ישראלים עם מסכות בתל אביב / צילום: Ammar Awad, רויטרס
משרד הבריאות הורה לבתי החולים הפרטיים להיות מוכנים להתגייס לטובת המלחמה הלאומית בקורונה. במכתב שנשלח לבתי החולים הפרטיים נקבע כי עליהם להיות ערוכים להפסיק תוך יומיים כל הפעילות הקיימת בבתי החולים הללו, ולהיות מוכנים לכך שהחדרים, הצוותים והציוד יופנו לטיפול בחולי קורונה, או בחולים אחרים שזולגים מתוך מערכת הבריאות הציבורית.
נראה כי בתי החולים הפרטיים והקליניקות הפרטיות, שחלקם בינתיים ממשיכים לקיים ניתוחים פרטיים לא דחופים אבל נחוצים רפואית, מוכנים ליום הפקודה הזה, ולא מתנגדים לשמש כגיבוי למערכת הציבורית. ולגבי התשלום? שני הצדדים מסכימים כי התשלום יגיע, והגורמים הפרטיים יתוגמלו עבור השימוש בציוד וכוח האדם שלהם. איך וכמה? זה ייקבע אחרי שהסערה תעבור.
הבקשה של משרד הבריאות מעלה את שאלת האיזון בין הרפואה הפרטית לציבורית בישראל. מערכות הבריאות העולמיות נמדדות בימים אלה גם בהקשר של היחס בין הרפואה הפרטית והציבורית בהן. בארה"ב, כמעט כל הרפואה היא פרטית, ומבוזרת בין המדינות השונות, והגישה הכללית היא קפיטליסטית. זהו המקור לסיפורי זוועה שנשמעים במדינה, שלפיהם מעבדות פרטיות מציעות בדיקות למרבה במחיר, כלומר סלבריטאים לפני רופאים, אילי הון עם שיעול קל לפני חולים מאושפזים עם דלקת ריאות. חברות המייצרות מסכות מעלות את המחיר, ולא מנתבות את הסחורה לבתי החולים בעדיפות על פני אזרחים פרטיים.
בתקופה שעברה מאז החלה המגפה, לא נעשו מאמצים של ממשלת ארה"ב לתקן תקנות שיסיטו את החברות מדרך השוק החופשי, אף שנשמעו קריאות לעשות זאת. להפך, אחד המהלכים החשובים (ודווקא המועילים) שעשתה המדינה היה להוציא את השליטה בבדיקות מהגורם המרכז, ה-CDC, שנכשל בניהול התהליך (לאחר שתקציבו קוצץ משמעותית תחת ממשל טראמפ), ולהעביר את האחריות על הבדיקות לחברות מסחריות.
הפרטיים נותנים שירות לציבוריים
בישראל המצב הוא אחר, אם כי יש גם נקודות דמיון. אחת מנקודות הדמיון היא שמערכת הבריאות הציבורית חנוקה מבחינת משאבים וההשקעה בה לנפש היא מן הנמוכות במדינות המתפתחות. בשנים האחרונות אמנם גדל התקציב הכולל, לאחר שנים רבות של כמעט קיפאון, אבל הגידול בתקציב אינו מספיק להתגבר על הפער ועל הגידול באוכלוסייה, והתוצאה היא שמספר המיטות לנפש הולך ויורד והתורים לבדיקות וטיפולים רפואיים הולכים ומתארכים. הישראלים האמידים יותר ביקשו להסיט את כספם למערכת פרטית, וייתכן שמערכת כזו הייתה יכולה לצמוח על חשבון מערכת הבריאות הציבורית, אבל משרד הבריאות שם גבול מאוד ברור לכך, באמצעים חוקיים שונים. לכן היום גם בתי החולים הפרטיים הם בעצם נותני שירות עבור קופות החולים (שהן גם בעלות מניות באותם מוסדות), ולמשל ברשת בתי החולים אסותא, כמחצית מן הפרוצדורות משולמות מהסל הציבורי.
התוצאה היא שמצד אחד, הציבור הישראלי עדיין ממשיך לפקוד את מערכת הבריאות הציבורית ולתת בה אמון, וזה משמעותי מאוד בימים של מגפה. משרד הבריאות גייס את בתי החולים הממשלתיים, העירוניים ואת בתי החולים של הקופות וניהל אותם מלמעלה כמשאב אחד מתחילת המגפה, וגם זה יתרון לעומת מערכת פרטית ברובה.
מצד שני, המשמעות היא שכעת, מערכת הבריאות הציבורית שלנו דלת משאבים, אבל גם מערכת הבריאות הפרטית שלנו אולי לא משכה את כל הכסף שהאוכלוסייה הייתה מוכנה ויכולה להשקיע בה לאורך השנים. בבוא משרד הבריאות לגייס גם את המערכת הפרטית לצורכי המלחמה במגפה, הוא מוצא מערכת שבה עובדים רופאים שיש להם זיקה ציבורית, וזאת בזכות המאמצים שנעשו להשאיר את המערכת הציבורית כגורם המרכזי ברפואה הישראלית. אבל יש פחות עם מה לעבוד.
גורם ממערכת הבריאות שאינו מנהל מרפאה פרטית אומר כי "שר הבריאות ליצמן תעדף את המערכת הציבורית על חשבון הפרטית וחנק יחד עם בר סימן טוב את המערכת הציבורית ופרטית גם יחד. ואלה האנשים שעכשיו מנהלים את המשבר".
גורם נוסף שהעדיף לא למסור את שמו אמר כי "משרד הבריאות ממש התעלל במערכת הבריאות הציבורית וגם הפרטית כמו בגווייה. למשל לרופא ציבורי אסור להציע שירות לחולה שניתן באופן פרטי במשך חודשים ארוכים. כך שום תוצאה רפואית רצויה לא מושגת. שום טכנולוגיה חדשה לא מוטמעת. זה נס שהמערכת כולה בכלל על הרגליים".
"מחכים שיפעילו אותנו"
כיום ישנם שלושה בתי חולים פרטיים גדולים עיקריים בישראל: אסותא, הרצליה מדיקל סנטר ואלישע, בתי חולים פרטיים קטנים כמו מרפאת רמת אביב ונארא ברמת גן, וכן עוד כ-20 מרפאות ניתוחיות בקהילה, מהן כעשר מרפאות לניתוחים בינוניים ועוד עשר מרפאות לניתוחים קטנים.
כרגע בתי החולים עובדים במתכונת מצומצמת אך עדיין מפעילים חלק ממערך הניתוחים האלקטיביים שלהם. "כשאנחנו אומרים ניתוח אלקטיבי, הכוונה שלנו היא לניתוח שהיום הוא ניתן לדחייה, אבל אם לא נטפל בו, יום אחד הוא יהיה ניתוח חירום", מבהיר דני אנגל, מנכ"ל הרצליה מדיקל סנטר, בבעלות פרטית בשותפות הכללית. "למשל צנתור לא דחוף, ניתוח בקע, פרוסטטה, אבנים בדרכי השתן. אלה למעשה לא ניתוחים פרטיים. כמעט כולם מגיעים מן הסל הציבורי או הביטוח המשלים". הוא מוסיף כי חשוב לשמור על בית החולים כמערכת חיה, כי כך יותר קל להסב אותה לטיפול חירום ביום פקודה.
לעומת ניתוחים רפואיים לא דחופים, ניתוחים אסתטיים הופסקו לחלוטין, בין היתר כדי לחסוך בציוד רפואי וכן כחלק מצעדי הריחוק החברתי. כמו כן לא מתקבלים טיפולי הפוריות החדשים (כדי שלא יהיה צורך אחר כך לקטוע אותם באמצע) וכן הופסקה תיירות המרפא.
משרד הבריאות הוציא בינתיים הנחיה כי הטיפול בחולים הקשים והבינוניים בקורונה ימשיך להתבצע בבתי החולים הכלליים ואילו החולים הקלים יותר הם אלה שיטופלו בבתי החולים הפרטיים או המרפאות הפרטיות. אנגל: "התוכנית במקור הייתה שיעבירו אלינו את החולים הדחופים שאינם חולי קורונה. זה גם תחום ההתמחות שלנו, ובעיניי הדרך הנכונה להתמודד עם האירוע. אנחנו ערוכים לקלוט 1,800 חולים ללא קורונה מן המערכת הציבורית". אולם, הוא ערוך גם למצב של טיפול בחולי קורונה, לאחר שמשרד הבריאות ציין במכתבו כי "הטיפול בחולים הקשים והבינוניים יעשה בבתי החולים הכלליים במדינות ישראל ואילו החולים הקלים יטופלו בקהילה. לאחר שתתקבל הודעה על הפסקת פעילות יש להיערך להקמת ועדת חריגים לביצוע פרוצדורות דחופות בלבד. במקביל, אנו נפנה לכלל הצוותים הרפואיים בארץ, בקול קורא למי שאינו עובד במערכת להתגייס לכך. נבקש מיפוי של מכונות הנשמה, מכונות הרדמה, וציוד היקפי לחולה מונשם".
לדברי מאיר כהן, יו"ר הסתדרות הרופאים הכירורגיים והפלסטיים: "בתי החולים הפרטיים הגדולים בישראל הם ברמה מאוד גבוהה ומטפלים באופן קבוע בניתוחים. הצפי הוא שב-15 באפריל לערך, משאבי המערכת הציבורית כבר לא יספיקו ויהיה צורך לגייס גם את המערכת הפרטית. המרפאה שלי מתמחה בכירורגיה אסתטית, ולכן כרגע הצוות שלי לא עובד, אלא מחכה שיפעילו אותו, אבל אנחנו כולנו יודעים שעלינו להתגייס לתוכנית של משרד הבריאות ולעשות מה שאומרים לנו, כאזרחים וכצוות רפואי.
"יש כ-150-100 חדרי ניתוח במגזר הפרטי. כל חדר ניתוח כזה מצויד במכונות הנשמה ואפשר להסב אותו לחדר הנשמה, אם יטפלו במערכת המיזוג כך שישאירו את החיידקים בפנים, במקום להוציא אותם החוצה במהירות האפשרית כמו בחדרי ניתוח. אבל זה שינוי טכני הוא אפשרי".
חדר פרטי לכל חולה
כהן מתאר כי הנשמת חולה כוללת כמה שלבים. הראשון הוא הנשמה באמצעות מסכת חמצן, השני הוא באמצעות מסכה עם לחץ (כמו מכשירי ה-CPAP הביתיים לטיפול דום נשימה בשינה) ורק אחר כך הנשמה בהרדמה עם טובוס, שנחשבת למסוכנת ביותר ומועדת להתדרדרויות עד מוות או נזק לטווח ארוך.
"אנחנו היום יכולים בוודאות לאשפז את המטופלים שזקוקים רק לחמצן. באשר למסכות ה-CPAP, יש איתן בעיה שהן מפיצות את הווירוס ברחבי החדר. לכן יש נטיה לעבור די מהר לטובוס, יכול להיות שאם אפשר לתת לכל מטופל חדר משלו, אפשר להעביר חלק מן המטופלים ל-CPAP ולחסוך חלק מן ההרדמות".
אז למה לא השתמשו בחדרים שלכם ושל בתי החולים הפרטיים עד עכשיו?
כהן: "אני לא יודע. זה לא מהלך פשוט כל כך. אבל בפועל התמותה עד עכשיו בארץ מן הווירוס היא נמוכה יחסית לעולם, אז כנראה שהם עושים מה שצריך. בכל זאת החדרים שלנו הם כרגע נקיים בדרך כלל מווירוסים הנפוצים בבתי חולים והצוות שלנו יחסית בריא כרגע, אז אפשר להיעזר בנו".
יש מי שיאמר שמערכת הבריאות הפרטית גזלה משאבים מן הציבורית והשאירה אותה ערוכה פחות טוב ממה שהיה אפשר לאירוע רב נפגעים כזה.
כהן: "זה הנרטיב של משרד הבריאות מ-2015, שהרפואה הפרטית גוזלת להם את המשאבים. אנחנו נחשוב על כל זה אחרי שהאירוע ייגמר".
אנגל: "אין שום משאב שאנחנו לוקחים מהמערכת הציבורית שמוריד את היכולת שלה להתמודד עם הקורונה. הרופאים שמנתחים פה לא מטפלים כרגע בקורונה אלא להפך, לחלקם יש פחות עבודה בבית החולים הציבורי שהתשתית שלו הוסבה לטיפול בקורונה, אז הם יכולים לעשות את הניתוחים החשובים הללו רק פה. יכול להיות שבעתיד אם המצב יחייב יגייסו אותם לטיפול מעבר לתחום התמחותם, אבל זה לא המצב כרגע. אין סיבה לבטל זמן של רופא אם הוא יכול בינתיים להפחית מהעומס".
מצד שני אפשר לומר כי בזכות הרפואה הפרטית, נמשך יותר כסף פרטי לרפואה, והנה עכשיו גם המדינה משתמשת במשאבים האלה.
כהן: "נכון, ואז תגובת הנגד לתגובת הנגד יכולה להיות שאפשר היה לנתב גם את הכסף הזה איך שהוא לתוך המערכת הציבורית. בכל העולם אלה שתי מערכות שצריכות לחיות אחת עם השנייה".
אנגל: "אני גם לא חושב שיש בזכות הפעילות הפרטית יש תוספת משמעותית של משאבים לרפואה הישראלית. למה אין לנו עכשיו מספיק מכונות וציוד לעת חירום? אם בתחום הביטחון אנחנו תמיד ערוכים לתרחיש קיצון, אז אולי גם מערכת הבריאות צריכה להיערך כך. נצטרך לחשוב על זה ביום שאחרי".
ממשרד הבריאות לא נמסרה תגובה.
ספרד ואירלנד כבר הלאימו את בתי החולים הפרטיים והקליניקות
באירופה, הודיעה ממשלת ספרד כבר במחצית מרץ כי תלאים באופן מיידי את כל בתי החולים הפרטיים, בניסיון לתת מענה למצוקה במיטות טיפול חולים. הממשלה המנהלת את המשבר בספרד כעת היא קואליציה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ומפלגת השמאל הפופוליסטית "פודמוס". "כל השטחים הציבוריים והפרטיים" המשמשים לאשפוז ולטיפול, הודיע שר הבריאות סלבדור איה, "ינוצלו כדי לאפשר טיפול בחולים". בנוסף, הודיעה הממשלה כי על כל חברה שיכולה לייצר ציוד רפואי מוטלת החובה ליידע את הרשויות בתוך יומיים.
מספר המאושפזים בספרד בטיפול נמרץ לפי הנתונים שפורסמו ביום ראשון הוא כ-4,000 בני אדם. זו הייתה גם היכולת של בתי החולים הציבוריים של המדינה לפני פרוץ המשבר, אך מאז, בין השאר על ידי שימוש במיטות טיפול נמרץ בבתי חולים פרטיים והסבת מיטות אשפוז רגילות לטובת הנשמת חולי קורונה, היא הגבירה את היכולת.
גם באירלנד, שבה שולטת ממשלה שמרנית, החליטה הממשלה באופן מפתיע - ובפעם הראשונה בתולדות המדינה - להלאים את כל בתי החולים והקליניקות הפרטיות. אף שהמצב במדינה חמור הרבה פחות מזה שבספרד (6,600 מתים, לעומת 36 מתים), הממשלה הודיעה כי מה שעומד בבסיס ההחלטה הוא הכנה להתמודדות עתידית עם התפרצות, וכן רצון להעניק טיפול זהה לכל התושבים.
"במהלך המשבר הנוכחי, המדינה תקבל שליטה על כל בתי החולים הפרטיים ותנהל את המשאבים כולם לטובת כל תושבי אירלנד", הודיע בשבוע שעבר שר הבריאות האירי סיימון האריס, "אסור שתהיה רפואה פרטית מול רפואה ציבורית כשהדבר נוגע למגפה". כלי התקשורת במדינה דיווחו כי הדבר יביא לתוספת של 2,000 מיטות אשפוז, תשע מעבדות וכן חדרי טיפול נמרץ. "אנחנו חייבים להבטיח טיפול אחיד ושווה לכול", אמר שר הבריאות האריס, "חולים בקורונה יטופלו בחינם, והם יטופלו כחלק משירות בתי חולים אחיד ולאומי".
בבריטניה השכנה קרא מנהיג הלייבור ג'רמי קורבין לעשות צעד דומה, וגינה את כוונת הממשלה לשלם לבתי החולים הפרטיים ולקליניקות סכום של 300 פאונד לחולה קורונה שיאושפז בהן. "אסור שבתי חולים פרטיים ירוויחו מהמגפה", אמר. גם בארה"ב, הצעד האירי עורר קריאה מקבילה בקרב האגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית לאמץ צעד דומה במדינות העומדות במרכז התפרצות הקורונה, כמו ניו יורק.
אסף אוני