גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אנחנו במשבר חמור שמזכיר מלחמה. צריך לשבור את הטאבו ולהדפיס כסף"

פרופ' ערן ישיב מזהיר שהמשבר עלול להתגלגל לנזק ארוך טווח ולדשדוש שהמשק יתקשה להיחלץ ממנו ● הוא מציע לשבור את הטאבו, ולאפשר לתקופה מוגבלת לבנק ישראל להדפיס כסף - שיועבר לאוצר

פרופ' ערן ישיב / צילום: חן גלילי
פרופ' ערן ישיב / צילום: חן גלילי

"אנחנו בסיטואציה שדומה למלחמה. זה לא המשבר של 2008", אומר פרופ' ערן ישיב. "מריו דראגי, נשיא הבנק האירופי המרכזי, כתב בפייננשייל טיימס שמדובר במשבר בסדר גודל תנ"כי, כלומר שזו לא חזרה על המשברים שחווינו לאחרונה. ואני רוצה להדגיש: אסור להילחם את המלחמה הקודמת, צריך להילחם את המלחמה הנוכחית. במשבר של 2008 ישראל לא הייתה כל כך מעורבת, והצלחנו לצלוח מאוד יפה את המשבר בלי צעדים דרסטיים. פה בכלל לא ברור שישראל היא מחוץ למשחק".

מה זה אומר להילחם את המלחמה הקודמת?

"המלחמה הקודמת הייתה משבר בשוק ההון. משבר אשראי שהתגלגל לצד הריאלי של הכלכלה, דרך ירידה בהשקעות ובצריכה. אבל פה אנחנו במשבר ריאלי חמור שמזכיר מלחמה. אנחנו לא בסיטואציה של 2008, ולכן לא נכון פשוט לשלוף את תכניות 2008 מהמגירה".

פרופ' ישיב הוא חבר סגל בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת ת"א, יועץ לבנק אוף אינגלנד, ובעבר יועץ לבנק ישראל. בראיון ל"גלובס" הוא מציע תוכנית שוברת מוסכמות, שבמרכזה מימון התמודדות הממשלה עם המשבר הכלכלי והבריאותי באמצעות הדפסת כסף של בנק ישראל. ישיב מבקש להזכיר את דבריו של פרופ' רפי מלניק ל"גלובס" בשבוע שעבר, כי זה הזמן לעשות "כל מה שיידרש" על מנת לתמוך בכלכלה. ובפתח דבריו, הוא מסביר את החשיבות בפעולה מכרעת כבר עכשיו: למרות שמגיפת הקורונה היא משבר חולף, הוא עשוי לגרום לנזק ארוך טווח.

"בכלכלה ישנן תופעות שמכונות ''היסטרזיס', תופעות זמניות שהופכות לקבועות", אומר ישיב, ומסביר שהחשש הגדול שלו הוא מהתקדים של יפן. "אנחנו עלולים להיות בתסריט של שפל זמני לכאורה, עם סכנה לדפלציה" - כלומר ירידת מחירים - "שאז מתגלגל במעגל קסמים לשפל עוד יותר גדול ודפלציה עוד יותר גדולה". גם ככה, הוא מזכיר, "ישראל בשנים האחרונות מדשדשת על גבול הדפלציה, עם (מדד) מחירים מאוד נמוך, שנע סביב האפס. יש תסריט לא מופרך שבו שפל ומיתון אמיתי, שנגרמים בגלל מיתון ריאלי כמו עכשיו, דוחפים לדפלציה. ביפן גוררים כבר עשורים מצב של מיתון ודפלציה, ולא מצליחים לברוח מזה.

"הסכנה בהיסטריזס מזכירה את הסכנה במגיפה - אם לא פעלת בזמן תמצא את עצמך במצב גרוע יותר אחר כך. אם לא מנעת פשיטות רגל של פירמות, אז אחר כך הן כבר במצב של פשיטת רגל ולא כל כך קל להגיד 'בואו תחזרו ממצב של פשיטת רגל ותשובו ליצר'. יש דברים שהם לא הפיכים".

ראש הממשלה נתניהו דיבר בראיון על "מורו ורבו" מילטון פרידמן שהזהיר מאינפלציה, כסיבה לכך שלא צריך להגזים עכשיו.

"אני חושב בדיוק להפך. נתניהו מבטא, כמו כמעט בכל דבר, גישה של הרפובליקנים השמרנים הימניים ביותר בארה"ב, שמ-2008 מזהירים אותנו מהתפרצות אינפלציונית. 12 שנה אנשים מהצד הזה של המפה הפוליטית מזהירים מהתפרצות אינפלציונית חמורה בארה"ב בגלל הצעדים של הפדרל ריזרב. וכידוע, זה לחלוטין לא קרה. אינפלציה היא לא העניין על סדר היום - להפך".

מה גודל הסיוע הנדרש לכלכלה? ישיב מצטרף להערכות רווחות של כלכלנים בעולם, ומדבר על חבילת סיוע בהיקף של כ-10% מהתוצר להתמודד עם נזקי הקורונה (סכום השקול לכ-140 מיליארד שקל). החידוש הוא באופן המימון. ישיב מציע להפוך למציאות הצעות שהעלו לאורך השנים ("באופן אירוני") חתן הנובל מילטון פרידמן עצמו, ובהמשך בן ברננקי, יו"ר הפדרל ריזרב לשעבר, ולאחרונה גם עמיתו של ישיב, הכלכלן הספרדי הנודע ג'ורדי גלי. הרעיון פשוט: הבנק המרכזי ידפיס כסף, ויממן את הוצאות הממשלה. זה מה שמכונה לפעמים "כסף הליקופטר", על שם הצעתו של פרידמן שמסוקים ימטירו דולרים על המשק. לפי ההצעה של ברננקי, אומר ישיב, לאוצר האמריקאי יהיה חשבון בפדרל ריזרב, והפד ידפיס כסף ויפקיד בחשבון. "אתה רוצה 'לסמן' את הכסף, ולא שזה יהיה חור שחור".

אלא כפי שגם ישיב מודע היטב, הצעה הזאת יש "בעיה פסיכולוגית, חברתית וחוקתית. הדבר הזה אסור. בישראל, ולא רק בה, יש חוק נגד הדפסה. הדבר הזה הפך לטאבו בגלל הניסיון של שנות ה-70 וה-80, בהן גילו את הקשר בין אינפלציה לגירעון הממשלה, שממומן על ידי הדפסת כסף. זה הפך לטאבו נוראי, כמעט חילול קודש. ישיב מכיר את התקופה הזאת היטב: הוא היה עוזר מחקר של מיכאל ברונו, שגיבש את תוכנית הייצוב בשנות ה-80.

"אני רוצה להציע מנגנון מאוד ספציפי. שהכנסת תחוקק 'חוק קורונה' מיוחד לשנת 2020 שיתגבר על החוק נגד הדפסה, וייתן לבנק ישראל את היכולת לעשות את זה למשך 90 יום, אולי בפורמט שברננקי הציע, לפתוח חשבון לאוצר ולהזרים כסף לתוכו. ובנק ישראל יוכל לבקש מהכנסת עוד תשעים יום הארכה". על כל זה תפקח ועדה שתורכב בחלקים שווים מנציגי בנק ישראל, האוצר, והציבור ("רצוי מומחים"). "הוועדה תתווה את היקף ההדפסה ואת סעיפי המדיניות התקציבית. "די ברור מה צריך לעשות - עזרה ישירה למשקי בית, עזרה לפירמות, וכמובן תקציבים למערכת הבריאות ובהיקף ניכר, מכונות הנשמה בדיקות". וכל זה בפרק נפרד של התקציב, כדי לוודא שהכסף מגיע ליעדו בלבד.

למה לא פשוט לגייס כסף בשווקים, ולהגדיל את החוב הלאומי, נניח מ-60% כיום ל-70%?

"גיוס חוב הוא משהו שאני לא שולל. לגייס עוד 10% תוצר זה לא סוף העולם ולא רע במיוחד. זה בהחלט סביר. זו לא מדיניות שאני מתנגד לה אבל מימון על ידי חוב זה מסים נדחים: את החוב צריך להחזיר מתישהו. הוא מטיל עליך גם נטל רבית, והריביות עלולות לעלות". בהדפסת כסף אין נטילת חובות, ויותר מכך, מוסיף ישיב, הדפסת כסף היא גם אמצעי יעיל למלחמה בדפלציה, כך שיש כאן שילוב מוצלח לטעמו של ישיב בין המדיניות התקציבית של האוצר, למדיניות המוניטרית של בנק ישראל.

זאת, על קצה המזלג, ההצעה שוברת המוסכמות של ישיב. הוא מודע היטב לכך שבקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, לא סביר שיאמצו אותה. כרגע, הוא אומר, "כל צד פוחד לקחת על עצמו תפקיד דרמטי מדי. אני קצת צופה שמה שהיה הוא שיהיה כל גוף פה, בנק ישראל והאוצר, יאלתר וידשדש בדרכו שלו. יכול להיות, אני מקווה שלא, שעוד יתברר שזה תגובת חסר". חוסר הרצון לנקוט ב"יזמות מוסדית-כלכלית", הוא חושש, יביאו "להרס יותר משמעותי, לבעיות יותר משמעותיות. גם פגיעה חמורה יותר בטווח הקצר, וגם העמקה של הבעיות המבניות בטווח הארוך. הפוליטיקאים של היום כבר לא יהיו בסביבה כדי לשלם". 

עוד כתבות

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר-פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר‏-פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם הכולל כ-9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל-AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

יוסי לוי, מנכ''ל משותף במור בית השקעות / צילום: יח''צ

כאב ראש של עשירים: זינוק של 275% במניית מור פגע ברווחי החברה ברבעון

בית ההשקעות נאלץ להפריש 18 מיליון שקל לעדכון התגמול ההוני לעובדים, עקב העלייה המשמעותית במחיר המניה ● מאידך נאלצו שלושת בכירי מור להחזיר 1.67 מיליון שקל לקופת החברה, בשל התנגדות רשות ני"ע ל"פריסת" התגמול ההוני שאושר להם אשתקד

אוטובוס של אגד

בלי מקור תקציבי: מחירי התחבורה הציבורית לא יעלו בינואר הקרוב

נציג האוצר אמר הבוקר בוועדת הכלכלה שעליית מחיר התחבורה הציבורית ל-9 שקלים, שהייתה מתוכננת לינואר, תידחה ● באוצר יעדכנו בימים הקרובים לגבי המקור התקציבי לכך

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עתרו לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישתה של עיריית ת"א לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה, ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● העירייה: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

לוחמי חיזבאללה בהלוויית רמטכ''ל חיזבאללה עלי טבטבאי / צילום: ap, Hussein Malla

ההתחמשות המחודשת של חיזבאללה והמסר לשליחה האמריקאית ללבנון

משרד הבריאות: הממצאים שהועברו מחמאס הגיעו למכון לרפואה משפטית לצורך זיהוי ● למרות ההסכם: ממשלת לבנון מאפשרת - וחיזבאללה ממשיך להתעצם ● שני חיילים נפצעו קל הבוקר בפיגוע דקירה ביישוב עטרת בבנימין; המחבל חוסל ● הלילה חוסל המחבל שדרס אמש לוחמת בפיגוע בחברון, אחרי שניסה לדרוס שוב את הלוחמים ● קטאר: נמשכים מאמצי התיווך כדי להגיע לשלב ב' בהסכם הפסקת האש בעזה ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

פרויקט נימבוס יחסוך מיליארדים למדינה, אך עלול להישאר ללא תקציב

החלקים שמקבלים עדיפות בהצעת התקציב הם ביטחון, תשלומי הריבית על החוב והתחייבויות נוספות ● ההשקעות שמטרתן לבנות את הכושר העתידי של המדינה עדיין נמצאות באזור האפור

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

נשיא אוקראינה זלנסקי (מימין) וראש ממשלת יוון מיצוטאקיס / צילום: ap, Yorgos Karahalis

דרך יוון: כך עוקפת אירופה את הצורך בגז רוסי

אוקראינה ויוון משיקות ציר אנרגיה דרומי־צפוני שמוביל לראשונה גז טבעי מונזל אמריקאי היישר לקייב, ומעניק למזרח היבשת חלופה ממשית לתלות בגז הרוסי ● המהלך מחזק את מעמד יוון כצומת מרכזי אזורי בתחום ומעמיק את המעורבות האמריקאית במפת האנרגיה האירופית

מפעלי ים המלח / צילום: Shutterstock

השטח יצטמצם והכללים יוקשחו: כללי הזיכיון החדשים של האוצר לים המלח

באוצר מגדירים את המכרז החדש לים המלח כ"הזדמנות היסטורית" לשינוי התנאים ומענה לביקורת כלפיו ● בנוסף לגידול ברווח המדינה והקמת מנהלת ייעודית, שטח הזיכיון יקטן, ייגבה היטל מים מהזכיין שיממן גם את קציר המלח

משרדי חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

פשרה בייצוגית נגד טבע: האם התרופה להקלת גודש באף באמת מועילה?

טבע דחתה את הטענות כי התרופה "טבע קולד" אינה יעילה, אך במסגרת הפשרה הסכימה לתרום תכשירים בשווי של 440 אלף שקל לעמותת "חברים לרפואה" עפ"י צורכי הארגון

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

בחצי מיליארד שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הסגורה של דוראל?

דוראל הנפיקה אמש מניות ב-500 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

בתגובה לתקרית ברפיח: חיל האוויר תקף בדרום רצועת עזה

ארבעה לוחמים נפצעו בהיתקלות ברפיח, אחד מהם במצב קשה; צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח בתגובה ● החל הליך הזיהוי של החטוף החלל במכון לרפואה משפטית ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● עדכונים שוטפים

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה / אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

העיריות מקבלות שוב הזדמנות לייקר את הארנונה. איפה היא צפויה לעלות?

כפי שנחשף בגלובס באוקטובר, הממשלה מאפשרת לרשויות להגיש בקשות להעלאת ארנונה גם ב־2026 ● מדובר על עלייה של כמעט 9% בהיקף הארנונה שנגבית, בתוך שלוש שנים בלבד ● גלובס עושה סדר

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

שלט אזהרת מצלמה לנהגים בנתיבי איילון / צילום: שלומי יוסף

מירי רגב מקדמת קנס של 10 אלף שקל על שימוש בטלפון בנהיגה. מה הסיכוי שזה יתממש?

בזמן שבעולם נהוג קנס של 100-300 דולר, שרת התחבורה בוחרת בקנס גבוה של 10 אלף שקל, "במקום להציג תוכנית רב־שנתית", כפי שאומרים בעמותת אור ירוק ● רשת פאפא ג'ונס פותחת עוד ארבעה סניפים ומשיקה תת־רשת חדשה, והמיזוג החדש של משרד עורכי הדין עמית פולק מטלון ● אירועים ומינויים

הארנונה תתייקר שוב? / אילוסטרציה: Shutterstock, Andrey_Popov

הארנונה תתייקר שוב? הממשלה משנה כיוון - ומאשרת לעיריות להגיש בקשות להעלאת תעריפים

שר הפנים הקודם, משה ארבל, הצהיר באמצע השנה כי לא יאשר בקשות לחריגה מתעריף הארנונה הקיים ● אך מאז ארבל עזב – וכעת הממשלה מאפשרת הגשת בקשות חריגות ● איגוד לשכות המסחר: עד כה הוגשו כ-95 בקשות להעלאות חריגות, המסתכמות בכ־250 מיליון שקל

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים