יהודה בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים / צילום: תמר מצפי
משבר הקורונה טורף את הקלפים עבור חברות הביטוח בכל מה שקשור לרבעון הראשון של 2020, ואולי גם להמשך השנה, וזאת בשל הירידות החדות בשוקי ההון ובהמשך אולי גם בשל ירידה בפרמיות בכמה מתחומי הפעילויות ובראשם החיסכון הפנסיוני. ואולם, חלק מהחברות נכנסו למשבר הנוכחי לאחר שרשמו ב-2019 שנה רווחיות במיוחד, ובהן מנורה מבטחים שמציגה רווחי שיא עבורה בשנה החולפת.
קבוצת מנורה מבטחים , שבראשות היו"ר ערן גריפל והמנכ"ל ארי קלמן, רשמה ב-2019 רווח כולל לאחר מס של 537 מיליון שקל, המהווה גידול של 198% ביחס לרווח של כ-180 מיליון שקל שנרשם ב-2018. בשורה העליונה הציגה קבוצת הביטוח, שאת חברת הביטוח שלה מנהל יהודה בן אסאייג, פרמיות בהיקף של 7.72 מיליארד שקל. מדובר בגידול של כ-1% ביחס ל-2018, כאשר סך הפרמיות ודמי גמולים שנגבו על-ידי הקבוצה בשנת 2019 הסתכמו בכ-25 מיליארד שקל - גידול של כ-6% בהשוואה לשנת 2018.
ברבעון הרביעי רשמה מנורה מבטחים רווח כולל לאחר מס של 187 מיליון שקל, לעומת הפסד של 81 מיליון שקל שרשמה ברבעון האחרון של 2018 - שהיה רבעון חלש לכל הענף, בצל הירידות החדות שנרשמו אז בשוקי ההון בעולם ובארץ.
לדברי בן אסאייג, מנכ"ל מנורה מבטחים ביטוח, "שנת 2019 הייתה השנה הטובה ביותר בתולדות קבוצת מנורה מבטחים, תוך הצגת רווחיות שיא, תשואה על ההון גבוהה של 14.3%, היקף שיא בגביית פרמיות ודמי גמולים והמשך המובילות בענף החיסכון הפנסיוני ובביטוח אלמנטרי. קבוצת מנורה מבטחים מגיעה מוכנה למשבר הקורונה", הצהיר.
אפרופו משבר הקורונה: בדוחותיה ל-2019 מפרטת מנורה מבטחים כי "ירידת הערך בתיק ההשקעות הסחיר, שאינו מוחזק כנגד התחייבויות תלויות תשואה, מתאריך הדוח הכספי ועד סמוך למועד אישורו, מוערכת בסך של כ-0.4 מיליארד שקל לאחר מס", כאשר "כמו כן, צפויה ירידת ערך בתיק הלא סחיר. בסמוך למועד פרסום הדוחות הכספיים סך נכסי החסכונות במסגרת פוליסות תלויות תשואה ונכסי קרנות הפנסיה והגמל שבניהול הקבוצה ירד בכ-9.3% לעומת סוף שנת 2019".
בנוסף מפרטת מנורה מבטחים כי ברבעון הראשון ב-2020 נפער לה "בור" של כ-200 מיליון שקל בפוליסות המשתתפות ברווחים, שמשמעותו שעליה לסגור את ההפסד האמור שנרשם בחשבונות המבוטחים בטרם תורשה לגבות מהם דמי ניהול משתנים.
ונחזור ל-2019: תוצאות מנורה השתפרו מאוד בגלל עלייה חדה בהכנסות מהשקעות שהובילה לגידול ניכר במרווח הפיננסי. כמו כן, החלטת בית המשפט העליון שהביאה לביטול החלת המלצות ועדת וינוגרד בענף הביטוח, בנוגע לריבית ההיוון בתביעות נזיקין, הביאה את מנורה מבטחים לשחרר מהעתודות 216 מיליון שקל, שזרמו לשורה התחתונה.
מנגד, בשנה החולפת מנורה הגדילה עתודותיה בכ-554 מיליון שקל בגין "ריבית חסרת סיכון ופרמיית אי נזילות", וזאת לעומת הקטנה של עתודות בהיקף של כ-31 מיליון שקל שרשמה ב-2018. במקביל, גם חוזר עדכון לוחות התמותה הגדיל את התחייבויותיה הביטוחיות בסך של כ-34 מיליון שקל.
אפרופו הפנסיה, במנורה מבטחים מציינים כי קרנות הפנסיה שנבחרו כברירת מחדל - של אלטשולר שחם, של מיטב דש, של פסגות ושל הלמן אלדובי - ופקיעת תוקפם של הסכמי ברירת מחדל "השפיעו על מספר העמיתים החדשים שמצטרפים לקרנות הפנסיה שבניהול הקבוצה והביאו להאטה בקצב הגידול המתמשך במספר העמיתים המבוטחים (ה"עמיתים הפעילים") בקרנות פנסיה אלה (של מנורה מבטחים, ר"ש). בשלב זה, לא ניתן להעריך את עוצמת ההשפעה ומידת השלכתה על הקבוצה ורווחיותה, כמו גם השפעתה העתידית על שיעורי הנטישה של העמיתים הקיימים ועל מספר המצטרפים החדשים בקרנות הפנסיה שבניהול הקבוצה". עוד ציינו במנורה מבטחים כי יש גידול במספר העמיתים שמצטרפים לקרנות ברירת המחדל הנבחרות ושלגידול זה "יש בהמשך השפעה על נתחי השוק של קרנות אלו, על חשבון קרנות הפנסיה האחרות".
סך הנכסים הפיננסים המנוהלים על-יד הקבוצה הסתכם בכ-220 מיליארד שקל בסוף 2019, עד לירידה כאמור השנה בגלל משבר הקורונה.
מנורה מבטחים מחזיקה בקרן הפנסיה החדשה המקיפה הגדולה בישראל, שאותה מנהל גיא קריגר. ביחס לפעילות הפנסיה מציינים במנורה מבטחים כי "הפקדות דמי הגמולים לקרנות הפנסיה שבניהול הקבוצה בשנת 2019 עמדו על סך של כ-13 מיליארד שקל, אל מול כ-12 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-8%", כאשר "הרווח הכולל לפני מס מעסקי הפנסיה בשנת 2019 הסתכם לסך של כ-187 מיליוני שקל, למול כ-171 מיליוני שקל בתקופה המקבילה אשתקד. הגידול ברווח נובע בעיקרו מעליה בהיקף הנכסים המנוהלים וגידול בדמי הניהול כתוצאה מכך", הסבירו בחברה.