גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר עוצמתיות, אך תחת מתקפה רגולטורית. איך ייצאו ממנו?

המניות של חברות הענק אפל, מיקרוסופט, אמזון, גוגל ופייסבוק נחתכו בחדות בשבועות האחרונים ● למרות השונות במודלים של ההכנסות ישנם קווי דמיון שעשויים לסייע לחברות במשבר ● בטווח הארוך כבר עולות שאלות יותר קשות על עתידן

חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים   / צילום: רויטרס
חנות של אפל בסין שנפתחה מחדש. החברה נפגעה במכירות המכשירים, אבל צומחת בשירותים / צילום: רויטרס

הימים הנוכחיים מדגישים את חשיבותן של חברות האינטרנט, ובהן גם של ענקיות הטכנולוגיה - הזמן הממושך בבתים מחייב את האנשים להשתמש יותר במחשבים ובסמארטפונים, לגלוש ברשתות חברתיות, להזמין קניות אונליין וגם להשתמש בתוכנות לשיחות וידיאו. כל אחד מהשירותים האלו מסופק על ידי אחת הענקיות או יותר. זה לא מנע מהשווי שלהן להיחתך בתוך חודש וחצי בשיעורים של בין 9% (אמזון) ל-25% (גוגל). הירידות הן כמובן במקביל לירידות חדות בכל המדדים.

אולם השאלה היא לא מה מצבן של הענקיות עכשיו, אלא איך המשבר משפיע עליהן - לפחות ממה שניתן להבין כעת.

הכנסות - הפגיעה משתנה לפי תחום ההתמחות

מלבד גוגל ופייסבוק, שמתחרות זו בזו על עוגת הפרסום אונליין, ענקיות הטכנולוגיה די נבדלות אחת מהשנייה בשווקים אליהם הן פונות. לכן גם כל אחת מהן מושפעת מהמשבר בצורה שונה. פייסבוק וגוגל נפגעות מירידה בתקציבי הפרסום בכל העולם, ולא נראה כי הגידול במספר הגולשים יפצה על כך.

אפל, ששרשרת האספקה שלה סובלת מתלות בסין, תדחה על פי דיווחים את השקת אייפון 12 בכמה חודשים. מנגד, החברה עשויה ליהנות מגידול בשימוש בשירותים שלה, בהם אפל TV ואפל מיוזיק, בשל השהייה הממושכת בבתים.

מיקרוסופט עשויה להרוויח מהמשבר באופן חלקי, למשל פעילות הסייבר שלה או Teams, שמתחרה בסלאק ובזום. עם זאת, עשויה להיות האטה במכירות מכשירי החברה.

באמזון המצב הכי טוב בשלב זה מכיוון שהרבה מאוד רכישות נעשות אונליין.

באופן כללי, נראה כי המשבר הזה מאיץ תהליכי דיגיטציה, דבר שמיטיב עם כל החברות, ובטח עם אמזון, מיקרוסופט וגוגל, שמספקות שירותי ענן. עם זאת, החברות תלויות היום יותר מתמיד בלקוחות מתחומים מסורתיים, ואלו צפויים להיפגע ממשבר כלכלי. דוחות הרבעון שמסתיים השבוע ושיחות האנליסטים ישפכו אור על פעילות החברות הללו והן גם יכתיבו האם פניהן של החברות לקיצוצים, למשל.

תדמית - השקעה מסיבית במלחמה בנגיף

ענקיות הטכנולוגיה, כמו חברות רבות בשוק העסקי, התגייסו להתמודד עם הקורונה. אפל פיתחה אתר חדש ואפליקציה ביחד עם הממשל האמריקאי, שיספקו מידע על הווירוס ויעזרו לאנשים להבין אם הם בסיכון. מיקרוסופט פיתחה צ'אטבוט שעושה דברים דומים. פייסבוק וגוגל נלחמות בפייק ניוז בנוגע לקורונה, ואף הצהירו על מאבק משותף ביחד עם חברות טכנולוגיה נוספות. גוגל הודיעה על תרומה של 800 מיליון דולר במזומן ובפרסום למאבק בקורונה ופייסבוק השיקה קרן של 100 מיליון דולר לסיוע לעסקים קטנים. אמזון נתנה עדיפות למוצרים חיוניים. זאת רשימה חלקית.

כל אלו משפרים את תדמיתן של הענקיות, מספקים תזכורת גם למבקרים שלהן שהן לא רוע מוחלט, אך גם מוכיחות - שהן עוצמתיות ושהשליטה על תחומים רבים מספקת להן השפעה מאוד גדולה.

רגולציה - האם המדינות יתחזקו או ייחלשו?

הקריאות לפרק את ענקיות הטכנולוגיה גברו בשנים האחרונות. ההתעצמות של הענקיות הציפו בעיות רגולטוריות, כמו כוח מופרז, פרטיות ומיסוי של חברות גלובליות. המשבר הנוכחי מגיע בתקופה של יחסי כוח מורכבים בין המדינות לבין ענקיות הטכנולוגיה.

מצד אחד הלאומיות מתחזקת בחסות הפופוליזם, אך מצד שני למדינות יותר קשה לפקח על הענקיות - הן בגלל הצורך להתאים את הרגולציה לעידן הדיגיטלי והן מכיוון שהרגולטורים לא מצליחים להדביק את הענקיות.

על פניו, הענקיות הרוויחו מהמשבר - סביר להניח כי אף אחד לא יתעסק עם ענייניהן בזמן משבר בריאותי וכלכלי עולמי, ובטח לא יפרק אותן. אולם בטווח ה(מעט) יותר ארוך, אפשר להעריך כי הדינמיקה בין המדינה למגזר העסקי, כולל הענקיות, תשתנה. אם במשברים קודמים היה המגזר העסקי במוקד, כאן המנהיגים והממשלות נמצאים במרכז העניינים. סביר להניח שאחרי המשבר יידרש חשבון נפש רציני, לא רק על תקציבי מערכת הבריאות בכל מדינה, אלא בכלל על תפקיד המדינה והדאגה לאזרחיה (למשל בכל הקשור לתוכניות סיוע כלכלי, אך לא רק).

קשה להגיד לאן זה יילך - יכול מאוד להיות שהכיוון יהיה לחיזוק המדינה ומוסדותיה, וגם מהרגולטורים תידרש יותר אקטיביות. זה דבר שעלול לפגוע בענקיות הטכנולוגיה. יש גם אפשרות נוספת - שהמדינות, שגם ככה חלשות יחסית מול הענקיות, ייחלשו עוד יותר ומי שיתחזק יהיה המגזר העסקי. במקרה כזה יובלטו הדברים החיוביים שעושות הענקיות.

חוסן פיננסי - הקופה מלאה יותר מאי פעם

מועדון טריליון הדולר, שנוצר רק במהלך השנה החולפת, כולל היום רק את מיקרוסופט ואפל. פייסבוק ירדה מתחת לשווי של 500 מיליון דולר ומנייתה חזרה שנה אחורה. כך גם מנייתה של גוגל, בעוד שמניות אמזון, אפל ומיקרוסופט חזרו אחורה רק חודשיים, שלושה וארבעה חודשים בהתאמה.

ועדיין, ענקיות הטכנולוגיה הן מהחברות הגדולות בעולם, בניגוד למה שהיה במשבר הכלכלי ב-2008. תעשיית ההייטק כולה עוצמתית יותר, ובמקביל ענקיות הטכנולוגיה עשירות יותר. למשל, יש להן בקופת המזומנים סכום של 471 מיליארד דולר (אך גם חובות של 308 מיליארד דולר). היקף המזומנים שלהן יותר גבוה משווי מיקרוסופט ערב המשבר הכלכלי של 2008, שעמד על 347 מיליארד דולר. אז היו בקופתה "רק" 24 מיליארד דולר. כלומר, לענקיות הטכנולוגיה יש יכולת לצלוח את המשבר הנוכחי גם אם יהיו שנה-שנתיים קשות מבחינה כלכלית.

ניצול הזדמנויות - מחירי הסטארט-אפים בירידה

קופת המזומנים התפוחה של הענקיות יכולה לאפשר להן לנצל את המשבר כדי להתחזק. בזמן שהסטארט-אפים מפטרים, הן יכולות לגייס את הטאלנטים. זה כבר קורה. אולם הדינמיקה הזאת יכולה להשתנות בחדות אחרי פרסום הדוחות והשקה של תוכניות פיטורים.

אפשרות שנייה של הענקיות היא ניצול המשבר כדי לקנות סטארט-אפים בזול, אך למרות המזומנים הרבים, לא בטוח שהן ימהרו להשתמש בקופות המזומנים שלהן. הן בתקופה שבה שווי הפעילות שלהן יורד (שווי השוק בניכוי מזומן בקופה וחוב). סביר להניח כי הן ישתמשו בכסף כדי לבצע רכישה עצמית של מניות או לחלק דיווידנד, או לכל הפחות לא יפגעו בקופת המזומנים כדי לבצע השקעות שאולי יניבו בעתיד פירות.

לא רק זאת, אם הענקיות יצאו במסע קניות הן יעוררו שוב ביקורת על האופן שבו הן מתחזקות באמצעות רכישות של סטארט-אפים קטנים.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; מחירי המתכות היקרות ממריאים לשיאים חדשים

ה-S&P 500 עולה בכ-0.6% ● קורוויב מזנקת בכ-7%, לאחר שאנבידיה הודיעה כי השקיעה בה 2 מיליארד דולר ● הכסף רשם את הזינוק התוך־יומי הגדול ביותר שלו מאז 2008, ואז נסוג מהשיא ● וול סטריט לקראת שבוע דרמטי: דוחות של ענקיות הטכנולוגיה והחלטת הריבית, אבל טלטלה מאיימת ממקום רחוק - יפן ● הדולר נחלש בעולם, היין היפני מתחזק במעל 1%

מימין לשמאל: יובל פרחי, נועה לוטן־יעקבי ואורי עיני / צילום: יח''צ

מאמינים בצפון: קבוצת הפרסום אדלר־חומסקי פותחת שלוחה בגליל העליון

השלוחה החדשה של קבוצת הפרסום אדלר־חומסקי תפעל במרכז היזמות Hubayta של תנועת "הביתה חוזרים לגליל", הממוקם באגמון מרקט, ותתמקד בתחומי הקריאייטיב

שולמית מיכאלי גולדברג פרופ' מדענית מיקרובילוגיה / צילום: איל יצהר

החוקרת שנבחרת לכלת פרס ישראל בתחום מדעי החיים

פרופ' שולמית מיכאלי מאוניברסיטת בר אילן, חלוצת חוקרי ה-RNA, זכתה בפרס לשנת תשפ"ו ● בראיון שקיימה בגלובס בעבר היא הסבירה איך זה יכול להיות שלאדם ולאורז יש מספר גנים די דומה, אך הם פועלים בצורה אחרת לגמרי ● זה גם מה שעומד בבסיס מחקריה

משמרות המהפכה באיראן / צילום: Vahid Salemi

בעקבות הטבח: צעד "שובר השוויון" שהאיחוד האירופי שוקל לבצע נגד איראן

עד כה, שורה של מדינות אירופיות, ביניהן ספרד, צרפת ואיטליה, התנגדו לביצוע מהלך מיידי נגד איראן ● יחד עם זאת, ממדי הטבח באזרחים מצד משטר האייתולות בשבועות האחרונים, כך נראה, שינו את התמונה

בית הזיקוק פונטה קרדון בוונצואלה. בעיגול: דלסי רודריגס, נשיאת ונצואלה הזמנית / צילום: Reuters, Jesus Vargas, ULAN

קורצת לטראמפ: ונצואלה בדרך לרפורמה דרמטית בשוק האנרגיה

ההנהגה החדשה במדינה מקפלת את מדיניות ההלאמה ומקדמת את שחרור האחיזה הממשלתית בנכסים ● בתוכנית: קיצוץ מאסיבי במיסוי וויתור על ריבונות משפטית מול ענקיות האנרגיה ● לוונצואלה עתודות הנפט הגדולות בתבל, האם עתה סוף סוף יתממש הפוטנציאל?

הטנק הפופולרי ביותר בעולם. טנק לאופרד הגרמני / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

להתנתק מהתלות בארה"ב: האם אירופה תצליח להקים תעשיית נשק עצמאית

על רקע התוקפנות הרוסית והחשש מנסיגה אמריקאית, אירופה משקיעה סכומי עתק בהקמת תעשיית נשק עצמאית, פותחת מפעלים ומכפילה ייצור ● אולם בתחומים הקריטיים ביותר, מחלל ועד הגנה אווירית, היא עדיין רחוקה מלעמוד לבד ● האם היבשת תצליח להתחמש מחדש?

פרויקט הגדנ''ע בתל אביב / אילוסטרציה: שלומי יוסף

יזמים בתחום השכירות המוסדית לא ממהרים למכור דירות

מבדיקת גלובס עולה כי יזמי נדל"ן הפועלים במסלול "דירה להשכיר" החלו לחזור לענף רק במכרזי רמ"י האחרונים, אך יידרשו שנים עד שישכירו את הדירות ● במסלול חוק עידוד השקעות הון יזמים ירד מספר הדירות להשכרה עקב שינוי החוק, אך גם נמכרות מעט דירות שהושכרו בעבר

בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, עלי חמינאי / עיבוד: AP

"הדולר עשוי לרדת לרמות של 2 שקלים": 4 תרחישים במקרה של עימות עם איראן

המתיחות בין ארה"ב לאיראן מגיעה לשיא עם השלמת פריסת הכוחות האמריקאים במזרח התיכון ● מומחים משרטטים כיצד יושפעו שוק ההון בישראל ושער הדולר־שקל ● ליאו ליידרמן, לשעבר ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל: "ייתכנו שערי חליפין הרבה יותר נמוכים ממה שראינו עד עכשיו"

רן גואילי ז''ל

בבית קברות ברצועה: מבצע רחב היקף לאיתור רן גואילי

גורמים בישראל: בלילה אחד אלפים נרצחו בידי המשטר באיראן, טבח בממדים שקשה לדמיין ● צה"ל תקף מחבלי חיזבאללה בדרום לבנון ● בתוך הקו הצהוב ובאופן מסודר: כך תומכת ישראל במיליציה של חוסאם אל-אסטל ● דריכות שיא לתקיפה אפשרית באיראן ● חטיבה 7 השלימה השמדת תוואי תת-קרקעי באורך של כ-4 ק"מ בדרום רצועת עזה ● עדכונים שוטפים

סניף של רשת מגה ספורט / צילום: יח''צ

עשרות לקוחות חשבו שהם קונים ברשת הספורט וגילו שמדובר בהונאה

עמודים מזויפים המתחזים למגה ספורט פועלים בטיקטוק ובפייסבוק ומציעים הנחות חריגות על נעלי ספורט ● הרשת פנתה למשטרה, למטא ולטיקטוק בעקבות מאות פניות מלקוחות שפרטי האשראי שלהם נמסרו והזמנותיהם לא סופקו

ישראל תחכיר 16 אלף דונם לארה''ב להקמת עיר טכנולוגית / אילוסטרציה: Shutterstock

מזכר הבנות חושף את התוכנית האמריקאית לנגב. על הפרק: הקמת כור גרעיני

ישראל וארה"ב הגיעו להבנות סביב הקמת מרכז לייצור שבבים ובינה מלאכותית בדרום הארץ, תחת ניהול אמריקאי ישיר ● על פי מסמך שהגיע לידי גלובס, ישראל תעניק לאמריקאים חוזה חכירה לקרקע ל־99 שנה, ועל השולחן עלתה גם אפשרות להקמת כור גרעיני באתר

מדיניות של חברות התעופה / צילום: Shutterstock

מחשש להסלמה עם איראן: חברות התעופה הישראליות מגמישות את תנאי הביטולים

הצעדים נועדו להעניק לנוסעים גמישות גבוהה יותר בתכנון טיסות בתקופה הקרובה, והם מצטרפים להיערכות תפעולית ושירותית של החברות נוכח אי־הוודאות הביטחונית ● אף שמדובר במהלכים דומים במהותם, היקף ההקלות ותנאיהן משתנים מחברה לחברה

קניון אם הדרך / צילום: בר - אל

קניון M הדרך עומד שוב למכירה, וזאת הסיבה

חברת אוסטרליה ישראל של האחים ניומן ושלומי עקריש העמידה למכירה את החזקותיה בקניון M הדרך ובנכס מסחרי נוסף בעפולה ● עפ"י ההערכות, המכירה נובעת מרצון לנקות את החברה לקראת מיזוג אפשרי עם אספן וכן לצורך מימון רכישת מניות השליטה בחברת הנדל"ן

מניחים אבן פינה למפעל ייצור של מיקרון בניו יורק / צילום: Reuters, USA TODAY Network

בזכות חוות השרתים: מניות שבבי הזיכרון הן הטרנד החדש בוול סטריט

הגישה לשבבי זיכרון היא צוואר הבקבוק הגדול ביותר של חוות השרתים, ומניות השחקניות המרכזיות בתחום, כמו סנדיסק, מיקרון וסיגייט, רשמו בשנה החולפת תשואות תלת־ספרתיות ואף יותר ● אנליסטים מעריכים כי הביקושים ימשיכו להיות חזקים בזמן הקרוב, וכי יש למניות עוד לאן לעלות

יוני שסטוביץ' / צילום: יוסי כהן

50 מיליון שקל בשבוע: שסטוביץ ממשיכה להגדיל את תיק המניות

בולמוס הרכישות של יבואנית מוצרי הצריכה: השקיעה בהנפקות שביצעו מגוריט ולהב אל.אר ● בשנתיים האחרונות, השקיעה שסטוביץ מעל 200 מיליון שקל בבורסה בת"א

תחנת הכוח אשכול שעתידה להיבנות / הדמיה: דליה חברות אנרגיה/יחצ

דליה קיבלה רישיון לפריסת סיב תת-ימי מאשדוד לאירופה

משרד התקשורת העניק לחברת האנרגיה אישור להקמת תחנת עגינה לכבל אופטי תת-ימי במתחם אשכול ● דליה זקוקה גם לאישור ממינהל התכנון, שמעדיף פריסת סיבים בנקודות הקיימות, טירת כרמל ותל אביב

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין / צילום: ap, Manish Swarup

דיווח: הודו תסכים להפחית מכסים על כלי רכב אירופיים

הסכם סחר מתגבש בין האיחוד האירופי להודו עשוי להוביל להפחתה חדה במכסים על יבוא סחורה אירופית, כחלק ממהלך רחב יותר לפתיחת שווקים הדדית

רשת 13. בעיגול: ניר זוהר, נשיא וויקס / צילום: שאטרסטוק, כדיה לוי

הקבוצה לרכישת רשת 13 מתרחבת: נשיא וויקס ניר זוהר במגעים להצטרפות

נשיא וויקס ניר זוהר עשוי לחבור ליוזמת מייסדי וויז לרכישת רשת 13, אליה כבר הצטרפה יזמית ההייטק מרב בהט ● הקבוצה מתכננת להשקיע כ־100 מיליון דולר בשיקום הערוץ

ירידת שער הדולר/ין על גבי מסך בטוקיו, יום ג' / צילום: Reuters, Kotaro Numata

7 טריליון דולר במוקד: שוק החוב היפני בטלטלה, ומציף חשש מגלי הדף בעולם

שוק החוב היפני חווה קפיצה יומית חריגה במיוחד בתשואות, ועל פי ההערכות הטלטלה במדינה רחוקה מסיום ● בשווקים חוששים שהתשואות הגבוהות הן "הנורמלי החדש", וכי התוצאה תהיה תנודות חזקות גם בכלכלות הגדולות האחרות - מניו יורק ועד לונדון וברלין ● אלו הסיבות

הזהב בשיא / צילום: Shutterstock

לראשונה: הזהב נסחר מעל רף של 5,000 דולר

הזינוק במחירי המתכות נמשך, והזהב והכסף שוברים שיאים חדשים ● בין הסיבות: הטלטלות הגיאו פוליטיות, חולשת הדולר ומהלכים של בנקים מרכזיים