גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר עוצמתיות, אך תחת מתקפה רגולטורית. איך ייצאו ממנו?

המניות של חברות הענק אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל ופייסבוק נחתכו בחדות בשבועות האחרונים ● למרות השונות במודלים של ההכנסות ישנם קווי דמיון שעשויים לסייע לחברות במשבר ● בטווח הארוך כבר עולות שאלות יותר קשות על עתידן

חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים   / צילום: רויטרס
חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים / צילום: רויטרס

הימים הנוכחיים מדגישים את חשיבותן של חברות האינטרנט, ובהן גם של ענקיות הטכנולוגיה - הזמן הממושך בבתים מחייב את האנשים להשתמש יותר במחשבים ובסמארטפונים, לגלוש ברשתות חברתיות, להזמין קניות אונליין וגם להשתמש בתוכנות לשיחות וידיאו. כל אחד מהשירותים האלו מסופק על ידי אחת הענקיות או יותר. זה לא מנע מהשווי שלהן להיחתך בתוך חודש וחצי בשיעורים של בין 9% (אמזון) ל-25% (גוגל). הירידות הן כמובן במקביל לירידות חדות בכל המדדים.

אולם השאלה היא לא מה מצבן של הענקיות עכשיו, אלא איך המשבר משפיע עליהן - לפחות ממה שניתן להבין כעת.

הכנסות - הפגיעה משתנה לפי תחום ההתמחות

מלבד גוגל ופייסבוק, שמתחרות זו בזו על עוגת הפרסום אונליין, ענקיות הטכנולוגיה די נבדלות אחת מהשנייה בשווקים אליהם הן פונות. לכן גם כל אחת מהן מושפעת מהמשבר בצורה שונה. פייסבוק וגוגל נפגעות מירידה בתקציבי הפרסום בכל העולם, ולא נראה כי הגידול במספר הגולשים יפצה על כך.

אפל, ששרשרת האספקה שלה סובלת מתלות בסין, תדחה על פי דיווחים את השקת אייפון 12 בכמה חודשים. מנגד, החברה עשויה ליהנות מגידול בשימוש בשירותים שלה, בהם אפל TV ואפל מיוזיק, בשל השהייה הממושכת בבתים.

מיקרוסופט עשויה להרוויח מהמשבר באופן חלקי, למשל פעילות הסייבר שלה או Teams, שמתחרה בסלאק ובזום. עם זאת, עשויה להיות האטה במכירות מכשירי החברה.

באמזון המצב הכי טוב בשלב זה מכיוון שהרבה מאוד רכישות נעשות אונליין.

באופן כללי, נראה כי המשבר הזה מאיץ תהליכי דיגיטציה, דבר שמיטיב עם כל החברות, ובטח עם אמזון, מיקרוסופט וגוגל, שמספקות שירותי ענן. עם זאת, החברות תלויות היום יותר מתמיד בלקוחות מתחומים מסורתיים, ואלו צפויים להיפגע ממשבר כלכלי. דוחות הרבעון שמסתיים השבוע ושיחות האנליסטים ישפכו אור על פעילות החברות הללו והן גם יכתיבו האם פניהן של החברות לקיצוצים, למשל.

תדמית - השקעה מסיבית במלחמה בנגיף

ענקיות הטכנולוגיה, כמו חברות רבות בשוק העסקי, התגייסו להתמודד עם הקורונה. אפל פיתחה אתר חדש ואפליקציה ביחד עם הממשל האמריקאי, שיספקו מידע על הווירוס ויעזרו לאנשים להבין אם הם בסיכון. מיקרוסופט פיתחה צ'אטבוט שעושה דברים דומים. פייסבוק וגוגל נלחמות בפייק ניוז בנוגע לקורונה, ואף הצהירו על מאבק משותף ביחד עם חברות טכנולוגיה נוספות. גוגל הודיעה על תרומה של 800 מיליון דולר במזומן ובפרסום למאבק בקורונה ופייסבוק השיקה קרן של 100 מיליון דולר לסיוע לעסקים קטנים. אמזון נתנה עדיפות למוצרים חיוניים. זאת רשימה חלקית.

כל אלו משפרים את תדמיתן של הענקיות, מספקים תזכורת גם למבקרים שלהן שהן לא רוע מוחלט, אך גם מוכיחות - שהן עוצמתיות ושהשליטה על תחומים רבים מספקת להן השפעה מאוד גדולה.

רגולציה - האם המדינות יתחזקו או ייחלשו?

הקריאות לפרק את ענקיות הטכנולוגיה גברו בשנים האחרונות. ההתעצמות של הענקיות הציפו בעיות רגולטוריות, כמו כוח מופרז, פרטיות ומיסוי של חברות גלובליות. המשבר הנוכחי מגיע בתקופה של יחסי כוח מורכבים בין המדינות לבין ענקיות הטכנולוגיה.

מצד אחד הלאומיות מתחזקת בחסות הפופוליזם, אך מצד שני למדינות יותר קשה לפקח על הענקיות - הן בגלל הצורך להתאים את הרגולציה לעידן הדיגיטלי והן מכיוון שהרגולטורים לא מצליחים להדביק את הענקיות.

על פניו, הענקיות הרוויחו מהמשבר - סביר להניח כי אף אחד לא יתעסק עם ענייניהן בזמן משבר בריאותי וכלכלי עולמי, ובטח לא יפרק אותן. אולם בטווח ה(מעט) יותר ארוך, אפשר להעריך כי הדינמיקה בין המדינה למגזר העסקי, כולל הענקיות, תשתנה. אם במשברים קודמים היה המגזר העסקי במוקד, כאן המנהיגים והממשלות נמצאים במרכז העניינים. סביר להניח שאחרי המשבר יידרש חשבון נפש רציני, לא רק על תקציבי מערכת הבריאות בכל מדינה, אלא בכלל על תפקיד המדינה והדאגה לאזרחיה (למשל בכל הקשור לתוכניות סיוע כלכלי, אך לא רק).

קשה להגיד לאן זה יילך - יכול מאוד להיות שהכיוון יהיה לחיזוק המדינה ומוסדותיה, וגם מהרגולטורים תידרש יותר אקטיביות. זה דבר שעלול לפגוע בענקיות הטכנולוגיה. יש גם אפשרות נוספת - שהמדינות, שגם ככה חלשות יחסית מול הענקיות, ייחלשו עוד יותר ומי שיתחזק יהיה המגזר העסקי. במקרה כזה יובלטו הדברים החיוביים שעושות הענקיות.

חוסן פיננסי - הקופה מלאה יותר מאי פעם

מועדון טריליון הדולר, שנוצר רק במהלך השנה החולפת, כולל היום רק את מיקרוסופט ואפל. פייסבוק ירדה מתחת לשווי של 500 מיליון דולר ומנייתה חזרה שנה אחורה. כך גם מנייתה של גוגל, בעוד שמניות אמזון, אפל ומיקרוסופט חזרו אחורה רק חודשיים, שלושה וארבעה חודשים בהתאמה.

ועדיין, ענקיות הטכנולוגיה הן מהחברות הגדולות בעולם, בניגוד למה שהיה במשבר הכלכלי ב-2008. תעשיית ההייטק כולה עוצמתית יותר, ובמקביל ענקיות הטכנולוגיה עשירות יותר. למשל, יש להן בקופת המזומנים סכום של 471 מיליארד דולר (אך גם חובות של 308 מיליארד דולר). היקף המזומנים שלהן יותר גבוה משווי מיקרוסופט ערב המשבר הכלכלי של 2008, שעמד על 347 מיליארד דולר. אז היו בקופתה "רק" 24 מיליארד דולר. כלומר, לענקיות הטכנולוגיה יש יכולת לצלוח את המשבר הנוכחי גם אם יהיו שנה-שנתיים קשות מבחינה כלכלית.

ניצול הזדמנויות - מחירי הסטארט-אפים בירידה

קופת המזומנים התפוחה של הענקיות יכולה לאפשר להן לנצל את המשבר כדי להתחזק. בזמן שהסטארט-אפים מפטרים, הן יכולות לגייס את הטאלנטים. זה כבר קורה. אולם הדינמיקה הזאת יכולה להשתנות בחדות אחרי פרסום הדוחות והשקה של תוכניות פיטורים.

אפשרות שנייה של הענקיות היא ניצול המשבר כדי לקנות סטארט-אפים בזול, אך למרות המזומנים הרבים, לא בטוח שהן ימהרו להשתמש בקופות המזומנים שלהן. הן בתקופה שבה שווי הפעילות שלהן יורד (שווי השוק בניכוי מזומן בקופה וחוב). סביר להניח כי הן ישתמשו בכסף כדי לבצע רכישה עצמית של מניות או לחלק דיווידנד, או לכל הפחות לא יפגעו בקופת המזומנים כדי לבצע השקעות שאולי יניבו בעתיד פירות.

לא רק זאת, אם הענקיות יצאו במסע קניות הן יעוררו שוב ביקורת על האופן שבו הן מתחזקות באמצעות רכישות של סטארט-אפים קטנים.

עוד כתבות

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

3 שנים אחרי שנרכשה בחצי מיליארד דולר: המדינה שהשלימה את פריסת מערכת ההגנה של תע"א

מערכת ההגנה המתקדמת שנרכשה ב־2022 בתמורה לכחצי מיליארד דולר נפרסה בבסיס "סידי יחיא", ותתמודד עם איומים בטווח של עד 150 ק"מ ● במקביל, שיתוף הפעולה עם התעשייה הביטחונית הישראלית מתרחב על רקע זינוק של כ־30% בתקציב הביטחון המרוקאי בתוך שנתיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אינטל זינקה ב-7%, מובילאיי נפלה ב-6%

קצב האינפלציה בארה"ב עמד על 2.7%, כצפוי, אך מדד הליבה נמוך מהצפוי ● עונת הדוחות: ירידה ברווח הנקי של ג'יי.פי מורגן בגלל עסקת אפל, דלתא איר ליינס עקפה את הצפי, צופה שנה חזקה ● נעילה מעורבת באירופה ● מחירי הנפט עלו על רקע הסיכון הגיאו פוליטי, טראמפ ביטל את כל הפגישות שלו והכריז: "עזרה בדרך"

רונאל פישר / צילום: רפי קוץ

הפרשה הגיעה לסיום אחרי עשור: ביהמ"ש גזר 9 חודשי עבודות שירות על רונאל פישר

עשור לאחר שהתפוצצה - סדרת הפרשות שחשפה רשת של קשרים אסורים בין המשטרה לשוק הפרטי הגיעה להכרעה ● הפרקליטות דרשה 18 חודשי מאסר בגין עבירות שוחד ושיבוש, ואילו ההגנה ביקשה להסתפק בעבודות שירות בשל "מחדלי חקירה חמורים" ● ביהמ"ש קבע כי לאור הפעולות הפסולות והכשלים של מח"ש, עומדת לפישר "הגנה מן הצדק" המצדיקה לחרוג לקולא ממתחם הענישה ההולם

מנכ''ל אורמת טכנולוגיות, דורון בלשר / צילום: ניר סלקמן

מנוע צמיחה חדש לאורמת: חשמל לחוות שרתים במאות מיליוני דולרים

החברה חתמה על חוזה למכירת חשמל ל-20 שנה עם Switch מתחום הדאטה סנטרים, המוערך ב-200 מיליון דולר ● המנכ"ל: שוק הדאטה סנטרים שמוקמים הוא עצום והעלייה בביקוש לחשמל בארה"ב מאוד גבוהה

שרגא ברוש עם עורכת דינו איריס ניב-סבאג בבית המשפט, היום / צילום: מאור גולן

אחרי הפחתת העונש בערעור: שרגא ברוש ייכנס לשנה לכלא

ערעורו של נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר התקבל חלקית: ירצה 12 חודשי מאסר, במקום 14 החודשים שנגזרו עליו בגין הרשעתו בעבירות מס ומרמה ● בתוך כך המחוזי דחה את ערעור המדינה, שביקשה להחמיר בעונשו של ברוש ולגזור עליו 24 עד 40 חודשי מאסר

שיא משכנתאות בדצמבר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

יותר מ־11 מיליארד שקל: משכנתאות דצמבר שוב בשיא – ואליהן מצטרפות גם ההלוואות לכל מטרה

היקף המשכנתאות החדשות בחודש האחרון לשנת 2025 הוא הגבוה ביותר בשנה החולפת • ההלוואות לכל מטרה הסתכמו ב־791 מיליון שקל בדצמבר – הנתון הגבוה אי פעם • הלוואות הבולט והבלון גם הן ברף גבוה

פרויקט טורבינות רוח של אפקון / צילום: אתר החברה

לאחר פיצוץ שיחות המיזוג: אפקון אנרגיה בדרך להנפקה עצמאית בשנה הקרובה לפי שווי של 240 מיליון שקל לפחות

לגלובס נודע, כי משפחת שמלצר מתכננת כי אפקון אנרגיה תצא השנה לדרך עצמאית באמצעות הנפקה בבורסה, וזאת לאחר שעסקת סאנפלאואר לא צלחה ● השווי שאותו ינסו להשיג בחברה יעמוד על לפחות 240 מיליון שקל

ארה''ב הפכה את פרמידת המזון / איור: Shutterstock

ארה"ב הפכה את פרמידת המזון: בשר בראש, דגנים בתחתית. ומה קורה בישראל?

שר הבריאות האמריקאי הפך את הפירמידה, שמכילה המלצות תזונה לצרכן ● בתפריט: הרבה יותר חלבון ומעט דגנים ● מומחים עימם שוחחנו מברכים על הגבלת מזון מעובד, אך מלינים על דחיקת קטניות ודגנים מלאים ● וגם: המודל שאותו אימץ משרד הבריאות הישראלי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

ההכנסות ממסים עלו, הגירעון הפתיע לטובה והנתון שמדאיג את האוצר

דוח ביצוע התקציב ל–2025 הציג גירעון נמוך מהתחזית - 4.7% ● בין הסיבות להפתעה: ההכנסות ממסים הסתכמו השנה בכ־520 מיליארד שקל, מעל הצפי המוקדם ● מנגד, יחס החוב-תוצר עדיין אינו חוזר למתווה ירידה

שלי שמיר-קינן / צילום: איל יצהר

מנכ"לית משרד הפרסום באומן-בר-ריבנאי עוזבת "לפרק הבא"

שלי שמיר-קינן, מנכ"לית משרד הפרסום מבית פובליסיס, עוזבת אחרי 4.5 שנים ● היא תוחלף ע"י שני שאול-ואנגוש, שכעת תהיה אחראית על משרדים - באומן-בר-ריבנאי וליאו ברנט

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס ועמית גל, הממונה על שוק ההון / איור: גיל ג'יבלי

דרישה להזרמת מיליונים לסלייס מעוררת מחלוקת על אחריות בעל השליטה לקריסה

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס, עתר לביהמ"ש נגד דרישת הממונה על שוק ההון כי יזרים 71 מיליון שקל לכיסוי הגירעון בחברת הגמל שבמרכז פרשת ההונאה ● גולדברג טוען כי מנסים לגלגל אליו חובות עתק, בעוד שהרגולטור מזהיר מפני מתן חסינות למי שהכשל אירע במשמרת שלו

ג'רום פאוול, יו''ר הפד / צילום: ap, Jacquelyn Martin

ראשי הבנקים המרכזיים בעולם: "עומדים בסולידריות מלאה עם ג'רום פאוול"

11 נגידי בנקים מרכזיים פרסמו הצהרה תמיכה ביו"ר הפד האמריקאי בעקבות איום של ממשל טראמפ להעמיד לדין ● הנגידים הדגישו כי עצמאות הבנקים המרכזיים חיונית לשמירה על יציבות המחירים והשווקים הפיננסיים

חותמים על העסקה. מימין: ארי קלמן, מנכ''ל מנורה, רוני נתנזון, מייסד מנורה ERN, וערן גריפל, יו''ר מנורה מבטחים / צילום: עידן שיסטר

עם 460 מיליון שקל בכיס: רוני נתנזון נפרד מהחברה שהקים לפני 25 שנה

מנורה חתמה על הסכם לרכישת יתרת המניות בחברת האשראי החוץ־בנקאי ERN תמורת 230 מיליון שקל ● רוני נתנזון, היו"ר והמייסד, משלים אקזיט מוצלח

רה''מ בנימין נתניהו והשר איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ראשי הקואליציה חתמו: לא לציית לפסיקת בג"ץ

לקראת משבר חוקתי היסטורי: ראשי הקואליציה חתמו על הצהרה חריגה, שבה קראו שלא לכבד את פסיקת בג"ץ אם יחליט להדיח את איתמר בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי ● ראשי הקואליציה כינו את בהרב-מיארה "היועמ"שית המודחת", והודיעו: "לא ניתן יד לכפות הדחת שר, רק העם יבחר את השלטון"

הנהלת Vast Data / צילום: Vast Data

לפי שווי דמיוני: סבב הגיוס של ואסט דאטה מתל אביב יוצא לדרך

לגלובס נודע כי החברה המעסיקה כ־500 עובדים בישראל נמצאת בישורת האחרונה לקראת גיוס הון ● מדובר על היקף של מיליארד דולר, לפי שווי של כ־25 מיליארד דולר ● בנוסף, ימכרו העובדים והמייסדים מניות במאות מיליוני דולרים בסבב סקנדרי

לווינים של גילת רשתות לוויין / צילום: גילת

נהנית מסנטימנט חיובי: מה מקפיץ את מניית גילת לוויינים

חברת ציוד תקשורת הלוויינים השלימה זינוק של כ-170% בשנה האחרונה, ונסחרת כבר בשווי של מעל 1.2 מיליארד דולר ● המומנטום החיובי במניה מגיע על רקע הזמנות גדולות שגילת דיווחה עליהן בחודשים האחרונים

פאנלים סולאריים / צילום: Shutterstock, abriendomundo

"כל התחום חיכה לזה": הכללים החדשים לפרויקטים סולאריים בשדות חקלאיים

אחרי שנים של אי־ודאות ועיכובים רגולטוריים, התוכנית החדשה של מנהל התכנון ומשרד האנרגיה צפויה להאיץ הקמת שדות סולאריים על קרקע חקלאית, לקצר הליכים תכנוניים ולפתוח את התחום גם למחוזות תל אביב והמרכז

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

"להתעלם מהסקטור הזה זה מסוכן": המניות האלה הפכו למנוע של ת"א

עם רוח גבית מהסלמה באיראן וחוזים חדשים, מדד ת"א ביטחוניות עבר מירידות לעליות חדות בתוך שבועות בודדים ● כך, מניות כמו אלביט ונקסט ויז'ן הוסיפו לשווי שלהן מיליארדים, ומשקל הסקטור בתל אביב עקף את הנדל"ן ● אבל האם העליות כאן כדי להישאר?

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

לראשונה בישראל: בנק לאומי גייס אג״ח ייחודי ממשקיעים זרים

הבנק השלים היום גיוס אגרות חוב מגובות משכנתאות ממשקיעים אירופאים בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל ● הגיוס בוצע על רקע המשך מגמת הצמיחה של הבנק ולצורך גיוון מקורות המימון שלו, ומצטרף למגמת גיוסי אג"ח בחו"ל של הבנקים

חנן שמש ואבי כץ, מייסדי קרן הגשמה ומנהליה / צילום: תמר מצפי ואילן בשור

מתי חייבים לשתף במידע? הפסיקה החדשה בפרשת קרן הגשמה

השופטת סיגל יעקבי, שדנה בכללים של שותפויות מוגבלות ציבוריות, ובראשן קרן הגשמה, התמקדה בשאלה עקרונית: מהי מידת האחריות של הנאמן והמפקח