גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דמוקרטיות בשקיעה בעידן הקורונה: מי צריך פרלמנטים מתפקדים?

נסיגת הדמוקרטיה הליברלית מתרחשת זה זמן מה בשורה של ארצות ● חלקן ממש בימים האלה בחסות הקורונה שמשתוללת בכל פינה ● הסמן הקיצוני כעת הוא ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שמנצל את המגפה כדי לבטל את הפרלמנט ולהעביר את מלוא סמכויות החקיקה לידיו

ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן במערכת הבחירות האחרונה ב־2018 / צילום: Associated Press
ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן במערכת הבחירות האחרונה ב־2018 / צילום: Associated Press

בשבוע הבא עומד הפרלמנט של הונגריה לאמץ חוק הסמכה, שלא אומץ כדוגמתו בשום ארץ אירופית מאז 23 במארס 1933. עניינו של החוק הוא האצלת מלוא סמכויות החקיקה מן הפרלמנט לקבינט, וממילא לזה העומד בראשו.

התירוץ לאקט ההתאבדות של הפרלמנט ההונגרי הוא נגיף הקורונה. ממשלתו של ויקטור אורבן הגיעה למסקנה, שאין די לה בשליטתה המלאה בפרלמנט. המשבר הוא כה חמור עד שהיא זקוקה לפטור מלא ממסירת דין־וחשבון. רק היא תוסמך להחליט מתי תסתיים השעיית הדמוקרטיה. מבקריה יסתכנו בתקופות מאסר של שמונה שנים בעוון ״דיסאינפורמציה״.

הונגריה, לצערו של אורבן, אינה הארץ החשובה ביותר באירופה, אבל ראש הממשלה שלה מנסה פעם אחר פעם להפוך אותה לסמן הימני של היבשת. כאשר הגיע אל השלטון בפעם השנייה, ב־2010, לאחר שמונה שנים באופוזיציה, היה מנוי וגמור אתו שלא להרשות עוד לנסיבות להפריד אותו מן השלטון. הוא הודיע, מבלי להסמיק, שהונגריה תהיה דמוקרטיה, אבל היא לא תהיה ״דמוקרטיה ליברלית״.

זאת אומרת, היא תוסיף לקיים מראית עין של מוסדות דמוקרטיים. היא תוסיף לערוך בחירות, בהשתתפות מפלגות של האופוזיציה. אבל היא תשאב את החמצן מכיכר השוק. היא תחסום את גישת האופוזיציה לכלי התקשורת. היא תחלק לנאמניה טובות הנאה כלכליות ופוליטיות. היא תחנוק חממות של התנגדות אינטלקטואלית ותרבותית. היא תצר את צעדיהן של עמותות, בייחוד כאלה המקבלות מימון ממקורות זרים. והיא תנהל מסע בלתי פוסק נגד הגירה ונגד מהגרים בשם הגנה על נוצריותה של הונגריה ועל מערביותה.

בדרך כלל התכנית עלתה יפה. מפלגת השלטון חזרה ונבחרה עם רוב פרלמנטרי עצום, אם כי הפסידה במפתיע את כהונת ראש העיר של בודפשט בשנה שעברה. ההפסד הזה היה רחוק מאוד מלבשר אביב הונגרי, אבל כנראה מילא את ויקטור אורבן באי־שקט.

ארץ לא מאושרת

לא תמיד הוא היה כזה. אורבן היה פעם לוחם נועז לטובת ערכים ליברליים, כאשר בהונגריה עדיין היתה רודנות קומוניסטית (היא הגיעה אל קיצה ב־1989).

ארץ לא מאושרת היא הונגריה. מאז אמצע המאה ה־19, עוד כשהייתה מחוז אוסטרי, היא ניסתה להחליט מה היא. לפני 160 שנה ויותר היא העניקה השראה לכל אירופאי שלחם על חירותו, וגם להרבה לא־אירופאים. אבל כאשר ניתן לה שלטון עצמי בתוך הקיסרות ההבסבורגית היא מיהרה לפתח את תכונות השלטון שנגדן נלחמה, כולל אדנותו של עם אחד על עמים הנמצאים בשליטתו.

הונגריה רצתה לחמוק מלפיתתה של אימפריה, אבל לא היה אכפת לה כלל להפוך לאימפריה בעצמה, עם שליטה על שטחים מיושבים ברומנים, בסרבים, בסלובקים, בקרואטים ובאוקראינים. מאחר שהיא היתה בצד המפסיד של מלחמת העולם הראשונה, האימפריה שלה אבדה. כמו גרמניה ורוסיה היא נעשתה אומה שוחרת נקם (״רוואנשיסטית״), שהייתה מעוניינת בשינוי הסטטוס־קוו. היא היתה לא־דמוקרטית, לא־ליברלית ואנטישמית לתיאבון.

מה שמעניין גם הוא שוויקטור אורבן חיפש ומצא את השראתו בפרק העגום ביותר של ההיסטוריה ההונגרית המודרנית. ואת מקור ההשראה של ״חוק ההסמכה״ שלו הוא מצא, ביודעים או שלא ביודעים, בימים הראשונים של גרמניה הנאצית.

״כוכבכם שלכם ישקע!״

היטלר עלה לשלטון ב־30 בינואר 1933, לא מכוח בחירות, אבל גם מכוח בחירות. לא היה לו רוב פרלמנטרי, אבל מפלגתו היתה הגדולה ביותר בפרלמנט. הוא היה זקוק לקואליציה, ומצא אותה בימין הלא־נאצי. שותפיו האמינו שהם לא יתקשו להפוך אותו לבובה. הם אמנם היו שמרנים קיצוניים, אבל הם לא היו בריוני רחוב, ולא היו מסוגלים להעלות על דעתם שהקנצלר, שאת עלייתו הם אפשרו, יסתמך על בריוני רחוב מפני שהוא עצמו היה בריון רחוב.

היטלר היה זקוק לתירוץ, כדי לחנוק את האופוזיציה בדרכים חוקיות, או חוקיות למראית־עין. באותו השלב הוא עדיין לא העז להתנער מכל החוקים. לא היתה לצדו מגפת קורונה, אבל הוא מצא את הרייכסטג הבוער. קומוניסט תמהוני מהולנד נאשם בהצתת בית הפרלמנט הגרמני, בנסיבות שלא התבררו, והעניק את ההזדמנות לנאצים להוציא את הקומוניסטים החזקים אל מחוץ לחוק ולהגביל את פעולות השמאל.

היטלר ערך בחירות. אפילו בנסיבות האלה לא הצליח להשיג רוב מוחלט. שוב היו נחוצים לו שותפים קואליציוניים. אבל הוא לא הסתפק ברוב פרלמנטרי. הוא רצה מונופול קבוע. במארס 1933 הוא דרש מן הרייכסטג לאמץ ״חוק הסמכה״, שיעניק לו את הזכות לחוקק בלי הפרלמנט. היה עליו לאנוס את הימין, כולל הימין המתון, כדי למצוא רוב מיוחס לחקיקת־המוות שלו.

הסוציאל־דמוקרטים המובסים, באקט גבורה אחרון, התנגדו לחוק, ונשאו נאומים נפלאים נגדו. היטלר, בוויכוח הפרלמנטרי הראשון והאחרון של חייו, קרא לעברם: ״כוכבה של גרמניה ידרוך וכוכבכם שלכם ישקע. מכת מוות ניחתת עליכם!״ והיא אמנם ניחתה.

ארבעה חודשים אחר כך, גרמניה הייתה כבר דיקטטורה חד־מפלגתית. עתה זה יצא באנגלית ספר חדש, בתרגום מגרמנית, על מאה הימים הראשונים של היטלר, ואני ממליץ עליו. מה כבר אפשר להגיד שלא נאמר? אפשר להראות למשל את מהירות הסתגלותם של אנשים לדיקטטורה. אינני יודע אם אורבן ההונגרי קרא בעיון את הספר הזה, או נבר בפרוטוקולים של ישיבת הרייכסטג האחרונה לפני בוא הדיקטטורה. אבל היה מעניין לשמוע אותו קורא השבוע לעומת מבקריו הסוציאל־דמוקרטיים במליאת הפרלמנט בבודפשט: ״אנחנו נפתור את המשבר הזה, גם בלעדיכם״. היה אפשר לשמוע את צלילי ״כוכבה של גרמניה ידרוך, וכוכבכם שלכם ישקע״.

חולשת הדעת של הדמוקרטיות

מדהים לחזור ולשקול את חולשת הדעת ואת קוצר הראייה של דמוקרטיות, כאשר היה עליהן לזהות את אויביהן ולהילחם בהם. פעם אחר פעם בזמן המודרני, עוד מימי המהפכה הצרפתית, דמוקרטיות התעוורו, הולכו שולל או השלו את עצמן. אין קושי להראות שלא היה שום דבר בלתי נמנע בתבוסותיהן.

צריך לאחל להונגרים, שסיום הדיקטטורה האישית של ויקטור אורבן לא יצריך מלחמת גוג־ומגוג, אשר תסתיים בעיי ההריסות של בודפשט. אבל בשביל לא־הונגרים, מקרה אורבן הוא משל מועיל על מידת הפגיעות של חירותם.

כאשר מפלגת שלטון מתחילה לאיים על תקינות המשטר הפרלמנטרי שאיפשר אותה, למשל כאשר היא מנסה למנוע את הפרלמנט מלחוקק, או מנסה לצבור סמכויות לא־לה בימי משבר, מוטב לדמוקרטים להיזכר במארס 1933.

נסיגת הדמוקרטיה הליברלית מתנהלת זה זמן מה בשורה של ארצות. הביטוי הברור ביותר שלה הוא הנחת הרוב שמעמדו מעניק לו את הרשות להכניס שינויים בלתי הפיכים בעצם ההגדרה של המדינה, של יחסיה עם מיעוטיה, של מוסדותיה, של מערכת המשפט שלה; ולהיפטר אחת ולתמיד מן העכבות, שהדורות הקודמים ניסו לסגל להתנהגות הממשלה כלפי אזרחיה וכלפי מבקריה.

זה קורה עכשיו בשורה של ארצות. בהודו השינויים לובשים ממדים היסטוריים, ויתכן בהחלט שמשבר הקורונה יחיש אותם. זה קורה זה זמן מה בטורקיה ובפולין. הימין הקיצוני המתחזק מקווה להתחיל שינויים כאלה בגרמניה, באיטליה ובספרד. שמות נוספים יבואו, למרבה העצב.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

200 מיליארד שקל בעשור: האם ישראל ערוכה למיזמי התשתית הגדולים בתולדותיה

פרויקט המטרו השאפתני, המסילות המהירות והמכרזים הביטחוניים החסויים מתנקזים כולם לעשור אחד קריטי ● בין חזון למציאות בשטח ניצבות בעיות קריטיות: מאין יגייסו 16 אלף עובדים, הנטל התקציבי על קופה, מחסור במהנדסים ועוד ● לקראת כנס התשתיות של גלובס: הצצה לפרויקטים שישנו את המדינה

משרדי ענקית ציוד השבבים ASML / צילום: ap, Peter Dejong

עקפה תחזיות ומפטרת: מה היה בדוחות ענקית השבבים?

ASML דיווחה על צמיחה של כ-29% בהכנסות לעומת הרבעון הקודם, ועקפה את צפי האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה ● ההזמנות החדשות שהתקבלו ברבעון הרביעי עקפו בפער גדול את תחזיות האנליסטים ● חברת השבבים דיווחה גם על פיטורים של כ-1,700 עובדים בהולנד ובארה"ב ● המניה קופצת בקרוב ל-7% בבורסה באמסטרדם

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-200 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

טסלה עקפה את התחזיות; רובוטי Optimus בדרך להתחלת ייצור עד סוף השנה

חברה רשמה הכנסות של 24.9 מיליארד דולר ורווח למניה  של 0.5 דולר, מעל הצפי ● גם הרווח הגולמי היה גבוה בהרבה מהצפי ● הודיעה כי היא מתכננת לחשוף את  הרובוט Optimus V3 כבר ברבעון הראשון של השנה, כאשר תחילת הייצור מתוכננת “לפני סוף 2026” ● המניה עולה במסחר המאוחר

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים, בשווקים מעריכים שהפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● “הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום”, אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

פאנל בהשתתפות עדי קין קרני, עלי בינג, יעל סלומון ומעיין הראל / צילום: שלומי יוסף

נציג אגף התקציבים: "מס הגודש יקרה. זו תהיה איוולת לא לעשות את זה"

פאנל בכנס תשתיות לעתיד של גלובס עסק בפרויקט המטרו, האתגרים, המימון וההתקדמות ● בפאנל השתתפו סמנכ"לית קו M2 בנת"ע עדי קין־קרני, סגן הממונה על התקציבים עלי בינג, סמנכ"לית מינהל התכנון יעל סלומון, סמנכ"לית תשתיות במינהל רשות החברות מעיין הראל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

אילוסטרציה: Shutterstock

"סערה מושלמת זה אנדר-סטייטמנט": הגורמים מאחורי צניחת הדולר

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Nic Coury

מטא עקפה את הצפי ומעלה תחזיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו כ-60 מיליארד דולר, עלייה של כ-25% לעומת השנה שעבר ● והרווח עמד על 8.88 דולר למניה, מעל הצפי ● החברה מעלה את התחזיות מעל צפי האנליסטים ● החברה תפטר כ־10% מעובדי חטיבת Reality Labs ● המניה מזנקת בכ-7% במסחר המאוחר