גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם המחיר הכבד של המלחמה בקורונה שווה את זה? המחקרים הכלכליים הטריים סבורים שכן

שני מחקרים טריים הגיעו למסקנה כי ריחוק חברתי הוא המדיניות הנכונה, למרות הנזק הכלכלי הניכר ● כלכלנים מהפדרל ריזרב ו-MIT בדקו את מגפת השפעת הספרדית בארה"ב ומצאו כי ערים שנלחמו מהר ובאגרסיביות - צמחו יותר בהמשך ● האזינו

רופא מוטרד הולך מחוץ לבית החולים לחולי קורונה שהוקם במיוחד  / צילום: רויטרס
רופא מוטרד הולך מחוץ לבית החולים לחולי קורונה שהוקם במיוחד / צילום: רויטרס

האם המחיר הכלכלי של המלחמה בקורונה שווה את זה? השאלה הזאת עולה שוב ושוב בחודש האחרון: בקרב פרשנים ב"ניו יורק טיימס", אצל מי שנאלצים לשבת בבית במקום לצאת להתפרנס, וגם בבית הלבן. "אנחנו לא יכולים לתת לתרופה להיות גרועה יותר מהבעיה עצמה" - כך זיקק הנשיא טראמפ את הדילמה בשבוע שעבר, והצהיר על כוונתו להקל על מדיניות הריחוק החברתי, ו"לפתוח את הכלכלה לעסקים" תוך שבועיים (מאז הוא הספיק להתחרט).

די ברור מה אנשי המקצוע חושבים על ההצעה להסיר את במהירות את צעדי הריחוק החברתי, ולהסתכן בהתפרצות חריפה יותר של מגפת הקורונה. "זה רעיון רע באופן קטסטרופלי", כך ניסחו זאת שני מומחים לבריאות הציבור, פרופ ג'ה אשיש ופרופ אהרון קרול, בכתבה ב"אטלנטיק". "העלות האנושית תהיה הרסנית, והמחיר הכלכלי מההרס הזה עלול להיות אפילו חריף יותר ממה שאנחנו רואים עכשיו", כתבו. אבל לא רק מומחי בריאות חושבים שהריחוק החברתי הוא המדיניות הנכונה כרגע. זו גם המסקנה של שני מחקרים כלכליים טריים שפורסמו (עדיין ללא ביקורת עמיתים) בשבוע החולף.

גם בלי סגר אנשים יישארו בבית, והכלכלה תיפגע

הראשון מגיע מכיוונו של פרופ' מרטין אייכנבאום, מקרו כלכלן בעל שם מאוניברסיטת נורת'ווסטרן (שלפי הדיווחים קיבל בזמנו הצעה מראש הממשלה בנימין נתניהו להתמנות לנגיד בנק ישראל). יחד עם עמיתיו, אייכנבאום פירסם נייר מחקר ובו הוא מנסה להעריך, בהתבסס על מודלים מתמטיים, כמה ימותו בארצות-הברית מנגיף הקורונה בתרחישים שונים, ומה תהיה העלות הכלכלית.

המודלים של אייכנבאום ועמיתיו מובילים אותם למסקנה דומה לאלה של מומחי הבריאות. נכון, לפי המודל האפידמיולוגי הסטנדרטי אפשר לדמיין תרחיש תיאורטי של התפרצות לא מבוקרת של המגפה, שמלווה בנזק כלכלי מתון יחסית. בתרחיש הזה מיליונים מתים (בהנחה ששיעור הנדבקים באוכלוסייה נע בין 60% ל-70% נדבקים, ומתוכם אחוז מתים, מגיעים לכ-2.2 מיליון (!) מתים בארצות-הברית) - אבל הכלכלה סובלת מהאטה מתונה בלבד, של כ-2% ירידה בצריכה.

הבעיה היא שברגע שמכניסים עוד שיקולים למודלים, התמונה משתנה באופן דרמטי. קודם כול, כפי שהניסיון של איטליה מראה, ברגע ששיעור ההידבקות עולה משמעותית, מערכת הבריאות עלולה לקרוס, מה שמגדיל משמעותית את המחיר האנושי והכלכלי. ודבר שני, צריך להכניס גם את ההתנהגות האנושית לחישובים. כשבחוץ משתוללת מגפה, אנשים נוטים להישאר יותר בבית, ומנסים לעבוד פחות וגם לצרוך פחות, גם אם אף אחד לא נותן להם הוראה רשמית. הפחד להידבק יוביל אנשים לוותר על מסעדה, הופעה, או כנס, ואולי גם יגרום להם לא לצאת לעבוד. השיקול הזה הופך למשמעותי עוד יותר במקרה של התפרצות חריפה. זה היגיון פשוט, וגם המודלים של אייכנבאום ועמיתיו מראים שהתוצאה במקרה כזה היא ירידה חדה בפעילות הכלכלית.

במילים אחרות, גם אם מחליטים "לפתוח מחדש" את הכלכלה לעסקים, זה לא עוזר: מה שמקבלים הוא גם תמותה וגם מיתון. המסקנה של החוקרים: המדיניות האופטימלית כוללת צעדי סגר נרחבים, שמוחמרים בהדרגה, כאלה שיסייעו "לשטח את העקומה" בזמן שהאוכלוסייה מפתחת בהדרגה חסינות, אבל יובילו לירידה חדה וממושכת בתוצר. זאת בעצם המדיניות שרוב מדינות המערב נוקטות בה כרגע, בצורה כזאת או אחרת.

לא כולם מקבלים את המסקנות האלה. יש מי שמזכיר שהמודלים של אייכנבאום (שמודה בכך בעצמו) תלויים בשאלות כמו מה שיעור התמותה האמיתי מנגיף הקרונה. לשאלה הזאת אין כרגע תשובה, כי בהיעדר בדיקות, קשה לדעת כמה אנשים חולים בקורונה בארצות-הברית, ולא רק בה. אם אחוז שלם מכלל החולים מת, זה עניין אחד. אם רק 0.2% מתים, זה עניין אחר.

ללמוד מההיסטוריה: המדיניות המחמירה השתלמה

במקום לחפש את התשובה במודלים מתמטיים, אפשר לנסות ללמוד מההיסטוריה. זה מה שעושה מחקר ראשוני של כלכלנים מהפדרל ריזרב ו-MIT (קוריאה, לאק, וורנר), שהתפרסם ביום חמישי שעבר. השלושה הולכים מאה שנה אחורה, ומנסים לבדוק איזה לקחים כלכליים אפשר להפיק ממגפת השפעת של 1918.

הם לא הראשונים שחוזרים למגפה ההיא, כמובן. אחת הדוגמאות הנפוצות לאחרונה היא ההבדל בין העיר פילדלפיה, שקיימה מצעד חגיגי למרת האזהרות, לבין עיר כמו סנט לואיס, שנקטה בצעדי בידוד חריפים. סנט לואיס הצליחה לשמור על שיעור תמותה לנפש קטן בחצי מפילדלפיה. זו דוגמה נפוצה ליעילות מדיניות הריחוק החברתי. אבל המיקוד של המחקר החדש הוא אחר: הוא שואל מה המחיר הכלכלי ששילמו ערים שנקטו במדיניות ריחוק חברתי מחמירה יותר.

מגפת השפעת של 1918 דיכאה את הכלכלה, אך צעדי בריאות הציבור לא

כמו היום, גם אז חלק מהכלים המרכזיים במלחמה בהתפשטות המגפה היו דומים: סגירת בתי ספר, תיאטראות וכנסיות, איסור על התכנסויות ועל לוויות, בידוד במקרה של חשש למחלה, והגבלת שעות פעילות העסקים. אבל כמו היום, גם לפני מאה שנה לא בכל מקום נקטו באותם צעדים. היו ערים שהחמירו פחות, והיו שהחמירו יותר. ערים במערב ארצות-הברית ידעו שהמגפה בדרך אליהן, והחמירו יותר.

אז מה קרה לכלכלות של הערים השונות? הממצאים של החוקרים מרתקים: מי שהחמיר יותר ופעל מהר יותר, הרוויח אחר כך. "ב-1919, אחרי סוף המגפה, ערים שנקטו בצעדים יותר מוקדמים ויותר אגרסיביים חוו עלייה יחסית בתעסוקה בייצור, בתוצר התעשייתי, ובנכסים הבנקאיים", הם קובעים. התוצאה הזאת, טוענים החוקרים, תקפה גם בנטרול גורמים אחרים להבדלים בין הערים.

מי שנלחם במגפה מהר ובאגרסיביות - צמח יותר, כך קובעים החוקרים. הממצא הזה בעצם מפוגג את הדילמה שבין בחירה בכלכלה ובחירה בבריאות. כשמסתכלים מה קורה אחרי המגפה, הם מסכמים (אחרי הסתייגויות שונות), מגלים שלצעדים כמו סגר ובידוד מוקדמים ונחרצים, אין עלות כלכלית גדולה. להפך: "הצעדים האלה יכולים להוריד את שיעור התמותה, ובמקביל להיות מועילים כלכלית". זו נקודה למחשבה: צריך להסתכל לא רק על הנזק המיידי, אלא גם על הטווח הארוך יותר. 

כפי שהחוקרים עצמם מציינים, המסקנה הזאת, שמתבססת על ממצאים בפועל, שונה מהממצא התיאורטי של אייכנבאום: כשמסתכלים על הטווח הבינוני, מגלים שצעדים מהירים להכלת המגפה יכולים להפחית את התמותה בלי לפגוע בתוצר. זו נקודה למחשבה: צריך להסתכל לא רק על הנזק המיידי.

אלה רק שני מחקרים ראשוניים כמובן. אליהם אפשר להוסיף את סקר המומחים שעורכת אוניברסיטת שיקגו בקרב כלכלנים מובילים, כולל שורת זוכי פרס נובל. ביום שישי האחרון השאלות התמקדו במגפת הקורונה, ובתגובה אליה. בין היתר, הכלכלנים התבקשו להגיב להצהרה הבאה: "לזנוח את הסגר החמור, כאשר הסבירות של זינוק מחודש בהדבקה נותר גבוה, יוביל לנזק כלכלי כולל גדול יותר מאשר לשמור על הסגר כדי למגר את הסיכון בזינוק מחדש". 80% מהכלכלנים הסכימו או הסכימו מאוד, 14% לא היו בטוחים - והשאר לא ענו.

לקינוח, אפשר להוסיף גם הערה פילוסופית יותר, שמגיעה מכיוונה של פרופ' בטסי סטיבנסון, כלכלנית מאוניברסיטת מישיגן, ששירתה בעבר בבית הלבן. סטיבנסון מסבירה שאין הרבה היגיון במשוואה ששמה את הבריאות שלנו בצד אחד ואת הכלכלה בצד השני. אחרי הכל, היא כותבת, "הכלכלה זה אנחנו". סטיבנסון רוצה להזכיר שמושגים כמו "תוצר מקומי גולמי" הם בסך הכל דרך שהמצאנו כדי למדוד את רמת החיים שלנו - ולבריאות (שלא לומר לחיים עצמם) יש חלק די מרכזי ברמת החיים שלנו. 

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

לקסוס LBX / צילום: יח''צ

לרכב הזה יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי

לקרוס–אובר הקומפקטי ביותר שהשיקה לקסוס יש עיצוב אטרקטיבי ומוניטין יוקרתי. השאלה אם מיתוג הפרימיום יחפה על הפשרות בשימושיות

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

יו''ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון / צילום: ap, J. Scott Applewhite

4 מיליארד דולר לכיפת ברזל: חבילת הסיוע האמריקאית בדרך להצבעה

בוושינגטון, סוגיית חבילת הסיוע לישראל, אוקראינה וטייוואן עשויה להתקדם כבר בימים הקרובים ● יו"ר בית הנבחרים מייק ג'ונסון בשיתוף רפובליקנים נוספים הציגו אמש חבילת סיוע הכוללת 26.4 מיליארד דולר לישראל ● דיווח: ארה"ב הסכימה לתמרון ישראלי ברפיח, בתמורה לתגובה לא נרחבת נגד איראן

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

ספינה צבאית איראנית נעה במימי איראן לפני תחילת תרגיל ימי משותף של איראן, רוסיה וסין באוקיינוס ההודי / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

בחשש רב: כך נערכה איראן למתקפה הישראלית

בטהרן איימו כלפי חוץ והזהירו מתגובת ישראל, אך ביצעו שורת מהלכים המעידים על החשש מתקיפה ● גם בחיזבאללה ובסוריה נערכו

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

ניסוי שיגור בטילי SM-3 / צילום: Reuters, U.S. Navy/Handout

מספינה בלב ים: הכירו את המתחרה החדש של חץ 3

חברת עין שלישית ביצעה מסירה ראשונה של "חייל רפאים", רחפן זעיר בעל יכולות AI, שמטרתו לסייע לכוחות קרקעיים לגלות אויבים בשטח פתוח ● חץ 3 כבר אינו המיירט המבצעי היחיד מחוץ לאטמוספירה ● עשות אשקלון רוכשת את אי.די.סי ב-40 מיליון שקל  ● ארה"ב אישרה מכירה של מערכות תקשורת בסך כ־100 מיליון דולר לסעודיה, וחיל האוויר האמריקאי רוצה להקים טייסות שיורכבו ממטוסי קרב בלתי־מאוישים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד