גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרשנות: הקורונה היא המשך המלחמה הקרה בין ארה"ב לסין באמצעים אחרים

לא מסך ברזל כמו ב-1946, אלא מסך קורונה של חשדנות ושל טינה יורד עכשיו על היחסים בין שתי מעצמות־העל ● ארה"ב, מתלוננת כי "המפלגה הקומוניסטית הסינית" חורשת מזימות נגד חירויות המערב ● פרשנות סינית מאיימת על ארה"ב ב"גיהינום קורונה"

שִי ג'ינפינג ודונלד טראמפ  / צילום: Susan Walsh
שִי ג'ינפינג ודונלד טראמפ / צילום: Susan Walsh

ארה"ב וסין גולשות והולכות אל ׳מלחמה קרה׳ זה זמן מה. למען האמת, איפיונים של מלחמה כזאת התחילו להירשם עוד לפני 20 שנה; וניסיון אמריקאי לבלום את השפעתה המתרחבת של סין התחיל עוד בימי הנשיא אובמה.

אבל השבועות האחרונים נתנו תוקף מיוחד למהלך הזה, בקשר עם נגיף הקורונה ובלעדיו. התפשטות הנגיף יצרה כמובן מתח מוגבר. תלונות אמריקאיות על היעדר שקיפות סינית בשלבים הראשונים הביאו דובר של משרד החוץ בבייג׳ינג לעשות שימוש בתיאוריית קונספירציה מפולפלת, שייחסה את הנגיף ללוחמה ביולוגית של הצבא האמריקאי. לא היה ברור אם הדובר סומך את ידיו על התיאוריה, או סתם מתגרה באמריקאים.

כאשר הנשיא טראמפ שמע על הפיטפוט הזה הוא כעס כפי שטראמפ יודע לכעוס. הוא ראה בזה פגיעה בכבוד הלאומי האמריקאי, ואל נכון פגיעה אישית בכבודו שלו. זה הביא אותו להשתמש בצירוף "הנגיף הסיני", שעליו חזר פעמיים או שלוש בתדרוכיו היומיים.

כאשר נשאל אם מעצם האיפיון האתני של הנגיף לא נובעת גזענות, הוא השיב, "לא, מפני שהנגיף בא מס־י־ן" (הוא הטעים את "סין"). והוסיף מיד, כי "כל זמן שאני הנשיא", סין לא תורשה להטיל את האחריות לקורונה "על חיילים אמריקאיים".

"הנגיף של המפלגה"

שימוש הלשון "הווירוס הסיני" התבשל זה זמן מה בחלקים של הימין האמריקאי. עוד בתקופה הפרה־היסטורית של הקורונה, זאת אומרת בסוף ינואר ובתחילת פברואר, לפני שאמריקה התחילה לעמוד על היקף המשבר, שרי החוץ וההגנה של טראמפ יצאו בהתקפות מרות על מדיניות החוץ הסינית, והזהירו שסין חותרת תחת אחדות המערב ותחת חרויותיו. קורונה לא נזכרה שם כלל.

כאשר הקורונה נחתה במרכז התודעה, מזכיר המדינה מייק פומפיאו התחיל לדבר לא על "הנגיף הסיני", אלא על "נגיף ווהאן", עיר המחוז שבה הנגיף יצא מכלל שליטה, בחודש דצמבר. סטיב באנון, שהיה זמן קצר "האסטרטג הראשי" של הנשיא, לאחר השבעתו בינואר 2017, הציע לטראמפ לחדול להשתמש ב"נגיף הסיני". אין זה הנגיף של סין, אמר באנון, אלא זה "הנגיף של המפלגה הקומוניסטית הסינית".

זו לכאורה רק אבחנה סמנטית, אבל אי אפשר לטעות בכיווניה. במושגים דומים התחילו לזהות במערב את הסכנה הסובייטית בשנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם השניה. ברית המועצות ייצגה אז סכנה פוליטית וצבאית, אבל גם סכנה רעיונית. היא כיוונה אל לב המערב לא רק את קני הארטילריה שלה, ואחר כך את פצצותיה הגרעיניות ואת טיליה, אלא תקפה את לבה של הדמוקרטיה המערבית. זו היתה התנגשות בין שתי אידיאולוגיות עוינות.

מלחמת הרעיונות

ההבדלים האידיאולוגיים בין סין לארה"ב היו תמיד ברורים, ונעשו ברורים במיוחד כל אימת שהמשטר בסין הגביר את הדיכוי הפנימי; אבל האמריקאים לא הטעימו את ההבדלים האלה לאחר 1972, כאשר התחילה ההתפייסות בין ארה"ב לסין. וושינגטון אפילו הצליחה לדלג במהירות על מרחץ הדמים של כיכר טייאנמן בבייג׳ינג ב־1989: הטבח של מאות, אולי אלפים מפעילי התנועה לטובת דמוקרטיה.

הצלילים הבוקעים עכשיו מוושינגטון מרחיבים את בית הקיבול של היריבות הסינו־אמריקאית. סין מתוארת עכשיו לא רק כשותפת־סחר לא־הוגנת; לא רק כשודדת של נכסים רוחניים, הזוממת להתגנב לכל טלפון סלולרי בעולם, ולתת את הטון בעולם הבינה המלאכותית; אלא גם כיריבה רעיונית מושבעת, החותרת תחת אושיות החירות המערבית.

מזכיר המדינה פומפיאו נשא נאום באוזני ועידה של מושלי מדינות בארה"ב בתחילת החודש. הוא הזהיר בו, כי סין מנסה לרכוש השפעה פוליטית לא רק בזירה הארצית האמריקאית, אלא גם בכל אחת מ־50 המדינות. היא עושה כן בגלוי ובסמוי, בחשיפת זהותה או בהסתרתה. היא מנסה למנוע קשרים בין אמריקאים לטייוואנים, או לגולים טיבטיים. היא משתמשת בסטודנטים סיניים, כדי לרגל אחרי סטודנטים אחרים. היא משלמת לאנשים תמורת השתתפותם בהפגנות.

 90% מן התרופות

שר ההגנה של ארה"ב, מארק אספר (Esper) קרא לעולם "להתעורר לנוכח קריאת־התיגר של סין על הסדר הבין־לאומי", והודיע כי סין היא עכשיו "הדאגה העיקרית שלנו". הוא דיבר בוועידה הבינלאומית לביטחון במינכן, ושר החוץ הסיני היה אחד ממאזיניו.

לפני הקורונה, אם מישהו עדיין זוכר את הימים הקדומים ההם, דאגתה העיקרית של ארה"ב נגעה לניסיונות החדירה של סין אל מערכות תקשורת, בין השאר באמצעות ענקית הטכנולוגיה וואווי. הקורונה מציגה בעיות דחופות ומאיימות יותר.

בתחילת החודש, מאמר בסוכנות הידיעות הרשמית של סין ׳שינחואה׳ הזכיר לארה"ב, כי היא מייבאת 90% מתרופותיה מסין, ואם סין תאסור את ייצואן, "ארה"ב תיפול אל הגיהינום של מגיפת קורונה חדשה".

האיום לא יוחס במישרים לגורמי ממשל סיניים, ויתכן שהוא תוצאת התחכמות של הכותב. אין זה כלל מן הנמנע שאפילו בתוך מערכת תעמולה של מדינת משטרה יש יחידים המשתדלים קצת יותר מדיי, ונמצאים מפריזים. קצת קשה להאמין שהמשטר מניח, כי תצמח לו תועלת מאיום להטיל את ארה"ב אל גיהינום הקורונה.

ואף אמנם, תועלת לא צמחה. שני חברי קונגרס רפובליקאים הגישו החודש הצעת חוק, שנועדה "לסיים את תלותה של ארה"ב בתרופות המיוצרות בסין".

לחנוק מחשבה עצמאית

התנהלותו של המשטר הסיני בשלבי הקורונה הראשונים נוגעת במישרים לכל ארץ בעולם, הסובלת עכשיו מפגיעת הנגיף (מה שמוציא כנראה מן הכלל רק את ואנואטו, את קיריבאס ואת נאורו).

נראה בעליל, כי כה מושלמת היא הצלחתו של המשטר לחנוק ביקורת עצמית ומחשבה עצמאית בדרגי הביצוע שלו עד שחיפוי והשתקה הם האופציות הטבעיות של פונקציונרים ברמה המחוזית או העירונית.

אלמלא ההצלחה הזו, אפשר שהסינים היו לומדים על הסכנה בשלב מוקדם מספיק כדי לצמצם את פגיעתה; ואילו היו מגלים אותה מיד לעולם החיצון, אולי לא היו עכשיו 600 אלף נדבקים ידועים מחוץ לסין.

דיכוי של אמת רפואית

גם אם הדיכוי הפוליטי בסין הוא "עניין פנימי", דיכוי של אמת רפואית בעולם פרוץ־דלתות בוודאי אינה עניין פנימי. התנהגותה של המפלגה הקומוניסטית הסינית צריכה אפוא לעניין את כולנו.

עד כמה היא מעניינת את דונלד טראמפ, איננו יודעים. "אמריקה תחילה" אינה כוללת מאבק לטובת דמוקרטיה בארצות זרות. הנשיא מעוניין ב"שורות תחתונות" בלבד, והסינים קנו את לבו כאשר הבטיחו לרכוש מוצרים אמריקאיים בשווי של 200 מיליארד דולר בשנה.

האם הוא יניח להסתייגויות מפני פרקטיקות פוליטיות פנימיות בסין להוריד את רכבת המסחר שלו מן הפסים? זה כלל לא בטוח. בהתחשב בשיטותיו הרגילות, ההתקפות על המשטר הסיני יכולות להיחשב לטקטיקה, לא לאסטרטגיה.

אבל הקורונה טורפת את כל הקלפים. אין לנו כל מושג מה יהיה בסופה, אילו נזקים ארוכי טווח היא תגרום, ואילו משקעים היא תשאיר. אם העולם כולו משתנה, אנחנו רשאים להניח שגם היחסים הבין לאומיים עומדים להשתנות. מסך ברזל אולי לא יירד באופן שירד ב־1946, אבל מסך קורונה של חשדנות ושל טינה כבר ירד.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

שכונת אם המושבות, פתח תקווה / צילום: Shutterstock

תושבים נגד הרחבת דרך אם המושבות בצפון פ"ת: "חשש כבד ביותר לנזק תמידי"

תושבים משכונת אם המושבות בפתח תקווה מתנגדים להרחבת הכביש העובר בסמוך לשכונה, שתהפוך את הכביש לדו־מסלולי ותלת־נתיבי וכוללת גשר מיתרים גדול ● לטענתם, התכנון מקודם "במעמד צד אחד" ומתעלם מזכויותיהם ● העירייה: "ביצוע הפרויקט פורסם באופן עקבי, מפורט וברור עוד משנת 2018"

הטבות המס לחברות הייטק / איור: Shutterstock

יש לכם חודשיים לבצע את תכנון המס הזה, והוא יכול לחסוך לכם הון

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - קיזוז הפסדי הון ● איך הפסדים בהשקעה אחת יכולים לחסוך במס בהשקעה אחרת, על אילו נכסים ההטבה חלה, ועד מתי אפשר לממש את הזכאות? ● כתבה ראשונה בסדרה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

מבקר המדינה בביקורת על הקבינט הכלכלי של סמוטריץ' במלחמה: "הפגין אוזלת-יד"

המבקר אנגלמן מותח ביקורת קשה על התנהלות הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר סמוטריץ', שאמור היה לטפל בכל ההיבטים האזרחיים הנוגעים לניהול המלחמה - אך "הפך לכלי ריק" ● במשך יותר משנה, עד סוף דצמבר 2024, הקבינט לא התכנס כלל; נושאים כמו המשבר בצפון, המחסור בעובדים והסיוע לעסקים לא טופלו במסגרתו; סמוטריץ' לא מימש את סמכויותיו, ונתניהו כלל לא נדרש לנושא

מטוס של אייר אינדיה / צילום: Shutterstock, Komenton

חברת התעופה שתחדש בשנה הבאה את טיסותיה לישראל

החזרה של אייר אינדיה נחשבת משמעותית וחשובה, משום שהיא מחברת את ישראל לנמל תעופה עם קישוריות ליעדים רבים למזרח ● החל מ-1 בינואר 2026, אייר אינדיה תפעיל חמש טיסות שבועיות בקו ת"א-דלהי בימים ראשון עד חמישי, והטיסה תארך בממוצע כחמש וחצי שעות

מנכ''ל מורגן סטנלי טד פיק ודיוויד סולומון, מנכ''ל גולדמן זאקס / צילום: AP - Seth Wenig

התיקון בדרך? האזהרה של המנכ"לים הבכירים בוול סטריט

המדדים המובילים בארה"ב נסחרים ברמות שיא לאחר עליות בשיעורים דו־ספרתיים השנה, אך בכירי וול סטריט מזהירים כי השוויים "מתוחים מדי" ● מנכ"לי גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן וקפיטל גרופ סבורים שתיקון של עד 15% בשווקים הוא רק עניין של זמן - וזה לאו דווקא רע ● היום ירידות חדות

לידיעת משקיעי הקריפטו / צילום: Shutterstock

לידיעת משקיעי הקריפטו: מתי תיאלצו לשלם 50% על הרווח ואיך תחסכו במס

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - קריפטו ● מתי עליכם לשלם מס, איזה תקרות הכנסה לא כדאי לכם לחצות, ואיך אפשר לצמצם משמעותית את ההתחייבויות שלכם למדינה? ● כתבה שנייה בסדרה

קניות בקניון / צילום: גיא חמוי

מחכים למבצעים: בכל ענפי המשק הבולטים נרשמה ירידה במכירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה בכמות העסקאות, בעיקר בפריפריה - בצפון ובדרום

כך הבחירות לראשות ניו יורק הפכו למלחמה על המזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך מסקרים בעולם את הדלפת הסרטון על ידי הפצ"רית, באוסטרליה מפגינים נגד נשק ישראלי, איך ממדאני משך את הקולות הפרו-פלסטינים בניו יורק, והסנטור האמריקאי שמזהיר מאנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם 

''מס זוקמן, שאלה של צדק''. הפגנה בפריז / צילום: Reuters, Tom Nicholson

מסים חדשים על "מולטי־מיליונרים" - המדינות האירופיות שבוחנות צעדים דרסטיים

צרפת נאבקת לסגור את הגירעון ומוותרת על רפורמות דגל לטובת מסים חדשים ופשרות פוליטיות - כולל שיתוף פעולה מפתיע עם לה־פן והימין ● גם בריטניה שוקלת צעדים דרמטיים, בהם “מס יציאה” למולטי־מיליונרים, בניסיון נואש לאזן תקציב מנופח בלי לפגוע בצמיחה

יוסי אברהמי / צילום: איל יצהר

לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל: לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי

זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי חתמה על עסקה לרכישת 10% בחברת הנדל"ן היזמי יוסי אברהמי תמורת 144 מיליון שקל ● כניסתה של לאומי לחברה נעשית כחלק ממהלך לקידום הנפקת החברה והרחבת פעילות המגורים שלה בישראל

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

למרות המשבר בכנסת: חוק השידורים של השר שלמה קרעי עבר בקריאה ראשונה

למרות התנגדות היועצים המשפטיים וחרם החקיקה של הסיעות החרדיות - הצעת חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי אושרה בקריאה ראשונה ● החוק מבקש להקים רגולטור חדש שיחליף את הרשויות הקיימות ולחייב גם חברות סטרימינג אמריקאיות בהשקעה בתוכן ישראלי

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך, עמית גל, הממונה על שוק ההון ובצלאל סמוטריץ שר האוצר / צילומים: יוסי כהן, מארק ניימן(לע''מ), עמית שאבי(ידיעות אחרונות). עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פשרה בנוגע לקופות הגמל להשקעה: המהפכה בתחום החיסכון מתקרבת לחקיקה

במשרד האוצר הציגו את העקרונות המנחים לתקציב 2026, וביניהם קידום רפורמה מקיפה בעולמות החיסכון ● קופות גמל, פוליסות חיסכון וקרנות נאמנות ינוהלו תחת פלטרפורמה אחת, תוך השוואת תנאי המיסוי השונים ● עד כה ברשות שוק ההון התנגדו נחרצות וכעת מסתמנת פשרה שתאפשר לעבור לשלב החקיקה ● מי יוכל לשווק את המוצרים והאם גם הבנקים בתמונה?

מחלקת בשר בסופרמרקט בישראל / צילום: Shutterstock

260 אלף שקל בחודש: השכר הפנומנלי של גילדת שוחטי הבשר

כמעט 60% מבשר הבקר בישראל מגיע ממדינות שונות בעולם, כאשר היבואנים נדרשים לממן צוותי שחיטה כשרה בחו"ל ● בשנים האחרונות מתמעט מספרם של השוחטים, ואין הכשרות לדור עתיד - מה שמאפשר להם לגבות שכר גבוה במיוחד, שמגולגל למחיר שמשלם הצרכן הסופי

בית ההסתדרות הציונית בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

פרשת השחיתות בהסתדרות חושפת: אימפריה של מיליארדים בנדל"ן ובפיננסים

החקירה נגד בכירים בהסתדרות ממחישה את היקף ההשפעה הכלכלית שיש לגוף הוותיק ● לצד תקציבים של יותר ממיליארד שקל בשנה, להסתדרות יש נכסים בתחום הנדל"ן, החינוך, הפיננסים והתרבות - שחלקם עדיין לא חשופים לציבור

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

הדוח שחושף: קצב גיוסי ההון בישראל עדיין לא מדביק את העולם

חברות בינה מלאכותית הן הכוח המשמעותי ביותר בחזית ההשקעות בישראל, אך שיעור ההשקעות בהן עדיין נמוך ביחס למגמות העולמיות - כך לפי דוח חדש למחצית הראשונה של 2025 של מכון המחקר RISE Israel בשיתוף חברת המידע IVC ● לצד ההתחזקות של הבינה המלאכותית, הסייבר ממשיך להוות מנוע צמיחה מרכזי

הנהלת קרביין / צילום: ניר אריאלי

האמריקאים הסתערו, ושתי חברות ביטחוניות בדרך לאקזיט גדול

חברת הסטארט-אפ הישראלית קרביין, המנהלת את מרכזי השיחות וניהול מבצעי החילוץ וההצלה של כוחות ביטחון בארה"ב, מקסיקו וישראל - נמכרה הלילה ב-625 מיליון דולר לאקסון האמריקאית ● גם אורביט, ספקית מערכות התקשורת לתחום הביטחוני, תתמזג לחברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356.3 מיליון דולר

שר האנרגיה אלי כהן חדשות שש, רשת 13, 25.09.25 / צילום: איל יצהר

האם רעיון המדינה הפלסטינית נתקל בהתנגדות מפתיעה במדינה מערבית?

השר אלי כהן סיפר שקרא על סקר עם התנגדות גורפת של הבריטים להכרה במדינה פלסטינית ● אבל לפני שקופצים למסקנות, כדאי לקרוא את האותיות הקטנות ● המשרוקית של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

הנגיד רומז על הפחתת ריבית? מדד ספטמבר היה "התפתחות בכיוון הנכון"

בכנס "בנקאות המחר" שעורך אגף הפיקוח על הבנקים, הביע פרופ' אמיר ירון עידוד מנתוני מדד המחירים בחודש ספטמבר: "הפתיע את השוק כלפי מטה" ● הנגיד אף שיבח את הכלכלה הישראלית וקרא להקדים את המאמצים "לגיבוש תקציב אחראי, אמין ותומך צמיחה שיבטיח את המשך חוסנו של המשק"

ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

600 מיליון שקל ל-15 שנה: בזק חתמה על הסכם חדש עם גילת טלקום

חברת גילת טלקום ממשיכה את התנופה בפעילות האינטרנט והענן, וחתמה עם בזק על הרחבת השימוש בקווי הסיבים האופטיים שלה ● ההסכם, שתקף ל-15 שנה תמורת יותר מ-600 מיליון שקל, צפוי גם להרחיב משמעותית את בסיס ההכנסות של בזק

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

התוצאה מפתיעה: איזה בית חולים מוביל בשביעות הרצון של המטופלים?

למרות העומסים, התפוסה החריגה והמצב הביטחוני הקשה בדרום, בית החולים סורוקה מוביל את סקר חוויית המטופל של משרד הבריאות עם 85% שביעות רצון - הציון הגבוה ביותר מבין בתי החולים הגדולים ● המנצח של הסקר כולו הוא בית החולים לניאדו, עם שיעור שביעות רצון של 88% ● וגם: אילו בתי חולים נמצאים בתחתית הרשימה?