עמוס לוזון / צילום: יוסי כהן
הושג הסדר פשרה בין נאמני חברת הבנייה א.דורי בנייה לבין גינדי החזקות - לאחר סכסוכים אינסופיים ומספר רב של תביעות שהגישו חברות הנדל"ן האחת נגד השנייה, הודיעו השבוע לבית המשפט הנאמנים של דורי בנייה, עורכי הדין עופר שפירא ואיתי הס, כי הצליחו להגיע להסדר עם אחד מנושיה העיקריים של דורי שנמצאת בעיצומו של הליך חדלות פירעון שבמסגרתו הוגשו נגדה תביעות חוב בסך של 1.3 מיליארד שקל.
לפי ההסדר, יימחקו כל תביעות החוב שהגישה גינדי לנאמנים של דורי בנייה בגובה 222 מיליון שקל, יבוטלו הערבויות שמחזיקה גינדי אצל דורי בנייה בקשר לפרויקטים שביצעה דורי, וקופת דורי המדוללת תזכה ל-8 מיליון שקל - כפול מהסכום שנמצא בה כעת.
ההסדר עדיין כפוף לאישורה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב הדנה בתיק, איריס לושי-עבודי, שביקשה מהממונה על חוק חדלות פירעון (לשעבר "הכנ"ר) להביע את עמדתו בנוגע להסדר.
מלחמת עולם
עם תחילת הליכי חדלות הפירעון של דורי, הוערכו חובות החברה בסכום של כ-800 מיליון שקל, רובם במסגרת של למעלה מ-130 הליכים משפטיים שלהם הייתה דורי צד. לאחר שהחלו את עבודתם, החלו לקבל הנאמנים עוד ועוד תביעות חוב, בעיקר ממוסדות פיננסיים וחברות נדל"ן, שהסתכמו בסכום של 1.3 מיליארד שקל.
לפי דיווחי הנאמנים לבית המשפט בעבר, כך החל להסתבר להם עומק חדלות הפירעון של החברה ומורכבותו, והתגלה בפניהם מצב של "מלחמת עולם של כולם מול כולם: יזמים שעיכבו ומעכבים תשלומים שלכאורה היו צריכים לשלם, יזמים המחזיקים במשך שנים רבות ערבויות שנטען שלא היו אמורות בכלל להיות כבר בידיהם, תביעות בסכומי עתק נגד החברה גם מצד יזמים וגם מצד קבלני משנה, טענות בסכומי עתק על ליקויים ובדק; וכאילו לא די בכך גם טענות ותביעות מצד החברה-האם של החברה, קבוצת לוזון, ומצד חברה-אחות של החברה, חברת 'רום גבס חיפוי וקירוי' שחלק מנושאי המשרה בהן הם גם נושאי משרה בחברה". כל זאת, בזמן שבקופת החברה נמצאים 4 מיליון שקל בלבד.
מערכת היחסים בין גינדי לדורי תפסה מקום נכבד במסגרת בקשת החברה להקפאת הליכים, בעיקר סביב הפרויקטים הבאים: "ויז'ן" ברחובות (98 יחידות דיור); "הלאום" ראשון-לציון (230 יחידות דיור); "מגדלי השופטים" בתל-אביב (37 יחידות דיור); "גינדי הייטס" ברמת גן (204 יחידות מגורים); "אוק" ברמת השרון (64 יחידות דיור); ו"המשתלה" בתל-אביב (232 יחידות דיור).
לטענת דורי, גינדי נותרה חייבת לה סכומים שונים במסגרת הפרויקטים השונים, חילטה שלא כדין ערבויות בנקאיות ועוד. מנגד, גינדי, דיירי הפרויקטים השונים וספקים שביצעו עבודות שונות בפרויקטים אלה שטענו כי לא קיבלו את כספם, הגישו מספר רב של תביעות נגד דורי. "אם ספרנו נכון, מספר ההליכים המשפטיים התלויים ועומדים נכון להיום בקשר עם פרויקטים של גינדי הוא לא פחות מ-18 הליכים שונים, ואף זאת לאחר שחלק מההליכים המשפטיים הסתיימו בפסק דין או בפסק דין חלקי נגד החברה, אשר החברה אינה מסוגלת לבצע מחמת חדלות פירעון שלה", ציינו הנאמנים בבקשה לאישור הסדר הפשרה. נוסף לכך, הגישה גינדי לנאמנים תביעות חוב בסך של כ-222 מיליון שקל.
זניחת הטענות
במסגרת ההסדר זנח כל אחד מהצדדים את טענותיו, בתמורה למה שכינו הנאמנים בבקשתם "ודאות, יעילות ובהירות, תוך צמצום העלויות המיותרות". עיקרי ההסדר כוללים תשלום של גינדי לקופת הנאמנים על-סך 8.2 מיליון שקל בגין תמורה שהייתה אמורה לשלם גינדי לשלם לדורי בפרויקטים השונים, שחרור ערבויות בנקאיות על-סך 11 מיליון שקל שמחזיקה גינדי והחזרתן לידי הנאמנים, ויתור על כל תביעות החוב וזניחת כל הטענות שהעלתה גינדי כלפי דורי בנושא בדק ואחריות. האחריות על הטיפול באחריות הבדק בפרויקטים השונים תעבור לידי גינדי.
דורי מצידה, תמחה לגינדי - שיוצגה במסגרת ההליך על-ידי עורכי הדין שולי גולדבלט ואהוד גינדס - את כל זכויותיה כלפי קבלני משנה וספקים שעבדו וסיפקו מוצרים בפרויקטים האמורים. דורי גם תמחק את תביעתה נגד גינדי על-סך 23 מיליון שקל, וגינדי תוכל לחלט חלק מהערבויות הבנקאיות שהיא מחזיקה בקשר לפרויקטים.
אולם, נראה כי הרווח המרכזי שעולה לגינדי בעקבות הסדר הפשרה הוא שהם יקבלו לידיהם את המושכות ויוכלו לנהל בעצמם ולבדם את כל ההליכים המשפטיים שהוגשו בקשר לפרויקטים. בכך, יוכלו לשלוט בעצמם על גורל ההליכים האמורים, ובעיקר - לנתק כל מגע עם דורי, אחרי שנים של קשיים ומאבקים בין החברות.
עוד כחלק מההסדר, הסכימו הבנק הבינלאומי ובנק מרכנתיל דיסקונט לוותר על מיליון שקל מהחובות כלפיהם הקשורים בפרויקטים שבמחלוקת. הבינלאומי, נושה מובטח של דורי בשל שעבודים ספציפיים שמגיעים לחברה על תקבולים מפרויקטי "אוק" ו"המשתלה", יפחית מתביעת החוב שלו כחצי מיליון שקל בתמורה לפירעון הלוואה שנתן לפרויקט על-סך 3.4 מיליון שקל. מרכנתיל, גם הוא נושה מובטח בעל שעבוד ספיצפי על התקבולים שיתקבלו מפרויקט "ויז'ן", ויתר על סכום דומה מתביעת החוב שלו בתמורה לתקבולים שיתקבלו מגינדי בקשר לפרויקט על-סך 700 אלף שקל.
עוד הסדרים בדרך
ל"גלובס" נודע, כי הסכם הפשרה עם גינדי החזקות הוא רק אחד מהמהלכים עליהם עומלים הנאמנים של א. דורי בנייה בימים אלה, שמקווים להגיע להסדרים דומים עם חברות נדל"ן נוספות שהגישו להם תביעות חוב. כפי שגם הצהירו הנאמנים מספר פעמים בעבר בפני בית המשפט, גם בבקשה לאישור הסדר הפשרה שהגישו השבוע, הם שבו ושלחו מסר לנושים ולבית המשפט, שלפיו לא תצמח לנושים כל תועלת מעמידה דווקנית על זכויותיהם. "באופן תיאורטי לחלוטין, כמובן שניתן לשלוח את הנאמנים להקים 'צבא' לשם כניסה למלחמת העולם הנ"ל שבה כולם נלחמים עם כולם. למעשה, בתקשורת שהייתה עם חלק ממנפיקי הערבויות בפרויקטים של גינדי היה נשמע כי זו אפילו הייתה ציפייתם. אלא שכמובן שציפייה כזו אינה קשורה למציאות", כתבו הנאמנים.
"עמידה של כל צד על מלוא טענותיו ודרישתו למיצוי הליכים משפטיים על כל אבק של זכות - יביא לכך שהצדדים השונים יבלו שנים רבות בבתי המשפט, ולמרבה הצער רובם כנראה יתאכזבו בסופו של דבר מהתוצאות. שלא לדבר על כך שזכייה של נושה לא-מובטח בהליכים ארוכים רק תביא אותו לפסק דין, אך לא תביא לפירעון בפועל כל עוד לא יהיו בקופה כספים בסכומים משמעותיים לכיסוי היקף החובות הנטען", חזרו הנאמנים על עמדתם, ואף הוסיפו כי "בירור חלק משמעותי ביותר של הטענות המושמעות על-ידי נושים לא-מובטחים הן טענות הדורשות בדיקות פרטניות של מומחה - בדיקות שיועילו אולי לשם בירור תביעות של נושים מסוימים, אך עלותן המצטברת תהיה עצומה וכמובן שלא יהיה בה כדי להגדיל את מקורות החלוקה לכלל הנושים אלא רק להפך".
6 נושים מובטחים
לפי עדכונים קודמים שהגישו הנאמנים לבית המשפט, בראש הנושים של דורי ניצבים 6 נושים מובטחים: הבנקים - מרכנתיל, לאומי, והבינלאומי; מנורה, קבוצת לוזון, והחברה האחות רום גבס. לאלה חייבת דורי, לשיטת הנאמנים כ-170 מיליון שקל, מתוכן כ-118 מיליון שקל מיוחסים ללוזון ולרום גבס. בנוסף, קיימים לחברה נושים בדין קדימה, שכוללים גם תביעת חוב מצד רשות המסים, ושלוש תביעות חוב של עובדים בסכום של כ-12 מיליון שקל. בתחתית מדרג הנשייה של דורי, ניצבים 60 נושים כלליים שהגישו תביעות חוב בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל.
תביעת החוב של גינדי שתמחק בעקבות ההסדר הייתה התביעה השנייה בגודלה שהוגשה נגד דורי. התביעה הגבוהה ביותר נגד דורי היא זו שהגישה חברת ברגרואין, יזמית פרויקט מאייר ברוטשילד, בגובה 290 מיליון שקל. בנוסף, הוגשה נגד דורי תביעת חוב של 206 מיליון שקל מטעם קבוצת הרכישה ב"מגדלי הצעירים".