גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר עוצמתיות, אך תחת מתקפה רגולטורית. איך ייצאו ממנו?

המניות של חברות הענק אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל ופייסבוק נחתכו בחדות בשבועות האחרונים ● למרות השונות במודלים של ההכנסות ישנם קווי דמיון שעשויים לסייע לחברות במשבר ● בטווח הארוך כבר עולות שאלות יותר קשות על עתידן

חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים   / צילום: רויטרס
חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים / צילום: רויטרס

הימים הנוכחיים מדגישים את חשיבותן של חברות האינטרנט, ובהן גם של ענקיות הטכנולוגיה - הזמן הממושך בבתים מחייב את האנשים להשתמש יותר במחשבים ובסמארטפונים, לגלוש ברשתות חברתיות, להזמין קניות אונליין וגם להשתמש בתוכנות לשיחות וידיאו. כל אחד מהשירותים האלו מסופק על ידי אחת הענקיות או יותר. זה לא מנע מהשווי שלהן להיחתך בתוך חודש וחצי בשיעורים של בין 9% (אמזון) ל-25% (גוגל). הירידות הן כמובן במקביל לירידות חדות בכל המדדים.

אולם השאלה היא לא מה מצבן של הענקיות עכשיו, אלא איך המשבר משפיע עליהן - לפחות ממה שניתן להבין כעת.

הכנסות - הפגיעה משתנה לפי תחום ההתמחות

מלבד גוגל ופייסבוק, שמתחרות זו בזו על עוגת הפרסום אונליין, ענקיות הטכנולוגיה די נבדלות אחת מהשנייה בשווקים אליהם הן פונות. לכן גם כל אחת מהן מושפעת מהמשבר בצורה שונה. פייסבוק וגוגל נפגעות מירידה בתקציבי הפרסום בכל העולם, ולא נראה כי הגידול במספר הגולשים יפצה על כך.

אפל, ששרשרת האספקה שלה סובלת מתלות בסין, תדחה על פי דיווחים את השקת אייפון 12 בכמה חודשים. מנגד, החברה עשויה ליהנות מגידול בשימוש בשירותים שלה, בהם אפל TV ואפל מיוזיק, בשל השהייה הממושכת בבתים.

מיקרוסופט עשויה להרוויח מהמשבר באופן חלקי, למשל פעילות הסייבר שלה או Teams, שמתחרה בסלאק ובזום. עם זאת, עשויה להיות האטה במכירות מכשירי החברה.

באמזון המצב הכי טוב בשלב זה מכיוון שהרבה מאוד רכישות נעשות אונליין.

באופן כללי, נראה כי המשבר הזה מאיץ תהליכי דיגיטציה, דבר שמיטיב עם כל החברות, ובטח עם אמזון, מיקרוסופט וגוגל, שמספקות שירותי ענן. עם זאת, החברות תלויות היום יותר מתמיד בלקוחות מתחומים מסורתיים, ואלו צפויים להיפגע ממשבר כלכלי. דוחות הרבעון שמסתיים השבוע ושיחות האנליסטים ישפכו אור על פעילות החברות הללו והן גם יכתיבו האם פניהן של החברות לקיצוצים, למשל.

תדמית - השקעה מסיבית במלחמה בנגיף

ענקיות הטכנולוגיה, כמו חברות רבות בשוק העסקי, התגייסו להתמודד עם הקורונה. אפל פיתחה אתר חדש ואפליקציה ביחד עם הממשל האמריקאי, שיספקו מידע על הווירוס ויעזרו לאנשים להבין אם הם בסיכון. מיקרוסופט פיתחה צ'אטבוט שעושה דברים דומים. פייסבוק וגוגל נלחמות בפייק ניוז בנוגע לקורונה, ואף הצהירו על מאבק משותף ביחד עם חברות טכנולוגיה נוספות. גוגל הודיעה על תרומה של 800 מיליון דולר במזומן ובפרסום למאבק בקורונה ופייסבוק השיקה קרן של 100 מיליון דולר לסיוע לעסקים קטנים. אמזון נתנה עדיפות למוצרים חיוניים. זאת רשימה חלקית.

כל אלו משפרים את תדמיתן של הענקיות, מספקים תזכורת גם למבקרים שלהן שהן לא רוע מוחלט, אך גם מוכיחות - שהן עוצמתיות ושהשליטה על תחומים רבים מספקת להן השפעה מאוד גדולה.

רגולציה - האם המדינות יתחזקו או ייחלשו?

הקריאות לפרק את ענקיות הטכנולוגיה גברו בשנים האחרונות. ההתעצמות של הענקיות הציפו בעיות רגולטוריות, כמו כוח מופרז, פרטיות ומיסוי של חברות גלובליות. המשבר הנוכחי מגיע בתקופה של יחסי כוח מורכבים בין המדינות לבין ענקיות הטכנולוגיה.

מצד אחד הלאומיות מתחזקת בחסות הפופוליזם, אך מצד שני למדינות יותר קשה לפקח על הענקיות - הן בגלל הצורך להתאים את הרגולציה לעידן הדיגיטלי והן מכיוון שהרגולטורים לא מצליחים להדביק את הענקיות.

על פניו, הענקיות הרוויחו מהמשבר - סביר להניח כי אף אחד לא יתעסק עם ענייניהן בזמן משבר בריאותי וכלכלי עולמי, ובטח לא יפרק אותן. אולם בטווח ה(מעט) יותר ארוך, אפשר להעריך כי הדינמיקה בין המדינה למגזר העסקי, כולל הענקיות, תשתנה. אם במשברים קודמים היה המגזר העסקי במוקד, כאן המנהיגים והממשלות נמצאים במרכז העניינים. סביר להניח שאחרי המשבר יידרש חשבון נפש רציני, לא רק על תקציבי מערכת הבריאות בכל מדינה, אלא בכלל על תפקיד המדינה והדאגה לאזרחיה (למשל בכל הקשור לתוכניות סיוע כלכלי, אך לא רק).

קשה להגיד לאן זה יילך - יכול מאוד להיות שהכיוון יהיה לחיזוק המדינה ומוסדותיה, וגם מהרגולטורים תידרש יותר אקטיביות. זה דבר שעלול לפגוע בענקיות הטכנולוגיה. יש גם אפשרות נוספת - שהמדינות, שגם ככה חלשות יחסית מול הענקיות, ייחלשו עוד יותר ומי שיתחזק יהיה המגזר העסקי. במקרה כזה יובלטו הדברים החיוביים שעושות הענקיות.

חוסן פיננסי - הקופה מלאה יותר מאי פעם

מועדון טריליון הדולר, שנוצר רק במהלך השנה החולפת, כולל היום רק את מיקרוסופט ואפל. פייסבוק ירדה מתחת לשווי של 500 מיליון דולר ומנייתה חזרה שנה אחורה. כך גם מנייתה של גוגל, בעוד שמניות אמזון, אפל ומיקרוסופט חזרו אחורה רק חודשיים, שלושה וארבעה חודשים בהתאמה.

ועדיין, ענקיות הטכנולוגיה הן מהחברות הגדולות בעולם, בניגוד למה שהיה במשבר הכלכלי ב-2008. תעשיית ההייטק כולה עוצמתית יותר, ובמקביל ענקיות הטכנולוגיה עשירות יותר. למשל, יש להן בקופת המזומנים סכום של 471 מיליארד דולר (אך גם חובות של 308 מיליארד דולר). היקף המזומנים שלהן יותר גבוה משווי מיקרוסופט ערב המשבר הכלכלי של 2008, שעמד על 347 מיליארד דולר. אז היו בקופתה "רק" 24 מיליארד דולר. כלומר, לענקיות הטכנולוגיה יש יכולת לצלוח את המשבר הנוכחי גם אם יהיו שנה-שנתיים קשות מבחינה כלכלית.

ניצול הזדמנויות - מחירי הסטארט-אפים בירידה

קופת המזומנים התפוחה של הענקיות יכולה לאפשר להן לנצל את המשבר כדי להתחזק. בזמן שהסטארט-אפים מפטרים, הן יכולות לגייס את הטאלנטים. זה כבר קורה. אולם הדינמיקה הזאת יכולה להשתנות בחדות אחרי פרסום הדוחות והשקה של תוכניות פיטורים.

אפשרות שנייה של הענקיות היא ניצול המשבר כדי לקנות סטארט-אפים בזול, אך למרות המזומנים הרבים, לא בטוח שהן ימהרו להשתמש בקופות המזומנים שלהן. הן בתקופה שבה שווי הפעילות שלהן יורד (שווי השוק בניכוי מזומן בקופה וחוב). סביר להניח כי הן ישתמשו בכסף כדי לבצע רכישה עצמית של מניות או לחלק דיווידנד, או לכל הפחות לא יפגעו בקופת המזומנים כדי לבצע השקעות שאולי יניבו בעתיד פירות.

לא רק זאת, אם הענקיות יצאו במסע קניות הן יעוררו שוב ביקורת על האופן שבו הן מתחזקות באמצעות רכישות של סטארט-אפים קטנים.

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי

פאוול לא השיב על שאלות עיתונאים בנוגע לעתידו בבנק המרכזי ולמתקפות מצד טראמפ ● בהודעת הפד לא ניתנה הנחיה לגבי הצעדים הבאים, בשווקים מעריכים שהפד ימתין לפחות עד יוני לפני שינוי נוסף בריבית ● הנגידים סטיבן מירן וכריסטופר וולר שמונו ע"י טראמפ, הצביעו נגד ההחלטה ● “הייתה תמיכה רחבה בוועדה בהחלטה היום”, אמר פאוול, "הבנק בעמדה טובה לבחון את הנתונים מפגישה לפגישה"

אייל שוחט, מנכ''ל טופ גאם / צילום: גבריאל בהרליה

סוכריה קופצת: המהלך שסידר למשקיעים במניית טופ גאם רווח בזק של כמעט פי 2

יצרנית תוספי המזון וסוכריות הגומי ניצלה זינוק של 150% במניה בשנה האחרונה כדי לגייס 57 מיליון שקל, באמצעות מהלך יצירתי להקדמת מימוש אופציות שהוענקו למוסדיים ● בעלי מניות ותיקים בטופ גאם מכרו לאחרונה מניות בכ־400 מיליון שקל והותירו אותה ללא בעל שליטה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות לאחר החלטת הריבית; אינטל זינקה ב-11%, Wix ב-5%

הפד הותיר את הריבית בארה"ב ללא שינוי, כצפוי ● ASML, חברת השבבים ההולנדית עקפה את הציפיות ומפיחה אופטימיות במניות השבבים ● אמזון  מפטרת 16 אלף עובדים ● Wix הודיעה על רכישה עצמית של מניות בשווי 2 מיליארד דולר ● הדולר התאושש לאחר דברי שר האוצר בסנט: "מעוניינים בדולר חזק" ● מיקרוסופט, מטא וטסלה יפרסמו דוחות לאחר הנעילה

ח''כ עופר כסיף, חד''ש־תע''ל. כיכר הכנסת, ערוץ כנסת, 15.01.26 / צילום: דוברות הכנסת

מה חלקם של הסייענים בפשיעה בחברה הערבית?

מה הביא את האלימות בחברה הערבית לממדים כאלה? עופר כסיף נתן הסבר לא שגרתי, אבל מתברר שהוא ניצב על יסודות רעועים • המשרוקית של גלובס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת תקציב המדינה

ברוב של 62 חברי כנסת, אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק תקציב המדינה ל-2026 ● לקואליציה נותרו חודשיים להשלים את מהלך החקיקה, וגורל הרפורמות יוכרע כעת בוועדות הכנסת ● מוקדם יותר, קרא סמוטריץ' לנגיד להוריד בחדות את הריבית. כך הגיב בנק ישראל

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

דיון בבית המשפט העליון בעתירות שעניינן החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

בג"ץ דן בהחלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל: "למה זה כ"כ דחוף?"

השופטים רמזו לפגמים בהליך שהוביל להחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור עד 1 במרץ, כולל סביב זיקה לליכוד של חלק מחברי הוועדה הציבורית שהמליצה על המהלך ●  מנגד, השופט שטיין תהה "מה ההבדל בין סגירת התחנה לסגירת פלס"ר נח"ל"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

אור ליביס, סמנכ''ל כלכלה במשרד התחבורה ואורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: כדיה לוי

הזדמנות או תחרות לא הוגנת? בעד ונגד הקמת בסיס וויזאייר בנתב"ג

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס, דנו בשאלה האם הקמת בסיס קבוע של וויזאייר בנתב"ג תוביל לתחרות אמיתית ולהוזלת מחירים, או שמא מדובר במהלך שיפגע בחברות התעופה הישראליות ויעמיק עיוותים רגולטוריים ● בדיון התעמתו אור ליביס, סמנכ״ל כלכלה במשרד התחבורה, ומנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, על עתיד השמיים הפתוחים בישראל

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

עם מנהל בכיר מגוגל: התוכנית של היזם הוותיק להוביל את המהפכה הבאה

אסטרה לאבס, שהונפקה לפני שנתיים, כבר נסחרת במכפילים גבוהים במיוחד ● כעת היא בולעת את הסטארט–אפ הישראלי פליופס, וממנה את בכירי התעשייה המקומית להוביל את המהפכה הבאה

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

משה בן זקן, מנכ''ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל משרד התחבורה: "לוויזאייר יש תיאבון והם רוצים להביא כמה שיותר מטוסים. מאמין שייכנסו עוד חברות"

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס לתוכניות להקים בסיס וויזאייר בנתב"ג ולאפשרות לכניסת אובר לפעילות בישראל ● "אני מאמין שוויז זו רק הסנונית הראשונה וייכנסו עוד חברות. המטרה שלנו היא לראות את המחירים צונחים" ● "היוזמה להבאת אובר לארץ מתקדמת בקצב שלא היה אף פעם"

האקסטרים של השוק / צילום: Shutterstock

ההשקעה שעשויה להניב לכם תשואה של מאות אחוזים או להפסד של רוב הכסף

קרנות נאמנות ממונפות על מדדי השוק הניבו תשואות של מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, הרבה מעל המדדים עצמם ● ובכל זאת הן מנהלות "רק" 5.2 מיליארד שקל — בשל הסיכון הגבוה להפסד הכסף ● וגם: אילו דמי ניהול תשלמו בהן, ומה קרה למי שהימר עמן נגד השוק

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3% ● המניה מזנקת היום בוול סטריט

מיכל הלפרין, הממונה על התחרות לשעבר; זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים / צילום: כדיה לוי

להוזיל את מחיר הנסיעה או להגן על נהגי המוניות? בעד ונגד כניסת אובר לישראל

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס דנו בשאלה האם יש להתיר את כניסתה של אובר לישראל, או לא לאפשר זאת על מנת להגן על נהגי המוניות ● בדיון הציגו את עמדותיהם עו"ד מיכל הלפרין הממונה על התחרות לשעבר שתמכה במהלך, וזוהר גולן, יו"ר ההתאגדות נהגי במוניות בפורום העצמאיים שהתנגד לו

מנכ''ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה / צילום: ap, Elaine Thompson

מיקרוסופט עקפה את התחזיות, אז למה המשקיעים מודאגים מהתוצאות?

ענקית הטכנולוגיה עקפה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה ● עם זאת, הצמיחה מפלטפורמת הענן שלה, אז'ור, עמדה על 39% - מעל צפי האנליסטים, אך מתחת לשיעור הצמיחה שנרשם ברבעון הקודם, שעמד על 40% ● המניה יורדת במסחר המאוחר בוול סטריט

שלטי בחירות 2022 בישראל / צילום: דביר הלוי

בחירות 2026: ישראל כמקרה מבחן עולמי לניצול לרעה של AI

הבחירות בישראל עשויות להיות קו ההגנה הראשון של הדמוקרטיה בעידן הבינה המלאכותית ● אם לא יוקם מנגנון הגנה טכנולוגי, אזרחי ואופרטיבי כבר כעת, ההכרעה לא תהיה ע"י הציבור ● טור דעה