חלל תקשורת | ניתוח

האם לאופטימיות של חלל תקשורת יש כיסוי? תשואות האג"ח מלמדות על חשש מעתידה הרחוק

לחברת הלוויינים התחייבויות של 1.66 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח, כאשר מרביתן נסחרות בתשואה של 21% • הדירקטוריון מעריך כי לחלל יתרות מזומנים גבוהות, שיאפשרו לה להמשיך בפעילותה השוטפת • באפריל ימונה למנכ"ל החברה דן זיצ'ק, שכיהן קודם כמנכ"ל סאטקום

חיים רומנו / צילום: תמר מצפי
חיים רומנו / צילום: תמר מצפי

הדוחות הכספיים שפרסמה חברת חלל תקשורת לסיכום 2019, משדרים עסקים כרגיל, בזמן שאיגרות החוב הארוכות שלה מסדרות ט"ז ו-י"ז משקפות חשש ממשי מצד המשקיעים בנוגע ליכולתה לפרוע את התחייבויותיה העתידיות.

שתי סדרות אג"ח אלה, בעלות משך חיים ממוצע (מח"מ) של 3.3 שנים ו-3.2 שנים, בהתאמה, נסחרו היום לפי תשואות שנתיות לפדיון של 21% ו-36%, בהתאמה, בעוד סדרות ו' ו-י"ח נסחרות לפי תשואה חד-ספרתית (סדרה ט' בהיקף של כ-60 מיליון שקל תיפרע בשבוע הבא). יש לציין כי עיקר חובות החברה,בהיקף של 945 מיליון שקל, מרוכזים בסדרה ט"ז שנסחרת כאמור בתשואה של 21%.

מצבת ההתחייבויות הכוללת של חלל תקשורת  מסתכמת ב-1.66 מיליארד שקל. מסכום זה תידרש החברה לפרוע למחזיקי האג"ח תשלומי חוב (קרן וריבית) של 230 מיליון שקל ב-2020, 166 מיליון שקל ב-2021, 249 מיליון שקל ב-2022 ו-486 מיליון שקל ב-2023. בשלוש השנים שלאחר מכן (2024-2026) תידרש החברה לפרוע תשלומי חוב נוספים, בהיקף כולל של 784 מיליון שקל.

אל מול הפירעונות האלה מייצרת חלל תזרים שוטף ממכירת שירותי תקשורת לוויינית, וזאת לצד יתרת המזומנים שנמצאת כבר בקופתה ושהסתכמה בסוף 2019 ב-133 מיליון דולר (כ-480 מיליון שקל). בשנת 2019 ייצרה חלל תזרים של 53.4 מיליון דולר מפעילות שוטפת, וכן תזרים חופשי של 29.6 מיליון דולר, לאחר ניכוי השקעה של 23.74 מיליון דולר בלוויין "עמוס 17", ששוגר לחלל באוגוסט 2019. עם זאת, לפי שעה, לא מתכננת החברה רכישה של לוויין נוסף, כך שב-2020 לא אמורה לכאורה להתבצע השקעה מהותית מאין זו.

שווי החברה צנח ל-80 מיליון שקל

חלל, ששווייה הידרדר באופן דרמטי על רקע כמה אירועים משבריים בשנים האחרונות (אובדן הקשר עם הלוויין "עמוס 5", פיצוץ טיל השיגור של הלוויין "עמוס 6" וצו פירוק לבעלת השליטה לשעבר, חברת יורוקום של שאול אלוביץ), נסחרת כיום בשווי שוק של כ-80 מיליון שקל בלבד.

החברה מספקת שירותי תקשורת לוויינית באמצעות לווייני "עמוס 3" ו"עמוס 4" שבבעלותה, וכן באמצעות הלוויין "עמוס 7" שאותו חכרה עד לפברואר 2022. באמצע נובמבר 2019 התחילה החברה לספק שירותי תקשורת גם באמצעות הלוויין "עמוס 17", שגם הוא בבעלותה, ושצפוי להגדיל את היקף הכנסותיה החל ב-2020.

לדברי החברה, שלושת הלוויינים הוותיקים יותר מספקים שירותים בתפוסה כמעט מלאה - כך שחלל מתמקדת במכירות הלוויין "עמוס 17", המהווה את מנוע הצמיחה לשנים הקרובות. להערכת החברה, חלק מהזדמנויות המכירה ימומשו בתקופה הקרובה.

את 2019 סיימה חלל עם הכנסות של 82.4 מיליון דולר, המשקפות עלייה של 2.9% לעומת 2018. עיקר הכנסות החברה, בהיקף של 60.1 מיליון דולר, הגיעו מנקודת השמים 4 מעלות מערב, שבה פועלים "עמוס 3" ו"עמוס 7". שני הלקוחות העיקריים בנקודת שמים זו ב-2019 היו חברת שידורי הטלוויזיה yes, עם רכישת שירותים ב-21.6 מיליון דולר, וממשלת ישראל, שרכשה שירותים ב-21.1 מיליון דולר. נוסף על כך, רכשה ממשלת ישראל ב-2019 שירותים נוספים בנקודת שמים 65 מעלות מזרח, שבו פועל הלוויין "עמוס 4", תמורת 7.9 מיליון דולר.

לדברי חברת חלל, הסכם השירותים עם yes אמור להסתיים בינואר 2026, עם סיום חייו המשוער של "עמוס 3". צבר ההזמנות מ-yes עד לתאריך זה עומד על 118 מיליון דולר, ומספק לחברה לכאורה אופק לחמש השנים הקרובות. 

עם זאת, בכל הקשור לממשלת ישראל, רב הנסתר על הגלוי לפי שעה. בעקבות החלטתה של הנהלת חלל (שלא יצאה לבסוף אל הפועל) לרכוש את לוויין "עמוס 8" מידי חברת לוראל האמריקאית, קיבלה החברה מכתב מגורם ממשלתי בדבר כוונת גורמים ממשלתיים לפעול לבניית לוויין מתחרה בחברת התעשייה האווירית (תע"א) עבור נקודת שמים 4 מעלות מערב (שבה אמור היה להיות ממוקם "עמוס 8"). נכון להיום, מעריכה חלל כי להחלטת הממשלה לא תהיה השפעה על ההסכמים הקיימים עמה.

לפי שעה, אין לחלל יכולת להעריך כיצד תשפיע בניית הלוויין הממשלתי על חתימת הסכמים עם הממשלה, ואף אם לוויין זה יספק את כל צורכי הממשלה. כך או כך, מדגישה החברה כי היא ממשיכה לבחון את ההיתכנות והכדאיות של האלטרנטיבות העומדות בפניה, כולל תוכנית חליפית ללוויין בנקודה 4 מעלות מערב (שיחליף בעוד כחמש שנים את "עמוס 3"), ובכללן גם שיתוף פעולה אפשרי עם הממשלה.

משבר הקורונה עלול להשפיע לרעה

נכון להיום, מציגה חלל תקשורת צבר הזמנות כולל של 384 מיליון דולר לשנים הבאות, שמתוכו 42 מיליון דולר עבור הלוויין החדש "עמוס 17". בחברה מדגישים כי משבר הקורונה העולמי עלול להשפיע לרעה על קצב ההתקשרויות בחוזים חדשים עבור "עמוס 17" ואף להשפיע לרעה על גיוסים ומחזורי חובות עתידיים.

עוד נכתב בנוגע למשבר, דיווחה חלל כי עליית התשואות בשוק האג"ח עלולה להביא לגידול משמעותי במחירי ההון המשוקללים של החברה, וכפועל יוצא מכך לירידה בשווי ההוגן של הלוויינים שלה. כמו כן, מזהירה חלל כי "ככל שהמשבר יימשך, תיתכן שחיקה משמעותית בהון העצמי של החברה, לרבות עמידה באמות המידה הפיננסיות החלות על החברה מכוח שטרי איגרות החוב".

נכון לסוף 2019, הציגה חלל הון עצמי של 125.5 מיליון דולר, המהווה 18.8% מסך המאזן. את 2019 סיימה החברה עם עלייה של 10% ברווח הגולמי ל-28.5 מיליון דולר, אבל גם עם הפסד של 8.6 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 14.9 מיליון דולר שנרשם ב-2018. לדברי החברה, ההפסד נבע מהיחלשות הדולר מול השקל ב-2019. 

בסוף 2019 סיים דוד פולק את תפקידו כמנכ"ל חלל, לאחר כהונה של כ-24 שנים בחברה. ב-1 באפריל ימונה למנכ"ל דן זיצ'ק, שכיהן עד כה בתפקיד מנכ"ל סאטקום. לפי דירקטוריון החברה, בראשות היו"ר חיים רומנו, לחלל תקשורת יתרות מזומנים גבוהות, שיאפשרו לחברה להמשיך בפעילותה השוטפת כנדרש.