ועדת הקורונה התכנסה: "יצא בתקשורת שמשרדי האוצר והבריאות נלחמים – ממש לא"

בדיון בוועדת הכנסת לעניין משבר הקורונה אמר מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד כי נשקל הסגר באזורים בעייתיים כמו בני ברק וריכוזי אוכלוסיה חרדים אחרים שבהם זוהתה התפרצות של הנגיף. לדבריו, "אנחנו בסדר גודל של חודש מאז הקורונה התפשטה בישראל ונעשו צעדים דרסטיים שלא נעשו מאז קום המדינה. המשימה שלי כמנכ"ל האוצר היא שהמשק יתפקד. יצא בתקשורת שמשרד האוצר והבריאות נלחמים - ממש לא. המשימה של הבריאות היא לעצור את הנגיף, המטרה שלנו היא לדאוג למשק".

הוא הזהיר כי אם ההשבתה החלקית שיש עכשיו תימשך 5 שבועות מדובר על פגיעה בתוצר של כ-5%, 75-70 מיליארד שקל. אם מדובר על השבתה כוללת, נעמוד על פגיעה של 18%. ההשפעה על הגירעון דומה - השבתה חלקית ל-5 שבועות תגדיל את הגירעון ב-6%. כתוצאה מהצעדים יש פגיעה מאוד גדולה בשכירים, עצמאים ובעלי עסקים. החבילה עליה הכריזו, בשווי 80 מיליארד שקל, נמצאת בדיונים, אך אלו סדרי הגודל והיישום המתוכנן הוא מיידי.

באב"ד הבהיר כי העצמאים הם אכן החוליה החלשה: "למדינה יש רשת ביטחון סוציאלית מצוינת לשכירים. ביחס לעצמאים - מאחר ואין להם דמי אבטלה, יצרנו כלי שנותן מענה גם להם במסגרת אותה רשת בטחון בצורה של מענק עד לאחר הפסח (סוף אפריל). יהיה מענה בשלוש (וחצי) שכבות: 1. מענק על פי קריטריונים לנפגעי המשבר 2. מענה תזרימי- הוקמו קרנות עבור הלוואות בתנאים מאוד נוחים 3. דחיית תשלומים - הטבות רגולטוריות, מע"מ, ארנונה, מים (בחלק מהמקרים בוטלו תשלומים ולא רק נדחו) 4. שכבה רביעית קטנה - האצת המשק, השקעה בהשקעה במשק שאמורה להניב פריון בהמשך (לדוגמה השקעה בתשתיות). העסקים הקטנים הם אלו שנפגעו הכי קשה, לכן דחיית התשלומים עבורם היא הכי גדולה. אנחנו מודעים לבעיה, שמה שנתנו לעסק עד כה לא מספיק. החשש שלנו זה שברגע שנתחיל להיכנס לעולם המקורות התקציביים זה יהיה כמו להעביר מיני תקציב, יהיו ויכוחים עד אין סוף. כשנעשה תקציב, ונראה מה היו נזקי הקורונה, כמובן שנעשה קיצוצים ממקומות שונים במשק".

עוד אמר: "אני לא מזלזל בקמעונאות אבל זה לא מה שיפיל את המשק לכן אנחנו בודקים מה ישפיע מקסימום על העקומה תוך פגיעת מינימום במשק. למעלה מ-90% נמצאים בחל"ת ולא מפוטרים. החל"ת אמור להגיע בשלושה החודשים הקרובים לסדר גודל של 14 עד 15 מיליארד שקל, עם מיליון אנשים בחל"ת".

יו"ר הוועדה ח"כ עופר שלח אמר כי הפן הכלכלי של המשבר משמעותי מאוד: "במשבר הזה הסוגיה הכלכלית היא לפחות שווה בכובדה לסוגיה הבריאותית במשבר הזה. השאלה אם החולה הכלכלי לא ימות לפני חולה הקורונה. ככל שהזמן עובר יהיה יותר קשה להחזיר את העסקים לקדמותם. כשאתה משטיח את העקומה אתה גם מאריך אותה, מאריך את הסבל".

ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו הפנתה שאלה קשה למנכ"ל האוצר: "אתה יכול כמנכ"ל לומר שמערכת הבריאות קיבלה לאורך השנים את מה שהיא צריכה כדי להגיע מוכנה למצב כזה?", ולכך המנכ"ל באב"ד השיב: "אף משרד (בהגדרה) לא קיבל את מה שהוא צריך במאה אחוז, השמיכה קצרה, ככה מתנהל תקציב מדינה מאז קום המדינה. אין ספק שחסרים כספים במערכת הבריאות, גם בלי קשר לקורונה".

הוא הוסיף: "אנחנו נאבקים שהמשק יישאר פתוח ושהתעשייה תמשיך לתפקד. אני חושב ששלושת הרבדים זה בדיוק מה שתיארתי במסגרת התוכנית. ההשקעה במשק בהשוואה לעולם: ארה"ב היא לא דוגמה מייצגת לעולם. מהבדיקה שלנו שכללה מדינות רבות, אנחנו נמצאים הרבה מעבר לממוצע השקעה ביחס לתוצרת חוב-תוצר. ישראל נמצאת במקום טוב בהשוואה לכלל המדינות. שנית, לא מדובר בתוכנית האחרונה, התוכנית הנוכחית היא לחודשיים הקרובים".

"למנכ"ל האוצר מגיע פחות או יותר פרס ישראל"

נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר מתח ביקור על הסיוע הממשלתי: "אני לא מסכים עם המנכ"ל באב"ד שאמר שמזרימים כסף באותן פרופורציות בעולם. השאיפה צריכה להיות לשים לנו את ה-100 מיליארד שקל. התוכנית הכלכלית צריכה לתת מענה לשלושה דברים: נזילות למשק - קרנות הלוואות (לכל המשק) ודחיות תשלומים; צמיחה - חיזוק רשות השקעות ורשות החדשנות ופחת מוגדל; והדבר השלישי - פיצוי". לדברי ד"ר תומר, "זו תקופה מאוד מאתגרת לפנינו, כבר לא מדברים רק עד אחרי פסח. לפני כחודש גובש נוהל עבודה במפעלים, שנועד להוריד את הסיכון בהדבקה. רוב העולם ממשיך להשאיר את התעשייה עובדת. היא חיונית גם לעכשיו וגם כמנוע צמיחה לעתיד. יש לדאוג שהתעשייה לא תיפגע".

ח"כ איילת שקד תמכה בשי באב"ד: "למנכ"ל האוצר באב"ד מגיע פחות או יותר פרס ישראל. בשבועות האחרונים כשמשרד הבריאות ניסה פחות או יותר לחסל את המשק - שי היה בחזית. באף מדינה לא שיתקו את הכלכלה, גם לא בגרמניה איטליה וכו'. עוד החלטה חסרת היגיון שמשרד הבריאות דוחף אליה: לשתק את ענף הבנייה. אני פונה לאוצר: תילחמו ככל שניתן, התפקיד שלך זה לא לתת להם להשמיד את הענפים האלה תשמרו על 30% משק מתפקד".

המנכ"ל באב"ד השיב: "מסכים לחלוטין. אנחנו מבקשים לסייג את ענף הבניה והחקלאות. לא רואה את הישראלים בחל"ת הולכים בהמוניהם לגדל ולקטוף".

ח"כ אמטאנס שחאדה מהרשימה המשותפת שאל איזה מענה כלכלי יש לרשויות המקומיות בנושא הרווחה, "האם יש הבדל בין הענפים השונים שנפגעו? לדוגמה ענף התיירות שנפגע ראשון והאם ניתן להקל על נושא ההלוואות בחברה הערבית בה רוב האנשים הם עצמאים". לכך ענה המנכ"ל באב"ד: "ענף התיירות הוא מבחינתנו כמו ענף הקמעונאות. אנחנו כן נותנים סיוע (בעדיפות גבוהה יותר) לחברות התעופה. לא ייעדנו תכנית ספציפית למגזר הערבי".

"קשה לנו לדבר במונחים של זמן"

באב"ד התייחס לעיכוב בתוכנית הסיוע הממשלתית של האוצר: "זה שהתוכנית התעכבה עשה טוב מבחינת היכולת של הממשלה לתת עוד דברים, הוספנו עוד דברים בזמן הזה. אין ספק שהתעשייה המקומית היא קריטית וצריך לשמר אותה, צריך למצוא את האיזון. ציוד אישי על חשבונם האישי של אנשי הצוות הרפואי: בעיני שערורייה, אעשה בדיקה. יהיה סיוע למגזר השלישי, זה בתוך התוכניות שיוצגו. ביחס למאותגרי אשראי - גם זה יהיה חלק מהתוכנית ומצאנו לזה פתרון בתוכנית שתוצג. יש צוות שעובד על תכנית כוללת ליום שאחרי. חברות התעופה - אנחנו מנסים למצוא מתווה משותף כדי שנוכל לעזור. לגבי אילת - יש לנו דיונים נפרדים. מדובר באירוע נפרד ולא פשוט".

מנכ"ל האוצר הוסיף בנוגע ללוחות הזמנים להזרמת הכספים כי "קשה לנו לדבר במונחים של זמן כרגע כי אין לנו מושג מה ימשך ואיך. לכן, נותנים עכשיו מענים לטווח קצר. יכול להיות שייקח חודשיים, יכול להיות שחצי שנה ויתכן גם ששנה. ההסתכלות צריכה להיות איך מחזיקים את המשק עכשיו ומה אפשר לעשות ביום שאחרי".

נשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין ציין כי יש לפתח תוכנית רחבה וארוכת טווח: "צריך לחשוב במונחים של חצי שנה, לא חודש חודשיים וצריך לחשוב על כל רוחב המגזר העסקי. חייבים לשמור על המגזר העסקי כדי שיוכל לחזור להיות מנוע אחרי המשבר: 1. נזילות; 2. פיצוי על הפסדים בגין ירידה במחזור (כמו שנעשה ב-2016); 3. מקורות תקציביים: יש בבנק ישראל 130 מיליארד דולר, מדוע לא לשחרר 30 מתוכו? כמו כן, קיצוץ במגזר הציבורי".

לכך באב"ד השיב: "הפיצוי באירועים שהיו בעבר נעשה בדיעבד לאחר שנודע גודל הפגיעה. לא אחראי לדבר כעת במונחים של פיצוי ומן הסתם תהיה תכנית הבראה למשק. אנחנו כן נותנים מענקים למרות שאנחנו לא יודעים עדיין מה גודל הפגיעה. ההבדל בין פיצוי למענק: מענק הוא חד פעמי ומוגבל בסכום. ביחס לרזרבות של בנק ישראל זהו צעד מאוד דרסטי שאני מקווה שמדינת ישראל לא תגיע אליו. בשלב הזה אנחנו עובדים במדיניות הפיסקלית. ביחס למגזר הציבורי אני מסכים שיש המון מה לייעל".

ח"כ מיקי חיימוביץ' מכחול לבן השוותה את התמיכה של ממשלת ישראל למדינות אירופה: "העובדה שאנחנו יכולים להשוות כמה אנחנו נותנים היום ביחס לתמ"ג ביחס למדינות אחרות, רק אומר שלהם כבר יש את התוכנית הזאת מזמן. מדוע תכנית הסיוע מתעכבת כל כך הרבה זמן? דנמרק למשל 24 שעות אחרי פרוץ המדבר הכריזה על תכנית כלכלית ותראו כמה זמן זה לקח לנו. אתם מדברים על תעשייה, בנייה ותעופה, יש כאן אחוז גדול של מגזר שלישי- ארגונים שתומכים באוכלוסיות החלשות ביותר במדינה שלנו, וגם הם קורסים. מה הפעולות שהאוצר עושה כדי לסייע להם? איך אתם מסייעים למאותגרי אשראי - הבנק לא נותן להם הלוואות ואין להם בטוחות".

ח"כ אוסאמה סעדי מהרשימה המשותפת דחק במנכ"ל משרד האוצר בנוגע ללוחות הזמנים של התוכנית: "אנחנו שומעים על התוכנית הכלכלית כל יום, עוד מעט מרץ מסתיים, עוד מעט פסח ורמדאן. חשוב לאנשים לשמוע ממך כמנכ"ל האוצר תוך כמה זמן הם יקבלו משהו לחשבון הבנק. דחיית תשלומי ארנונה, מע"מ וכו' - אם דוחים אז חשוב לוודא שאין תוספות פיגורים/קנסות וכדומה".

ח"כ יואב סגלוביץ' מכחול לבן שוב העלה את נושא אילת: "נדרשת תכנית מיוחדת לעיר אילת בה 85% עסוקים רק בתיירות".

ח"כ אימאן חטיב מהרשימה המשותפת: קראה "לשקול לבטל את הארנונה לחצי השנה הקרובה".

יו"ר ההסתדרות החדשה ארנון בר-דוד התייחס לוויכוחים בתוך משרד האוצר וכיצד הם משפיעים על הזרמת הכספים למשק: "אנחנו אולי המדינה האחרונה שנותנת סיוע כלכלי, וזה נובע מוויכוח במשרד האוצר על מידת המעורבות שהמדינה צריכה לקחת. למרות המצב וחוסר הוודאות, אפשר לנסות להוריד את מידת החוסר וודאות. המגזר הציבורי בהובלתי הוא הראשון שנכנס מתחת לאלונקה. הוא נתן את חלקו וסיפק שקט למשק על מנת שהממשלה ומשרד האוצר יוכלו להתמקד בטיפול בגופים אחרים במשק. כבר בהתחלה, עוד לפני כ-3 שבועות, הייתי נגד סגירת ענפי התעשייה, הבניה, החקלאות. צריך לתת להם להמשיך להגיע לעבודה. לצד זאת צריך להגביר את הסגר על האנשים שיפסיקו להסתובב ברחובות. אני מוטרד מאוד מחברות התעופה- הן מהראשונות שנכנסו למשבר. הן זקוקות לחמצן מידי, בלי זה נהיה בלי חברות תעופה מקומית".

בר-דוד הוסיף כי "זוהי שעתה הגדולה של המדינה, תפסיקו להיות עם יד קפוצה, תתחילו לשחרר מה שניתן למשק". מנכ"ל האוצר שי באב"ד הודה ליו"ר ההסתדרות, "בזכותו הצלחנו לרתום את המגזר הציבורי במהירות" והוסיף: "האיזון בין עמדת משרד הבריאות והאוצר הוא מאוד חשוב. אף אחד מאתנו לא בהכרח צודק. שנינו דואגים כל אחד לאינטרסים שהוא מייצג כרגע, ועל ראש הממשלה מוטל להחליט".

יו"ר הוועדה ח"כ שלח ציין כי "התחושה היא שגם מהצד של האוצר יש עבודה רצינית. לצד זאת, התחושה היא שאתם פותרים בעיות מעכשיו לעכשיו. בסופו של דבר חייבת להיות עבודת מטה מסודרת. יותר קל לסגור הכל אבל יש להיכנס יותר ויותר לדיפרנציאליות לפי ענפים ולחזק מאוד את הצד הכלכלי. יש לייצר כבר היום אסטרטגיית יציאה - לשקול לגייס את טובי הכלכלנים במדינה, כצוות שתפקידו רק להסתכל קדימה. כל משבר הוא הזדמנות. משבר גדול שווה הזדמנות גדולה. אם נצא מהמשבר כשחיזקנו את מה שצריך לחזק, יכול להיות שנצא מזה עם מחיר כבד אבל גם עם דברים טובים".