גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קחו מענק סיוע מהמדינה (ואל תשכחו לשלם עליו מס): כל מה שצריך לדעת על תוכנית החילוץ למשק

התוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל היא אומנם חסרת תקדים אך גם כוללת לא מעט אותיות קטנות ● הסיוע לעצמאים עשוי להפוך להלוואה, חלקים בתוכנית בכלל זקוקים לחקיקה, ולכן יחכו להקמת ממשלה; וכדי להבין באופן מלא איך יחושב הפיצוי תיאלצו לחכות לאחרי החג ● "גלובס" עושה סדר

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס
כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

תוכנית הסיוע של הממשלה למשק עליה הכריזו אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון היא תוכנית הסיוע הממשלתית הגדולה ביותר אי פעם. כפי שהדגישו נתניהו וכחלון מדובר בסכום השווה ל-5.7% תוצר - מדובר בסכום משמעותי אך עדיין ישראל נמצאת הרחק מאחורי מדינות כמו ארה"ב, גרמניה וצרפת, שהכריזו על תוכניות הרחבה תקציבית בשיעור של כ-10% תוצר. באוצר טוענים בתגובה כי המרכיב התקציבי (כלומר הכסף שהמדינה מוציאה מקופתה) בתוכנית הישראלית עולה על 50% בעוד שבגרמניה למשל הרוב המוחלט של הכסף מגיע מאשראי והלוואות. תוכנית כה גדולה ומורכבת מעוררת מטבע הדברים שלל שאלות ותהיות שעליהן ננסה לענות כאן.

מתי תמומש תוכנית ה-80 מיליארד שקל? 

בתוכנית יש שורה ארוכה של צעדים שאת חלקם המדינה יכולה לבצע כבר כעת למרות שמדובר בממשלת מעבר. מצד שני חלק מהצעדים מחייבים חקיקה בכנסת ועשויים להידחות עד להקמת ממשלה. בגדול, יש לממשלה הנוכחית מנדט לדחות תשלומים, אגרות ומסים וגם התשלומים לדורשי דמי האבטלה יכולים להיתבע. לעומת זאת, תמיכה שכרוכה בתוספת תקציב כמו קרנות סיוע יחכו כנראה להקמתה של ממשלה חדשה.

האם התוכנית כוללת מתווה חזרה לפעילות של המשק?

לא. לאוצר אין מושג מתי המשק יחזור לפעילות מלאה והאם בכלל תהיה חזרה מלאה לשגרה או חזרה הדרגתית שתימשך חודשים רבים. משום כך מדובר בתוכנית זמנית שנועדה לספק פתרונות לחודשיים-שלושה הקרובים. באוצר מודים כי ייתכן שיידרשו תוכניות נוספות בהמשך הדרך.

מה המענק שיקבלו העצמאים?

על פי התוכנית, כל עצמאי שיש לו הכנסה שנתית חייבת במס בין 24 אלף ל-240 אלף שקל יקבל פיצוי מרשות המסים. במסיבת העיתונאים אמר שר האוצר היוצא משה כחלון שהפיצוי יהיה 6,000 החודש ו-8,000 שקל בחודש הבא אבל המציאות הרבה יותר מורכבת.

קודם כל כי מדובר בפיצוי בגובה 60% מההכנסה עד לתקרה. כך למשל מי שהכנסתו החודשית היא 2,000 שקל לחודש יקבל 1,200 שקל פיצוי עבור מרץ ועוד 1,200 עבור אפריל. מי שהכנסתו בין 10 אלף שקל ל-16 אלף שקל, יקבל 6,000 שקל עבור מרץ ועד 8,000 עבור אפריל. מעל 16 אלף שקל הפיצוי מתחיל לרדת ומי שהכנסתו החודשית 20 אלף יקבל רק 3,000 שקל עבור מרץ ו-4,000 שקל עבור אפריל.

ויש עוד שני קצ'ים. הראשון הוא שמדובר בהכנסה לכל דבר כך שגם על הפיצוי ישלמו העצמאים מס והפרשות כחוק. והקץ' השני הוא שההכנסה של העצמאים תיבדק שוב בדיעבד. אם יתברר שעצמאי סיים את השנה בהכנסה גבוהה מכפי שהייתה לו ב-2019 הוא עשוי להידרש להחזיר לרשות המסים את ההפרשים.

איזה סיוע יקבלו העסקים שנפגעו מהמשבר?

עסקים ועצמאים שמחזור עסקיהם ירד ב-25% ומעלה כתוצאה מהמשבר יהיו זכאים להחזר מקדמות המס ששילמו בחודשים פברואר מרץ (בהיקף כולל של 3 מיליארד). בנוסף ישולם לכל בעלי העסקים מענק שיחושב באופן פרוגרסיבי - כך שככל שהעסק קטן יותר הוא יקבל פיצוי גבוה יותר. נוסחאות הפיצוי יפורסמו לאחר החג (היקף הקרן 6 מיליארד שקל).

הם יקבלו פטור מלא מארנונה למשך שלושה חודשים (למעשה המדינה תשלם ארנונה במקום העסקים) כך שתשלום הארנונה הבא יהיה רק ביולי. תשלומי חשמל ומים יידחו רק לפי בקשות. מעבר לכך יכולים העסקים לקבל אשראי מהקרן לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים (עד מחזור של 400 מיליון שקל).

מדוע התוכנית מסובכת כל-כך?

זאת בעצם הבעיה העיקרית. בשל המורכבות הרבה מצד אחד והזמן הקצר מצד שני התוכנית הגדולה יצאה לדרך בצורה חפוזה. התנאים והפרטים של כל הזכויות עדיין לא פורסמו בצורה מסודרת. מעבר לכך חלק ניכר מהתשלומים נעשה באמצעות גופים שלישיים ומתווכים כמו קרנות.

האם יש גם סיוע לא כספי לעסקים?

כן. המדינה מתחייבת לשורת הקלות בדרישות רגולטוריות, להארכת רשיונות והיתרים שפג תוקפם ללא צורך בחידוש, לפטור מהתייצבות והגשות פיזיות ולהרחבת האפשרות לקבל היתרים בהצהרה. נדגיש כי מדובר בהתחייבויות כלליות וגורפות מאוד ובהחלט ייתכן כי קיים פער גדול בין ההצהרות ובין הנעשה בשטח.

מה תנאי קבלת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים?

במסגרת הקרן ניתן להגיש בקשות להלוואות של 500 אלף שקל ומעלה לאגף החשב הכללי באוצר. הבקשות מועברות לבדיקה ראשונית ומשם לבנקים מלווים לצורך חיתום. ההלואות הן בערבות מדינה אבל בעל העסק חייב להעמיד גם ביטחונות משלו בגובה 5% מגובה ההלוואה (לחלופין אפשר לבקש להקטין את ההלוואה ל-95%). היעד שקבע האוצר למשך הזמן לטיפול בבקשות עומד על 14 ימי עבודה - וזו הסיבה שעד היום אושרו רק בקשות בודדות. על-פי הכללים שקבע האוצר, ההלוואות שמעמידה הקרן צריכות להיות בריבית של פריים פלוס 1.8%. ההלואות הן לחמש שנים כאשר המדינה לוקחת על עצמה את תשלומי הריבית בשנה הראשונה.

מאיפה יבוא הכסף לתוכנית?

על השאלה הזו קשה גם לאוצר לענות. כעיקרון מחצית מסכום התוכנית, כ-40 מיליארד שקל, אמור לבוא מתקציב המדינה והמחצית השנייה מגיוס חוב חיצוני.

כדי לקבל תקציב נוסף המדינה צריכה לשנות בכנסת את חוק יסוד משק המדינה - מה שמצריך רוב של 61 חברי כנסת. באוצר מקווים שממשלה חדשה תוקם כבר השבוע אך נראה כי מהלך זה מתעכב. עד להשלמת החקיקה המקורות היחידים שעומדים לרשות האוצר הם התקציב הקיים, מה שיחייב את האוצר לבצע הסטות של תקציבים מסעיפים אחרים. ההשבתה החלקית של המשק חסכה לאוצר הוצאות רבות - למשל עלויות האבטחה של אל על או הסובסידיה לתחבורה הציבורית המושבתת ואפילו הוצאות שוטפות על דלק, חשמל ומים, אך ברור כי מדובר בכסף קטן יחסית לצרכים. רוב הסכום יגוייס על-ידי החשב הכללי באמצעות הנפקות איגרות חוב ממשלתיות. העובדה שבנק ישראל רוכש את איגרות החוב האלה מבטיחה שעלות הגיוס תהיה נמוכה.

בכמה יגדל הגירעון התקציבי?

להערכת האוצר, התוכנית מגדילה את הגירעון הצפוי ב-2020 ב-2% תוצר. האחראי העיקרי לגירעון איננו התוכנית אלא השבת המשק. נכון להיום, אם ההשבתה תימשך חמישה שבועות והסגר לא יהפוך למוחלט - שנת 2020 תסתיים בגירעון של 8.5%. אם הסגר יתארך על פני 8 שבועות הגירעון יגדל ל-9.5%. בראייה הסטורית מדובר בשיעורי גירעון שכמותם לא ראינו מאז המשבר הכלכלי שקדם לתוכנית הייצוב של 1985.

עוד כתבות

תקיפת צה''ל ברצועת עזה / צילום: Amir Cohen

תקיפות עוצמתיות בעיר עזה; משפחות חטופים ושורדי שבי הקימו אוהלים מול מעון רה"מ

עדות מתוך הרצועה: הפצצות בכל רגע, "חגורת אש" ופצצות תאורה; גורם ביטחוני: מספר העזתים שפונו מאפשר התחלת תמרון ● בצל התקיפות העזות ברצועה: משפחות חטופים העבירו את הלילה בהפגנות מול מעון רה"מ בירושלים ● שר החוץ האמריקאי למשפחות חטופים: "עובדים על עסקה כוללת, זה הולך להיות מורכב" ● טראמפ: "ישראל לא תתקוף יותר את קטאר" ● 48 חטופים - 711 ימים בשבי - עדכונים שוטפים 

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל Fiverr / צילום: שלומי יוסף

פייבר הישראלית הודיעה שתפטר 250 עובדים

מייסד ומנכ"ל חברת פייבר, מיכה קאופמן, הצהיר היום כי החברה צפויה לפטר 250 עובדים, במטרה להתאים את מבנה החברה לעידן ה-AI ● קאופמן ציין שהמהלך הוא חלק מתוכנית טרנספורמציה שמטרתה להפוך את החברה לממוקדת־AI, רזה ומהירה יותר, עם פחות שכבות ניהול

אינפלציה ישראל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

קצב האינפלציה באוגוסט מתחת ל-3% - לראשונה זה שנה; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

האינפלציה עלתה בחודש אוגוסט ב-0.7%, בהתאם לצפי ● הסעיפים שבלטו בעליות: תרבות ובידור, תחבורה ותקשורת וירקות טריים ● בחודשים יוני-יולי 2025 מחירי הדירות ירדו ב-0.2%, ומחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%, בהשוואה למחירים במאי-יוני

מסחר עם הרבה עסקאות לא בהכרח יביא לתוצאות טובות / צילום: Shutterstock

האנשים שעשו השנה 600 עסקאות במניות, ולמה זה מסוכן

לאחרונה חשפו ארבעה חברי קונגרס אמריקאים כי כל אחד מהם עשה עד כה השנה 600 עסקאות לפחות במניות, אצל חלקם זה מתקרב ל-3000 ● התיאבון הבלתי פוסק הזה - הגובל בפנטזיה - להגדלת הימורים בדרך להתעשרות מהירה הוא לכל הפחות לא חכם. יש שיגידו מטורף

יבגני דיברוב ונדיר יזרעאל, מייסדי ארמיס / צילום: ארמיס

הסכר נפרץ: החברות הישראליות שמכוונות להנפקה בוול סטריט

הצפי להורדת ריבית בארה"ב וליציבות האינפלציה מביא כמה מהחברות לשקול הנפקה בשוק האמריקאי ● ביניהן ארמיס, שנמצאת כעת בסבב גיוס לפי שווי של 5 מיליארד דולר, ו־וואסט דאטה, אחת השותפות המרכזיות של אנבידיה בתחום ניהול אחסון מידע

מרכז הפיתוח של אנבידיה במבוא כרמל, אחד האזורים שהגיעו לישורת האחרונה / צילום: אסף גלעד

ההחלטה מתקרבת ומסתבכת: ראש העיר שמאיים בעתירה נגד עסקת אנבידיה

עיריית נשר הודיעה כי תגיש עתירה אם יינתנו לענקית השבבים אנבידיה הטבות ופטור ממכרז "בניגוד לחוק" לטובת הקמת מרכז פיתוח חדש ● עם זאת, החוק מאפשר לעשות זאת במקרים חריגים ● גורמים בשוק: "אם יוצגו שיקולים לגיטימיים, אין סיכוי אמיתי לעתירה כזו"

צעירים בעבודה / אילוסטרציה: Shutterstock, ImageFoto

הצצה לראש של הצרכנים הבאים שיניעו את הכלכלה הישראלית

בני הדור ה־Z בישראל בגילאי 16-28 מעדיפים לבקר בחנויות פיזיות, נעזרים בכלי בינה מלאכותית כדי לקבל החלטות קנייה, ומאמינים למשפיענים לא פחות מאשר לחברים ולבני משפחה - כך עולה מסקר מקיף שערכה חברת ויזה ● והכי חשוב: אל תגעו להם בסמארטפון

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

מארה"ב ועד יפן: היכונו ל־36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם. ומתי בישראל?

היכונו ל־36 שעות של החלטות ריבית מסביב לעולם, מארה"ב ועד יפן ● את מירב תשומת־הלב ימשוך הנגיד האמריקאי, שצפוי לבצע הפחתה ראשונה לאחר תשעה חודשים ● ומה לגבי ישראל? בתחזית הפסימית, הריבית כלל לא תרד עד סוף השנה

נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

זמן מלחמה? בנמל אשדוד יפרצו את התקציב כדי לממן חגיגות

בנמל אשדוד מתכוונים לפרוץ את מסגרת תקציב ההוצאות כדי לממן את החגיגות לרגל 60 שנה להקמת הנמל - שיעלו כ-3 מיליון שקל ● והתאגיד הופך את הסדרה המצליחה "קופה ראשית" לסרט שיעלה לאקרנים בקיץ הבא ● אירועים ומינויים

הנפקת אודיטי טק. מציעה אופציה בפרמיה של פי 2 על מחיר המניה / צילום: 2023 Nasdaq, Inc. / Vanja Savic

הנפקות של 4 מיליארד דולר: בשוק נוהרים לאג"ח עם ריבית של 0%

גיוס חוב באמצעות אג"ח להמרה בריבית 0% הפך לטרנד לוהט בוול סטריט עם גיוסים של מיליארדי דולרים, גם בקרב חברות ישראליות ● מה עורר מחדש את המכשיר שכמעט ונעלם?

מה עומד מאחורי המהלך של החשכ''ל / צילום: רפי קוץ

סוף לשוטף פלוס: באוצר מקדמים מערכת דיגיטלית חדשה לניהול תשלומי המדינה

לגלובס נודע שהחשב הכללי יוצא במהלך שאפתני להחלפת העברות הכספים המסורתיות לספקים ב"אסימונים" דיגיטליים ממשלתיים - שיתקבלו מיד עם גמר העבודה ● על פי הערכות, מיליארדי שקלים שמועברים לביצוע פרויקטים "נבלעים" בדרך ● המערכת תאפשר מעקב אחר הכספים ותמנע את זליגתם לגורמים עברייניים

ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

הניסיון להוריד את המחיר, והנסיגה: מדוע בוטלה עסקת הענק של קרן אלומה ובזק?

קרן אלומה ובזק הודיעו על ביטול העסקה המתוכננת לרכישת חברת הכבלים התת־ימיים של הקרן, אקסלרה, תמורת 160 מיליון דולר ● בבזק ניסו להוריד את מחיר הרכישה, מה שגרם להתפוצצות המגעים ● כעת נראה כי באלומה מחפשים רוכש חדש

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

ספרד מבטלת עסקת ענק עם אלביט

מדובר בעסקה לרכישת מערכות ארטילריה מדגם PULS ● שווי עסקת התותחים הכולל הוא 700 מיליון אירו, כשמתוכם כ-150 מיליון אירו לאלביט ● ביטול זה מתווסף להחלטת ספרד מחודש יוני על השהיית עסקה לרכישת טילי ספייק LR 2 מרפאל תמורת כ־285 מיליון אירו ● המטרה: "להוריד לאפס" את התלות הטכנולוגית בישראל בשל המלחמה בעזה

ועדת החוץ והביטחון / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בג"ץ: הגדלות הרמטכ"ל לא חוקיות, הסדירו אותן תוך 3 חודשים או שיבוטלו

בג"ץ נותן ארכה עד סוף שנת 2025 להסדיר את הנושא, אחרת כל ההגדלות יבוטלו ● יש לכך חשיבות גדולה בשווי עשרות מיליארדי שקלים לכל פורשי צה"ל בפנסיה תקציבית ● העותרות, עמותת "צדק פיננסי" ו"רווח נקי": "מסע של למעלה משש שנים הגיע לסיומו עם אמירה מרכזית של בית משפט שכולם כפופים לחוק וצה"ל לא יכול לעשות דין לעצמו"

נחשון קיויותי, יו''ר ומבעלי ב.ס.ר הנדסה / צילום: באדיבות החברה

בנק הפועלים מאמין בנחשון קיויתי; משקיע בבסר לפי שווי של מיליארד שקל

ב.ס.ר הנדסה, הפועלת לגיוס אג"ח של 150 מיליון שקל, עדכנה את התשקיף על הסכם השקעה שנחתם עם פועלים אקוויטי שיחזיק בנתח שעשוי להגיע ל-15% ומכין את הקרקע להנפקת מניות • החברה פועלת להקמת פרויקטים של דיור ומשרדים בערים מרכזיות

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

בתזמון מושלם: החברה הביטחונית שגייסה הערב 400 מיליון דולר

חברת המצלמות לרחפנים ולמל"טים נקסט ויז'ן הודיעה על הגיוס המשמעותי בצל דבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על מעמדה של ישראל בעולם, ועל כך ש"תעשיות הנשק שלנו עשויות להיחסם" ● המניה טסה ב-272% בשנה האחרונה

ראשי קרן אלומה, מימין: אורי יוגב, מולי רבינא ויאיר הירש / צילום: נוי נפתלי

האקזיט בוטל: בזק לא תרכוש את אקסלרה של קרן אלומה

חברת התקשורת הודיעה על החלטתה לוותר על העסקה לרכישת חברת הבת של קרן התשתיות, המחזיקה כבל תת-ימי בין ישראל לאירופה ● המשמעות - הקרן של אורי יוגב לא תרשום את האקזיט לו ציפתה

בנייה ללא היתר / צילום: Shutterstock

התגורר במשך חמש שנים בבית ללא היתר וקיבל קנס של 180 אלף שקל

בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו של תושב עראבה שבנה בית בן חמש קומות ללא היתר, אולם המבנה לא נהרס

טל קולנדר / צילום: Ohad Kab

היא למדה לפרוץ למחשבים בתיכון וחלמה להיות טייסת - עכשיו היא מגייסת את בכירי ההייטק לסטארט-אפ שלה

השבוע מגיעה הקריירה של טל קולנדר לנקודת ציון עם גיוס של 65 מיליון דולר בהובלת בסמר, TLV ופיקצ'ר לחברת הסטארט-אפ הוותיקה שלה ושל שותפיה ● לראשונה יצטרפו לשולחן המשקיעים ארבע דמויות בכירות בענף ההייטק הישראלי, בעקבות השקעת הענק

מושגים לאזרחות מיודעת. ייצוג הולם / צילום: Shutterstock

המינוי של סמוטריץ' נבלם? זה המקור של הנימוק המפתיע

הכנסת חוקקה, הממשלה החליטה, והמדינה קיבלה על עצמה לתת ייצוג הולם לנשים בשירות הציבורי ● אבל במשך שנים זה לא קרה, בג"ץ ביקש לשים לזה סוף - וכעת המינוי לראש אגף התקציבים נתקע ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים