נתניהו וכחלון בישיבת הממשלה / צילום: אלכס גמבורג
תוכנית 80 מיליארד השקלים שתוצג בקרוב לציבור היא נקודת ציון היסטורית בתולדות המשק. פרטיה השתנו ללא הרף במהלך 48 השעות האחרונות, ונכון לשעה זו הסכומים המרכיבים את החבילה הכוללת עדיין לא סופיים. לא מן הנמנע שנתניהו יעלה ברגע האחרון את הסכום הכולל ל-100 מיליארד שקל. אבל התקדים כבר נקבע. בפעם הראשונה זה עשורים, האוצר נוטש את עיקרון האחריות התקציבית ומציג תוכנית לחילוץ המשק ממשבר - שגם לדעת בכירי האוצר, הוא מהחמורים ביותר מאז הקמת המדינה. מבחינת האוצר מדובר במהלך שמעמיד את המשק בסכנה גדולה ובגירעונות שכמותם לא נראו כאן מאז המשבר שקדם לתוכנית הייצוב של 1985. את הדרך הארוכה שעשו באוצר כדי להגיע לרגע הזה אפשר לזקוף לזכותן של מספר דמויות מפתח.
מי שהתחיל את המהלך הוא נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. במסיבת עיתונאים ביום שני שעבר הכריז כי נדרשת רשת ביטחון של 15 מיליארד שקל לתמיכה במגזר העסקי. ירון מוביל את הקו שמדובר במשבר שונה ממשברים קודמים שבהם לא היה צורך בהרחבה תקציבית, מאחר שהנחיות משרד הבריאות משתקות מגזרים שלמים במשק.
אבל המפנה המשמעותי ביותר שהוביל לתוכנית הנוכחית היה אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו. תלמידו של מילטון פרידמן הסתייג בתחילת הדרך מהרחבה תקציבית. בראיון בערוץ 12 נתניהו דיבר על חשש שהרחבה כזו תגרום להיפר אינפלציה ואף רמז שמנהיגי המדינות שנוקטים במדיניות מרחיבה "עושים טעות".
לשינוי בעמדתו אחראים כנראה מספר גורמים. ראשית, עמדתו הנחרצת של נגיד בנק ישראל, שבניגוד לקודמתו זוכה לאוזן קשבת ואף להערכה מקצועית מצד ראש הממשלה. הגורם השני היה לחץ כבד מהקהילה העסקית, שכמה מראשיה נמצאים בקשר שוטף עם יועצו הכלכלי הקרוב ביותר של נתניהו, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון. שמחון סבור, בדומה לירון, כי מדובר במשבר שונה ממשברים קודמים וכי הפעם המדינה חייבת לתמוך במגזר העסקי. בדיונים המקצועיים הציג שמחון את העמדה המרחיבה ביותר לגבי הסיעו הממשלתי. כשהאוצר הציע תוכנית של 40 מיליארד שקל שמחון דרש 100. כשהאוצר דיבר על מענקים של 6,000 שקל לבעלי עסקים קטנים - שמחון דרש 30 אלף. הגורם השלישי היה צעדי המדיניות של ממשלות אחרות, כמו גרמניה ובעיקר חבילת 2 טריליון הדולר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
נגיד בנק ישראל אופטימי
ביום חמישי הגיעו בכירי האוצר לנתניהו עם תוכנית סיוע בהיקף של 40 מיליארד שקל, שחלקים גדולים ממנה מסתמכים על גיוס אשראי ממקורות חיצוניים, כמו האשראי שהבנקים אמורים להעמיד בערבות מדינה לעסקים.
החבילה מתחלקת למעשה לשלוש רגליים: הראשונה מספקת רשת ביטחון סוציאלי בהיקף 5 מיליארד שקל הכוללת סיוע לעצמאים, הקלות בדמי אבטלה לבני 67 ומעלה, הכשרות למובטלים וסיוע לארגוני מגזר שלישי; רגל שנייה בהיקף 12.5 מיליארד שקל נועדה להבטיח את המשכיות הפעילות במגזר העסקי. הרגל הזו מורכבת מהנחות בארנונה, קרן סיוע לעסקים גדולים, מענקים לחברות התעופה, סיוע ממשרד הכלכלה לעסקים שצריכים להתאים את עצמם לעמידה בדרישות משרד הבריאות; הרגל שלישית בתוכנית מתייחסת להאצת המשק בתום המשבר. היא בהיקף של כ-3 מיליארד שקל וכוללת תקציבים לפיתוח תשתיות וסיוע במימון לענף ההייטק.
במהלך סוף השבוע כבר החל האוצר לעגן בחקיקת משנה חלק ממרכיבי התוכנית (כמו הסיוע לבני 67 ומעלה) - אם כי עיקר התוכנית יחייב שינויי חקיקה בכנסת. באוצר חוששים שישראל תתקשה לגייס את הכסף, אבל נגיד בנק ישראל אופטימי: להשקפתו כל המדינות יצטרכו להגדיל בחודשים הקרובים את גירעונותיהן והבעיות של ישראל הן קטנות בהשוואה אליהן.
באוצר חוששים מתקדים
בחמישי בערב הציגו באוצר את התוכנית לנתניהו. זמן קצר קודם לכן אושרה תוכנית הסיוע של טראמפ בקונגרס ונתניהו הבהיר לאנשי האוצר כי היקף התוכנית שהציגו רחוק מהנדרש. באוצר טענו כי התוכנית של טראמפ מבוססת ברובה על הלוואות ולא על כסף תקציבי אך ללא הואיל. בסיכום הישיבה הוחלט להכפיל את היקף התוכנית ל-80 מיליארד שקל, מחציתם מתקציב המדינה. באוצר החלו לעבוד על המקורות ל-40 מיליארד שקל שהמדינה תידרש לממן מתקציבה, כשברקע ההחמרה האפשרית של הסגר מאיימת למוטט את כל ההנחות.
למחרת הפתיע שר האוצר משה כחלון את אנשי משרדו בהנחיה להוסיף קרן מענקים לעסקים הקטנים בהיקף של 5 מיליארד שקל. מעבר לצורך למצוא מקורות לסכום הנוסף, באוצר חוששים מאוד מפריצת העיקרון שמדיניות הפיצויים תיקבע רק בתום המשבר. החשש הגדול באוצר הוא מקביעת נוסחת פיצויים שתוביל את המדינה לפשיטת רגל במקרה שהמשבר יתארך מעבר לתחזיות הנוכחיות. כדי למנוע את שבירת העיקרון הזה, הוחלט על קרן מענקים שתוצג כסיוע חד פעמי לעסקים הקטנים שהפעלתם נמנעה בשל הנחיות משרד הבריאות. נכון להבוקר האוצר נדרש להציג לנתניהו את מתווה הסיוע לעסקים הקטנים ולעצמאים, ובמקביל יצגו פתרונות לעסקים גדולים (עד מחזור של מיליארד שקל) ואפילו לעסקים ממונפים.
גם אם התוכנית לא תוצג בסופו של דבר לציבור הערב - יש לה דד-ליין לא רשמי ברור: מועד כניסתו לתפקיד של שר האוצר הבא. אף אחד מהפוליטיקאים המעורבים לא ירצה לראות את ישראל כ"ץ מופיע בדקה ה-90 וגונב את הקרדיט על תוכנית הסיוע הממשלתית הגדולה ביותר בכל הזמנים.