אלה נזקי הווירוס לקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלכם בפברואר / אילוסטרציה: שאטרסטוק
ימים ספורים לפני שמסתיימים חודש מרץ והרבעון הראשון של 2020, ברור כי משבר הקורונה, שעצר בחדות את הפעילות בכלכלה הריאלית, השפיע משמעותית על חסכונות הציבור בישראל. החודש החולף יהיה החודש הגרוע ביותר בשוק הגמל, לפחות מאז 1999. מרץ 2020 גם עומד להיות החודש הראשון ב-20 השנים האחרונות שבו החיסכון הפנסיוני בישראל יציג תשואה שלילית בשיעור דו-ספרתי.
מאומדנים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי מתחילת מרץ ועד לקראת סופו של שבוע המסחר האחרון, איבד שוק החיסכון לטווח ארוך בין 10% ל-13% בממוצע במסלולי הגמל הכלליים. על פי הערכות אלה, נכון לסוף יום המסחר של יום רביעי האחרון (25 במרץ), שאחריו היה יום אחד של עליות שערים ועוד יום של ירידות, התשואות בשוק החיסכון לטווח ארוך היו שליליות בשיעור יוצא דופן.
לפיכך, מתחילת השנה מדובר בתשואות שליליות במסלולים הכלליים בגמל ובפוליסות המשתתפות ברווחים שנעות בטווח של מינוס 12% עד מינוס 15%. לגבי התשואה מתחילת השנה נציין כי היא נחלקת לכמה תקופות: עד לאמצע פברואר, כשעוד היו תשואות חיוביות בהמשך למגמה החיובית שאפיינה את 2019; והתקופה שהתחילה באמצע פברואר, כשבשוקי ההון בישראל ובעולם התהפכה המגמה בשל משבר הקורונה הגלובלי.
הפנסיונרים פגיעים במיוחד לירידות
הירידות עד כה ב-2020 חריגות בכל קנה-מידה היסטורי, וזה נכון גם בהסתכלות על התשואות באפיקי החיסכון לטווח ארוך. באתר גמל-נט מפורטים נתוני התשואות משנת 1999 ואילך, ומהם עולה כי בכל השנים האלה היו רק ארבע שנים שליליות - 2002, 2011, 2018 ו-2008. האחרונה מביניהן הייתה השנה הכי גרועה עד כה, ובסיכומה נרשמו תשואות שליליות של 17.9% בחישוב שנתי.
על פניו נראה כי פברואר ובעיקר מרץ 2020 שולחים אותנו להשוואה ישירה מול המשבר העולמי של 2008. זאת, כשהחודש הגרוע ביותר בשנים 2019-1999 בשוק הגמל היה אוקטובר 2008, אז נרשמה תשואה שלילית של 7.8%, לאחר שחודש קודם לכן נרשמה תשואה שלילית של 5.5%. כלומר, נראה כי מרץ 2020 בדרך הבטוחה להיות החודש הגרוע ביותר מבין לפחות 255 חודשים שלגביהם יש נתוני תשואה זמינים באתר גמל-נט.
מי שפגיעים במיוחד לירידות החדות שנרשמות בשוקי ההון בימים האחרונים, הם פנסיונרים ומי שעומדים לצאת לפנסיה בימים אלה ממש, שחסכו באפיקים שאינם מבטיחי זכויות, אלא בכאלה הנקראים "פנסיה צוברת": החוסכים בפוליסות ביטוחי המנהלים (בפוליסות המנוהלות בשוקי ההון, ולא בפוליסות שמבטיחות תשואה); החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות; החוסכים בגמל; וכמובן גם החוסכים בקרנות ההשתלמות.
לעומתם, ישנו ציבור שיכול להיות אדיש לירידות האחרונות בשוקי ההון, המשתייך "לעולם הפנסיוני של פעם": אלה שיש להם פנסיה תקציבית, בעלי פוליסות המנהלים בעלות התשואות המובטחות, וכן עמיתי קרנות הפנסיה הוותיקות, שאצלן התשואה בשווקים משפיעה על הקצבה באופן עקיף ולא באופן מיידי, דרך האיזון האקטוארי.
בכל אופן, התפיסה הרווחת לגבי שוק החיסכון הפנסיוני היא כי אין לעשות צעדים נמהרים וללא ייעוץ ביחס לחסכונות אלה בשל הירידות, ובעיקר שאין לרוץ ולפדות כספים ללא ייעוץ מתאים (שבין השאר, יבהיר לחוסכים האם ועד כמה יהיה קנסות או תשלומי מס בעת משיכה).
כמו כן, הדעה הרווחת היא שמי שעודנו חוסך, ויש לו שנים רבות עד לפנסיה, לא אמור להילחץ מהירידות עתה, כי אם יקרה מה שקרה בעבר, הרי שהשווקים יתאוששו בנקודת זמן כלשהי.
מנגד, מי שעומד ערב פרישה לגמלאות, כדאי שיברר אם וכיצד הירידות ישפיעו עליו באופן פרטני, ואם כן, אולי כדאי לשקול דחייה במועד הפרישה. אגב, גורם בשוק שעמו שוחחנו אמר כי כנראה בשל ההפסדים החריגים כאמור, "בתי ההשקעות הפסיקו לפרסם את התשואות במסלול הכללי".
פדיונות עצומים בקרנות הנאמנות
במקביל, חווה שוק קרנות הנאמנות מתחילת מרץ ועד לסוף השבוע שעבר פדיונות אדירים, שנאמדים ב-40-35 מיליארד שקל, כשהשוק כולו התכווץ יחד עם הפסדי התשואה החריגים בכ-22.7% ביחס למה שהיה בסוף פברואר.
על פי הנתונים שמתפרסמים באתר רשות ניירות ערך, נכון לסוף השבוע שעבר עמד שוויו של שוק קרנות הנאמנות המקומי על כ-265.2 מיליארד שקל. סכום זה נמוך בכ-22.7% משווי השוק בסוף בפברואר, כשבשקלים מדובר בהצטמקות אדירה של כ-77.9 מיליארד שקל.
ההצטמקות הזו נובעת מפדיונות עצומים של כספים שהוצאו משוק קרנות הנאמנות, ובגלל הפסדי תשואה חריגים של 12%-11%, כשבשקלים מדובר באובדן של 43-38 מיליארד שקל מהתשואות השליליות. מתחילת 2020 מדובר בהצטמקות גדולה אף יותר של שוק הקרנות, שקטן בכ-87.1 מיליארד שקל - משווי מצרפי של כ-352.3 מיליארד שקל שהיה לו בסוף 2019.