גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: הקורונה היא המשך המלחמה הקרה בין ארה"ב לסין באמצעים אחרים

לא מסך ברזל כמו ב-1946, אלא מסך קורונה של חשדנות ושל טינה יורד עכשיו על היחסים בין שתי מעצמות־העל ● ארה"ב, מתלוננת כי "המפלגה הקומוניסטית הסינית" חורשת מזימות נגד חירויות המערב ● פרשנות סינית מאיימת על ארה"ב ב"גיהינום קורונה"

שִי ג'ינפינג ודונלד טראמפ  / צילום: Susan Walsh
שִי ג'ינפינג ודונלד טראמפ / צילום: Susan Walsh

ארה"ב וסין גולשות והולכות אל ׳מלחמה קרה׳ זה זמן מה. למען האמת, איפיונים של מלחמה כזאת התחילו להירשם עוד לפני 20 שנה; וניסיון אמריקאי לבלום את השפעתה המתרחבת של סין התחיל עוד בימי הנשיא אובמה.

אבל השבועות האחרונים נתנו תוקף מיוחד למהלך הזה, בקשר עם נגיף הקורונה ובלעדיו. התפשטות הנגיף יצרה כמובן מתח מוגבר. תלונות אמריקאיות על היעדר שקיפות סינית בשלבים הראשונים הביאו דובר של משרד החוץ בבייג׳ינג לעשות שימוש בתיאוריית קונספירציה מפולפלת, שייחסה את הנגיף ללוחמה ביולוגית של הצבא האמריקאי. לא היה ברור אם הדובר סומך את ידיו על התיאוריה, או סתם מתגרה באמריקאים.

כאשר הנשיא טראמפ שמע על הפיטפוט הזה הוא כעס כפי שטראמפ יודע לכעוס. הוא ראה בזה פגיעה בכבוד הלאומי האמריקאי, ואל נכון פגיעה אישית בכבודו שלו. זה הביא אותו להשתמש בצירוף "הנגיף הסיני", שעליו חזר פעמיים או שלוש בתדרוכיו היומיים.

כאשר נשאל אם מעצם האיפיון האתני של הנגיף לא נובעת גזענות, הוא השיב, "לא, מפני שהנגיף בא מס־י־ן" (הוא הטעים את "סין"). והוסיף מיד, כי "כל זמן שאני הנשיא", סין לא תורשה להטיל את האחריות לקורונה "על חיילים אמריקאיים".

"הנגיף של המפלגה"

שימוש הלשון "הווירוס הסיני" התבשל זה זמן מה בחלקים של הימין האמריקאי. עוד בתקופה הפרה־היסטורית של הקורונה, זאת אומרת בסוף ינואר ובתחילת פברואר, לפני שאמריקה התחילה לעמוד על היקף המשבר, שרי החוץ וההגנה של טראמפ יצאו בהתקפות מרות על מדיניות החוץ הסינית, והזהירו שסין חותרת תחת אחדות המערב ותחת חרויותיו. קורונה לא נזכרה שם כלל.

כאשר הקורונה נחתה במרכז התודעה, מזכיר המדינה מייק פומפיאו התחיל לדבר לא על "הנגיף הסיני", אלא על "נגיף ווהאן", עיר המחוז שבה הנגיף יצא מכלל שליטה, בחודש דצמבר. סטיב באנון, שהיה זמן קצר "האסטרטג הראשי" של הנשיא, לאחר השבעתו בינואר 2017, הציע לטראמפ לחדול להשתמש ב"נגיף הסיני". אין זה הנגיף של סין, אמר באנון, אלא זה "הנגיף של המפלגה הקומוניסטית הסינית".

זו לכאורה רק אבחנה סמנטית, אבל אי אפשר לטעות בכיווניה. במושגים דומים התחילו לזהות במערב את הסכנה הסובייטית בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השניה. ברית המועצות ייצגה אז סכנה פוליטית וצבאית, אבל גם סכנה רעיונית. היא כיוונה אל לב המערב לא רק את קני הארטילריה שלה, ואחר כך את פצצותיה הגרעיניות ואת טיליה, אלא תקפה את לבה של הדמוקרטיה המערבית. זו היתה התנגשות בין שתי אידיאולוגיות עוינות.

מלחמת הרעיונות

ההבדלים האידיאולוגיים בין סין לארה"ב היו תמיד ברורים, ונעשו ברורים במיוחד כל אימת שהמשטר בסין הגביר את הדיכוי הפנימי; אבל האמריקאים לא הטעימו את ההבדלים האלה לאחר 1972, כאשר התחילה ההתפייסות בין ארה"ב לסין. וושינגטון אפילו הצליחה לדלג במהירות על מרחץ הדמים של כיכר טייאנמן בבייג׳ינג ב־1989: הטבח של מאות, אולי אלפים מפעילי התנועה לטובת דמוקרטיה.

הצלילים הבוקעים עכשיו מוושינגטון מרחיבים את בית הקיבול של היריבות הסינו־אמריקאית. סין מתוארת עכשיו לא רק כשותפת־סחר לא־הוגנת; לא רק כשודדת של נכסים רוחניים, הזוממת להתגנב לכל טלפון סלולרי בעולם, ולתת את הטון בעולם הבינה המלאכותית; אלא גם כיריבה רעיונית מושבעת, החותרת תחת אושיות החירות המערבית.

מזכיר המדינה פומפיאו נשא נאום באוזני ועידה של מושלי מדינות בארה"ב בתחילת החודש. הוא הזהיר בו, כי סין מנסה לרכוש השפעה פוליטית לא רק בזירה הארצית האמריקאית, אלא גם בכל אחת מ־50 המדינות. היא עושה כן בגלוי ובסמוי, בחשיפת זהותה או בהסתרתה. היא מנסה למנוע קשרים בין אמריקאים לטייוואנים, או לגולים טיבטיים. היא משתמשת בסטודנטים סיניים, כדי לרגל אחרי סטודנטים אחרים. היא משלמת לאנשים תמורת השתתפותם בהפגנות.

 90% מן התרופות

שר ההגנה של ארה"ב, מארק אספר (Esper) קרא לעולם "להתעורר לנוכח קריאת־התיגר של סין על הסדר הבין־לאומי", והודיע כי סין היא עכשיו "הדאגה העיקרית שלנו". הוא דיבר בוועידה הבינלאומית לביטחון במינכן, ושר החוץ הסיני היה אחד ממאזיניו.

לפני הקורונה, אם מישהו עדיין זוכר את הימים הקדומים ההם, דאגתה העיקרית של ארה"ב נגעה לניסיונות החדירה של סין אל מערכות תקשורת, בין השאר באמצעות ענקית הטכנולוגיה וואווי. הקורונה מציגה בעיות דחופות ומאיימות יותר.

בתחילת החודש, מאמר בסוכנות הידיעות הרשמית של סין ׳שינחואה׳ הזכיר לארה"ב, כי היא מייבאת 90% מתרופותיה מסין, ואם סין תאסור את ייצואן, "ארה"ב תיפול אל הגיהינום של מגיפת קורונה חדשה".

האיום לא יוחס במישרים לגורמי ממשל סיניים, ויתכן שהוא תוצאת התחכמות של הכותב. אין זה כלל מן הנמנע שאפילו בתוך מערכת תעמולה של מדינת משטרה יש יחידים המשתדלים קצת יותר מדיי, ונמצאים מפריזים. קצת קשה להאמין שהמשטר מניח, כי תצמח לו תועלת מאיום להטיל את ארה"ב אל גיהינום הקורונה.

ואף אמנם, תועלת לא צמחה. שני חברי קונגרס רפובליקאים הגישו החודש הצעת חוק, שנועדה "לסיים את תלותה של ארה"ב בתרופות המיוצרות בסין".

לחנוק מחשבה עצמאית

התנהלותו של המשטר הסיני בשלבי הקורונה הראשונים נוגעת במישרים לכל ארץ בעולם, הסובלת עכשיו מפגיעת הנגיף (מה שמוציא כנראה מן הכלל רק את ואנואטו, את קיריבאס ואת נאורו).

נראה בעליל, כי כה מושלמת היא הצלחתו של המשטר לחנוק ביקורת עצמית ומחשבה עצמאית בדרגי הביצוע שלו עד שחיפוי והשתקה הם האופציות הטבעיות של פונקציונרים ברמה המחוזית או העירונית.

אלמלא ההצלחה הזו, אפשר שהסינים היו לומדים על הסכנה בשלב מוקדם מספיק כדי לצמצם את פגיעתה; ואילו היו מגלים אותה מיד לעולם החיצון, אולי לא היו עכשיו 600 אלף נדבקים ידועים מחוץ לסין.

דיכוי של אמת רפואית

גם אם הדיכוי הפוליטי בסין הוא "עניין פנימי", דיכוי של אמת רפואית בעולם פרוץ־דלתות בוודאי אינה עניין פנימי. התנהגותה של המפלגה הקומוניסטית הסינית צריכה אפוא לעניין את כולנו.

עד כמה היא מעניינת את דונלד טראמפ, איננו יודעים. "אמריקה תחילה" אינה כוללת מאבק לטובת דמוקרטיה בארצות זרות. הנשיא מעוניין ב"שורות תחתונות" בלבד, והסינים קנו את לבו כאשר הבטיחו לרכוש מוצרים אמריקאיים בשווי של 200 מיליארד דולר בשנה.

האם הוא יניח להסתייגויות מפני פרקטיקות פוליטיות פנימיות בסין להוריד את רכבת המסחר שלו מן הפסים? זה כלל לא בטוח. בהתחשב בשיטותיו הרגילות, ההתקפות על המשטר הסיני יכולות להיחשב לטקטיקה, לא לאסטרטגיה.

אבל הקורונה טורפת את כל הקלפים. אין לנו כל מושג מה יהיה בסופה, אילו נזקים ארוכי טווח היא תגרום, ואילו משקעים היא תשאיר. אם העולם כולו משתנה, אנחנו רשאים להניח שגם היחסים הבין לאומיים עומדים להשתנות. מסך ברזל אולי לא יירד באופן שירד ב־1946, אבל מסך קורונה של חשדנות ושל טינה כבר ירד.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ אסר שימוש בקלוד, אך הוא כיכב במתקפה על איראן

שעות לאחר שהנשיא הורה להפסיק את ההתקשרויות עם החברה ולהגדירה כסיכון בשרשרת האספקה, נעשה שימוש במודל קלוד בתקיפה באיראן ● במקביל חתמה OpenAI על הסכם חדש עם הפנטגון, בצל ביטול החוזים עם אנתרופיק

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

שדרות / צילום: Shutterstock

העיר בה לא נשמעה אפילו אזעקה אחת במערכה הנוכחית מול איראן

לפי נתוני אזעקות שנאספו מאז פתיחת המערכה, שדרות לא חוותה ולו התרעה אחת, בעוד שבגוש דן ובצפון נרשמו עשרות אזעקות בתוך יום וחצי בלבד ● כך נראית מפת ההתראות במערכה מול איראן

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

המומחים מסבירים - כך חיסול חמינאי ישנה את המציאות / צילום: Shutterstock

"תם עידן באיראן": המומחים מעריכים - כך המשטר האיראני יקרוס

החיסול ההיסטורי של המנהיג העליון עלי חמינאי דוחף את איראן לצומת של הכרעות ● מי יהיה היורש, איך מדיניות החוץ האיראנית תשתנה - ומה יקרה למנגנון הדיכוי הפנימי? ● המומחים מנתחים את ההתפתחויות ומעריכים: בלי השינויים האלה, המשטר האיראני יקרוס ● גלובס עושה סדר

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

9 הרוגים בפגיעה ישירה בבית שמש; טראמפ: המנהיגים החדשים של איראן רוצים לדבר - והסכמתי

עשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" מסינוואר, דרך נסראללה ועד חמינאי: צה"ל הודיע - השלמנו את חיסול צמרת בכירי ציר הטרור האיראני במזרח התיכון ● צבא ארה"ב: 3 חיילים נהרגו ו-5 נפצעו קשה במבצע באיראן ● עדכונים שוטפים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"