גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: הקורונה היא המשך המלחמה הקרה בין ארה"ב לסין באמצעים אחרים

לא מסך ברזל כמו ב-1946, אלא מסך קורונה של חשדנות ושל טינה יורד עכשיו על היחסים בין שתי מעצמות־העל ● ארה"ב, מתלוננת כי "המפלגה הקומוניסטית הסינית" חורשת מזימות נגד חירויות המערב ● פרשנות סינית מאיימת על ארה"ב ב"גיהינום קורונה"

שִי ג'ינפינג ודונלד טראמפ  / צילום: Susan Walsh
שִי ג'ינפינג ודונלד טראמפ / צילום: Susan Walsh

ארה"ב וסין גולשות והולכות אל ׳מלחמה קרה׳ זה זמן מה. למען האמת, איפיונים של מלחמה כזאת התחילו להירשם עוד לפני 20 שנה; וניסיון אמריקאי לבלום את השפעתה המתרחבת של סין התחיל עוד בימי הנשיא אובמה.

אבל השבועות האחרונים נתנו תוקף מיוחד למהלך הזה, בקשר עם נגיף הקורונה ובלעדיו. התפשטות הנגיף יצרה כמובן מתח מוגבר. תלונות אמריקאיות על היעדר שקיפות סינית בשלבים הראשונים הביאו דובר של משרד החוץ בבייג׳ינג לעשות שימוש בתיאוריית קונספירציה מפולפלת, שייחסה את הנגיף ללוחמה ביולוגית של הצבא האמריקאי. לא היה ברור אם הדובר סומך את ידיו על התיאוריה, או סתם מתגרה באמריקאים.

כאשר הנשיא טראמפ שמע על הפיטפוט הזה הוא כעס כפי שטראמפ יודע לכעוס. הוא ראה בזה פגיעה בכבוד הלאומי האמריקאי, ואל נכון פגיעה אישית בכבודו שלו. זה הביא אותו להשתמש בצירוף "הנגיף הסיני", שעליו חזר פעמיים או שלוש בתדרוכיו היומיים.

כאשר נשאל אם מעצם האיפיון האתני של הנגיף לא נובעת גזענות, הוא השיב, "לא, מפני שהנגיף בא מס־י־ן" (הוא הטעים את "סין"). והוסיף מיד, כי "כל זמן שאני הנשיא", סין לא תורשה להטיל את האחריות לקורונה "על חיילים אמריקאיים".

"הנגיף של המפלגה"

שימוש הלשון "הווירוס הסיני" התבשל זה זמן מה בחלקים של הימין האמריקאי. עוד בתקופה הפרה־היסטורית של הקורונה, זאת אומרת בסוף ינואר ובתחילת פברואר, לפני שאמריקה התחילה לעמוד על היקף המשבר, שרי החוץ וההגנה של טראמפ יצאו בהתקפות מרות על מדיניות החוץ הסינית, והזהירו שסין חותרת תחת אחדות המערב ותחת חרויותיו. קורונה לא נזכרה שם כלל.

כאשר הקורונה נחתה במרכז התודעה, מזכיר המדינה מייק פומפיאו התחיל לדבר לא על "הנגיף הסיני", אלא על "נגיף ווהאן", עיר המחוז שבה הנגיף יצא מכלל שליטה, בחודש דצמבר. סטיב באנון, שהיה זמן קצר "האסטרטג הראשי" של הנשיא, לאחר השבעתו בינואר 2017, הציע לטראמפ לחדול להשתמש ב"נגיף הסיני". אין זה הנגיף של סין, אמר באנון, אלא זה "הנגיף של המפלגה הקומוניסטית הסינית".

זו לכאורה רק אבחנה סמנטית, אבל אי אפשר לטעות בכיווניה. במושגים דומים התחילו לזהות במערב את הסכנה הסובייטית בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השניה. ברית המועצות ייצגה אז סכנה פוליטית וצבאית, אבל גם סכנה רעיונית. היא כיוונה אל לב המערב לא רק את קני הארטילריה שלה, ואחר כך את פצצותיה הגרעיניות ואת טיליה, אלא תקפה את לבה של הדמוקרטיה המערבית. זו היתה התנגשות בין שתי אידיאולוגיות עוינות.

מלחמת הרעיונות

ההבדלים האידיאולוגיים בין סין לארה"ב היו תמיד ברורים, ונעשו ברורים במיוחד כל אימת שהמשטר בסין הגביר את הדיכוי הפנימי; אבל האמריקאים לא הטעימו את ההבדלים האלה לאחר 1972, כאשר התחילה ההתפייסות בין ארה"ב לסין. וושינגטון אפילו הצליחה לדלג במהירות על מרחץ הדמים של כיכר טייאנמן בבייג׳ינג ב־1989: הטבח של מאות, אולי אלפים מפעילי התנועה לטובת דמוקרטיה.

הצלילים הבוקעים עכשיו מוושינגטון מרחיבים את בית הקיבול של היריבות הסינו־אמריקאית. סין מתוארת עכשיו לא רק כשותפת־סחר לא־הוגנת; לא רק כשודדת של נכסים רוחניים, הזוממת להתגנב לכל טלפון סלולרי בעולם, ולתת את הטון בעולם הבינה המלאכותית; אלא גם כיריבה רעיונית מושבעת, החותרת תחת אושיות החירות המערבית.

מזכיר המדינה פומפיאו נשא נאום באוזני ועידה של מושלי מדינות בארה"ב בתחילת החודש. הוא הזהיר בו, כי סין מנסה לרכוש השפעה פוליטית לא רק בזירה הארצית האמריקאית, אלא גם בכל אחת מ־50 המדינות. היא עושה כן בגלוי ובסמוי, בחשיפת זהותה או בהסתרתה. היא מנסה למנוע קשרים בין אמריקאים לטייוואנים, או לגולים טיבטיים. היא משתמשת בסטודנטים סיניים, כדי לרגל אחרי סטודנטים אחרים. היא משלמת לאנשים תמורת השתתפותם בהפגנות.

 90% מן התרופות

שר ההגנה של ארה"ב, מארק אספר (Esper) קרא לעולם "להתעורר לנוכח קריאת־התיגר של סין על הסדר הבין־לאומי", והודיע כי סין היא עכשיו "הדאגה העיקרית שלנו". הוא דיבר בוועידה הבינלאומית לביטחון במינכן, ושר החוץ הסיני היה אחד ממאזיניו.

לפני הקורונה, אם מישהו עדיין זוכר את הימים הקדומים ההם, דאגתה העיקרית של ארה"ב נגעה לניסיונות החדירה של סין אל מערכות תקשורת, בין השאר באמצעות ענקית הטכנולוגיה וואווי. הקורונה מציגה בעיות דחופות ומאיימות יותר.

בתחילת החודש, מאמר בסוכנות הידיעות הרשמית של סין ׳שינחואה׳ הזכיר לארה"ב, כי היא מייבאת 90% מתרופותיה מסין, ואם סין תאסור את ייצואן, "ארה"ב תיפול אל הגיהינום של מגיפת קורונה חדשה".

האיום לא יוחס במישרים לגורמי ממשל סיניים, ויתכן שהוא תוצאת התחכמות של הכותב. אין זה כלל מן הנמנע שאפילו בתוך מערכת תעמולה של מדינת משטרה יש יחידים המשתדלים קצת יותר מדיי, ונמצאים מפריזים. קצת קשה להאמין שהמשטר מניח, כי תצמח לו תועלת מאיום להטיל את ארה"ב אל גיהינום הקורונה.

ואף אמנם, תועלת לא צמחה. שני חברי קונגרס רפובליקאים הגישו החודש הצעת חוק, שנועדה "לסיים את תלותה של ארה"ב בתרופות המיוצרות בסין".

לחנוק מחשבה עצמאית

התנהלותו של המשטר הסיני בשלבי הקורונה הראשונים נוגעת במישרים לכל ארץ בעולם, הסובלת עכשיו מפגיעת הנגיף (מה שמוציא כנראה מן הכלל רק את ואנואטו, את קיריבאס ואת נאורו).

נראה בעליל, כי כה מושלמת היא הצלחתו של המשטר לחנוק ביקורת עצמית ומחשבה עצמאית בדרגי הביצוע שלו עד שחיפוי והשתקה הם האופציות הטבעיות של פונקציונרים ברמה המחוזית או העירונית.

אלמלא ההצלחה הזו, אפשר שהסינים היו לומדים על הסכנה בשלב מוקדם מספיק כדי לצמצם את פגיעתה; ואילו היו מגלים אותה מיד לעולם החיצון, אולי לא היו עכשיו 600 אלף נדבקים ידועים מחוץ לסין.

דיכוי של אמת רפואית

גם אם הדיכוי הפוליטי בסין הוא "עניין פנימי", דיכוי של אמת רפואית בעולם פרוץ־דלתות בוודאי אינה עניין פנימי. התנהגותה של המפלגה הקומוניסטית הסינית צריכה אפוא לעניין את כולנו.

עד כמה היא מעניינת את דונלד טראמפ, איננו יודעים. "אמריקה תחילה" אינה כוללת מאבק לטובת דמוקרטיה בארצות זרות. הנשיא מעוניין ב"שורות תחתונות" בלבד, והסינים קנו את לבו כאשר הבטיחו לרכוש מוצרים אמריקאיים בשווי של 200 מיליארד דולר בשנה.

האם הוא יניח להסתייגויות מפני פרקטיקות פוליטיות פנימיות בסין להוריד את רכבת המסחר שלו מן הפסים? זה כלל לא בטוח. בהתחשב בשיטותיו הרגילות, ההתקפות על המשטר הסיני יכולות להיחשב לטקטיקה, לא לאסטרטגיה.

אבל הקורונה טורפת את כל הקלפים. אין לנו כל מושג מה יהיה בסופה, אילו נזקים ארוכי טווח היא תגרום, ואילו משקעים היא תשאיר. אם העולם כולו משתנה, אנחנו רשאים להניח שגם היחסים הבין לאומיים עומדים להשתנות. מסך ברזל אולי לא יירד באופן שירד ב־1946, אבל מסך קורונה של חשדנות ושל טינה כבר ירד.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

45 שיאים מתחילת השנה: הבורסה בתל אביב התנתקה מוול סטריט, וזה השתלם למשקיעים

מהלך העליות המשמעותי של הבורסה המקומית, ששברה את השיא פעם אחר פעם בשנה האחרונה, חושף את העובדה כי בשנים האחרונות היא מתנהלת במתאם נמוך לשוק האמריקאי ● מה גרם להיפרדות בין השתיים, אילו מניות דוחפות את מדדי תל אביב והאם המגמה החיובית צפויה להימשך

רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim

הצעד של ארדואן נגד ישראל: איסור משלוחי מוצרים עם כיתוב בעברית

למרות הפסקת האש, טורקיה מחריפה את המדיניות הכלכלית נגד ישראל בגלל הזעם על המלחמה בעזה וסיכול כניסת כוחות טורקיים ● השיטה החדשה: הגבלת סחורות הכוללות כיתובים בעברית

חמשת היזמים של טנזאי - פבל גורביץ, אריאל צייטלין, עפרי זיו, איתמר טל, וענר מזורסקי / צילום: אלעד מלכה

היזמים הסדרתיים מציגים: גיוס סיד גדול במיוחד לחברת סייבר שהקימו לפני חצי שנה

חצי שנה אחרי הקמתה, חברת הסייבר הישראלית טנזאי מכריזה היום (ג') על גיוס של 75 מיליון דולר ● הגיוס נעשה בסבב סיד - סבב גיוס ראשוני בתחילת דרכה של חברה - והוא מהגדולים שנראו עד כה בענף ● חמשת היזמים הוותיקים מבקשים לשנות את תחום השירותים בסייבר: "יש כאן הזדמנות אדירה"

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי/ידיעות אחרונות

מבקר המדינה מטיל אחריות על נתניהו: "כשל רב שנים"

דוח המבקר, השביעי בסדרת "חרבות ברזל", מצביע על כשל מבני בכל הקשור לתפיסת הביטחון הלאומי הרשמית של ישראל ● "נתניהו לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב", נכתב ● המבקר ציין כי גם ראשי המל"ל לא מימשו את תפקידם, והזהיר מפני תוצאות טרגיות נוספות

מדד הניקיי, אתמול. רשם את התשואה היומית הגבוהה ביותר מאז 2008 / צילום: ap, Willy Kurniawan

מגמה מעורבת באסיה; מניית סופטבנק צוללת ב-10%

עליות קלות בחוזים בוול סטריט: סוחרים מפנים את תשומת הלב מהטכנולוגיה למגזרים אחרים ● בלומברג: אסטרטגיית ה-carry trade חוזרת והדולר שוב אטרקטיבי ●  מייקל בארי מזהיר: ענקיות הטכנולוגיה מנפחות רווחים ● אסטרטגים בוול סטריט אופטימיים בעקבות סיום השבתת הממשל

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes / צילום: רמי זרנגר

פלאפון מעלה את הצעת הרכישה של הוט מובייל, ומציבה למוכרת דדליין

פלאפון מעדכנת את ההצעה שלה כלפי מעלה ב-100 מיליון שקל, לאחר שאתמול דווח כי קבוצה של גופים מוסדיים בראשותה עומד יו"ר בזק לשעבר, גיל שרון, בוחנת השתלטות על חברת הוט מובייל לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל ● החברה מציעה לרכוש את הוט מובייל בסכום של עד 2.1 מיליארד שקל, ומציבה לאלטיס דדליין של חמישה ימים

צילום: Shutterstock, Pavel Kubarkov

אין שר בריאות, ועדת סל התרופות משותקת: איך ניתן לתקן את המצב?

סל התרופות אמור להתעדכן בינואר, אבל בהיעדר שר בריאות הוועדה שדנה בו טרם התכנסה וחולים רבים בחוסר ודאות ● יוזמה חדשה מבקשת להסדיר את פעילות הוועדה ולהגדיר תוספת תקציב קבועה ● גורמי בריאות בכירים תומכים אבל מזהירים מזעזוע גדול מדי

פקקים באיילון / צילום: בר לביא

החל מינואר: המסים על רכבים חדשים יטפסו באלפי שקלים

מס הקניה על רכב חשמלי יעלה ל-52%, והטבת "המס הירוק" על כל סוגי הרכב תתכווץ ב-750 שקל, אבל שווי השימוש למקבלי רכב צמוד "ירוק" לא ישתנה ● גם תקרת ההטבה השקלית תרד מ-35 אלף שקל כיום ל-30 אלף שקל בלבד

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

"לא אכתוב עוד את הדוח השנתי": באפט נפרד מהמשקיעים עם הרהורים על מזל וזיקנה

בגיל 95, לאחר שישה עשורים בראש ענקית ההשקעות ברקשייר האת'וויי, וורן באפט נפרד מתפקיד המנכ"ל ומעביר את הניהול לגרג אייבל ● גלובס מציג את עיקרי מכתב הפרידה, בו באפט חושף כיצד יחלק את הונו העצום, מהרהר בעתיד החברה ובערך המניה, ומותיר למשקיעים שיעור אחרון בצניעות, אחריות ואופטימיות

אמיר כהנוביץ', משנה למנכ''ל פרופיט / צילום: יח''צ

החוב זינק, איך הסיכון של ישראל ירד כמעט לרמתו טרום המלחמה?

בחודש אוקטובר פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לרדת ואף חזרה כמעט לרמתה ב־2023 טרם המלחמה ● אז למה המשקיעים מרגישים בטוחים כל כך לגבי ישראל? מתחת לכותרות המלחיצות וגיוס החוב לטובת המלחמה, היצוא הישראלי המשיך להיות גבוה מהיבוא, מה ששמר על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר

השכירות ארוכת הטווח תדעך? ההצעה שתשנה את הכללים בענף

חוק ההסדרים קובע כי כל תוכנית שכוללת דיור להשכרה ארוכת טווח, תעבור בחינה אצל השמאי הממשלתי ● המשמעות: ביטול כמעט מוחלט של מסלול "דירה להשכיר" ● ומי עשוי להרוויח

הדיון בבג''ץ על חקירת ההדלפות משדה תימן / צילום: צילום מסך

האולטימטום של בג"ץ ללוין ולפרקליטות: הסכמות על זהות המפקח לחקירת הפצ"רית עד חמישי – או פסק דין

שופטי העליון דן בעתירה נגד החלטת לוין למנות את נציב תלונות הציבור לשופטים, שאותו מינה לתפקיד, לממונה על חקירת הפרשה ● הדיון עסק בעתירה נוספת, היוצאת דווקא נגד פיקוח הפרקליטות על החקירה ● היועמ"שית על מינוי קולה: "אין תקדים להתערבות פוליטית כזו"

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל שובר שיא חדש והמומחים תוהים: לאן הוא יכול להגיע

התחזקות השקל, לצד הרגיעה הביטחונית והאופטימיות בוול סטריט, מחזקות את ההערכות שבנק ישראל יפחית ריבית בהחלטה הקרובה ● מדד המחירים לצרכן שיתפרסם ביום ו' יהיה גורם מכריע

אבי כץ, מייסד ומנכ''ל GigCapital / צילום: באדיבות המצולם

מיליארד וחצי דולר לרכישות דיפנס ישראליות: חברות הספאק בקאמבק

חברות הספאק חוזרות לבמה ומגייסות סכומי עתק ● המשקיעים הישראלים מובילים את הגל החדש בוול־סטריט, כשהמוקד הוא החברות הביטחוניות מישראל ● ברקע: ההתחמשות הגדולה במערב

נתב''ג / צילום: Shutterstock

הפרק הסודי בחוק: התוכנית להוזלת עלויות אבטחת חברות התעופה

באוצר חשפו את טיוטת חוק ההסדרים לתקציב הבא, ובו רפורמות מקיפות בתחומי המס, הנדל"ן ועוד ● במסגרת זו, האוצר מקדם שינויים רחבים בענף התעופה ובהם גם עדכון וייעול תקציב מערך האבטחה בטיסות

אריק קליינשטיין, אראל מרגלית, גילי רענן, חמי פרס / צילום: יוסי זליגר, שחר עזרן, בן יצחקי, ענבל מרמרי

פיטנגו, גלילות, סייברסטארטס ו-JVP: מה גרם לקרנות הישראליות להכריז בבת אחת על גיוס של מעל למיליארד דולר

דוח מלפני חודשיים הצביע על מגמת ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון הישראליות, אך חודש לאחר סיום המלחמה התפרסמו גיוסים של שמונה קרנות בסך של 1.37 מיליארד דולר ● האם סיום המלחמה הוביל לפריחה בתחום או שהגיוסים התרחשו כבר במהלכה?

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● איי.בי.איי: הניסיונות להחלשת מערכת המשפט מעכבים את ירידת פרמיית הסיכון של ישראל ● וול סטריט: סוחרים מפנים את תשומת הלב מהטכנולוגיה למגזרים אחרים ● בלומברג: אסטרטגיית ה-carry trade חוזרת והדולר שוב אטרקטיבי ● מייקל בארי מזהיר: ענקיות הטכנולוגיה מנפחות רווחים ● אסטרטגים בוול סטריט אופטימיים בעקבות סיום השבתת הממשל ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

מתחם קו רקיע בפארק אריאל שרון / צילום: צילום מסך מיוטיוב

האם ישראל בשלה לארנה לאומית בגודל של ה־O2 בלונדון?

הביקוש להופעות ענק בארץ הוא עצום, אך לצדו בולט המחסור במתחם ראוי עם 20 אלף מקומות שיכול לארח אותן בסטנדרט גבוה ● עם עלות השקעה המוערכת בכמיליארד שקל, הדרך למימוש הפוטנציאל אינה עוברת דרך השוק הפרטי בלבד, אלא דורשת החלטה אסטרטגית לאומית

שמעון אבודרהם, מנכ''ל אמות / צילום: אבישי פינקלשטיין

הרווח של אמות ברבעון השלישי נחתך בכ-70%. זאת הסיבה

חברת הנדל"ן המניב, בניהולו של שמעון אבודרהם, הציגה עלייה מתונה בשיעור של 0.2% בהכנסותיה מדמי שכירות נטו ● הרווח הנקי נחתך ב-71% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, כתוצאה מירידה בשווי ההוגן של הנדל"ן שלה

חיילים אוקראינים מתכוונים לשיגור רחפן מתוצרת מקומית / צילום: Reuters, Dmytro Smolienko

ההשקעה החמה של עולם הטכנולוגיה: כטב"מים שצמחו במוסכים מאולתרים

מאז הפלישה הרוסית ב־2020, מאות יזמים באוקראינה הפכו מחסנים מאולתרים למרכזים לפיתוח נשק מתקדם ● כעת, משקיעים מהמערב מזדרזים להזרים הון לחברות שצמחו מהחזית ● אבל מאחורי ההתלהבות מסתתר גם שוק צפוף, מסוכן - ומאבק הישרדות על כל דולר