גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: אין ברירה - חייבים לקצץ בפנסיה התקציבית

כולם צריכים לשאת בנטל נשיאת נזקי הקורונה על כתפיהם, וזה כולל גם את ציבור הזכאים לפנסיה תקציבית

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק
חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

משבר הקורונה עולה ויעלה משק עשרות רבות של מיליארדי שקלים. מאות אלפי ישראלים כבר איבדו את מקור הכנסתם, מי זמנית ומי קבוע, כששוק העבודה עומד להשתנות משמעותית. גם אפיקי החיסכון השונים חווים צניחה ניכרת בהיקפם בעקבות הנפילות בשוקי ההון בארץ ובעולם, כשחוסכים רבים באפיקי הפנסיה הצוברת מאבדים לא רק תשואה על מה שכבר צברו - אלא גם הפסיקו להפקיד לחיסכון שלהם לתקופה לא ידועה. כמו כן, גם הדרישות התקציביות החדשות מסתכמות בסכומי עתק שיצריכו שינוי באופן חלוקת השירותים הציבוריים בישראל בשנים הבאות.

עם זאת, ישנה קבוצה אחת של עובדים שהמשבר עובר לידם ולא משפיע על הפנסיה שלהם - לא היום ולא בעתיד, כשאת המחיר של הפנסיה המיטיבה שלהם משלם כל הציבור באופן קבוע. מדובר באלה שזכאים לפנסיה תקציבית, שמבטיחה תנאים מיטיבים לפנסיה, שלא ניתן לשחזר היום, ושרצוי לצרף גם אותם לאלה שנמצאים מתחת לאלונקה ושנושאים בחלק מהנטל הלא צפוי שיצרה התפרצות הקורונה.

לדעתנו, עוד דבר שצריך להשתנות בשל השלכות משבר הקורונה הוא הפנסיה התקציבית, שהתנאים הקבועים בה צורמים היום יותר מתמיד.

מהי הפנסיה התקציבית ומה ההבדל בינה לבין הפנסיה הצוברת? בפנסיה תקציבית הארגון משלם לעובד פנסיה מתוך התקציב שלו על סמך זכויות ברורות שנצברות לאורך שנות העבודה. מנגד, בפנסיה הצוברת אין הבטחת זכויות לחוסך, כשהכספים שיקבל לאחר הפרישה יהיו נגזרת של הכספים שהפקיד לחיסכון לאורך השנים והתשואות שכספים אלה רשמו בשוקי ההון.

המדינה הפסיקה לחפור את הבור התקציבי האדיר של הפנסיה הצוברת כבר בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, כשהעבירה את העובדים החדשים לפנסיה הצוברת וחסמה להם את אפיק ההצטרפות לפנסיה התקציבית. זה קרה הרבה אחרי שהובן שאפיקי הפנסיה שבה יש זכויות מוגדרות, כגון פנסיה תקציבית ופנסיה ותיקה, יוצרים בור תקציבי שמבטיח למי שזכאים להם הרבה יותר ממה שהמשק יכול לקיים. 

ולכן, קטמו את המסלול לאלה שיהנו ממנו ולאלה שכבר רק יממנו אותו, שהם עמיתי הפנסיה הצוברת. כלקח ממה שנלמד מהפנסיה התקציבית ומקרנות הפנסיה הוותיקות, שגם הבטיחו זכויות ללא קשר למצב שוקי ההון או התקציב, הוגדר שלא מובטחות לחוסכי הפנסיה הצוברת זכויות לפנסיה והם יקבלו רק את מה שיצברו בתנאי שוק ולא שקל יותר.

אגב, בקרנות הוותיקות כבר שינו את הנוסחה, לאחר שהמדינה הזרימה להן סיוע עתק.

ואולם, למרות חסימת ההצטרפות לפנסיה התקציבית של עובדים חדשים בשירות הציבורי, ההתחייבויות של המדינה למימון הפנסיה התקציבית (באמצעות תקציב המדינה), הלכו ונסקו לאורך השנים. לא מדובר בסכומים של מה בכך, אלא בסכומים שממש משפיעים על תקציב המדינה, ושהשפעתם תורגש עוד כמה עשורים.

עד כמה השפעתם גדולה? בסוף 2007 העריכה המדינה כי ההתחייבות הכוללת שלה בגין הפנסיה התקציבית הסתכמה בכ-391 מיליארד שקל. בסוף 2011 כבר דובר בכ-564 מיליארד שקל שגדלה עד שבסוף 2018 היא הסתכמה בסדרי גודל שקרבים ל-700 מיליארד שקל, שגדלים למרות שאין עובדים חדשים שמצטרפים למעגל הזכאים לפנסיה תקציבית כבר כמעט שני עשורים. יש המעריכים שההתחייבות האקטוארית במסגרת הפנסיה התקציבית עשוי להיות גדול בשנים הבאות בשיעור ניכר נוסף.

ברור שהמשבר הנוכחי יעלה עשרות רבות של מיליארדי שקלים ועל כן זה זמן טוב לשנות את הפנסיה התקציבית. להגדיל עוד את ההשתתפות של העובדים או להקטין את זכויותיהם - דבר שנעשה במידה מועטה בעבר ושהצורך בו ידוע זה זמן ועולה מעת לעת על סדר היום הציבורי. זה יהיה דבר כואב אבל בפועל זה כבר קורה עם כל מי שחוסך בפנסיה צוברת - רק ששם המנגנון קבוע ורציף ולכן לא מעורר סערה.

כולם צריכים לשאת בנטל נשיאת נזקי הקורונה על כתפיהם, וזה כולל גם את ציבור הזכאים לפנסיה תקציבית.

עוד כתבות

שר המשפטים יריב לוין וח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים דווקא כן מגביר ודאות

תיקון חוק החוזים אינו מושלם, אך הביקורת עליו מתעלמת מהתמונה המלאה ● הוא אומנם לא מבטל את שיקול-הדעת של השופטים, אך עושה סדר בריבוי הגישות שלהם לפרשנות, מגביל עמימות ומאפשר לצדדים לדעת מראש כיצד חוזיהם ייבחנו

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הנתונים שמצפים להם בישראל ובארה"ב, ומה צפוי מחר במניות הדואליות?

שבוע המסחר החדש שנפתח מחר יושפע מהמתיחות הגיאו-פוליטית ברחבי העולם, מונצואלה ועד איראן ● המניות הביטחוניות בלטו בעליות בשבוע החלף, והמדד קפץ במעל 11% בת"א ● מדדי המחירים לצרכן יעמדו במוקד בישראל ובארה"ב ● אלביט ונובה צפויות לחזור עם פערי ארביטראז' חיוביים, ומה יקרה לטבע? ● וגם: המדדים המובילים בוול סטריט • כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר 

הטכנולוגיה שתשנה את חייכם ב-2026 / צילום: AP

הטכנולוגיה שתשנה את חייכם ב-2026

בדרך אליכם: אייפונים מתקפלים, רובוטים ביתיים, טכנולוגיה לקריאת מחשבות ומכוניות־על חשמליות, לצד אתגרים שמציבה הבינה המלאכותית בתחומי הבריאות והסייבר

גלעד שיינר / צילום: שלומי יוסף

"בשוק כבר מבינים שהמשקל של אנבידיה טמון בקישוריות - שנולדת בישראל"

הוא חולש על הסגמנט הצומח ביותר בחברה, מנהל את הקשר מול מאסק ואלטמן ומוביל את "החפיר" ששומר על ענקית השבבים בצמרת ● גלעד שיינר, סגן נשיא בכיר באנבידיה, מסביר לגלובס איך הפכה ישראל ללב המערכת של הואנג ● וגם: כך נסגר המעגל עם העובד שחזר מהשבי, אבינתן אור: "הבטחנו לו שהכיסא שלו במשרד שמור" ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד 

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ: "איראן רוצה חירות, ארה"ב ערוכה ומוכנה לעזור"

גורמים בממשל טראמפ ערכו דיון ראשוני בנוגע לאפשרות של תקיפה באיראן ● ח'אמנאי הורה על העלאת הכוננות באיראן ● רופא בטהרן אמר לטיים כי בשישה בתי חולים בעיר נרשמו לפחות 217 מפגינים הרוגים ● רזא פהלווי יורש העצר הגולה של איראן: "אני מתכוון לחזור למולדת כאשר המהפכה תנצח" ● ניתוק האינטרנט באיראן נמשך כבר 48 שעות ● דיווח: בישראל ובחמאס נערכים לאפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה ● ראש עיריית ניו יורק ממדאני גינה קריאות בעד חמאס בהפגנה נגד ישראל בעיר ● שר החוץ של איראן עראקצ'י נפגש אתמול בלבנון עם מזכ"ל חיזבאללה נעים קאסם ● עדכונים שוטפים

גבי ויסמן, יורם זלינגר, אורן הולצמן / צילום: נובה, ולנס סמיקונדקטור, יח''צ

חברת השבבים הישראלית שזינקה בכ-60% ביום אחד בוול סטריט

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● חברת השבבים הישראלית ולנס קפצה בכ-60% ביום שישי, ייתכן שבעקבות ציוץ שהצביע על פרסום שגוי לגביה באחד האתרים הכלכליים ● נובה עלתה לשיא כל הזמנים ● ואודיטי טק ירדה לשפל של מעל שנה, אך האנליסטים חיוביים לגביה

חפשו את הנציג האנושי / צילום: AI

החברה הזאת פיטרה 700 עובדים והחליפה אותם בבוטים. ואז החזירה את כולם

חברות רבות עוברות לאייש מוקדי שירות בבוטים, מחליפות את הנציגים האנושיים וגם גורמות ללקוחות ללא מעט תסכול ● יש מי שהחזירו את הגלגל לאחור ואת הנציגים האנושיים, ואחרים דווקא מתהדרים באחוזי פניות גבוהים שנסגרים בדיגיטל ● האם זו הצלחה או שרבים מהלקוחות נותרים חסרי מענה? ● גלובס יצא לבדוק לאן הולכת המהפכה, מה אנחנו מרוויחים ממנה ואם עוד אפשר לסגת לאחור

הפגנת תמיכה במחאה האיראנית במדריד / צילום: Reuters

המעורבות של מאסק והגיבוי הטורקי המפתיע: הגורמים שעשויים להכריע לאן תלך המחאה באיראן

עם 52% אינפלציה, יותר מ-2,000 נרצחים וניתוק מוחלט של התקשורת, משטר האייתוללות נלחם על חייו ● בזמן שטראמפ מאיים לתקוף ומאסק מסייע בהפצת התמונות בעולם, אנקרה מתייצבת במפתיע לצד חמינאי ● האם הפעם זה ייגמר אחרת מגל המחאה הקודם?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה מגלה: בכמה קפץ מחזור המסחר ביום שישי האחרון לעומת ימי ראשון

פעילות המשקיעים הזרים היוותה כרבע ממחזור המסחר שעמד על 1.9 מיליארד שקל – כ-26% מעל המחזור הממוצע בימי ראשון אשתקד ● מחזור המסחר היומי הממוצע בשבוע החולף טיפס ל-4.7 מיליארד שקל

קוטג' עם 7 חדרים בקריית גת

תושב חוץ קנה בית בקריית גת במחיר גבוה במיוחד

קוטג' בעל 7 חדרים בשכונת כרמי גת בקריית גת נרכש תמורת 5.18 מיליון שקל ● זוהי העסקה השנייה בגובהה בעיר, ולגלובס נודע כי הרוכש הוא תושב חוץ מארה"ב ● "יש ביקושים לצמודי קרקע בקריית גת, אבל בני המקום לא משלמים מחירים בסדרי גודל כאלה"

יוגב שרביט / צילום: ארקדי ריסקין

כך תשפיע הדמוגרפיה על אזורי הביקוש של ישראל

ב־25 השנים הבאות אוכלוסיית ישראל צפויה לעבור שינוי משמעותי - מה שישפיע על אזורי הביקוש ועל אופי בנייה ● יוגב שרביט, כלכלן מבילד אסטרטגיה אורבנית, מסביר מהן המגמות הדמוגרפיות שצריכות לעניין את המשקיעים

''חץ מוילן''. קיבל הכרה ציבורית / צילום: Shutterstock

הגאון שבאמצעות המצאה אחת פשוטה חסך לנו מבוכה בתחנת הדלק

ביום גשום בדטרויט מהנדס של פורד עשה טעות, נספג כולו במים - ואז עלה במוחו רעיון ● נדרשו עשרות שנים עד שקיבל קרדיט על החץ שהפך למושא קנאתה של תעשיית הרכב

עמי לוטבק / צילום: עומר הכהן

מול יקב בנימינה: מייסד WIZ השלים רכישת מגרשים ב־28 מיליון שקל, כולל ההשבחה

לגלובס נודע כי בעסקה המרכזית, שבה רכש עמי לוטבק מחצית ממגרש שפוצל ואושרה בו תוכנית ל־4 קוטג'ים, התחייב הרוכש לשלם גם את היטל ההשבחה שחל על המוכר ● בסך הכול רכשו לוטבק ואשתו רות שני מגרשים צמודים שעליהם שלושה בתים, במסגרת שלוש עסקאות שנמשכו יותר משנתיים

הבנקאי האפל שהלבין הון לצפון קוריאה / צילום: ap, Vladimir Smirnov ,Gavriil Grigorov

כיצד סייע לכאורה בנקאי חמקמק לזרימת הכסף הלא חוקי אל צפון קוריאה

ה- FBI מציע פרס של 7 מיליון דולר עבור תפיסתו של סים היון סופ. עבודתו, על פי גורמים אמריקאים, חיונית למשטרו של קים ג'ונג און

''יאפא''. התנגשות / צילום: רם שוויקי, באדיבות כאן 11, מובי פלוס הפקות

עוד אירוע ירי ביפו: "יאפא" של כאן 11 מציפה את המתיחות שקיימת בעיר

הדרמה החדשה שעלתה לתאגיד מציעה הצצה לחיים המשותפים ביפו דרך מערכת יחסים בין ערבי ליהודיה ● היחסים המורכבים נבחנים לאור המתיחות הכללית שקיימת בעיר

עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock

מה קורה בגוף בזמן השינה - ואיך זה מאפשר לנבא 130 מחלות

OpenAI תשיק גרסה ייעודית של ChatGPT למענה על שאלות רפואיות. המחיר: ויתור על הפרטיות ● חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד מראים שלילה אחד של שינה יכול לנבא עשרות מחלות ברמות דיוק של 80% ומעלה ● באייר מקימה בישראל מעבדה שתדמה מתקפות סייבר על מפעלי תרופות, וחברות ישראליות מציגות פריצות דרך – מטיפול ואבחון סרטן ועד "אינקובטור חיבוק" לפגים ● השבוע בביומד

סמי סגול, בעל השליטה לשעבר בכתר / צילום: יח''צ

ההכנסה הפסיבית של התעשיין הוותיק: מאחורי האקזיט הנדל"ני של סמי סגול

כמו משפחת ורטהיימר לפניו, גם סגול שמר בידיו נכסי נדל"ן פרטיים, המושכרים לפעילות התעשייתית שמכר שנים קודם לכן ● כעת הוא מוכר אותם ביותר מחצי מיליארד שקל לוילאר

החזיתות של אנבידיה / צילום: Shutterstock

סדקים בחומה: כך מנסות גוגל ומטא לשחרר את עולם ה־AI מהתלות באנבידיה

הדומיננטיות של אנבידיה נשענת על שילוב עוצמתי בין חומרה מתקדמת למערכת הפעלה שהפכה לסטנדרט בתעשייה ● כעת, שתי ענקיות טכנולוגיה משלבות כוחות כדי ליצור חלופת תוכנה שתשחרר את המפתחים מהתלות היקרה ● האם הן יצליחו לשנות את יחסי הכוחות בשוק? ● החזיתות של אנבידיה, פרויקט מיוחד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

אברך תבע מזונות מאשתו בגלל משכורת נמוכה. מה קבע ביהמ"ש?

אברך טען כי הוא מרוויח 1,100 שקל בחודש, ולכן אשתו צריכה לשלם לו מזונות - ביהמ"ש העריך את הכנסתו ב־50 אלף שקל ● חברת תיווך הציגה נכס לרוכשת, והיא פנתה לבסוף למתווכת אחרת בקשר לאותה הדירה. מי זכאי לדמי התיווך? ● ובג"ץ החמיר את התנאים להוכחת זכאות לקרקע לבנייה ביישוב מגורים ● 3 פסקי דין בשבוע

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

חד קרן חדש בסייבר: טורק מגייסת לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר

חברת הסייבר מתל אביב מגייסת 140 מיליון דולר לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר בהובלת קרן ההון סיכון האמריקאית מרלין ונצ'רס