרונים לכהונתו, בראיון פרישה שנערך בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, החשכ"ל יהלי רוטנברג סיפר על הקשיים וההצלחות בגיוסי ההון של המדינה, הגיב על יוזמת הכור הגרעיני האמריקאי בישראל ופרס את האתגרים שצפויים למחליפתו, מיכל עבאדי-בויאנג'ו ● לגבי המטרו אמר: "יש בעיה במימון, הוא יעלה הרבה יותר ממה שחושבים"

חתימה על צוואה / אילוסטרציה: Shutterstock

האב הדיר את ילדיו מהצוואה לטובת אחותו, אך בית המשפט ביטל זאת

צוואה שבה אב הדיר את ילדיו מהירושה לטובת אחותו בוטלה ע"י בית המשפט לענייני משפחה ● לאחר מות האב, הילדים פנו לבית המשפט וביקשו לבטל את הצוואה ● בית המשפט פסק לבסוף כי האחות מעלה באמון האב וניסתה לחמוס את הרכוש לידיה בחוסר תום-לב

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

ארז בלשה, מייסד ומנכ''ל קרן ג'נריישן / צילום: שלומי יוסף

מנכ״ל ג'נריישן על משבר התשתיות: "הפתרון חד משמעית במגזר הפרטי. למדינה יש תפקיד חשוב בהסרת החסמים"

מנכ"ל ג'נריישן ישראל, ארז בלשה, אמר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי הפתרון לפיתוח התשתיות נטוע במגזר הפרטי, ש"מביא יכולות שאין במגזר הציבורי" ● בלשה מסביר כי השירות הנמוך של התחבורה בישראל קשור ל"מחסור בנהגים ובנתיבים עמוסים"

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

טסלה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת "לפני סוף 2026" ● המניה עולה במסחר המאוחר

פרופ' מתן גביש / צילום: ינאי יחיאל

הפרופסור הישראלי שנלחם באדובי: "הגיע הזמן להחליף את ה-PDF"

החברה של פרופ' מתן גביש מהאוניברסיטה העברית, עושה את צעדיה הראשונים ובוחנת את האפשרות להחליף את מסמכי ה-PDF הוותיקים של אדובי, בפורמט דיגיטלי משוכלל הרבה יותר ● "הגיע הזמן לסטנדרט חדש. ה-PDF הוא אובייקט סגור ולא יעיל, וגם כזה שלא מתאים לעידן האוטומציה של ה-AI", אומר גביש לגלובס

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

המוסדיים מסתערים של מניות אנרגיה / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

כשהמוסדיים מוצפים בכסף, מיליארדים זורמים למניות האלה

בצל הביקושים הגדלים בשוק האנרגיה, הגופים המוסדיים ביצעו בחודשים האחרונים השקעות של מיליארדים בחברות ובפרויקטים בתחום ● גורם בשוק: "זה תחום השקעה סולידי שהלקוח המרכזי שלו זו המדינה, והיא תמיד רוצה עוד חשמל" ● וגם: אילו חברות ייכנסו למדד חדש שיאגד את מניות האנרגיה בת"א, שחלקן כבר עלו במאות אחוזים?

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב-לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

עליות באסיה; מחירי הזהב והכסף ממשיכים לנפץ שיאים

הקוספי עלה בכ-1% ● הדולר ממשיך להיחלש ברחבי העולם ● הפדרל ריזרב השאיר את ריבית ארה"ב ללא שינוי, ולא סיפק רמזים לגבי ההמשך ● דוחות ענקיות הטכנולוגיה מיקרוסופט, מטא וטסלה יצאו אתמול - אפל תדווח היום לאחר נעילת המסחר