גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האומץ לפרסם: החברות שהצליחו למנף את המשבר ועל הדרך קיבלו בונוס תדמיתי

חודש לפרוץ הקורונה לחיינו, אפשר להתחיל לבחון את המהלכים השיווקיים–פרסומיים לא רק בפריזמה של האם עושים אלא גם מה עושים ● דווקא בקטגוריות שהמצב לא פגע בהן כמו מזון ובנקאות, מפרסמים גדולים נכנסו לשיתוק והותירו את הזירה למיעוט שלא היסס ופעל בנחישות

עד לפני שבועיים נדמה היה שכתבה שעוסקת בדרך שבה נכון להתנהל שיווקית ופרסומית בתקופה כה מטלטלת כמו משבר הקורונה לא הייתה יכולה להיכתב, ומסיבה פשוטה: האינסטינקט הראשוני של חלק ניכר מהחברות בארץ היה לשים ברקס על כל מה שקשור בפרסום ושיווק, לשבת על הגדר ולהמתין. אבל מסתבר שבמדינה שבה קטסטרופות המאיימות על הכלכלה הן לא דבר יוצא דופן, יש חשיבות לניסיון המצטבר. וכך, כחודש מאז פרוץ המשבר אפשר להתחיל לבחון את המהלכים השיווקיים-פרסומיים של חברות לא רק בפריזמה של האם עושים אלא גם של מה עושים.

רוב החברות התעשתו יחסית מהר וחזרו לפרסם - לרוב באמצעות קמפיינים מתבקשים של "אתכם גם בשעות קשות", אבל רק מיעוט יישם בפועל את המנטרות שמדקלמים כבר שנים, ובמקום להסתפק בקלישאות מתבקשות פעל לייצר ערך לצרכן תוך שמירה על רלוונטיות. באופן תמוה דווקא בקטגוריות שהמצב לא פגע בהן, מפרסמים מהגדולים בארץ נכנסו לשיתוק, מותירים את הזירה למיעוט שלא היסס ופעל בנחישות. בתחום המזון שלא נפגע, דווקא תנובה, שמאז מחאת הקוטג' נחשבת לאנדרדוג במה שקשור בפרסום, הפגינה נוכחות בולטת, ובמקום שבו כל חברות המזון האחרות קפאו הסתערה על השוק.

מתוך הבנה של חשיבות המשלוחים החלו בתנובה לקדם את "תנובה עד הבית" ולהציע לצרכן חבילות מוצרים שהחברה מספקת ישירות. במקביל, בחברה הגבירו משמעותית את השימוש בנכסים הדיגיטליים והציעו פתרונות לתזונה ואורח חיים בריא לצרכנים הסגורים בבית. המהלכים של תנובה בלטו שבעתיים אל מול הדממה התקשורתית של מתחרותיה בקטגוריית המזון כמו שטראוס שבשנים האחרונות נחשבה למובילת התחום בפרסום ושיווק, אסם, החברה המרכזית, יוניליוור ואחרות. רובן, פרט לחברה המרכזית שסופגת מכה קשה בהכנסותיה בגלל השיתוק של השוק הקר, לא נפגעו מהמשבר. חלקן אפילו הרוויחו ממנו, ובכל זאת רובן בחרו לשתוק או להגיב מאוחר.

בתחום הבנקאות, בנק הפועלים העלה חדשות לבקרים מהלכים מותאמים למצב: כלים לפישוט ההליך הבנקאי עבור מבוגרים, פריסת הלוואות לעצמאים, דחיית תשלומים לפרילנסרים וכדומה. ובקמעונאות הייתה זו שופרסל עם מתקפה משולבת של פרסום ויחסי ציבור של פתרונות לצרכן. מנכ"ל הרשת איציק אברכהן כיכב באייטמים חדשותיים; הקמפיין של הרשת נגע בנקודות רלוונטיות, בעיקר בשירות המשלוחים, ואתר התוכן של החברה סיפק תוכן רלוונטי כמו מתכוני שפים לאנשים הסגורים בבית.

הזדמנות לחזור ללב הציבור

"תנובה, שופרסל ובנק הפועלים הן הסמן שכול התעשייה כרגע הולכת בעקבותיו", אומר שלא לייחוס בכיר בתעשייה, "שלושתן משתמשות במשבר הקורונה כדי לבסס את מעמדן כחברה מובילה. תנובה תרוויח מההתנהלות שלה הרבה אחרי שהמשבר ייגמר. אחרי שנים שלא הייתה שם, החברה זיהתה את הזדמנות לחזור להיות חברת המזון הלאומית. הבית הישראלי שפעם הייתה. רק עכשיו זה השלב שבו תנובה יוצאת באמת ממשבר מחאת הקוטג'. ובחברה מבינים את זה היטב ומתנהלים לאור זה לא רק בפרסום. למשל, לפני כמה ימים התגלה חולה קרונה באחת המחלקות. בתנובה ננקטו אומנם מבעוד מועד אמצעים כדי לוודא שבמקרים כאלה ההשלכות יהיו מינוריות, אבל למרות זאת הם מיד הוציאו הודעה לעובדים ולעיתונות. ברור שלא כולם בתעשייה אהבו את זה כי תנובה שמה סטנדרט שלא כולם רוצים לעמוד בו. אבל כתפיסה הם עושים כעת דברים לפי הספר - כפי שהציבור מצפה". 

על-פי בכיר אחר, מפרסמים כמו תנובה או בנק הפועלים מעזים לנצל מה שיש להם ממילא בארסנל כדי לגזור קופונים בתחום התדמית: "החברות האלה מתקשרות מוצרים אמיתיים, לא מוצרי קורונה. והפרסום של המהלכים הוא כדי לגזור קופון תדמיתי. כדי לתקשר דחיית משכנתה בנק הפועלים יכול להוציא לכל הלקוחות הרלוונטיים סמס שכמעט ולא עולה לו, ולהגיד 'אתה יכול לדחות משכנתה - הנה לינק תיכנס'. לא צריך בשביל זה קמפיין במיליון שקל. בבנקאות, המוצרים שכל הבנקים נותנים זהים וגם אם בנק משיק מוצר ייחודי תוך שעות אפשר לשכפל אותו לאחרים. ההבדל בין מה שפועלים עושה לאחרים זה ההבנה שיש לו הזדמנות פז לתקשר את כל המוצרים שלו, הוא לבד בזירה ובסוף הרווח התדמיתי הוא שלו. גם תנובה הגיבו במהירות והתאימו מוצרים ותוכן שממילא היו להם לתקופה. הרי מערך משלוחים לבתים זה לא משהו שעובדים עליו ביום אחד. לתנובה, בלי קשר לקורונה, היה פרויקט של 'תנובה עד הבית' והם פעלו כדי להרים מערך של מכירה ישירה. לכן הם לא יכלו לבקש הזדמנות טובה יותר כדי לקדם מוצר כזה".

יוסי לובטון, יו"ר קבוצת פובליסיס, אינו נבהל מהחיבור שבין עשיית פעולה שיווקית מתבקשת לקופון שהחברה מתיימרת לגזור בגזרה התדמיתית: "ליכולת למנף את העשייה לנקודות זכות בתדמית קוראים שיווק", הוא אומר, "ושיווק צריך לפעול גם בתקופות כאלה ולייצר יתרונות שיישארו הרבה אחרי המשבר כשהמתחרים או שותקים או עושים דברים לא רלוונטיים. ויש לא מעט כאלה".

לדבריו, מה שמבדל בין המהלכים שעושות חברות זה האם כשמתרחש משהו לא צפוי כמו משבר הקורונה, הארגון מתאים את עצמו בעשייה השיווקית למצב החדש. "לדוגמה, סופר-פארם נעזרת במשבר כדי לחזק את האוטוריטה של הרוקחים. צילמנו סרטונים עם רוקחים העונים על שאלות של אנשים. או בתחום האופטיקה עם אופטיקאים שעונים על שאלות כמו האם עדשות מגדילות את הסיכון. סופר-פארם מזיזה אחורה לעת הזאת את הבושם והמסקרה. זאת בדיוק עבודת שיווק. גם בנק הפועלים שהבין שלאפליקציה ביט יש ערך בשלב הזה, שאנשים לא ירצו לבוא לסניפים, דיבר עם מבוגרים ואמר 'נעזור לכם, אל תבואו לסניף'. זה נקרא להוביל ולהיות רלוונטי להתרחשות  במקום לרדת למקלט ולסגור מדפים".

להגיב בלי להיכנס להיסטריה וקיפאון

לדברי לובטון, יש עדיין מפרסמים שמפחדים. "יש כאלה שעלו עם קמפיין אבל מתקשרים מוצרים לא רלוונטיים ויש לעומתם מפרסמים שרואים את ההתאמה שלהם לסיטואציה ברמה היומיומית. סופר-פארם הודיעה השבוע שאפשר להזמין באונליין ולקבל את המוצרים לרכב. זה לא שירות שהיה קיים, הוא לא זול וצריך להיערך לו לוגיסטית, אבל הוא נותן יתרון כי אף אחד לא רוצה להיכנס לסניף. דומינו'ס פיצה שהיו ראשונים בתחום, שעלו ואמרו 'השליח לא יפגוש אתכם כי יש לנו שיטה בטוחה להעביר לכם את המשלוח'. זה ההבדל התהומי בין מחלקות שיווק שחושבות ומגיבות לבין כאלה שנכנסות להיסטריה וקיפאון".

בענף הפרסום, שם מלווים בימים האלה את ההתחבטויות של המפרסמים לגבי איך נכון לנהוג, תמימי דעים שההתנהלות איננה פונקציה של גודל המפרסם אלא של המנהל העומד בראשו: "זו פונקציה של מנהיגות", אומר לובטון, "של מנכ"ל שמבין שיש תקופת משבר שבו הציבור רוצה לשמוע מהחברה ושזאת הזדמנות לחזק את הקשר איתם באמצעות מהלכים רלוונטיים שנותנים ערך. וזה ממשיך במחלקות שיווק יצירתיות עם עומק. כי חלק מהמהלכים כוללים גם סיכון. אפשר להגיד כמעט על כל דבר 'זה לא הזמן' או 'לא התקופה' - יש אלף תירוצים שאני שומע כל יום. אבל כשיש הובלה שיווקית ומנכ"ל שנותן גב ומבין את גודל השעה, זה מייצר נכסיות אדירה למותגים הללו".

לדברי בכיר אחר, "בימים האלה ההחלטה אם לפרסם נמצאת רק אצל מנכ"לים וחלקם אינם אנשי שיווק ולא מבינים את הסיטואציה עד הסוף, ולכן הם לעתים מעדיפים לחכות ולא להתחייב. לא לעלות על הבמה ולקחת סיכון שאם משהו לא יעבוד יתחשבנו איתם. ולכן בסוף רואים שלוש חברות: שופרסל, תנובה ובנק הפועלים שמנצנצות מעל כל השאר. וכל אחת מהן הופכת את עצמה לחברה הלאומית בתחומה".

אייל סעדה, מבעלי חברת התוכן פיצ' שאחראית על מהלכי חברות כמו שופרסל או הפועלים, מבין את החשיבות שבפעילות אבל נזהר: "בכל מהלך יש סיכונים. אי-אפשר לדעת מה נכון. נדע רק בסוף התקופה. מותגים צריכים לשאוף לדבר סביב עולם התוכן שלהם ולא סתם לעשות דברים. וזה בדיוק מה שבשופרסל עושים. לא מתעסקים בלתת חסויות כלליות אלא בעולם התוכן שלהם עצמם".

היועץ האסטרטגי אלון ברנר סבור כי בשלב הזה החברות צריכות להתמקד במילוי צרכים אמיתיים של הצרכן. אי-אפשר לדבר בימים של שגרה על מערכת יחסים ולפרסם, וברגע שקורה אירוע כזה להיעלם. אבל חייבים לפעול ולתת מענה רק למה שהצרכן צריך כרגע. אם זה שליחויות לבית, ואם בידור לילדים. להיות מדויק לצורך הקיומי כי את הצרכן לא מעניינים דברים מעבר לזה, ואם עושים משהו רק 'כדי לעשות' הצרכן כמעט מזלזל בזה", הוא אומר. אומנם גם בעשייה עלול להיות סיכון - למשל עומס המשלוחים הרב על שופרסל עלול לייצר מצב שבו ההמתנה הארוכה גורמת לתרעומת, אך ברנר, כמו האחרים, סבור כי גם על עשייה לא מושלמת הצרכן נותן נקודות. "שופרסל אולי תתקשה כעת לספק משלוחים מהר בגלל הביקוש, אבל הם מנסים תוך כדי תנועה והופכים, למשל, חלק מהסניפים לסניפי ליקוט. ולא הכל אפשר לעשות במהירות: בהתחלה פתחו סניפים ל-24 שעות והבינו שאין בזה צורך. זה בסדר שעסקים מקבלים החלטות מהר ומשנים תוך כדי תזוזה, ועושים אופטימיזציה. כשהזמנים יירגעו אפשר יהיה לטפל בצרכים יותר 'רכים'. ואם אין משהו רלוונטי לתקופה, אז עדיף לא להיות. לקחת צעד אחורה כי קל לייצר אנטגוניזם".

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

חלק ממאגרי הגז ומתקנים בבזן הושבתו, תחנות הכוח עוברות לדלק חירום

בהנחיית שר האנרגיה הופסקה זמנית הפקת גז מחלק מהמאגרים, ומשק החשמל נשען כעת על דלקי חירום ופחם ● בבזן צופים עלייה בפליטות בעקבות הדממת מתקנים ● היחידות הפחמיות בחדרה עשויות לפעול ללא מגבלת שעות במצב חירום

עומאן / צילום: Shutterstock

המדינה היחידה במפרץ שנותרה חסינה יחסית מאיראן

בעוד שערב הסעודית, בחריין ואיחוד האמירויות הותקפו על ידי משטר האייתולות, עומאן – המתווכת המרכזית בשיחות בין טהרן לוושינגטון – נותרה חסינה ● האם המלחמה הנוכחית מסייעת לה?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

המרחב האווירי נסגר: מה לעשות אם יש לכם טיסה בקרוב?

בעקבות מתקפת המנע באיראן המרחב האווירי של ישראל נסגר ל-48 שעות ● נעצרו המראות ונחיתות ● נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל מתבקשים ליצור קשר עם חברות התעופה שלהם

מרכז ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

ביג וקניוני עופר הודיעו לשוכרים: "לא נחייב שכ"ד כשסגור"

על רקע המלחמה מול איראן והגבלות פיקוד העורף, קבוצת ביג הודיעה לשוכרי המרכזים המסחריים כי בשלב זה לא תגבה עבור חודש מרץ את שכר הדירה הבסיסי ● עסקים חיוניים במרכזי ביג ימשיכו לפעול כרגיל ● בקניוני עופר לא ייגבו הוראות קבע לפחות עד 15 במרץ או התבהרות המצב

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

אנשים מנסים לתפוס מחסה בעקבות פיצוץ, טהרן הבוקר. ניו יורק טיימס מדגיש כי התקיפה התבצעה בשעת העומס / צילום: Reuters

דיווחים על מבצע שתוכנן חודשים ופינוי חמינאי: כך מתפתח הסיקור העולמי

כלי תקשורת מובילים בארה"ב מדווחים על תקיפות אמריקאיות ישירות, ועל ריכוז כוחות חסר תקדים באזור, הגדול מאז 2003 ● באירופה שונה המסגור הראשוני כדי לכלול את וושינגטון כשותפה מלאה למהלך, וכן דווח כי המנהיג העליון חמינאי הובל למקום בטוח מחוץ לבירה ● הניו יורק טיימס מציין כי התקיפות התרחשו בשעה שמיליונים בדרכם למקומות עבודה ולבתי ספר, וב-CNN מתמקדים גם בהשלכות הכלכליות

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

אזור הפגיעה בגוש דן / צילום: מד''א

הרוגה ו-20 פצועים בפגיעה ישירה בת"א

אחד נפצע קשה, היתר בינוני וקל ● גופת המנהיג העליון אותרה בין ההריסות. התיעוד הוצג לנתניהו ● טראמפ אישר שחמינאי חוסל ● אזעקות רבות לשטח ישראל משעות הבוקר • משמרות המהפכה תקפו עם כטב"מים וטילים בסיסים אמריקאיים במזרח התיכון; בדובאי, כוויית ובחריין נרשמו פגיעות ישירות • חיל האוויר ביצע את מטס התקיפה הגדול ביותר אי-פעם • עדכונים שוטפים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אנשים מתמגנים בחניון בעקבות טילים שנורו מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

אזעקות ברחבי הארץ; לא ידוע על נפגעים

חיל האוויר תקף מוסדות שלטון בלב טהרן ● דובר צה"ל: "בדקה אחת באיראן חיסלנו אתמול 40 בכירים"; אישר: חיסלנו את רמטכ"ל איראן • משרד רה"מ: המענק המיידי למפונים: 500 שקל למפונה ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● ההרוגה השנייה במלחמה: מארינה בלייב, בת 68 מת"א, מתה בדרך למקלט ● מזכ"ל חיזבאללה ספד לחמינאי, אך לא רמז שיצטרפו למערכה • שר ההגנה של בריטניה: טילים מאיראן נורו לעבר קפריסין • עדכונים שוטפים 

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

עלי חמינאי / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

בישראל גוברת ההערכה שחמינאי חוסל. איך ייבחר המחליף?

בישראל מעריכים שהמנהיג העליון של איראן חוסל • מה קורה כשצריך למנות לו מחליף, ואיך זה ישפיע על המבנה המסועף של משטר האייתוללות? • המשרוקית מסבירה

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

מערכת ynet (ארכיון) / צילום: דור מלכה

יואב זיתון הוא איש התקשורת שנעצר בחשד שביצע מעשה סדום בקטין בן 15

זיתון, הכתב הצבאי של Ynet נעצר בשבוע שעבר ● מחקירת המשטרה התברר כי הוא הכיר את הקורבן באפליקציית היכרויות - וזה סיפר לו על גילו הצעיר ● הקטין סיפר למשטרה שזיתון הפיל אותו על הקרקע ואנס אותו באלימות קשה

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור ונתב״ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, ארה״ב ואסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך יראה מבצע החילוץ ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?