גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר עוצמתיות, אך תחת מתקפה רגולטורית. איך ייצאו ממנו?

המניות של חברות הענק אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל ופייסבוק נחתכו בחדות בשבועות האחרונים ● למרות השונות במודלים של ההכנסות ישנם קווי דמיון שעשויים לסייע לחברות במשבר ● בטווח הארוך כבר עולות שאלות יותר קשות על עתידן

חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים   / צילום: רויטרס
חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים / צילום: רויטרס

הימים הנוכחיים מדגישים את חשיבותן של חברות האינטרנט, ובהן גם של ענקיות הטכנולוגיה - הזמן הממושך בבתים מחייב את האנשים להשתמש יותר במחשבים ובסמארטפונים, לגלוש ברשתות חברתיות, להזמין קניות אונליין וגם להשתמש בתוכנות לשיחות וידיאו. כל אחד מהשירותים האלו מסופק על ידי אחת הענקיות או יותר. זה לא מנע מהשווי שלהן להיחתך בתוך חודש וחצי בשיעורים של בין 9% (אמזון) ל-25% (גוגל). הירידות הן כמובן במקביל לירידות חדות בכל המדדים.

אולם השאלה היא לא מה מצבן של הענקיות עכשיו, אלא איך המשבר משפיע עליהן - לפחות ממה שניתן להבין כעת.

הכנסות - הפגיעה משתנה לפי תחום ההתמחות

מלבד גוגל ופייסבוק, שמתחרות זו בזו על עוגת הפרסום אונליין, ענקיות הטכנולוגיה די נבדלות אחת מהשנייה בשווקים אליהם הן פונות. לכן גם כל אחת מהן מושפעת מהמשבר בצורה שונה. פייסבוק וגוגל נפגעות מירידה בתקציבי הפרסום בכל העולם, ולא נראה כי הגידול במספר הגולשים יפצה על כך.

אפל, ששרשרת האספקה שלה סובלת מתלות בסין, תדחה על פי דיווחים את השקת אייפון 12 בכמה חודשים. מנגד, החברה עשויה ליהנות מגידול בשימוש בשירותים שלה, בהם אפל TV ואפל מיוזיק, בשל השהייה הממושכת בבתים.

מיקרוסופט עשויה להרוויח מהמשבר באופן חלקי, למשל פעילות הסייבר שלה או Teams, שמתחרה בסלאק ובזום. עם זאת, עשויה להיות האטה במכירות מכשירי החברה.

באמזון המצב הכי טוב בשלב זה מכיוון שהרבה מאוד רכישות נעשות אונליין.

באופן כללי, נראה כי המשבר הזה מאיץ תהליכי דיגיטציה, דבר שמיטיב עם כל החברות, ובטח עם אמזון, מיקרוסופט וגוגל, שמספקות שירותי ענן. עם זאת, החברות תלויות היום יותר מתמיד בלקוחות מתחומים מסורתיים, ואלו צפויים להיפגע ממשבר כלכלי. דוחות הרבעון שמסתיים השבוע ושיחות האנליסטים ישפכו אור על פעילות החברות הללו והן גם יכתיבו האם פניהן של החברות לקיצוצים, למשל.

תדמית - השקעה מסיבית במלחמה בנגיף

ענקיות הטכנולוגיה, כמו חברות רבות בשוק העסקי, התגייסו להתמודד עם הקורונה. אפל פיתחה אתר חדש ואפליקציה ביחד עם הממשל האמריקאי, שיספקו מידע על הווירוס ויעזרו לאנשים להבין אם הם בסיכון. מיקרוסופט פיתחה צ'אטבוט שעושה דברים דומים. פייסבוק וגוגל נלחמות בפייק ניוז בנוגע לקורונה, ואף הצהירו על מאבק משותף ביחד עם חברות טכנולוגיה נוספות. גוגל הודיעה על תרומה של 800 מיליון דולר במזומן ובפרסום למאבק בקורונה ופייסבוק השיקה קרן של 100 מיליון דולר לסיוע לעסקים קטנים. אמזון נתנה עדיפות למוצרים חיוניים. זאת רשימה חלקית.

כל אלו משפרים את תדמיתן של הענקיות, מספקים תזכורת גם למבקרים שלהן שהן לא רוע מוחלט, אך גם מוכיחות - שהן עוצמתיות ושהשליטה על תחומים רבים מספקת להן השפעה מאוד גדולה.

רגולציה - האם המדינות יתחזקו או ייחלשו?

הקריאות לפרק את ענקיות הטכנולוגיה גברו בשנים האחרונות. ההתעצמות של הענקיות הציפו בעיות רגולטוריות, כמו כוח מופרז, פרטיות ומיסוי של חברות גלובליות. המשבר הנוכחי מגיע בתקופה של יחסי כוח מורכבים בין המדינות לבין ענקיות הטכנולוגיה.

מצד אחד הלאומיות מתחזקת בחסות הפופוליזם, אך מצד שני למדינות יותר קשה לפקח על הענקיות - הן בגלל הצורך להתאים את הרגולציה לעידן הדיגיטלי והן מכיוון שהרגולטורים לא מצליחים להדביק את הענקיות.

על פניו, הענקיות הרוויחו מהמשבר - סביר להניח כי אף אחד לא יתעסק עם ענייניהן בזמן משבר בריאותי וכלכלי עולמי, ובטח לא יפרק אותן. אולם בטווח ה(מעט) יותר ארוך, אפשר להעריך כי הדינמיקה בין המדינה למגזר העסקי, כולל הענקיות, תשתנה. אם במשברים קודמים היה המגזר העסקי במוקד, כאן המנהיגים והממשלות נמצאים במרכז העניינים. סביר להניח שאחרי המשבר יידרש חשבון נפש רציני, לא רק על תקציבי מערכת הבריאות בכל מדינה, אלא בכלל על תפקיד המדינה והדאגה לאזרחיה (למשל בכל הקשור לתוכניות סיוע כלכלי, אך לא רק).

קשה להגיד לאן זה יילך - יכול מאוד להיות שהכיוון יהיה לחיזוק המדינה ומוסדותיה, וגם מהרגולטורים תידרש יותר אקטיביות. זה דבר שעלול לפגוע בענקיות הטכנולוגיה. יש גם אפשרות נוספת - שהמדינות, שגם ככה חלשות יחסית מול הענקיות, ייחלשו עוד יותר ומי שיתחזק יהיה המגזר העסקי. במקרה כזה יובלטו הדברים החיוביים שעושות הענקיות.

חוסן פיננסי - הקופה מלאה יותר מאי פעם

מועדון טריליון הדולר, שנוצר רק במהלך השנה החולפת, כולל היום רק את מיקרוסופט ואפל. פייסבוק ירדה מתחת לשווי של 500 מיליון דולר ומנייתה חזרה שנה אחורה. כך גם מנייתה של גוגל, בעוד שמניות אמזון, אפל ומיקרוסופט חזרו אחורה רק חודשיים, שלושה וארבעה חודשים בהתאמה.

ועדיין, ענקיות הטכנולוגיה הן מהחברות הגדולות בעולם, בניגוד למה שהיה במשבר הכלכלי ב-2008. תעשיית ההייטק כולה עוצמתית יותר, ובמקביל ענקיות הטכנולוגיה עשירות יותר. למשל, יש להן בקופת המזומנים סכום של 471 מיליארד דולר (אך גם חובות של 308 מיליארד דולר). היקף המזומנים שלהן יותר גבוה משווי מיקרוסופט ערב המשבר הכלכלי של 2008, שעמד על 347 מיליארד דולר. אז היו בקופתה "רק" 24 מיליארד דולר. כלומר, לענקיות הטכנולוגיה יש יכולת לצלוח את המשבר הנוכחי גם אם יהיו שנה-שנתיים קשות מבחינה כלכלית.

ניצול הזדמנויות - מחירי הסטארט-אפים בירידה

קופת המזומנים התפוחה של הענקיות יכולה לאפשר להן לנצל את המשבר כדי להתחזק. בזמן שהסטארט-אפים מפטרים, הן יכולות לגייס את הטאלנטים. זה כבר קורה. אולם הדינמיקה הזאת יכולה להשתנות בחדות אחרי פרסום הדוחות והשקה של תוכניות פיטורים.

אפשרות שנייה של הענקיות היא ניצול המשבר כדי לקנות סטארט-אפים בזול, אך למרות המזומנים הרבים, לא בטוח שהן ימהרו להשתמש בקופות המזומנים שלהן. הן בתקופה שבה שווי הפעילות שלהן יורד (שווי השוק בניכוי מזומן בקופה וחוב). סביר להניח כי הן ישתמשו בכסף כדי לבצע רכישה עצמית של מניות או לחלק דיווידנד, או לכל הפחות לא יפגעו בקופת המזומנים כדי לבצע השקעות שאולי יניבו בעתיד פירות.

לא רק זאת, אם הענקיות יצאו במסע קניות הן יעוררו שוב ביקורת על האופן שבו הן מתחזקות באמצעות רכישות של סטארט-אפים קטנים.

עוד כתבות

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

המס על קרקעות פנויות מתקדם לאישור: מי ישלם ולמה זה עלול להיות בעייתי

מס הרכוש על קרקעות פנויות כלול בחוק ההסדרים לתקציב 2026 ● האם היזמים שקנו לאחרונה קרקעות במכרזי המדינה הגדולים יצטרכו לשלם מיליונים לרשות המסים? ● גלובס עושה סדר

לירון אייזנמן (סיליקום), יהוא עופר (אודיסייט) / צילום: ברצי גולדבלט, שלומי יוסף

הישראלית שקפצה במעל 30% בשבוע, וזו שירדה לשפל של שנתיים וחצי

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סיליקום קפצה במעל 20% בעקבות פרסום תוצאותיה הכספיות ותחזית חיובית לרבעון הראשון של 2026 ● אודיסייט טיפסה במעל 30% בשבוע, לאחר שדיווחה על שתי הזמנות פיילוט חדשות מלקוח ביטחוני גדול ● ורוניס ירדה לשפל של שנתיים וחצי, לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את המלצתם למניה

סניף יוחננוף / צילום: יח''צ

ב-17 מיליון שקל: יוחננוף רוכשת 30% מקרקע ליד בנימינה להקמת מרכז מסחרי

לגלובס נודע כי יוחננוף תשקיע את הכסף כדי להקים מרכז מסחרי שיכלול סניף של הרשת ● המרכז החדש שייפתח ב-2029 עשוי להתחרות בקניון "מול זכרון" הסמוך

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הגורמים מאחורי הצניחה של הדולר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

קרנות הנאמנות הממונפות הן השקעת אקסטרים: מי השיגה תשואה של 870% ומה קרה למי שהימר נגד השוק ● מנהל ההשקעות שמסמן מניות בארה"ב, ישראל וגרמניה ●  האינטרס של דונלד טראמפ מאחורי הדולר החלש, והמפסידים הגדולים ● וגם: המניות האירופיות שעשויות לנצוץ השנה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

רשות שוק ההון דורשת מגלובל נט גמל להחזיר 11 מיליון שקל שהושקעו בקרנות בחו"ל

בדיקת הרשות מצאה כי הכספים שהשקיעו עמיתים בקופות גמל בניהול אישי (IRA) של החברה הועברו לקרנות בחו"ל, אשר חלקן אורגנו על ידי סוכנים המעורבים בפרשת סלייס ● גלובל נט גמל: "דוחים את המסקנות, שוקלים את צעדינו המשפטיים"

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הסערה בשווקים מגיעה לת"א - מי המניות שייפלו בפתיחה?

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה שלילית ● ירידות בבורסות בעולם, מחירי המתכות היקרות ממשיכים לצנוח ● הישראלים פדו בינואר 2 מיליארד שקל ממדדי וול סטריט ורכשו קרנות מקומיות ● השקל נחלש הבוקר; מיטב: התחזקות השקל נובעת בעיקר מהחלשות הדולר ● בלומברג: ספקולנטים סינים דחפו מחירי הזהב, והיו הראשונים להפיל אותם ● אחרי זינוק של 1,500%, בבנק אוף אמריקה צופים שמניית סנדיסק לא תעצור, וממליצים גם על שלוש מענקיות הטכנולוגיה ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

עקב אכילס של חמינאי שעשוי להוביל אותו להפסד מול ארה"ב

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ההבדלים הגדולים בין טראמפ לחמינאי, איך מתמודדים צעירי עזה עם המשבר הכלכלי ברצועה, והארגונים העשירים שרוצים להשפיע על בחירות האמצע בארה"ב • כותרות העיתונים בעולם

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

פגישה ומו"מ: המסרים שהועברו מארה"ב לאיראן

ממשל טראמפ העביר לאיראן מסרים דרך כמה ערוצים כי הוא פתוח לקיום פגישה ● באיראן מכחישים את התוכניות לקיים תמרונים צבאיים של משמרות המהפכה במצרי הורמוז ● צה"ל תקף כלים הנדסיים של חיזבאללה בדרום לבנון ● חמאס מגנה את המשך התקיפות של צה"ל ברצועה וטוען כי ישראל נושאת באחריות לאי-הגעה לפתרון בסוגיית המחבלים שנצורים ברפיח ● עדכונים שוטפים

גלופה של שטרות של חמש דולר במטבעה של ארה''ב בוושינגטון הבירה / צילום: Reuters, Gary Cameron

קריסת הדולר מגלה לאמריקאים שהם לא המעצמה שעליה פינטזו

התחזיות סברו שהעשור הנוכחי יטלטל את העולם, ובינתיים הוא מקיים את המצופה ממנו ● תהיות על מצב הדולר האמריקאי מול סל המטבעות, ציפיות הריבית וגם האפשרויות שיוצרת הבינה המלאכותית - כל אלה ישפיעו עמוקות על הכלכלה בשנה הקרובה ● כתבה ראשונה בסדרה

מוחמד ספורי / איור: גיל ג'יבלי

פס הייצור של עו"ד ספורי: כך הפכו התביעות הייצוגיות למנגנון שכר טרחה

עמותת "היבה" הוקמה כדי לסייע למשפחות במצוקה, אך ביהמ"ש העליון קבע כי נעשה בה "שימוש פיקטיבי" לתביעות ייצוגיות של עו"ד מוחמד ספורי ● כעת מתנהלת נגדו קובלנה משמעתית של ועדת האתיקה ● מודל הפעולה: הגשת עשרות הליכים, הסתלקות שיטתית מוסכמת וקבלת שכר טרחה - בלי דיון מהותי ובלי פיצוי לציבור ● ספורי בתגובה: "אין שחר לטענות, זה ניסיון ניגוח"

סוכנות דירוג האשראי מודי'ס / צילום: Shutterstock, Daniel J. Macy

פיץ' צפויה להצטרף: מאחורי הודעת מודי'ס והאם העלאת הדירוג קרובה

במשרד האוצר קיימו שיחות עם פיץ' ומעריכים כי תיישר קו בשבועות הקרובים בייצוב תחזית הדירוג ● במודי'ס העלו את תחזית הצמיחה של ישראל ל-5%, אבל הדרך חזרה לדירוג שלפני המלחמה עוד ארוכה

בית זיקוק לנפט בדרום־מערב איראן / צילום: Reuters, WANA

איראן מוכרת יותר נפט, אך מרוויחה פחות כסף

מתווכים וקונים מנצלים את האפשרויות המוגבלות של המשטר למכירת נפט גולמי

בניין להב 433 בלוד / צילום: שלומי יוסף

בתום חקירה סמויה: ראש עירייה נחקר כעת בלהב 433

ראש רשות מקומית, בכירים ברשות ואנשי עסקים עוכבו לחקירה בלהב 433 בחשד לעבירות שחיתות. על פי החשד, מיליוני שקלים מכספי תרומות שקיבלה הרשות הועברו לכיסם הפרטי של ראש הרשות ומקורביו ● היום, עם המעבר לחקירה גלויה, נערכו חיפושים בבתים ובמשרדים, ועוכבו לחקירה ראש הרשות המקומית, בכירים ברשות וכן אנשי עסקים

ארקפה / צילום: עינת לברון

קפה יקר: אחרי ארומה - גם רשת ארקפה מעלה מחירים

עפ"י ארקפה, עליית המחירים המשוקללת בכלל המוצרים תעמוד על 3%, וזאת לאחר שנה שבה הרשת נמנעה מלעדכן את המחירים ● בנוסף מציינים ברשת כי מחירי משקאות הקפה העיקריים לא השתנו

מה מביא לירידות בשוק הקריפטו? / צילום: Shutterstock

111 מיליארד דולר נמחקו ביממה: מה עומד מאחורי הירידות החדות בקריפטו?

הביטקוין צנח מתחת ל-80 אלף דולר, הרמה הנמוכה שלו מאז אפריל ● גם יתר המטבעות רושמים ירידות חדות ● בין הסיבות: נזילות נמוכה ואכזבה מכך שהתחום לא מתפקד כ"מקלט בטוח" כמו בעבר

אלי מיזרוח, מנכ''ל סילבר קסטל / צילום: אלי כהן

"נבנה פה את גולדמן זאקס הבא": כך התרסקה הבטחת הקריפטו של ת"א

סילבר קסטל נכנסה לבורסה כחברת ההשקעות הראשונה בנכסים דיגיטליים, עם הבטחות גדולות ונבחרת של כוכבי שוק מאחוריה ● אלא שכעת, לאחר שמחקה 99% משוויה, היא נמכרת לבית ההשקעות אי.בי.אי, שישקיע בה 10 מיליון שקל וינסה לרתום את הפלטפורמה שפיתחה לעסקיו

נשיא סין שי ונשיא איראן פזשכיאן נפגשים בבייג'ינג / צילום: ap, Ng Han Guan

תחת עיני הבית הלבן: סין הפכה לגורם מרכזי בשימור המשטר האיראני

בעוד שמוסקבה מתמהמהת באספקה, סין מטמיעה בטהרן מערכות הגנה מתקדמות ● מנגנון משומן של "מכליות רפאים" מאפשר לסין ליהנות מנפט איראני בהנחות עתק ● אלא שמאחורי הדברים, מסתתרת תמונה מורכבת של גירעון סחר מעמיק וניצול ציני

שער הדולר מתחיל להשפיע על ענף ההייטק / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

מנוע הצמיחה בסכנה: שחיקת הדולר מרוקנת את קופות המזומנים של חברות ההייטק הישראליות

בזמן שטראמפ מצהיר כי "מצב הדולר מצוין", חברות ההייטק הישראליות מתמודדות עם שחיקה מתמשכת בהון שגייסו וזינוק בעלויות השכר השקליות ● השילוב בין היחלשות המטבע לחוסר התערבות ממשלתית מעמיד בסכנה את הכנסות המדינה ממסים, ומאלץ את התעשייה לבחון מחדש את תוכניות הצמיחה והגיוס בישראל

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר שירה עפרון / צילום: דיאן בולדווין - ראנד

זה האיש הכי חשוב בעזה שאתם לא מכירים

שיחה עם ד"ר שירה עפרון, ראש קתדרת ישראל והמזרח התיכון במכון ראנד ● על הניסיון הבינלאומי לייצב את עזה, המכשולים והסכנות שבדרך

רשת moltbook / צילום: צילום מסך

מהתפעמות לחשש ועד פרצת אבטחה: מה הסיפור של Moltbook, הרשת החברתית של הבינה המלאכותית

הרשת החברתית לבוטים עוררה סקרנות עולמית, עד שפרצת אבטחה אחת העבירה את הדיון מתודעה לניהול ואבטחה