חניון / צילום: איל יצהר
רבות מדובר על הבעיה שעמה מתמודדות חברות התעופה בעולם כיום - היכן לאחסן את ציי המטוסים שקורקעו תוך מציאת נמלי התעופה שיגבו פחות כסף על האחסון. בלופטהנזה, למשל, העבירו מטוסים מנמל התעופה היקר בפרנקפורט לאחסון בנמל התעופה של ברלין ברנדנבורג שעדיין לא נפתח, אחרי שנים של בנייה.
עם בעיה דומה מתמודדות גם חברות השכרת הרכב - כשאין תיירים, וכשיש עוצר גם בתוך גבולות ישראל, מאות מכוניות עומדות מיותמות במקום להיות בתנועה, גם בחג הפסח שאמור להיות שעתן היפה של חברות ההשכרה למכוניות.
את המכוניות הרבות הללו יש לאחסן, ומדובר באתגר לא פשוט - ופה נתב"ג נכנס לתמונה. בשדה התעופה שמיותם מנוסעים עומדים חניוני ענק ריקים, שמבחינת רשות שדות התעופה יכולים להוות דרך להכניס לקופתה כסף בימים שבהם אין מי שישלם אגרות תעופה, ואין חונים שישלמו על החניונים.
התוצאה: חניונים לטווח ארוך בנתב"ג משמשים לרכבי חברות ההשכרה. לרשות החברות מוצעים 1,500 מקומות חניה מעבר לאלה שיש להן כיום, ובסך-הכול מדובר ב-2,000 מקומות חניה בחניונים ארוכי-הטווח (בסמוך לשער "תמר").
על החניות הללו משלמות חברות ההשכרה במאסה (כלומר בחישוב לפי דונמים ולא לפי מקומות חניה), ולשאלה כמה הן משלמות לרשות שדות התעופה, השיבו ברש"ת ל"גלובס" כי "מדובר בהסכמים מסחריים המוגנים בסודיות מסחרית".