שמירה על מרחק זה מזה בישיבה בתחנת אוטובוס בתאילנד / צילום: Challinee Thirasupa, רויטרס
המאבק בהתפשטות מגפת הקורונה עלה השבוע מדרגה בישראל. מספר החולים ממשיך לטפס, וצעדי הבידוד החברתי החמירו. מדינת ישראל, מהמדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי, מנהלת מרוץ נגד הזמן כדי להימנע מאפשרות של הדבקה המונית שמשמעותה ברורה: קריסה של מערכת הבריאות.
איפה עומדת ישראל מבחינת מהירות ההדבקה? כמות החולים חצתה רף של 2,000 חולים ביום רביעי וכמות המתים מהנגיף עומדת נכון ליום חמישי בצהריים על שמונה. אבל יותר חשוב - קצב ההכפלה עומד נכון ליום רביעי על 2.9, כלומר; בכל שלושה ימים, מספר החולים בארץ מכפיל את עצמו.
"כשמדברים על הכפלה בכל שלושה ימים, זה תהליך שקרה גם במדינות אחרות - ומעיד גם על העלייה במספר הבדיקות וייעול התהליך", אומר אורי לרנר, מנהל מקצועי של עמותת מדעת. "אנחנו מקווים שנראה בהמשך האטה, אבל כרגע אנחנו בשלב של גידול מעריכי. מספר החולים יילך ויגדל, ואנחנו עלולים להגיע למצב שבו מערכת הבריאות לא תוכל לעמוד בעומס. רק בעוד שבועיים נדע האם המהלכים של הסגר שננקטו השבוע הם אפקטיביים, ויש חשיבות מכרעת לשיתוף הפעולה של הציבור".
הפעולות שנקטה ישראל הן מדורגות, כאשר סגר מלא לא יושם באופן מיידי. המטרה הייתה לפעול באופן מידתי מול הציבור כדי שיוכל להסתגל למצב החדש ולקיים את הכללים הנדרשים להגנה על בריאותו. ביום רביעי הודקו ההנחיות, כאשר יציאה מהבית הותרה רק לצרכים הכרחיים והמשטרה הונחתה לאכוף את ההנחיות באמצעות קנסות. האם יש די בצעדים הללו? כאמור, רק בעוד שבועיים נוכל לדעת את התשובה לכך.
באוכלוסייה שלא נוקטת בצעדים מחמירים של בידוד חברתי, ההנחה היא שכל אחד מהנשאים מדביק שניים-שלושה בני אדם אחרים. כלומר, קבוצה ראשונית של 300 אנשים כבר הספיקה להדביק כ-750 אנשים נוספים, אשר גם להם לקח כשבועיים לפתח תסמינים, להיבדק, ובזמן זה, ללא ידיעתם, הדביקו עוד כ-1,875 אנשים. ככה עובדות מכפלות ההדבקה.
מספר הבדיקות: מי "זכאי" להיבדק והאם היעד ריאלי
גם מספר הבדיקות המבוצעות גדל השבוע בהתמדה, מ-3,095 בדיקות ביום ראשון, ועד 5,240 בדיקות ביום רביעי. בסך הכול עומד מספר הבדיקות הכולל עד היום על כ-35 אלף. האם מדובר במספר מספק של בדיקות, כלומר כזה שנותן מידע מהימן על מספר החולים באוכלוסייה? ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח ביום שבת כי מספר הבדיקות בישראל יגיע בתקופה הקרובה לכדי 10,000 בדיקות ביום. גם ארגון הבריאות העולמי חוזר ואומר שהמפתח למאבק במחלה הינו בדיקות מרובות לצד בידוד וטיפול בחולים.
האם מרבית החולים "ייבאו" את המחלה לישראל? לפי נתוני משרד הבריאות, כמחצית מהחולים המאומתים התגלו כחולים לאחר שובם לארץ. בעניין הזה, לפחות, עדיין לא מתקיימת סגירה הרמטית של הגעה ממקומות נגועים - טיסות מחו"ל ממשיכות לנחות כאן כמו שראינו השבוע, בחלקן עם שיעור נשאים גבוה של הנגיף.
הקריטריונים המרכזיים של משרד הבריאות לבדיקת החולים הינם שובו של אדם מחו"ל, או מגע עם חולה מאומת. תמונת המצב בקהילה עדיין איננה בהירה מספיק, ובנוסף ייתכן כי ישנם חולים אסימפטומטיים רבים שכלל אינם מודעים לכך שנדבקו בנגיף. למרבה הצער, מקרים לא מאומתים וקריטריונים קשיחים לזכאים לבדיקות הובילו גם להדבקה של אנשי צוות בבתי החולים, כאשר יותר מ-3,000 אנשי רפואה נכנסו לבידוד לאחר מגע עם חולה מאומת.
בניגוד לעמדת משרד הבריאות, החליט השבוע מנכ"ל בית החולים הדסה פרופ’ זאב רוטשטיין לא להמתין - הוא הנחה לבדוק את אנשי הצוות בבית החולים. התמונה שהתגלתה: מתוך 596 נבדקים עד כה, 15 אנשי צוות התבררו כחולים. מצב שבו צוות רפואי גדול לא יוכל לבצע את עבודתו ב"תקופת השיא", עלול לפגוע משמעותית בתפקודה של מערכת הבריאות בזמנים קריטיים שייתכן שעוד לפנינו.
מכונות הנשמה: האם ממוצע הגיל משחק לטובת ישראל
האם יש ברשות ישראל מספיק מכונות הנשמה? מספר החולים באורח קשה עלה בישראל השבוע עם הגדילה במספר החולים. אך ישנו כאמור סיכוי גבוה יותר שחולים בעלי מחלות רקע ובעיקר חולים מבוגרים, יגיעו למצב קשה יותר, או למצב שבו הם זקוקים למכונות הנשמה. כמה מכונות הנשמה פנויות יש בישראל? דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם הבוקר, חושף כי בישראל ישנן 2,173 מכונות הנשמה, מתוכן כשליש (708) נמצאות בשימוש, עוד 28 לא תקינות ו-1,437 פנויות עבור חולים.
לדברי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, משרד הבריאות פועל להשגת מכונות הנשמה נוספות, ולטענתו יש ברשות מערכת הבריאות 2,864 מכונות הנשמה.
"לזכותה" של ישראל משחקת כרגע העובדה כי מצבם של מרבית החולים, כ-2,500, הוא קל. בארץ, קבוצת הגיל שבה נמצאו הכי הרבה חולים מאומתים, היא 20-29. רק 11.5% מהאוכלוסייה היא מעל גיל 65, כך שייתכן כי ישראל תצליח להתמודד טוב יותר עם הנגיף והדרישה למכונות הנשמה.
באיטליה, לשם השוואה, האוכלוסייה מבוגרת - כ-23% מהאוכלוסייה הם מעל גיל 65, והגיל הממוצע של הנפטרים מהמחלה הוא 79.5.
הזמן: האם ישראל פעלה מספיק מוקדם
אך ישנו לקח חשוב שבכל זאת כדאי ללמוד מאיטליה: חשוב לפעול לפני שבתי החולים מתחילים להתמלא בחולים, שכן לצעדים הננקטים לוקח זמן להשפיע, ולעיתים זה עלול להיות מאוחר מדי. גם אם הצעדים שננקטו השבוע נראים מחמירים מדי, השאלה הנשאלת היא - האם הגבנו מספיק מהר, והאם די בהם.
מדינת ישראל עדיין לא נמצאת במצב של סגר מלא. ראש הממשלה נתניהו הזהיר מפני מצב שבו נידרש להגיע לכך, "אם לא נראה שיפור מיידי". השאלה המרכזית היא מהו השיפור המיוחל. "אני שואל אותך ראש הממשלה, כרופא אפידמיולוג", תהה פרופ’ חגי לוין, יו"ר איגוד בריאות הציבור. "איך נדע שיש שיפור מיידי? מהי שיטת הניטור והערכת הפעולות? מהי התוכנית? ידוע על סמך האפידמיולוגיה שגם אם הצעדים עד כה היו יעילים, השיפור לא יהיה מיידי. אז אין מנוס?". לוין אומר כי "אמנם בתנאי אי-ודאות כל תוכנית שתיבנה עוד תשתנה. אבל הצגה לציבור של עקרונות תוכנית ותכנון סדור תיתן תחושת ביטחון, תגביר אמון ותגביר את ההיענות להנחיות".
בידוד מקיף: האם הסגר העולמי מוגזם
השבוע החלו הגרפים המשקפים את מספר החולים המאומתים בעולם לטפס במהרה, כאשר יותר מ-180 מדינות דיווחו על הימצאות המגפה בשטחן. בשבת עמד מספר החולים בעולם על כ-300 אלף, כעת אנחנו כבר מעל לחצי מיליון חולים.
באירופה החמירו מיום ליום השלטונות את המגבלות על הציבור, כשהמדינות השונות מבקשות למנוע שצף של חולים שיובילו לקריסת מערכות הבריאות, ומקוות לא "ללכת בעקבות איטליה". בארצות הברית, שם הממשל התעלם במשך זמן רב מהמגפה המתפשטת, ההתמודדות הלאומית עם משבר הקורונה תפסה השבוע תנופה אדירה - בתי ספר ומקומות עבודה הפסיקו לפעול, ריחוק חברתי ובידוד עצמי הפכו למרקם החיים הנוכחי של האמריקאים. גם מספר הבדיקות נסק, כשמדי יום מספר החולים גדל אקספוננציאלית, עד כדי גילוי של יותר מעשרת אלפים מקרים חדשים ביום בודד.
ארה"ב הגבירה השבוע את מספר הבדיקות, והתגלתה כמוקד התפרצות משמעותי, כאשר זינקה השבוע למקום השלישי בעולם במספר החולים המאומתים, וממשיכה לטפס בהתמדה.
האם אפשר להשוות בין המדינות? השוואה בין מקרים מאומתים במדינות היא מורכבת, שכן מדינות לא מבצעות מספיק בדיקות, וקשה לדעת מי לא בודקת מספיק ביחס למדינות אחרות. אך רצוי להסתכל על המגמות ולעקוב אחר הצעדים שמבצעות המדינות כדי לבלום התפשטות שתוביל לקריסת מערכות הבריאות ולמותם של רבים.
כאשר עוד ועוד אנשים נדרשים להסתגר בביתם לתקופה שאיננה תחומה בזמן - בניגוד לטבע האנושי, אזרחים שואלים את עצמם האם התגובה העולמית של סגר מתהדק על התושבים היא מוגזמת. האם אפשר להשבית לחלוטין את הכלכלה, באופן שישפיע בצורה גורפת על אזרחים רבים? המספרים בחלק מהמדינות מסתירים את מה שהמומחים חוששים ממנו - האצת התפשטות הווירוס תאמיר משמעותית, ועלולה לעלות בחיי בני אדם רבים אם לא תתבצע פעולה דרסטית.
כדי לבחון האם מדובר בצעדים קיצוניים, ניתן אולי להישיר מבט אל איטליה. היא ניסתה לגדוע את ההתפתחות הטראגית, ללא הצלחה. לפני כמה שבועות, ההתפרצות עוד נראתה סבירה ביחס למצב כעת; ב-4 במרץ נמנו 107 מיתות מקורונה באיטליה. אך הדברים הפכו גרועים בקצב מתגבר, כאשר ב-10 למרץ כבר ספרו 600 מתים.
כל זאת כאשר איטליה לא הייתה פסיבית בהתנהלותה. ב-23 בפברואר הכריזה על עוצר בתריסר ערים בצפון המדינה, ועודדה את הציבור לבידוד חברתי. ב-4 במרץ, נסגרו בתי הספר, אך המספרים המשיכו לגדול. גם הסגר המלא שהוכרז ב-9 במרץ על המדינה כולה לא הצליח לעצור את קצב התמותה היומי.
מומחים מסין שהגיעו לאיטליה טענו שהעוצר היה צריך להיות אגרסיבי יותר, ושאיטליה נפגעה מהווירוס בשל צעדיה המתונים, האיטיים. המדינה ביצעה צעדים משמעותיים ויקרים, אך לחלוטין לא מספיקים כדי לעצור את קצב התפשטות המגיפה. וביתר אירופה - עוצר בספרד, עוצר בגרמניה, עוצר בצרפת - מדינות בהן מספר הנדבקים עולה משמעותית, אך עדיין לא ברור האם הן פעלו מהר יותר מהאיטלקים.
למה העדפנו שלא להיכנס למשחק התרחישים
מה אומר שיעור החולים בקורונה על העתיד? איך נראה שיפוע העקומה ואיך אנחנו לעומת ספרד או איטליה? ובכן, בשבועות האחרונים התרגלנו כולנו לאמוד שיפועים, לשמוע על טורים הנדסיים ולדמיין את עוצמת הקטסטרופה שעומדת לפתחנו.
האמת הלא-ממש משמחת היא - שהיכולת להסיק מסקנות מהנתונים הקיימים, ודאי ביחס לישראל אך גם ביחס לעולם, מוגבלת. נתחיל מישראל, משרד הבריאות מעדכן אמנם על מספר הנדבקים, הנפטרים ועל מספר הבדיקות ברמה יומית, אולם כול אחד מהנתונים האלה מתייחס לנקודה שונה על ציר הזמן. העומס הרב (וכשלים נוספים) מביא לכך שבדיקות רבות "תקועות" בצנרת במשך ימים. התוצאה היא שתמונת התפשטות המחלה לא משקפת את שיעור ההדבקה באופן מדויק לפי יום ביצוע הבדיקה. גם ביחס לנתונים העולמיים התמונה מורכבת, תלויה במספר הבדיקות בכל מדינה, מאפיינים דמוגרפיים, צעדים שביצעה המדינה ונתונים רבים נוספים.
למרות הכל, ומתוך רצון להעניק לקוראינו את התמונה המעודכנת ביותר של התפתחות המחלה, אנחנו מביאים כאן פילוח נתונים שאנו יכולים לעמוד מאחוריהם (בהתבסס על מקורות מידע רשמיים) ולהסיק מסקנות לגביהם.
בימים האחרונים מוצפים כלי התקשורת והרשתות החברתיות בהערכות שונות, לעתים סותרות ביחס לצפי במספר החולים בישראל. אין לנו רצון לייצר פאניקה. אנחנו ב"גלובס" לא חושבים שאנחנו יודעים לנבא את מספר החולים, אין בכוונתנו להתריע או להרגיע אלא פשוט לשקף את הדברים ולשאול את השאלות שחשוב להעלות, והכול בסיוע מומחים העוסקים בנושא. שנהיה בריאים.