גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה מבדיל את ישראל מאיטליה ואיך נראים המספרים של המרוץ להשטחת העקומה

נתוני בדיקות הקורונה בישראל בעלייה (האם זה מספיק), הסגר יוביל כנראה לסגר הדוק יותר (אבל האם זה קרה מספיק מוקדם), והאוכלוסייה הצעירה בישראל מבדילה אותנו מאיטליה (אבל המרוץ להשגת מכונות הנשמה חייב להימשך) • "גלובס" מנסה לענות על השאלות סביב התפשטות מגפת הקורונה

שמירה על מרחק זה מזה בישיבה בתחנת אוטובוס בתאילנד / צילום: Challinee Thirasupa, רויטרס
שמירה על מרחק זה מזה בישיבה בתחנת אוטובוס בתאילנד / צילום: Challinee Thirasupa, רויטרס

המאבק בהתפשטות מגפת הקורונה עלה השבוע מדרגה בישראל. מספר החולים ממשיך לטפס, וצעדי הבידוד החברתי החמירו. מדינת ישראל, מהמדינות הצפופות ביותר בעולם המערבי, מנהלת מרוץ נגד הזמן כדי להימנע מאפשרות של הדבקה המונית שמשמעותה ברורה: קריסה של מערכת הבריאות.

איפה עומדת ישראל מבחינת מהירות ההדבקה? כמות החולים חצתה רף של 2,000 חולים ביום רביעי וכמות המתים מהנגיף עומדת נכון ליום חמישי בצהריים על שמונה. אבל יותר חשוב - קצב ההכפלה עומד נכון ליום רביעי על 2.9, כלומר; בכל שלושה ימים, מספר החולים בארץ מכפיל את עצמו.

מספרי חולי הקורונה בישראל   / נתונים: משרד הבריאות

"כשמדברים על הכפלה בכל שלושה ימים, זה תהליך שקרה גם במדינות אחרות - ומעיד גם על העלייה במספר הבדיקות וייעול התהליך", אומר אורי לרנר, מנהל מקצועי של עמותת מדעת. "אנחנו מקווים שנראה בהמשך האטה, אבל כרגע אנחנו בשלב של גידול מעריכי. מספר החולים יילך ויגדל, ואנחנו עלולים להגיע למצב שבו מערכת הבריאות לא תוכל לעמוד בעומס. רק בעוד שבועיים נדע האם המהלכים של הסגר שננקטו השבוע הם אפקטיביים, ויש חשיבות מכרעת לשיתוף הפעולה של הציבור".

הפעולות שנקטה ישראל הן מדורגות, כאשר סגר מלא לא יושם באופן מיידי. המטרה הייתה לפעול באופן מידתי מול הציבור כדי שיוכל להסתגל למצב החדש ולקיים את הכללים הנדרשים להגנה על בריאותו. ביום רביעי הודקו ההנחיות, כאשר יציאה מהבית הותרה רק לצרכים הכרחיים והמשטרה הונחתה לאכוף את ההנחיות באמצעות קנסות. האם יש די בצעדים הללו? כאמור, רק בעוד שבועיים נוכל לדעת את התשובה לכך.
באוכלוסייה שלא נוקטת בצעדים מחמירים של בידוד חברתי, ההנחה היא שכל אחד מהנשאים מדביק שניים-שלושה בני אדם אחרים. כלומר, קבוצה ראשונית של 300 אנשים כבר הספיקה להדביק כ-750 אנשים נוספים, אשר גם להם לקח כשבועיים לפתח תסמינים, להיבדק, ובזמן זה, ללא ידיעתם, הדביקו עוד כ-1,875 אנשים. ככה עובדות מכפלות ההדבקה.

מספר הבדיקות: מי "זכאי" להיבדק והאם היעד ריאלי

גם מספר הבדיקות המבוצעות גדל השבוע בהתמדה, מ-3,095 בדיקות ביום ראשון, ועד 5,240 בדיקות ביום רביעי. בסך הכול עומד מספר הבדיקות הכולל עד היום על כ-35 אלף. האם מדובר במספר מספק של בדיקות, כלומר כזה שנותן מידע מהימן על מספר החולים באוכלוסייה? ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח ביום שבת כי מספר הבדיקות בישראל יגיע בתקופה הקרובה לכדי 10,000 בדיקות ביום. גם ארגון הבריאות העולמי חוזר ואומר שהמפתח למאבק במחלה הינו בדיקות מרובות לצד בידוד וטיפול בחולים.
האם מרבית החולים "ייבאו" את המחלה לישראל? לפי נתוני משרד הבריאות, כמחצית מהחולים המאומתים התגלו כחולים לאחר שובם לארץ. בעניין הזה, לפחות, עדיין לא מתקיימת סגירה הרמטית של הגעה ממקומות נגועים - טיסות מחו"ל ממשיכות לנחות כאן כמו שראינו השבוע, בחלקן עם שיעור נשאים גבוה של הנגיף.

עלייה בכמות הבדיקות בישראל / אינפוגרפיק: משרד הבריאות

הקריטריונים המרכזיים של משרד הבריאות לבדיקת החולים הינם שובו של אדם מחו"ל, או מגע עם חולה מאומת. תמונת המצב בקהילה עדיין איננה בהירה מספיק, ובנוסף ייתכן כי ישנם חולים אסימפטומטיים רבים שכלל אינם מודעים לכך שנדבקו בנגיף. למרבה הצער, מקרים לא מאומתים וקריטריונים קשיחים לזכאים לבדיקות הובילו גם להדבקה של אנשי צוות בבתי החולים, כאשר יותר מ-3,000 אנשי רפואה נכנסו לבידוד לאחר מגע עם חולה מאומת.

בניגוד לעמדת משרד הבריאות, החליט השבוע מנכ"ל בית החולים הדסה פרופ’ זאב רוטשטיין לא להמתין - הוא הנחה לבדוק את אנשי הצוות בבית החולים. התמונה שהתגלתה: מתוך 596 נבדקים עד כה, 15 אנשי צוות התבררו כחולים. מצב שבו צוות רפואי גדול לא יוכל לבצע את עבודתו ב"תקופת השיא", עלול לפגוע משמעותית בתפקודה של מערכת הבריאות בזמנים קריטיים שייתכן שעוד לפנינו.

מכונות הנשמה: האם ממוצע הגיל משחק לטובת ישראל

האם יש ברשות ישראל מספיק מכונות הנשמה? מספר החולים באורח קשה עלה בישראל השבוע עם הגדילה במספר החולים. אך ישנו כאמור סיכוי גבוה יותר שחולים בעלי מחלות רקע ובעיקר חולים מבוגרים, יגיעו למצב קשה יותר, או למצב שבו הם זקוקים למכונות הנשמה. כמה מכונות הנשמה פנויות יש בישראל? דו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם הבוקר, חושף כי בישראל ישנן 2,173 מכונות הנשמה, מתוכן כשליש (708) נמצאות בשימוש, עוד 28 לא תקינות ו-1,437 פנויות עבור חולים.

לדברי מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, משרד הבריאות פועל להשגת מכונות הנשמה נוספות, ולטענתו יש ברשות מערכת הבריאות 2,864 מכונות הנשמה.

"לזכותה" של ישראל משחקת כרגע העובדה כי מצבם של מרבית החולים, כ-2,500, הוא קל. בארץ, קבוצת הגיל שבה נמצאו הכי הרבה חולים מאומתים, היא 20-29. רק 11.5% מהאוכלוסייה היא מעל גיל 65, כך שייתכן כי ישראל תצליח להתמודד טוב יותר עם הנגיף והדרישה למכונות הנשמה.

באיטליה, לשם השוואה, האוכלוסייה מבוגרת - כ-23% מהאוכלוסייה הם מעל גיל 65, והגיל הממוצע של הנפטרים מהמחלה הוא 79.5.

חולים מאומתים לפי קבוצות גיל  בישראל

הזמן: האם ישראל פעלה מספיק מוקדם

אך ישנו לקח חשוב שבכל זאת כדאי ללמוד מאיטליה: חשוב לפעול לפני שבתי החולים מתחילים להתמלא בחולים, שכן לצעדים הננקטים לוקח זמן להשפיע, ולעיתים זה עלול להיות מאוחר מדי. גם אם הצעדים שננקטו השבוע נראים מחמירים מדי, השאלה הנשאלת היא - האם הגבנו מספיק מהר, והאם די בהם.

מדינת ישראל עדיין לא נמצאת במצב של סגר מלא. ראש הממשלה נתניהו הזהיר מפני מצב שבו נידרש להגיע לכך, "אם לא נראה שיפור מיידי". השאלה המרכזית היא מהו השיפור המיוחל. "אני שואל אותך ראש הממשלה, כרופא אפידמיולוג", תהה פרופ’ חגי לוין, יו"ר איגוד בריאות הציבור. "איך נדע שיש שיפור מיידי? מהי שיטת הניטור והערכת הפעולות? מהי התוכנית? ידוע על סמך האפידמיולוגיה שגם אם הצעדים עד כה היו יעילים, השיפור לא יהיה מיידי. אז אין מנוס?". לוין אומר כי "אמנם בתנאי אי-ודאות כל תוכנית שתיבנה עוד תשתנה. אבל הצגה לציבור של עקרונות תוכנית ותכנון סדור תיתן תחושת ביטחון, תגביר אמון ותגביר את ההיענות להנחיות".

בידוד מקיף: האם הסגר העולמי מוגזם

השבוע החלו הגרפים המשקפים את מספר החולים המאומתים בעולם לטפס במהרה, כאשר יותר מ-180 מדינות דיווחו על הימצאות המגפה בשטחן. בשבת עמד מספר החולים בעולם על כ-300 אלף, כעת אנחנו כבר מעל לחצי מיליון חולים.

המאבק הבינלאומי   / אינפוגרפיק: משרד הבריאות

באירופה החמירו מיום ליום השלטונות את המגבלות על הציבור, כשהמדינות השונות מבקשות למנוע שצף של חולים שיובילו לקריסת מערכות הבריאות, ומקוות לא "ללכת בעקבות איטליה". בארצות הברית, שם הממשל התעלם במשך זמן רב מהמגפה המתפשטת, ההתמודדות הלאומית עם משבר הקורונה תפסה השבוע תנופה אדירה - בתי ספר ומקומות עבודה הפסיקו לפעול, ריחוק חברתי ובידוד עצמי הפכו למרקם החיים הנוכחי של האמריקאים. גם מספר הבדיקות נסק, כשמדי יום מספר החולים גדל אקספוננציאלית, עד כדי גילוי של יותר מעשרת אלפים מקרים חדשים ביום בודד.

ארה"ב הגבירה השבוע את מספר הבדיקות, והתגלתה כמוקד התפרצות משמעותי, כאשר זינקה השבוע למקום השלישי בעולם במספר החולים המאומתים, וממשיכה לטפס בהתמדה.

האם אפשר להשוות בין המדינות? השוואה בין מקרים מאומתים במדינות היא מורכבת, שכן מדינות לא מבצעות מספיק בדיקות, וקשה לדעת מי לא בודקת מספיק ביחס למדינות אחרות. אך רצוי להסתכל על המגמות ולעקוב אחר הצעדים שמבצעות המדינות כדי לבלום התפשטות שתוביל לקריסת מערכות הבריאות ולמותם של רבים.

כאשר עוד ועוד אנשים נדרשים להסתגר בביתם לתקופה שאיננה תחומה בזמן - בניגוד לטבע האנושי, אזרחים שואלים את עצמם האם התגובה העולמית של סגר מתהדק על התושבים היא מוגזמת. האם אפשר להשבית לחלוטין את הכלכלה, באופן שישפיע בצורה גורפת על אזרחים רבים? המספרים בחלק מהמדינות מסתירים את מה שהמומחים חוששים ממנו - האצת התפשטות הווירוס תאמיר משמעותית, ועלולה לעלות בחיי בני אדם רבים אם לא תתבצע פעולה דרסטית.

כדי לבחון האם מדובר בצעדים קיצוניים, ניתן אולי להישיר מבט אל איטליה. היא ניסתה לגדוע את ההתפתחות הטראגית, ללא הצלחה. לפני כמה שבועות, ההתפרצות עוד נראתה סבירה ביחס למצב כעת; ב-4 במרץ נמנו 107 מיתות מקורונה באיטליה. אך הדברים הפכו גרועים בקצב מתגבר, כאשר ב-10 למרץ כבר ספרו 600 מתים. 

כל זאת כאשר איטליה לא הייתה פסיבית בהתנהלותה. ב-23 בפברואר הכריזה על עוצר בתריסר ערים בצפון המדינה, ועודדה את הציבור לבידוד חברתי. ב-4 במרץ, נסגרו בתי הספר, אך המספרים המשיכו לגדול. גם הסגר המלא שהוכרז ב-9 במרץ על המדינה כולה לא הצליח לעצור את קצב התמותה היומי.

מומחים מסין שהגיעו לאיטליה טענו שהעוצר היה צריך להיות אגרסיבי יותר, ושאיטליה נפגעה מהווירוס בשל צעדיה המתונים, האיטיים. המדינה ביצעה צעדים משמעותיים ויקרים, אך לחלוטין לא מספיקים כדי לעצור את קצב התפשטות המגיפה. וביתר אירופה - עוצר בספרד, עוצר בגרמניה, עוצר בצרפת - מדינות בהן מספר הנדבקים עולה משמעותית, אך עדיין לא ברור האם הן פעלו מהר יותר מהאיטלקים.

למה העדפנו שלא להיכנס למשחק התרחישים

מה אומר שיעור החולים בקורונה על העתיד? איך נראה שיפוע העקומה ואיך אנחנו לעומת ספרד או איטליה? ובכן, בשבועות האחרונים התרגלנו כולנו לאמוד שיפועים, לשמוע על טורים הנדסיים ולדמיין את עוצמת הקטסטרופה שעומדת לפתחנו.

האמת הלא-ממש משמחת היא - שהיכולת להסיק מסקנות מהנתונים הקיימים, ודאי ביחס לישראל אך גם ביחס לעולם, מוגבלת. נתחיל מישראל, משרד הבריאות מעדכן אמנם על מספר הנדבקים, הנפטרים ועל מספר הבדיקות ברמה יומית, אולם כול אחד מהנתונים האלה מתייחס לנקודה שונה על ציר הזמן. העומס הרב (וכשלים נוספים) מביא לכך שבדיקות רבות "תקועות" בצנרת במשך ימים. התוצאה היא שתמונת התפשטות המחלה לא משקפת את שיעור ההדבקה באופן מדויק לפי יום ביצוע הבדיקה. גם ביחס לנתונים העולמיים התמונה מורכבת, תלויה במספר הבדיקות בכל מדינה, מאפיינים דמוגרפיים, צעדים שביצעה המדינה ונתונים רבים נוספים.

למרות הכל, ומתוך רצון להעניק לקוראינו את התמונה המעודכנת ביותר של התפתחות המחלה, אנחנו מביאים כאן פילוח נתונים שאנו יכולים לעמוד מאחוריהם (בהתבסס על מקורות מידע רשמיים) ולהסיק מסקנות לגביהם.

בימים האחרונים מוצפים כלי התקשורת והרשתות החברתיות בהערכות שונות, לעתים סותרות ביחס לצפי במספר החולים בישראל. אין לנו רצון לייצר פאניקה. אנחנו ב"גלובס" לא חושבים שאנחנו יודעים לנבא את מספר החולים, אין בכוונתנו להתריע או להרגיע אלא פשוט לשקף את הדברים ולשאול את השאלות שחשוב להעלות, והכול בסיוע מומחים העוסקים בנושא. שנהיה בריאים.

עוד כתבות

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

שופטי העליון: המחסור בשופטים מוביל לשחרור נאשמים ברצח

ביהמ"ש העליון דן היום בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, לאחר למעלה משנה ● לפי הנתונים שהוצגו, 45 תקנים אינם מאוישים ו-55 נוספים צפויים להתפנות או להתווסף ● השופט אלכס שטיין סיפר: "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" ● בינתיים השר טוען כי החוק נותן לו שיקול דעת לפעול בהתאם לאידיאולוגיה שלו

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת