גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנחנו במשבר חמור שמזכיר מלחמה. צריך לשבור את הטאבו ולהדפיס כסף"

פרופ' ערן ישיב מזהיר שהמשבר עלול להתגלגל לנזק ארוך טווח ולדשדוש שהמשק יתקשה להיחלץ ממנו ● הוא מציע לשבור את הטאבו, ולאפשר לתקופה מוגבלת לבנק ישראל להדפיס כסף - שיועבר לאוצר

פרופ' ערן ישיב / צילום: חן גלילי
פרופ' ערן ישיב / צילום: חן גלילי

"אנחנו בסיטואציה שדומה למלחמה. זה לא המשבר של 2008", אומר פרופ' ערן ישיב. "מריו דראגי, נשיא הבנק האירופי המרכזי, כתב בפייננשייל טיימס שמדובר במשבר בסדר גודל תנ"כי, כלומר שזו לא חזרה על המשברים שחווינו לאחרונה. ואני רוצה להדגיש: אסור להילחם את המלחמה הקודמת, צריך להילחם את המלחמה הנוכחית. במשבר של 2008 ישראל לא הייתה כל כך מעורבת, והצלחנו לצלוח מאוד יפה את המשבר בלי צעדים דרסטיים. פה בכלל לא ברור שישראל היא מחוץ למשחק".

מה זה אומר להילחם את המלחמה הקודמת?

"המלחמה הקודמת הייתה משבר בשוק ההון. משבר אשראי שהתגלגל לצד הריאלי של הכלכלה, דרך ירידה בהשקעות ובצריכה. אבל פה אנחנו במשבר ריאלי חמור שמזכיר מלחמה. אנחנו לא בסיטואציה של 2008, ולכן לא נכון פשוט לשלוף את תכניות 2008 מהמגירה".

פרופ' ישיב הוא חבר סגל בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת ת"א, יועץ לבנק אוף אינגלנד, ובעבר יועץ לבנק ישראל. בראיון ל"גלובס" הוא מציע תוכנית שוברת מוסכמות, שבמרכזה מימון התמודדות הממשלה עם המשבר הכלכלי והבריאותי באמצעות הדפסת כסף של בנק ישראל. ישיב מבקש להזכיר את דבריו של פרופ' רפי מלניק ל"גלובס" בשבוע שעבר, כי זה הזמן לעשות "כל מה שיידרש" על מנת לתמוך בכלכלה. ובפתח דבריו, הוא מסביר את החשיבות בפעולה מכרעת כבר עכשיו: למרות שמגיפת הקורונה היא משבר חולף, הוא עשוי לגרום לנזק ארוך טווח.

"בכלכלה ישנן תופעות שמכונות ''היסטרזיס', תופעות זמניות שהופכות לקבועות", אומר ישיב, ומסביר שהחשש הגדול שלו הוא מהתקדים של יפן. "אנחנו עלולים להיות בתסריט של שפל זמני לכאורה, עם סכנה לדפלציה" - כלומר ירידת מחירים - "שאז מתגלגל במעגל קסמים לשפל עוד יותר גדול ודפלציה עוד יותר גדולה". גם ככה, הוא מזכיר, "ישראל בשנים האחרונות מדשדשת על גבול הדפלציה, עם (מדד) מחירים מאוד נמוך, שנע סביב האפס. יש תסריט לא מופרך שבו שפל ומיתון אמיתי, שנגרמים בגלל מיתון ריאלי כמו עכשיו, דוחפים לדפלציה. ביפן גוררים כבר עשורים מצב של מיתון ודפלציה, ולא מצליחים לברוח מזה.

"הסכנה בהיסטריזס מזכירה את הסכנה במגיפה - אם לא פעלת בזמן תמצא את עצמך במצב גרוע יותר אחר כך. אם לא מנעת פשיטות רגל של פירמות, אז אחר כך הן כבר במצב של פשיטת רגל ולא כל כך קל להגיד 'בואו תחזרו ממצב של פשיטת רגל ותשובו ליצר'. יש דברים שהם לא הפיכים".

ראש הממשלה נתניהו דיבר בראיון על "מורו ורבו" מילטון פרידמן שהזהיר מאינפלציה, כסיבה לכך שלא צריך להגזים עכשיו.

"אני חושב בדיוק להפך. נתניהו מבטא, כמו כמעט בכל דבר, גישה של הרפובליקנים השמרנים הימניים ביותר בארה"ב, שמ-2008 מזהירים אותנו מהתפרצות אינפלציונית. 12 שנה אנשים מהצד הזה של המפה הפוליטית מזהירים מהתפרצות אינפלציונית חמורה בארה"ב בגלל הצעדים של הפדרל ריזרב. וכידוע, זה לחלוטין לא קרה. אינפלציה היא לא העניין על סדר היום - להפך".

מה גודל הסיוע הנדרש לכלכלה? ישיב מצטרף להערכות רווחות של כלכלנים בעולם, ומדבר על חבילת סיוע בהיקף של כ-10% מהתוצר להתמודד עם נזקי הקורונה (סכום השקול לכ-140 מיליארד שקל). החידוש הוא באופן המימון. ישיב מציע להפוך למציאות הצעות שהעלו לאורך השנים ("באופן אירוני") חתן הנובל מילטון פרידמן עצמו, ובהמשך בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב לשעבר, ולאחרונה גם עמיתו של ישיב, הכלכלן הספרדי הנודע ג'ורדי גלי. הרעיון פשוט: הבנק המרכזי ידפיס כסף, ויממן את הוצאות הממשלה. זה מה שמכונה לפעמים "כסף הליקופטר", על שם הצעתו של פרידמן שמסוקים ימטירו דולרים על המשק. לפי ההצעה של ברננקי, אומר ישיב, לאוצר האמריקאי יהיה חשבון בפדרל ריזרב, והפד ידפיס כסף ויפקיד בחשבון. "אתה רוצה 'לסמן' את הכסף, ולא שזה יהיה חור שחור".

אלא כפי שגם ישיב מודע היטב, הצעה הזאת יש "בעיה פסיכולוגית, חברתית וחוקתית. הדבר הזה אסור. בישראל, ולא רק בה, יש חוק נגד הדפסה. הדבר הזה הפך לטאבו בגלל הניסיון של שנות ה-70 וה-80, בהן גילו את הקשר בין אינפלציה לגירעון הממשלה, שממומן על ידי הדפסת כסף. זה הפך לטאבו נוראי, כמעט חילול קודש. ישיב מכיר את התקופה הזאת היטב: הוא היה עוזר מחקר של מיכאל ברונו, שגיבש את תוכנית הייצוב בשנות ה-80.

"אני רוצה להציע מנגנון מאוד ספציפי. שהכנסת תחוקק 'חוק קורונה' מיוחד לשנת 2020 שיתגבר על החוק נגד הדפסה, וייתן לבנק ישראל את היכולת לעשות את זה למשך 90 יום, אולי בפורמט שברננקי הציע, לפתוח חשבון לאוצר ולהזרים כסף לתוכו. ובנק ישראל יוכל לבקש מהכנסת עוד תשעים יום הארכה". על כל זה תפקח ועדה שתורכב בחלקים שווים מנציגי בנק ישראל, האוצר, והציבור ("רצוי מומחים"). "הוועדה תתווה את היקף ההדפסה ואת סעיפי המדיניות התקציבית. "די ברור מה צריך לעשות - עזרה ישירה למשקי בית, עזרה לפירמות, וכמובן תקציבים למערכת הבריאות ובהיקף ניכר, מכונות הנשמה בדיקות". וכל זה בפרק נפרד של התקציב, כדי לוודא שהכסף מגיע ליעדו בלבד.

למה לא פשוט לגייס כסף בשווקים, ולהגדיל את החוב הלאומי, נניח מ-60% כיום ל-70%?

"גיוס חוב הוא משהו שאני לא שולל. לגייס עוד 10% תוצר זה לא סוף העולם ולא רע במיוחד. זה בהחלט סביר. זו לא מדיניות שאני מתנגד לה אבל מימון על ידי חוב זה מסים נדחים: את החוב צריך להחזיר מתישהו. הוא מטיל עליך גם נטל רבית, והריביות עלולות לעלות". בהדפסת כסף אין נטילת חובות, ויותר מכך, מוסיף ישיב, הדפסת כסף היא גם אמצעי יעיל למלחמה בדפלציה, כך שיש כאן שילוב מוצלח לטעמו של ישיב בין המדיניות התקציבית של האוצר, למדיניות המוניטרית של בנק ישראל.

זאת, על קצה המזלג, ההצעה שוברת המוסכמות של ישיב. הוא מודע היטב לכך שבקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, לא סביר שיאמצו אותה. כרגע, הוא אומר, "כל צד פוחד לקחת על עצמו תפקיד דרמטי מדי. אני קצת צופה שמה שהיה הוא שיהיה כל גוף פה, בנק ישראל והאוצר, יאלתר וידשדש בדרכו שלו. יכול להיות, אני מקווה שלא, שעוד יתברר שזה תגובת חסר". חוסר הרצון לנקוט ב"יזמות מוסדית-כלכלית", הוא חושש, יביאו "להרס יותר משמעותי, לבעיות יותר משמעותיות. גם פגיעה חמורה יותר בטווח הקצר, וגם העמקה של הבעיות המבניות בטווח הארוך. הפוליטיקאים של היום כבר לא יהיו בסביבה כדי לשלם". 

עוד כתבות

מסעדת מלכה של איל שני / צילום: אנטוליו מיכאלו

החריימה מושלם, השניצל מתפרץ והקינוח אגדי - אבל משהו חסר

בבית האוכל מבית איל שני מבקשים להיות בו זמנית גם מסעדת שף עכשווית וגם ליצור אווירת חאפלה, ולא תמיד זה מצליח להתיישב יחד

אילוסטרציה: Shutterstock

לקראת מיסוי על קרנות ההשתלמות? איך יעבוד המהלך, ומי ייפגע

באוצר נחושים לקדם מחדש את המיסוי על קרנות ההשתלמות - הפעם באמצעות הנמכת תקרת ההפקדה ●  כיצד ישפיע המהלך על כספי החוסכים, והאם יש לו בכלל היתכנות לעבור? ● גלובס עושה סדר

יוסי פרשקובסקי, יו''ר פרשקובסקי השקעות ובנין / צילום: גבע טלמור

מנצלת את המומנטום החיובי: פרשקובסקי ביצעה הקצאה ב-50 מיליון שקל למנורה ואי.בי.אי

הראלי העוצמתי במניות חברות הנדל"ן הביא את חברת הבנייה למגורים פרשקובסקי לנצל את המומנטום, לאחר עלייה של 87% במחיר המניה ● אתמול השלימה הקצאה פרטית של 306 אלף מניות לבית ההשקעות אי.בי.אי ולחברת הביטוח מנורה מבטחים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הבנקים נפל בכ-3.5%, מדד הביטוח ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.1% וב-2.2% השבוע ● סיכום תקופת החגים: מדד ת"א 35 ומדד ת"א 125, זינקו בשיעורים של כ-6% ושל כ-7% בהתאמה ● פרמיית הסיכון של ישראל ירדה לתקופת טרום המלחמה ● המניות שנצצו בימי "חרבות ברזל" ממשיכות לאבד גובה, עם ירידות של ארית תעשיות, אלביט ואל על

אלי פודה / צילום: קונסטנטין גרוסמן

החוקר שמסביר: מה מחפשת אינדונזיה בישראל ומה הסיכוי של חמאס לשרוד

המחיר של היעדרות נתניהו מהוועידה בשארם, השליטה של חמאס בשטח גם היום, סלידת הפלסטינים מטוני בלייר והקלף של ישראל מול אינדונזיה בדרך לכינון היחסים ● פרופ' אלי פודה, חוקר המזרח התיכון כ-30 שנה, קורא את האותיות הקטנות בהסכם טראמפ

נתב''ג / צילום: Reuters, Nir Keidar

חברות התעופה הזרות חוזרות לישראל ומציעות טיסות קונקשן בזול

סיום הלחימה מאותת על שינוי כיוון בענף התעופה: החברות הזרות צפויות להרחיב את היקף הטיסות לנתב"ג וממנו ולהחזיר את התחרות מול החברות המקומיות לענף ● מי כבר הודיעו על העלאת התדירות, ואילו חברות עדיין יושבות על הגדר?

סם אלטמן, מייסד OpenAI, ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה, ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: רויטרס - Tom Williams

אבק הכוכבים של OpenAI: המניות שזינקו בזכות דיווח על עסקה עם חברה אחת

שורה של מניות רשמו בשבועות האחרונים ימי מסחר חריגים, ובין כולן יש מכנה משותף אחד - דיווח על עסקה עם OpenAI ● למה השם של מפתחת ChatGPT מלהיב את המשקיעים, ואיזה מסר טמון במגמה החדשה? "אין פה גישה של המנצח לוקח הכול, יהיו הרבה מרוויחים"

ג'ורג' חורש / צילום: תמר מצפי

רשות התחרות נגד מעורבות קבוצת חורש-הראל בבחירת מנכ"ל כאל הבא

זמן קצר לאחר שדיסקונט הודיע כי ימכור את מניותיו בחברת האשראי כאל לקבוצת חורש-הראל, התפטר מנכ"ל החברה לוי הלוי - מה שאילץ את הבנק לפתוח בהליך איתור ● מכירת המניות מחכה לאישור רשות התחרות, שכעת מסרבת לאפשר לקבוצה להיות מעורבת בהליך המינוי

נמל אילת / צילום: שלומי יוסף

יבואני הרכב ממתינים לפתיחת תעלת סואץ ונמל אילת - ובינתיים מיבאים דרך נמל עקבה

ענף יבוא הרכב ממתין להבהרות ממשלתיות לגבי פתיחת נתיבי התובלה הימיים דרך הים האדום ולנמל אילת בעקבות ההסכם בעזה ● מהערכות בענף הרכב עולה כי היקף יבוא הרכב החדש ברבעון האחרון של השנה, צפוי לרשום ירידה דרמטית ● חברת המזרח, יבואנית לנד רובר בישראל, החלה לשווק בישראל את הריינג' רובר ספורט ● השבוע בענף הרכב

דגני בוקר של נסטלה / צילום: יח''צ

נסטלה העולמית הודיעה על פיטורי 16 אלף עובדים

לפי דיווח ב"וול סטריט ג'ורנל", כ-12 אלף מהמשרות שיקוצצו יהיו של עובדי ניהול, ובנוסף יפוטרו כ-4,000 עובדים בתפקידי ייצור ושרשראות אספקה ● בארץ מעסיקה אסם-נסטלה כ-4,000 עובדים ● המנכ"ל פיליפ נברטיל: "העולם משתנה, ונסטלה צריכה להשתנות מהר יותר"

נדל''ן בתל אביב / צילום: Shutterstock

רוכשי הדירות מתרחקים מתל אביב, והמחיר ירד בכ-200 אלף שקל

הלמ”ס מדווחת על ירידה של כ־4% בקצב שנתי במחירי הדירות, כשבתל אביב נרשמת צניחה של כ-200 אלף שקל ● ובכל זאת, בשוק השכירות, השוכרים החדשים משלמים יותר

מסחר בביטקוין / צילום: ap, Petr David Josek

בזכות המכסים: שני חשבונות הקריפטו שהרוויחו 160 מיליון דולר ברגע

שני חשבונות הימרו נגד השוק דקות ספורות לפני ההכרזה של טראמפ, שהובילה למחיקה של 19 מיליארד דולר בשוק הקריפטו ● ההימור בתזמון המדויק עורר ספקולציות ברשתות החברתיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: ap, Mark Schiefelbein

בשוק צופים הורדת ריבית, אך נוטלי המשכנתאות לא צפויים להרגיש זאת בקרוב

בעקבות סיום הלחימה, היו מי שקיוו כי הנגיד ימהר להוריד ריבית, אולי אפילו לפני ההחלטה הבאה המתוכננת בסוף נובמבר ● בבנק ישראל הכחישו כי יקדימו את המועד ● בינתיים, בשוק טוענים כי ההפוגה והציפיות להקלה לא ישפיעו בקרוב גם על נוטלי המשכנתאות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

מה הוביל להפתעה באינפלציה, והאזהרה של הכלכלנים: מוקדם מדי לחגוג

המחירים ירדו בספטמבר ב-0.6%, הרבה מעל הצפי, אך בנק ישראל מדגיש כי לא יקבל החלטה בנוגע לריבית עד סוף נובמבר ● מזרחי טפחות: רואים פוטנציאל משמעותי לעלייה במדד באוקטובר, לפני החלטת הריבית • לידר שוקי הון: סביר להניח שהריבית בינואר 2026 תעמוד על 4%, ואלה חדשות טובות עבור האפיקים הארוכים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג, בימים טובים יותר / צילום: ap, Susan Walsh

סין מהמרת שתוכל לנצח במלחמת סחר, והולכת ראש בראש עם טראמפ

מנהיג סין חושב שנשיא ארה"ב יתקפל לפני שיוציא לפועל מכסים חדשים שיפגעו בשווקים ● היחסים בין המעצמות מתוחים, אך נראה כי שני הצדדים מאותתים על רצון להגיע להסכמה כוללת

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

ירידות בוול סטריט; מדד הפחד בשיא של 4 חודשים, תשואות האג"ח בשפל של חצי שנה

נאסד"ק יורד ב-1% ● המתיחות בין בייג'ינג לוושינגטון גוברת לאחר שסין האשימה את ארה״ב ביצירת "פאניקה" סביב מגבלות היצוא על מינרלים נדירים ● מניות הבנקים האזוריים נופלות בעקבות חשדות להונאה ● חברת השבבים TSMC היכתה את התחזיות ● הזהב והכסף שוברים שיאים חדשים ● מחירי הנפט יציבים ● תשואת האג"ח ל־10 שנים מתחת ל־4% לראשונה מאז אפריל

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

הקשר בין הרכישה של קניון הזהב לשוק הנדל"ן המסחרי שמחשב מסלול מחדש

בשנים האחרונות נבנים בישראל מדי שנה כחצי מיליון מ"ר של שטחי מסחר, תוך התעלמות מהשינויים בהרגלי הצריכה ● הנתון הזה, בשילוב עם התעצמות הריכוזיות בשוק, מחייב את כלל השחקנים - מיזמים ועד רשויות תכנון - להתרכז קודם כול בהצעות לבילוי, ורק אחר-כך בקניות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ: "אם חמאס לא יפסיקו, לא תהיה ברירה אלא לחסל אותם"

נתניהו בדיון המצומצם שמתקיים כעת: ״אני יודע בדיוק בכמה חללים החמאס מחזיק, ואם לא נקבל אותם - ישראל תדע לפעול בהתאם״ ● גשש צה״ל שנפל בקרב ומי שהייתה האישה החטופה האחרונה בעזה יובאו למנוחות ● דיווח ברויטרס: נשיא סוריה א-שרע ביקש מפוטין את תמיכת רוסיה נגד העמדה של ישראל ליצירת אזור חיץ רחב בדרום סוריה ● שורד השבי מתן אנגרסט: "אני מוכן להיכנס עכשיו לעזה להחזיר את החללים" ● עדכונים שוטפים 

אלכס בואזיז ושואו וואנג, מייסדי DEEL / צילום: DEEL

שווי של 17 מיליארד דולר: הסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי יוצא בגיוס ענק

חברת דיל, שפועלת בתחום משאבי האנוש, מספקת פלטפורמה לניהול עובדים ותשלומים גלובליים ● מוקדם יותר השנה הוערכה דיל ב־12.6 מיליארד דולר, כשקרנות ג'נרל קטליסט ומובדאלה רכשו מניות ב־300 מיליון דולר ממשקיעים מוקדמים

פרבואו סוביאנטו, נשיא אינדונזיה / צילום: ap, Ajeng Dinar Ulfiana

סכומים נמוכים, פוטנציאל גבוה: העסקאות שנרקמות בין ישראל לאינדונזיה

תחנות אנרגיה, סייבר התקפי וסחר עקיף הולך וגדל: מאחורי הקלעים ישראל הפכה לשחקן כלכלי פעיל באינדונזיה ● בעוד המדינה המוסלמית מתמודדת עם משבר בתעשיות המסורתיות שלה ועם אבטלה נוסקת, ההזדמנות לשיתופי־פעולה עם ישראל מתחדדת