נשים ערביות ישראליות מפגינות נגד אלימות במגזר הערבי / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press
מה הדבר הכי חשוב לחברה הערבית, שאלתי במהלך השנה האחרונה חברי כנסת ערבים, ראשי ערים ערביות וגם שרה אחת ובכירים באוצר. התשובה הייתה כמעט אחידה. "923". כלומר המשכיות לאותה תוכנית חומש מפורסמת שזכתה לכינוי "922" כמספרה בהחלטות הממשלה. היא החלה לפעול ב-2016 והשנה אמורה להסתיים.
"922" נולדה אי שם בתחילת העשור כשסימנו באוצר את היעדים ארוכי הטווח - הטיפול בחברה הערבית והצורך בקידומה הכלכלי/חברתי, נראו כאחד מהאתגרים החשובים יותר של המדינה. אמיר לוי, מי שהיה ראש אגף תקציבים היה אחד מהמחוללים של התוכנית, מנכ"לי משרדים, לרבות משרד ראש הממשלה הצטרפו, והמשרד לשוויון חברתי של גילה גמליאל קיבל את האבהות על התוכנית. התולדה המעשית הייתה תכנית חומש מפתיעה בהיקפה - 15 מיליארד שקל - בשאפתנותה ובמגוון התחומים שבהם עסקה.
אבל כאמור ההמשכיות חשובה לא פחות. בשנה האחרונה, על אף היותה שנת בחירות מתמשכת, הורתה גמליאל להתחיל בהכנתה של תוכנית ההמשך, תוך הפקת לקחי "922". על המתווה הופקדה לירון הנץ, סמנכ"ל אסטרטגיה תכנון ומדיניות במשרד, שמונתה בינואר לממלאת מקום ראש הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי של מגזר המיעוטים, (החליפה למעשה את איימן סייף שפרש לפני שנתיים). אף שהנץ נחשבת אשת מקצוע מעולה ומנוסה שעסקה בפרויקטים ברמה לאומית, המינוי לא עבר בלי התנגדויות, גם מצד ראשי החברה הערבית שהעדיפו ערבי בתפקיד וגם ברמה הפוליטית.
ברקע הבחירות ומשבר הקורונה המתפתח הכינו הנץ וצוותה את מתווה התוכנית החדשה, המובא ב"גלובס" בפרסום ראשון.
נתון אחד בולט כבר בהתחלה, אין תג מחיר. התוכנית ברמה אסטרטגית, ומציבה יעדים ליישום, ובעיקר, תוכנית כוללנית לחברה הערבית, כלומר קידום משותף של כמה תחומים כדי להגיע ליעדים שהוצבו. לא רק העברות כספים פרטניות לכל תחום בנפרד, אלא תכלול התחומים לאסטרטגיה אחת, והתקצוב בהתאם.
יעדי התוכנית: 1: הגדלת הפריון , יצירת שינוי באופי מקומות העבודה של החברה הערבית, לרבות הסללה למקצועות הטכנולוגיה הגבוהה; 2. העלאת התוצר לנפש בחברה הערבית; 3. שוויון הזדמנויות וצמצום פערים.
פיתוח וקידום מנועי צמיחה
תחת הכותרת פיתוח וקידום מנועי צמיחה, המתווה מציע לטפל טיפול עמוק בהגברת נגישות המערכת הפיננסית לערבים. נתוני בנק ישראל מראים כי בשל קשיים מגוונים, רק שני אחוזים מנוטלי המשכנתאות בישראל הם ערבים. והתמונה דומה גם בהלוואות רגילות.
ב"גלובס" חשפנו כי הבעיה הזו של קושי בעמידה בתנאי הבנקים להלוואות היא אחת מהסיבות העיקריות לפריחת ארגוני הפשע בחברה הערבית. אלה הפכו תחליף לבנקים, אך הריבית שהם גובים גבוהה, וכאשר לווה מתעכב בתשלומים, הגבייה ממנו נעשית בדרכים אלימות. חלק ניכר מתקריות הירי שגרמו לפצועים והרוגים בחברה הערבית, נובעים ממצב זה. הטיפול בבעיית האלימות כולל גיבוש תוכנית חברתית כוללת, שבמסגרתה מוצבים היעדים הבאים: הגברת הפעילות המשטרתית בקהילה, אבל בעיקר פעילות חינוכית וקהילתית תומכת, כמו עידוד הרחבת תנועות נוער, חינוך בלתי פורמלי ועוד.
במישור הכלכלי ובכל הנוגע לבעיית האשראי, המתווה מציע כי הבנקים ומבנק ישראל יעשו התאמה של דרישות האשראי למאפייני החברה הערבית, ולהנגשת הכלים הפיננסיים לערבים. כן, מוצע להרחיב את פעילות הגורמים המלווים ונותני המענקים החוץ-בנקאיים, כמו קרן קורת, איגודי אשראי ובנקים קואופרטיביים המותאמים לקהילה הערבית.
בסוגיית המשכנתאות הדרך היא טיפול מהיר ככל שניתן בבעיית רישומי הבעלות, הטאבו, של החברה הערבית, שהיא החסם העיקרי לפיתוח המגזר כולו. התוכנית מציעה לקיים מהלך מזורז של של רשות מקרקעי ישראל למיפוי ורישום הקרקעות והנכסים במרחב הערבי, וכן הקלות ובהן קבלת תוכנית חלוקה מאושרת כבסיס לרישום בטאבו. היעדר הרישום הזה מונע מרוב מוחלט של הערבים למשכן את נכסיהם לטובת הלוואות דיור.
עוד בפיתוח מנועי הצמיחה, השקעה של ממש בתיירות ביישובים הערביים, שכמעט ולא נהנים מגל התיירות הנוצרית לישראל, אף שחלק ניכר מתיירים אלו עוברים באתרים בתוך היישובים הערביים. לפי התוכנית, תקודם המודעות לתיירות בקרב יזמים ובעלי עסקים במגזר.
השתלבות בענף הטכנולוגיה
ההשתלבות בענף הטכנולוגיה הגבוהה הא נדבך חשוב במיוחד של המתווה, בשל השפעתו הרוחבית על החברה הערבית כולה. תמונת המצב כעת מראה כי לצד הגידול במספר הסטודנטים הערבים במסלולי לימוד טכנולוגיים, שיעור הנשירה מהם גדול, ומספר המועסקים הערבים בחברות הטכנולוגיה הגבוהה, עדיין קטן ונע סביב 2-3% בלבד. זאת, למרות המחסור הגדול במהנדסי תוכנה ובעלי מקצוע אחרים בחברות הטכנולוגיה הפועלות בישראל.
התוכנית מציעה הכוונה מגיל צעיר של הנוער הערבי למסלולי טכנולוגיה גבוהה, תמרוץ לסטודנטים באמצעות מלגות ותוכניות סיוע אישיות במהלך הלימודים להתגברות על קשיים, קידום מסלולי שילוב מהיר בתעסוקה בתחומים שבהם יש מחסור בעובדים ועוד.
יעד לאומי: השפה העברית
אחת מהבעיות החמורות שעלו בבדיקת ההשתלבות בתעסוקה ובלימודים הייתה בעיית השפה, ובלשון המתווה "אי השליטה בשפה העברית היא חסם משמעותי לצעירים הערבים הן באקדמיה והן בשוק העבודה".
בהקשר זה המתווה מציע שינוי עמוק ומהותי בדרך שבה נלמדת השפה העברית בבתי הספר בחברה הערבית, באמצעות הגדרתו כיעד לאומי. ההמלצות הפרטניות הן שינוי בהכנה לבגרות בעברית לדוברי הערבית, כך שתוכוון למישור מעשי יותר שיסייע בהשתלבות, הכשרה עמוקה ורחבה יותר של המורים לעברית ושילוב מורים דוברי עברית כשפת אם בבתי הספר הערביים, שילוב לימודי עברית במכינות לסטודנטים ערביים, והרחבת תוכניות התמיכה בהם באוניברסיטאות ובמכללות. ככלל התכנית מציעה התמקדות בטיפוח הדור הצעיר של החברה הערבית.
שיפור איכות שירותי הבריאות
סוגיית הבריאות זוכה לנתח חשוב במתווה והיא עומדת על הפרדוקס שלפיו השילוב של הערבים במערכת הבריאות הישראלית ניכר ובולט בכל התחומים, אבל איכות שירותי הבריאות לחברה הערבית ירוד ורחוק מזה שזוכים לו תושבי המרכז בישראל. האובדן הכולל למשק כתוצאה משירותי הבריאות הירודים בשכבות החלשות, שהערבים הם חלק גדול מהן, נאמד בעד 1.6% מהתוצר.
המתווה מציע תוכנית רחבה הכוללת שיפור של ממש בתשתיות, לרבות הרחבת שירותי המרפאות הקהילתיות, ובהם הרפואה המקצועית, וכן פעולות הסברה וחינוך בתחומים הבעייתיים בחברה, בהם עישון, סכרת והשמנה ובריאות האישה.
"פוטנציאל עצום לקידום ופיתוח"
השרה הממונה גילה גמליאל קיבלה את הקרדיט על ההצלחה לאשר את התוכנית ב-2015 בממשלת ימין מובהקת. בראיון ל"גלובס" הא מציינת כי תוכנית ההמשך היא הכרח. אולם גמליאל, שצפויה לעזוב את המשרד עם הקמת הממשלה הבאה, היא לא זו שתבצע אותה בפועל.
אם כך מדוע המתווה קודם?
גמליאל: "היה חשוב לי להשאיר תשתית עבודה מעולה למי שייכנס אחרי, כדי להביא להמשכיות ההצלחה של ‘תוכנית 922’. בחברה הערבית יש פוטנציאל עצום לקידום ופיתוח כלכליים וחברתיים, וחובה להביא לצמצום פערים מול החברה היהודית, שזו הייתה הליבה של התוכנית הקודמת. כעת הוספנו את הצבת היעדים הלאומיים עבור החברה הערבית, לשילוב להעלאת התוצר ולהגדלת הפריון. יש הלימה מוחלטת בין איכות הכלכלה בחברה הערבית לזו הישראלית כולה".
גמליאל רואה בתחומי החינוך התעסוקה והתחבורה ככאלה שהתבררו כמוצלחים במיוחד, אבל נדרשים לקידום.
איך מתבטאים ההמשכיות והקידום?
"תימשך הפעלת מנגנוני ההקצאה לחברה הערבית, יהיה מעקב אחר יישום מלא של ‘922’, העצמת הרשויות תימשך וכו’ אבל כעת נוסיף לכך גם את השאיפה להשגת היעדים האסטרטגיים שנקבעו".
היא מדגישה את הצורך בטיפול בפערים, והבריאות כמשל "בימים אלה כשאנחנו מוקירים את המעורבות הרבה של אנשי הצוותים הרפואיים מהחברה הערבית בטיפול במשבר הקורונה, חובה להביא לשיפור הטיפול הרפואי ביישובים הערבים עצמם".
על עניין הטיפול באלימות היא דורשת כי המשרד לביטחון פנים יענה למתווה להשקיע הרבה יותר משאבים במיגור האלימות "לא הגיוני שכל השיח סביב האלימות עוסק באי-אכיפה של החוק בחברה הערבית, חייבים לטפל בזה ברמה הלאומית".
גמליאל אומרת כי "רוב מוחלט של ראשי הרשויות הערביות היו כל הזמן בעניינים ובקשר הדוק במהלך הכנת ‘922’, ובוודאי בעת יישומה - הם ביקשו סיוע ממוקד בתחומים שונים וקיבלו בהתאם ליעדי עמידה בתוצאות ובהליכים מסודרים ותקינים, אבל כשהתחלנו לעבוד על תוכנית ההמשך התמונה השתנתה אצל רבים מהם.
מדוע?
"ראשית חלקם התחלפו בבחירות המוניציפליות והגיעו חשדנים; שנית האווירה בשנת הבחירות עם כל מה שהיה בה, פגעה בקשרים הללו".
גם חברי כנסת מהרשימות הערביות, ובראשם ראש הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה, שבתוכנית החומש הקודמת היו מעורבים בצורה זו או אחרת, לא היו מעורבים הפעם. במהלך שנת הבחירות הם בעיקר תקפו את הממשלה, ברקע התבטאויות קשות של ראש הממשלה והימין כלפי הרשימה המשותפת. הנתק והחשדנות חלחלו גם לגורמים המקצועיים. ראשי ועד הרשויות הערביות שהתנגדו כאמור למינויה של לירון הנץ לתפקיד האחראית לגיבוש המתווה, ולאחר שמונתה, הקשר ושיתוף הפעולה היו חלקיים בלבד.
המתווה לתוכנית החומש החדשה מופץ בימים אלה לדרג הפקידותי הבכיר במשרדי הממשלה, אבל קידומו תלוי מאוד בזהות השר שימונה למשרד לשוויון חברתי או משרד המיעוטים החדש שאולי יוקם. המתווה ישמש בסיס לתוכנית שתגובש במשרדים השונים בחודשים הקרובים. התוכנית אמורה לבוא לאישור הממשלה שבדרך עד הסתיו ויישומה יחל בשנה הבאה.
הקמת הממשלה החדשה מעוררת אופטימיות כי התוכנית אכן תגובש ותקודם, גם בגלל מחויבותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו, השרה גמליאל והאוצר להמשכיות וגם בגלל הכוונה במפלגת חוסן לישראל שבהנהגת ח"כ בני גנץ לממש הבטחת בחירות לקידום החברה הערבית. אם בממשלה הקודמת מקצת מהשרים התנגדו להעברת "תוכנית 922", וחלק מהתקציב עבר, לפי דרישתם, לפעולות אכיפה בתחום עבירות הבנייה, למשל, הרי שכעת הרוב לקידום תוכנית ההמשך נראה מובטח.
יעדי התוכנית
● הגדלת הפריון, יצירת שינוי באופי מקומות העבודה של החברה הערבית, לרבות הכוונה מגיל צעיר של הנוער הערבי למסלולי טכנולוגיה גבוהה, תמרוץ לסטודנטים באמצעות מלגות ותוכניות סיוע אישיות במהלך הלימודים להתגברות על קשיים, קידום מסלולי שילוב מהיר בתעסוקה בתחומים שבהם יש מחסור בעובדים
● העלאת התוצר לנפש בחברה הערבית
● הגברת נגישות המערכת הפיננסית לערבים. זאת, תוך הרחבת פעילות הגורמים המלווים ונותני המענקים החוץ-בנקאיים, כמו קרן קורת, איגודי אשראי ובנקים קואופרטיביים
● צמצום האלימות בחברה הערבית ע"י הגברת הפעילות המשטרתית בקהילה, פעילות חינוכית וקהילתית תומכת, כמו עידוד הרחבת תנועות נוער, חינוך בלתי פורמלי ועוד
● מהלך מזורז של של רשות מקרקעי ישראל למיפוי ורישום הקרקעות והנכסים במרחב הערבי, כדי לאפשר משכון נכסים לטובת הלוואות דיור
● השקעה של ממש בתיירות ביישובים הערביים
● שיפור בתשתיות שירותי הבריאות, לרבות הרחבת שירותי המרפאות הקהילתיות
● שינוי עמוק ומהותי בדרך שבה נלמדת השפה העברית בבתי הספר בחברה הערבית, באמצעות הגדרתו כיעד לאומי