למידה מהבית / צילום: שאטרסטוק
בימים של שגרה, בהיעדר הקורונה, אפשר להבין מדוע הסטודנטים והמרצים מעדיפים למידה פרונטלית. יש אוכלוסייה טכנופובית שלא קל לה לתפעל כלים של למידה מרחוק, יותר קל לפתוח דיונים ושיח בשיעור, יש את אלמנט ה"פיקוח" מצד המרצה, ששם לב מה הסטודנטים עושים בשיעור ויש את חיי הקמפוס והסוציאליזציה שהם חלק בלתי נפרד מפיתוח זהותו של הסטודנט.
לצד כל אלה, חייבים להודות שלמוסדות ותיקים כמו לכולנו קשה לשנות הרגלים. יתרה מכך, המוסדות האקדמיים נלחמים על קיומם ועסוקים בשיווק מתמיד ומתקשים להתמקד בפיתוח תשתיות - וזה בדיוק הסיפור בקרב בתי החולים שנמנעו מהכנסת טכנולוגיות חדישות בימי שגרה בגלל הלחץ המתמשך בו הם פועלים. ופתאום הגיע הווירוס שאילץ את כולנו לעצור ולחשוב צעד אחד קדימה.
פתאום אנחנו מגלים שארגונים קטנים יותר כבר שם, שיש מי שכבר אימץ מתודות שמתאימות לעידן הקורונה ולאחריו. כך, למשל, אנו רואים מגמה הולכת ומתגברת ברחבי העולם של למידה מהבית, עוד לפני משבר הקורונה - אם זה בעקבות הקמה של אתרים כמו Udemy ו-Coursera, שמציעים קורסים ואף תארים שלמים מאוניברסיטאות מוכרות בלחיצת כפתור. ואם זה בעקבות הקמה של מערכי דיגיטל באוניברסיטאות מוכרות ברחבי העולם.
אז איפה ישראל בכל הדבר הזה? בתחום הלימודים האקדמיים, למעט האוניברסיטה הפתוחה ששילבה לימוד פרונטלי עם למידה מרחוק, ישראל פיגרה מאחור. יכול היה להיות שאם מוסדות הלימוד היו עומלים על הפיכת הלמידה לאינטראקטיבית, לא היה צורך בעצירה מוחלטת של שנת הלימודים.
בסקר שיזמנו השבוע נשאלו מאות סטודנטים על העדפתם לסביבת הלימודים בשנת הלימודים הבאה ועולה ממנו ש-59.2% מהם רוצים להתחיל את הסמסטר מהבית. עוד עולה כי 33.5% רוצים לחכות שיגמר המשבר ולהתחיל את הסמסטר בכיתות הלימוד וכי רק 7.3% מהם מעדיפים לבטל את הלימודים מחשש הקורונה.
האמת היא שלא צריך לראות סקרים כדי להבין שעולם העבודה משתנה לנו מול העיניים וגם המוסדות האקדמיים יצטרכו להתאים את עצמם לעולם העבודה העתידי שבו יותר ויותר עובדים יעבדו מהבית ובתוקף כך ידרשו כישורים שונים מאלה להם הורגלו העובדים.
כמו עולם העבודה, גם המוסדות האקדמיים עומדים בפני אתגר גדול. בין אם הקורונה תמוגר ובין אם לאו, אנו צפויים לראות ירידה ברישום לשנת הלימודים הקרובה ולכן עליהם להזדרז ולגבש תכניות לימודים המבוססות על למידה מרחוק ברוח האוניברסיטה הפתוחה.
אנו רואים שהן לתלמידי ישראל והן למורים לא לקח זמן רב כדי להתאים את עצמם ללמידה מרחוק. הלימוד מרחוק אמנם קירטע בתחילה אבל מדיווחי המורים וההורים, הרושם הוא שהכיוון היה חיובי. גם באוניברסיטה הפתוחה, אשר שילבה לימודים פרונטליים בלמידה מרחוק, מדווחים על ביקוש גדול מצד הסטודנטים לקורסים אונליין בימים אלה ועל עלייה בשיעור המשתתפים בשיעורים בזמן אמת.
אסור שהאוניברסיטאות יעסקו בימים אלה בעצירת הדימום. יש לנצל את פסק הזמן כדי להעביר למרצים קורסים מזורזים של עמידה מול מצלמה ולהתחיל לייצר חומרים מצולמים בד בבד עם פיתוח טכנולוגיות ואמצעים ללמידה מרחוק.
אנחנו מציעים למוסדות הלימוד בימים אלה, להשקיע את מלוא המרץ בהסבת שיטות הלימוד לאינטראקטיביות, ולא רק כדי לצלוח את משבר הקורונה, אלא כי העולם ממילא הולך לכיוון הזה. כדי שהאקדמיה תצלח את "משבר" החדשנות והקדמה היא צריכה להפשיל שרוולים ולחדש את הטכניקות שהיא משתמשת בהן.
הכותבת היא פסיכולוגית תעסוקתית באתר "לימודים בישראל" (universities-colleges)