גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם המחיר הכבד של המלחמה בקורונה שווה את זה? המחקרים הכלכליים הטריים סבורים שכן

שני מחקרים טריים הגיעו למסקנה כי ריחוק חברתי הוא המדיניות הנכונה, למרות הנזק הכלכלי הניכר ● כלכלנים מהפדרל ריזרב ו-MIT בדקו את מגפת השפעת הספרדית בארה"ב ומצאו כי ערים שנלחמו מהר ובאגרסיביות - צמחו יותר בהמשך ● האזינו

רופא מוטרד הולך מחוץ לבית החולים לחולי קורונה שהוקם במיוחד  / צילום: רויטרס
רופא מוטרד הולך מחוץ לבית החולים לחולי קורונה שהוקם במיוחד / צילום: רויטרס

האם המחיר הכלכלי של המלחמה בקורונה שווה את זה? השאלה הזאת עולה שוב ושוב בחודש האחרון: בקרב פרשנים ב"ניו יורק טיימס", אצל מי שנאלצים לשבת בבית במקום לצאת להתפרנס, וגם בבית הלבן. "אנחנו לא יכולים לתת לתרופה להיות גרועה יותר מהבעיה עצמה" - כך זיקק הנשיא טראמפ את הדילמה בשבוע שעבר, והצהיר על כוונתו להקל על מדיניות הריחוק החברתי, ו"לפתוח את הכלכלה לעסקים" תוך שבועיים (מאז הוא הספיק להתחרט).

די ברור מה אנשי המקצוע חושבים על ההצעה להסיר את במהירות את צעדי הריחוק החברתי, ולהסתכן בהתפרצות חריפה יותר של מגפת הקורונה. "זה רעיון רע באופן קטסטרופלי", כך ניסחו זאת שני מומחים לבריאות הציבור, פרופ ג'ה אשיש ופרופ אהרון קרול, בכתבה ב"אטלנטיק". "העלות האנושית תהיה הרסנית, והמחיר הכלכלי מההרס הזה עלול להיות אפילו חריף יותר ממה שאנחנו רואים עכשיו", כתבו. אבל לא רק מומחי בריאות חושבים שהריחוק החברתי הוא המדיניות הנכונה כרגע. זו גם המסקנה של שני מחקרים כלכליים טריים שפורסמו (עדיין ללא ביקורת עמיתים) בשבוע החולף.

גם בלי סגר אנשים יישארו בבית, והכלכלה תיפגע

הראשון מגיע מכיוונו של פרופ' מרטין אייכנבאום, מקרו כלכלן בעל שם מאוניברסיטת נורת'ווסטרן (שלפי הדיווחים קיבל בזמנו הצעה מראש הממשלה בנימין נתניהו להתמנות לנגיד בנק ישראל). יחד עם עמיתיו, אייכנבאום פירסם נייר מחקר ובו הוא מנסה להעריך, בהתבסס על מודלים מתמטיים, כמה ימותו בארצות-הברית מנגיף הקורונה בתרחישים שונים, ומה תהיה העלות הכלכלית.

המודלים של אייכנבאום ועמיתיו מובילים אותם למסקנה דומה לאלה של מומחי הבריאות. נכון, לפי המודל האפידמיולוגי הסטנדרטי אפשר לדמיין תרחיש תיאורטי של התפרצות לא מבוקרת של המגפה, שמלווה בנזק כלכלי מתון יחסית. בתרחיש הזה מיליונים מתים (בהנחה ששיעור הנדבקים באוכלוסייה נע בין 60% ל-70% נדבקים, ומתוכם אחוז מתים, מגיעים לכ-2.2 מיליון (!) מתים בארצות-הברית) - אבל הכלכלה סובלת מהאטה מתונה בלבד, של כ-2% ירידה בצריכה.

הבעיה היא שברגע שמכניסים עוד שיקולים למודלים, התמונה משתנה באופן דרמטי. קודם כול, כפי שהניסיון של איטליה מראה, ברגע ששיעור ההידבקות עולה משמעותית, מערכת הבריאות עלולה לקרוס, מה שמגדיל משמעותית את המחיר האנושי והכלכלי. ודבר שני, צריך להכניס גם את ההתנהגות האנושית לחישובים. כשבחוץ משתוללת מגפה, אנשים נוטים להישאר יותר בבית, ומנסים לעבוד פחות וגם לצרוך פחות, גם אם אף אחד לא נותן להם הוראה רשמית. הפחד להידבק יוביל אנשים לוותר על מסעדה, הופעה, או כנס, ואולי גם יגרום להם לא לצאת לעבוד. השיקול הזה הופך למשמעותי עוד יותר במקרה של התפרצות חריפה. זה היגיון פשוט, וגם המודלים של אייכנבאום ועמיתיו מראים שהתוצאה במקרה כזה היא ירידה חדה בפעילות הכלכלית.

במילים אחרות, גם אם מחליטים "לפתוח מחדש" את הכלכלה לעסקים, זה לא עוזר: מה שמקבלים הוא גם תמותה וגם מיתון. המסקנה של החוקרים: המדיניות האופטימלית כוללת צעדי סגר נרחבים, שמוחמרים בהדרגה, כאלה שיסייעו "לשטח את העקומה" בזמן שהאוכלוסייה מפתחת בהדרגה חסינות, אבל יובילו לירידה חדה וממושכת בתוצר. זאת בעצם המדיניות שרוב מדינות המערב נוקטות בה כרגע, בצורה כזאת או אחרת.

לא כולם מקבלים את המסקנות האלה. יש מי שמזכיר שהמודלים של אייכנבאום (שמודה בכך בעצמו) תלויים בשאלות כמו מה שיעור התמותה האמיתי מנגיף הקרונה. לשאלה הזאת אין כרגע תשובה, כי בהיעדר בדיקות, קשה לדעת כמה אנשים חולים בקורונה בארצות-הברית, ולא רק בה. אם אחוז שלם מכלל החולים מת, זה עניין אחד. אם רק 0.2% מתים, זה עניין אחר.

ללמוד מההיסטוריה: המדיניות המחמירה השתלמה

במקום לחפש את התשובה במודלים מתמטיים, אפשר לנסות ללמוד מההיסטוריה. זה מה שעושה מחקר ראשוני של כלכלנים מהפדרל ריזרב ו-MIT (קוריאה, לאק, וורנר), שהתפרסם ביום חמישי שעבר. השלושה הולכים מאה שנה אחורה, ומנסים לבדוק איזה לקחים כלכליים אפשר להפיק ממגפת השפעת של 1918.

הם לא הראשונים שחוזרים למגפה ההיא, כמובן. אחת הדוגמאות הנפוצות לאחרונה היא ההבדל בין העיר פילדלפיה, שקיימה מצעד חגיגי למרת האזהרות, לבין עיר כמו סנט לואיס, שנקטה בצעדי בידוד חריפים. סנט לואיס הצליחה לשמור על שיעור תמותה לנפש קטן בחצי מפילדלפיה. זו דוגמה נפוצה ליעילות מדיניות הריחוק החברתי. אבל המיקוד של המחקר החדש הוא אחר: הוא שואל מה המחיר הכלכלי ששילמו ערים שנקטו במדיניות ריחוק חברתי מחמירה יותר.

מגפת השפעת של 1918 דיכאה את הכלכלה, אך צעדי בריאות הציבור לא

כמו היום, גם אז חלק מהכלים המרכזיים במלחמה בהתפשטות המגפה היו דומים: סגירת בתי ספר, תיאטראות וכנסיות, איסור על התכנסויות ועל לוויות, בידוד במקרה של חשש למחלה, והגבלת שעות פעילות העסקים. אבל כמו היום, גם לפני מאה שנה לא בכל מקום נקטו באותם צעדים. היו ערים שהחמירו פחות, והיו שהחמירו יותר. ערים במערב ארצות-הברית ידעו שהמגפה בדרך אליהן, והחמירו יותר.

אז מה קרה לכלכלות של הערים השונות? הממצאים של החוקרים מרתקים: מי שהחמיר יותר ופעל מהר יותר, הרוויח אחר כך. "ב-1919, אחרי סוף המגפה, ערים שנקטו בצעדים יותר מוקדמים ויותר אגרסיביים חוו עלייה יחסית בתעסוקה בייצור, בתוצר התעשייתי, ובנכסים הבנקאיים", הם קובעים. התוצאה הזאת, טוענים החוקרים, תקפה גם בנטרול גורמים אחרים להבדלים בין הערים.

מי שנלחם במגפה מהר ובאגרסיביות - צמח יותר, כך קובעים החוקרים. הממצא הזה בעצם מפוגג את הדילמה שבין בחירה בכלכלה ובחירה בבריאות. כשמסתכלים מה קורה אחרי המגפה, הם מסכמים (אחרי הסתייגויות שונות), מגלים שלצעדים כמו סגר ובידוד מוקדמים ונחרצים, אין עלות כלכלית גדולה. להפך: "הצעדים האלה יכולים להוריד את שיעור התמותה, ובמקביל להיות מועילים כלכלית". זו נקודה למחשבה: צריך להסתכל לא רק על הנזק המיידי, אלא גם על הטווח הארוך יותר. 

כפי שהחוקרים עצמם מציינים, המסקנה הזאת, שמתבססת על ממצאים בפועל, שונה מהממצא התיאורטי של אייכנבאום: כשמסתכלים על הטווח הבינוני, מגלים שצעדים מהירים להכלת המגפה יכולים להפחית את התמותה בלי לפגוע בתוצר. זו נקודה למחשבה: צריך להסתכל לא רק על הנזק המיידי.

אלה רק שני מחקרים ראשוניים כמובן. אליהם אפשר להוסיף את סקר המומחים שעורכת אוניברסיטת שיקגו בקרב כלכלנים מובילים, כולל שורת זוכי פרס נובל. ביום שישי האחרון השאלות התמקדו במגפת הקורונה, ובתגובה אליה. בין היתר, הכלכלנים התבקשו להגיב להצהרה הבאה: "לזנוח את הסגר החמור, כאשר הסבירות של זינוק מחודש בהדבקה נותר גבוה, יוביל לנזק כלכלי כולל גדול יותר מאשר לשמור על הסגר כדי למגר את הסיכון בזינוק מחדש". 80% מהכלכלנים הסכימו או הסכימו מאוד, 14% לא היו בטוחים - והשאר לא ענו.

לקינוח, אפשר להוסיף גם הערה פילוסופית יותר, שמגיעה מכיוונה של פרופ' בטסי סטיבנסון, כלכלנית מאוניברסיטת מישיגן, ששירתה בעבר בבית הלבן. סטיבנסון מסבירה שאין הרבה היגיון במשוואה ששמה את הבריאות שלנו בצד אחד ואת הכלכלה בצד השני. אחרי הכל, היא כותבת, "הכלכלה זה אנחנו". סטיבנסון רוצה להזכיר שמושגים כמו "תוצר מקומי גולמי" הם בסך הכל דרך שהמצאנו כדי למדוד את רמת החיים שלנו - ולבריאות (שלא לומר לחיים עצמם) יש חלק די מרכזי ברמת החיים שלנו. 

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● מהוט מסרו כי התקלה נקודתית ונמצאת בטיפול

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם / איור: גיל ג'יבלי

מיסטר בין בשירות הג'יהאד: התחביבים הביזאריים של הדיקטטורים האכזריים בעולם

תחקיר שערך לאחרונה אטלנטיק חשף את ימיו האחרונים של אסד בשלטון, שכללו בילוי שעות במשחקי וידאו ● השליט המודח לא היה הדיקטטור היחיד עם תחביב שלא מתיישב עם התנהגותו: בן לאדן העריץ סרטי אנימציה, סדאם חוסיין פרסם רומנים וסטאלין התמכר למערבונים

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה מעורבת בוול סטריט; קצב האינפלציה השנתי בארה"ב ירד בינואר ל-2.4%

לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש קלות ●  פינטרסט צונחת לאחר שהחברה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון הרביעי שהחמיצו את התחזיות ● נעילה מעורבת באירופה ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום