מוליכת כלבים בנמל תל אביב הריק מאדם. עבודה בימי קורונה / צילום: איל יצהר, גלובס
"הדבר היחיד שממנו יש לפחד הוא הפחד עצמו". כך אמר נשיא ארה"ב, פרנקלין רוזוולט, בתקופת "השפל הגדול". משפט זה נכון גם בימים אלה, כמו גם תוכנית ה"ניו-דיל" של הנשיא דאז, שכללה הרחבה ניכרת של המעורבות הממשלתית. יוזמה, שהצליחה לחלץ את המשק האמריקני מהמשבר שאליו נקלע. כיום שוב, זקוק המשק יותר מכול לתוכנית "ניו-דיל" ישראלית.
משבר הקורונה חשף באופן ברור ובוטה את חולשתו של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, אשר קורס בימים מורכבים אלה, ובמיוחד את חולשתם של העצמאים. אלה, בשונה מעובדים שכירים, אינם נהנים ממערכת ההגנה של המוסד לביטוח לאומי, ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה, וכמוהם גם בעלי שליטה בחברות אשר מועסקים כשכירים בחברתם.
צמצום הפעילות העסקית או הפסקתה, משמעותם פגיעה כלכלית קשה. גם בימים קשים כמו אלה, בכל עסק קיימות עלויות קבועות, שהירידה בהיקף הפעילות אינה משפיעה עליהן. הוצאות כמו דמי שכירות, ביטוח, ארנונה, והתחייבויות פיננסיות כגון החזרי הלוואות בגין השקעות בעסק.
התוכנית של משרד האוצר, בצורת מתן הלוואות בערבות מדינה, אינה פתרון הולם וראוי למשבר הפוקד עסקים רבים. ההלוואות המדוברות הן אמצעי לגישור על הבעיה התזרימית בלבד, אך הן אינן מהוות פיצוי בגין אובדן הכנסה. לכן, מדובר בפתרון זמני בלבד; שעם תום המשבר, חלק גדול מהעסקים הקטנים והבינוניים יתקשו לעמוד בהתחייבויות שלקחו על עצמם.
מגזר העסקים הקטנים והבינוניים הוא בעל חשיבות עליונה למשק, כמקור תעסוקה וכמקור למתן שירותים ולאספקת מוצרים, בזמנים כתיקנם, ובוודאי שבעיתות משבר. לכן, חשוב שמשרד האוצר יגבש עבור מגזר זה תוכניות סיוע מתאימות.
לצד המשבר בעסקים נחשפת בימים אלה פגיעותם של העובדים השכירים, שרבים מהם נאלצו לצאת לחופשה ללא תשלום לחודשיים הקרובים. חוסר הוודאות הקיים מגביר הן את הלחץ הכלכלי והן את הלחץ החברתי. לפיכך, יש להקדיש מאמץ-על להקמת הממשלה הבאה, שבאמצעות התערבות חוקתית וקבלת החלטות מקצועיות תצליח להביא להבראת המשק, להחזיר את החיים למסלולם מהר ככל האפשר, ולהוריד את מפלסי הלחץ והחרדה. יש חשיבות רבה להתנהגות הממשלה אחרי סיום משבר הקורונה, כפי שיש חשיבות להתנהגות שלה בזמן המשבר.
הכותב הוא רו"ח ומרצה במכללה האקדמית ספיר