גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קחו מענק סיוע מהמדינה (ואל תשכחו לשלם עליו מס): כל מה שצריך לדעת על תוכנית החילוץ למשק

התוכנית בהיקף של 80 מיליארד שקל היא אומנם חסרת תקדים אך גם כוללת לא מעט אותיות קטנות ● הסיוע לעצמאים עשוי להפוך להלוואה, חלקים בתוכנית בכלל זקוקים לחקיקה, ולכן יחכו להקמת ממשלה; וכדי להבין באופן מלא איך יחושב הפיצוי תיאלצו לחכות לאחרי החג ● "גלובס" עושה סדר

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס
כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

תוכנית הסיוע של הממשלה למשק עליה הכריזו אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון היא תוכנית הסיוע הממשלתית הגדולה ביותר אי פעם. כפי שהדגישו נתניהו וכחלון מדובר בסכום השווה ל-5.7% תוצר - מדובר בסכום משמעותי אך עדיין ישראל נמצאת הרחק מאחורי מדינות כמו ארה"ב, גרמניה וצרפת, שהכריזו על תוכניות הרחבה תקציבית בשיעור של כ-10% תוצר. באוצר טוענים בתגובה כי המרכיב התקציבי (כלומר הכסף שהמדינה מוציאה מקופתה) בתוכנית הישראלית עולה על 50% בעוד שבגרמניה למשל הרוב המוחלט של הכסף מגיע מאשראי והלוואות. תוכנית כה גדולה ומורכבת מעוררת מטבע הדברים שלל שאלות ותהיות שעליהן ננסה לענות כאן.

מתי תמומש תוכנית ה-80 מיליארד שקל? 

בתוכנית יש שורה ארוכה של צעדים שאת חלקם המדינה יכולה לבצע כבר כעת למרות שמדובר בממשלת מעבר. מצד שני חלק מהצעדים מחייבים חקיקה בכנסת ועשויים להידחות עד להקמת ממשלה. בגדול, יש לממשלה הנוכחית מנדט לדחות תשלומים, אגרות ומסים וגם התשלומים לדורשי דמי האבטלה יכולים להיתבע. לעומת זאת, תמיכה שכרוכה בתוספת תקציב כמו קרנות סיוע יחכו כנראה להקמתה של ממשלה חדשה.

האם התוכנית כוללת מתווה חזרה לפעילות של המשק?

לא. לאוצר אין מושג מתי המשק יחזור לפעילות מלאה והאם בכלל תהיה חזרה מלאה לשגרה או חזרה הדרגתית שתימשך חודשים רבים. משום כך מדובר בתוכנית זמנית שנועדה לספק פתרונות לחודשיים-שלושה הקרובים. באוצר מודים כי ייתכן שיידרשו תוכניות נוספות בהמשך הדרך.

מה המענק שיקבלו העצמאים?

על פי התוכנית, כל עצמאי שיש לו הכנסה שנתית חייבת במס בין 24 אלף ל-240 אלף שקל יקבל פיצוי מרשות המסים. במסיבת העיתונאים אמר שר האוצר היוצא משה כחלון שהפיצוי יהיה 6,000 החודש ו-8,000 שקל בחודש הבא אבל המציאות הרבה יותר מורכבת.

קודם כל כי מדובר בפיצוי בגובה 60% מההכנסה עד לתקרה. כך למשל מי שהכנסתו החודשית היא 2,000 שקל לחודש יקבל 1,200 שקל פיצוי עבור מרץ ועוד 1,200 עבור אפריל. מי שהכנסתו בין 10 אלף שקל ל-16 אלף שקל, יקבל 6,000 שקל עבור מרץ ועד 8,000 עבור אפריל. מעל 16 אלף שקל הפיצוי מתחיל לרדת ומי שהכנסתו החודשית 20 אלף יקבל רק 3,000 שקל עבור מרץ ו-4,000 שקל עבור אפריל.

ויש עוד שני קצ'ים. הראשון הוא שמדובר בהכנסה לכל דבר כך שגם על הפיצוי ישלמו העצמאים מס והפרשות כחוק. והקץ' השני הוא שההכנסה של העצמאים תיבדק שוב בדיעבד. אם יתברר שעצמאי סיים את השנה בהכנסה גבוהה מכפי שהייתה לו ב-2019 הוא עשוי להידרש להחזיר לרשות המסים את ההפרשים.

איזה סיוע יקבלו העסקים שנפגעו מהמשבר?

עסקים ועצמאים שמחזור עסקיהם ירד ב-25% ומעלה כתוצאה מהמשבר יהיו זכאים להחזר מקדמות המס ששילמו בחודשים פברואר מרץ (בהיקף כולל של 3 מיליארד). בנוסף ישולם לכל בעלי העסקים מענק שיחושב באופן פרוגרסיבי - כך שככל שהעסק קטן יותר הוא יקבל פיצוי גבוה יותר. נוסחאות הפיצוי יפורסמו לאחר החג (היקף הקרן 6 מיליארד שקל).

הם יקבלו פטור מלא מארנונה למשך שלושה חודשים (למעשה המדינה תשלם ארנונה במקום העסקים) כך שתשלום הארנונה הבא יהיה רק ביולי. תשלומי חשמל ומים יידחו רק לפי בקשות. מעבר לכך יכולים העסקים לקבל אשראי מהקרן לתמיכה בעסקים קטנים ובינוניים (עד מחזור של 400 מיליון שקל).

מדוע התוכנית מסובכת כל-כך?

זאת בעצם הבעיה העיקרית. בשל המורכבות הרבה מצד אחד והזמן הקצר מצד שני התוכנית הגדולה יצאה לדרך בצורה חפוזה. התנאים והפרטים של כל הזכויות עדיין לא פורסמו בצורה מסודרת. מעבר לכך חלק ניכר מהתשלומים נעשה באמצעות גופים שלישיים ומתווכים כמו קרנות.

האם יש גם סיוע לא כספי לעסקים?

כן. המדינה מתחייבת לשורת הקלות בדרישות רגולטוריות, להארכת רשיונות והיתרים שפג תוקפם ללא צורך בחידוש, לפטור מהתייצבות והגשות פיזיות ולהרחבת האפשרות לקבל היתרים בהצהרה. נדגיש כי מדובר בהתחייבויות כלליות וגורפות מאוד ובהחלט ייתכן כי קיים פער גדול בין ההצהרות ובין הנעשה בשטח.

מה תנאי קבלת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים?

במסגרת הקרן ניתן להגיש בקשות להלוואות של 500 אלף שקל ומעלה לאגף החשב הכללי באוצר. הבקשות מועברות לבדיקה ראשונית ומשם לבנקים מלווים לצורך חיתום. ההלואות הן בערבות מדינה אבל בעל העסק חייב להעמיד גם ביטחונות משלו בגובה 5% מגובה ההלוואה (לחלופין אפשר לבקש להקטין את ההלוואה ל-95%). היעד שקבע האוצר למשך הזמן לטיפול בבקשות עומד על 14 ימי עבודה - וזו הסיבה שעד היום אושרו רק בקשות בודדות. על-פי הכללים שקבע האוצר, ההלוואות שמעמידה הקרן צריכות להיות בריבית של פריים פלוס 1.8%. ההלואות הן לחמש שנים כאשר המדינה לוקחת על עצמה את תשלומי הריבית בשנה הראשונה.

מאיפה יבוא הכסף לתוכנית?

על השאלה הזו קשה גם לאוצר לענות. כעיקרון מחצית מסכום התוכנית, כ-40 מיליארד שקל, אמור לבוא מתקציב המדינה והמחצית השנייה מגיוס חוב חיצוני.

כדי לקבל תקציב נוסף המדינה צריכה לשנות בכנסת את חוק יסוד משק המדינה - מה שמצריך רוב של 61 חברי כנסת. באוצר מקווים שממשלה חדשה תוקם כבר השבוע אך נראה כי מהלך זה מתעכב. עד להשלמת החקיקה המקורות היחידים שעומדים לרשות האוצר הם התקציב הקיים, מה שיחייב את האוצר לבצע הסטות של תקציבים מסעיפים אחרים. ההשבתה החלקית של המשק חסכה לאוצר הוצאות רבות - למשל עלויות האבטחה של אל על או הסובסידיה לתחבורה הציבורית המושבתת ואפילו הוצאות שוטפות על דלק, חשמל ומים, אך ברור כי מדובר בכסף קטן יחסית לצרכים. רוב הסכום יגוייס על-ידי החשב הכללי באמצעות הנפקות איגרות חוב ממשלתיות. העובדה שבנק ישראל רוכש את איגרות החוב האלה מבטיחה שעלות הגיוס תהיה נמוכה.

בכמה יגדל הגירעון התקציבי?

להערכת האוצר, התוכנית מגדילה את הגירעון הצפוי ב-2020 ב-2% תוצר. האחראי העיקרי לגירעון איננו התוכנית אלא השבת המשק. נכון להיום, אם ההשבתה תימשך חמישה שבועות והסגר לא יהפוך למוחלט - שנת 2020 תסתיים בגירעון של 8.5%. אם הסגר יתארך על פני 8 שבועות הגירעון יגדל ל-9.5%. בראייה הסטורית מדובר בשיעורי גירעון שכמותם לא ראינו מאז המשבר הכלכלי שקדם לתוכנית הייצוב של 1985.

עוד כתבות

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

הדוח שחושף: קצב גיוסי ההון בישראל עדיין לא מדביק את העולם

חברות בינה מלאכותית הן הכוח המשמעותי ביותר בחזית ההשקעות בישראל, אך שיעור ההשקעות בהן עדיין נמוך ביחס למגמות העולמיות - כך לפי דוח חדש למחצית הראשונה של 2025 של מכון המחקר RISE Israel בשיתוף חברת המידע IVC ● לצד ההתחזקות של הבינה המלאכותית, הסייבר ממשיך להוות מנוע צמיחה מרכזי

מירי רגב ובצלאל סמוטריץ' / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

סמוטריץ' מקדם הפרטת הרכבת. גורם במשרד התחבורה תוקף: "מנסה לקושש קולות"

משרד האוצר מבקש לפתוח את קווי הרכבת לתחרות מצד מפעילים פרטיים - מהלך שיסמן את תחילת הפרטתה של רכבת ישראל ● במשרד התחבורה צפויים להתנגד בתוקף מחשש לפגיעה בשירות ולפיטורי עובדים

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters

אחרי שפסלה את ישראל: נורבגיה "תבחן מחדש" את שיקולי האתיקה שלה

קרן העושר הנורבגית התהדרה בכך ששיקולי האתיקה מנחים אותה, והם אלו שהובילו אותה להסיט השקעות מחברות ישראליות באוגוסט האחרון ● אולם לפי כללי האתיקה הנוכחיים, הקרן לא תוכל להחזיק באחוזים בחברות ענק כמו גוגל ומיקרוסופט שעובדות עם ישראל ● שר האוצר הנורבגי: "הגיע הזמן לעבור על תקנות האתיקה מחדש"

התחרות בענף תחנות הדלק מתחממת: המהלך החדש של סונול

קבוצת האנרגיה סונול משיקה שפה מיתוגית חדשה לרשת חנויות הנוחות Sogood בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים ● חברת התעופה אל על בחרה במותג רנואר כזה שיהיה אחראי לעיצוב המדים החדשים ● וגם: זה המנכ"ל החדש של חברת הבנייה משהב ● אירועים ומינויים

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

הדיחו את צוקרברג: אלו הם המיליארדרים הצעירים ביותר בעולם


המדור של גלובס מציג מדי שבוע את כל החדשות המעניינות בענף ההייטק ● והפעם: שלושת מייסדי הסטארט־אפ מרקור גייסו בשווי ענק והפכו למיליארדרים הצעירים אי־פעם בוול סטריט, החברה של הישראלי בצעד גדול לקראת הנפקה, מייסד ויקפדיה נגד הערך של "רצח העם בעזה", וחוזה ענק מהפנטגון לחברת החלל של אילון מאסק ● חדשות ההייטק 

דלהי. אחד היעדים המבוקשים ביותר בקרב ישראלים / צילום: Shutterstock

הטיסות הישירות להודו חוזרות, אבל הדרך להורדת מחירים עוברת בעומאן

אייר אינדיה הודיעה כי תחזיר את קו תל אביב־דלהי בינואר הקרוב עם חמש טיסות שבועיות ● המחירים כפולים בהשוואה לכרטיסים שמכרה לפני הפסקת פעילותה בארץ ● הצטרפות ארקיע לתחרות על הקו עשויה לעזור למחירים - אך זו ממתינה לאישור המסלול המקוצר מעל עומאן

מייקל ברי. הפך לנביא זעם

"ביג שורט" פתח פוזיציית שורט על שתי מניות ה-AI הלוהטות

כמה ימים לאחר שפרסם אזהרה מסתורית ברשת X - "לפעמים, אנחנו רואים בועות", הודיע מייקל בארי, באמצעות טופס 13F, כי רכש אופציות פוט על אנבידיה ופלנטיר ● מנכ"ל פלנטיר, אלכס קארפ, כינה את המהלך של בארי: "מטורף" ● וגם: למה שינה בארי את שם המשתמש שלו בטוויטר ל"קאסנדרה"?

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

האקזיט הגדול בתולדות ישראל מתקרב לקו הסיום: גוגל קיבלה אישור רגולטורי מרכזי לרכישת וויז

משרד המשפטים האמריקאי סיים את בדיקת ההגבלים העסקיים לעסקה הגדולה בתולדות אלפאבית ● עם זאת, הבדיקות בעולם נמשכות

מה עוד מביא לטלטלה בשוק הקריפטו / צילום: Shutterstock

"הלווייתנים מנצלים את המצב ומוכרים", ומה עוד מביא לטלטלה בשוק הקריפטו

אחרי שמתחילת השנה רשם הביטקוין שיאים חדשים בזה אחר זה, בחודש האחרון ניכר במטבע הדיגיטלי המוביל שינוי מגמה ● בשוק מייחסים זאת להשפעות מאקרו ולשינויים מבניים, ומזהירים מפני המשך ירידות בתקופה הקרובה ● אך יש גם מי שמזהים הזדמנות בטווח הארוך

עו''ד דורי קלגסבלד / צילום: דן לב

למה דורי קלגסבלד מייצג את הפצ"רית, ואיך הוא יתוגמל?

ההחלטה שעו"ד דורי קלגסבלד ייצג את הפצ"רית מטעם הסנגוריה הצבאית לא עברה בשקט ● עד כמה זה מקובל שעורכי דין מהמגזר הפרטי ייצגו קצינים, ומי מממן את זה? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

הבנקים מסתערים על חברות הנדל''ן / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

חמש עסקאות ענק: בבנקים מאמינים שהתחום הזה יעשה קאמבק ובגדול

הודעת בנק לאומי על רכישת 10% מחברת הנדל"ן יוסי אברהמי מתווספת להשקעות דומות בשנים האחרונות, ומאותתת כי גם בבנקים בחרו כיוון מוגדר להשקעה ● כ־400 מיליון שקל הושקעו רק השנה, ולפי המומחים "זה לא הסוף"

בצלאל סמוטריץ', עמית גל, ספי זינגר, אילן רום / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, עופר עמרם, ברוך גרינברג, יוסי כהן

"השר הפתיע אותנו": מאחורי הקלעים של הפשרה במהפכה בתחום החיסכון

הפשרה סביב קופות הגמל להשקעה, שפרטיה נחשפו בגלובס, תאפשר למהלך הגדול של השוואת תנאי מיסוי בין שורה של מוצרי חיסכון להגיע לחקיקה ● פרטים חדשים: קרנות ההשתלמות יירדו מההמלצות הסופיות ולא יכללו כלל בפלטפורמה החדשה, ומהי המחלוקת המרכזית שנותרה?

זוהרן ממדאני / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

בטכניון מגיבים לאיום של ממדאני: "מצפים להמשיך לעבוד יחד"

זוהרן ממדאני, הזוכה הטרי בבחירות לראשות עיריית ניו יורק, קרא בעבר להחרים את הקמפוס האקדמי המשותף לאוניברסיטת קורנל ולטכניון הישראלי באי רוזוולט, וציין כי אם ייבחר לראשות העיר, יבצע הערכה מחדש לשותפות של קורנל עם האקדמיה הישראלית ● כיצד הגיבו היום בטכניון לבחירתו?

הסכם חדש בין ישראל והודו, והדוקו הגרמני על מבצע הביפרים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: דוקו גרמני על מבצע הביפרים הישראלי חושף פרטים חדשים, הסכם חדש בין ישראל והודו, וכוננות שיא בבריטניה לקראת משחק כדורגל בהשתתפות מכבי תל אביב ● כותרות העיתונים בעולם 

הנהלת קרביין / צילום: ניר אריאלי

האמריקאים הסתערו, ושתי חברות ביטחוניות בדרך לאקזיט גדול

חברת הסטארט-אפ הישראלית קרביין, המנהלת את מרכזי השיחות וניהול מבצעי החילוץ וההצלה של כוחות ביטחון בארה"ב, מקסיקו וישראל - נמכרה הלילה ב-625 מיליון דולר לאקסון האמריקאית ● גם אורביט, ספקית מערכות התקשורת לתחום הביטחוני, תתמזג לחברת קראטוס דיפנס האמריקאית תמורת 356.3 מיליון דולר

שרת התחבורה מירי רגב. גוני כהן ויאיר שרקי, גלי צה''ל, 16.10.25 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

האם ממשל ביידן מימן במיליארדים את ההפגנות נגד הממשלה?

טראמפ מתערב בענייניה הפנימיים של ישראל? ביידן מימן במיליארדים את המחאה נגד הממשלה, טענה מירי רגב ● במציאות: זה לא ביידן, אלה לא מיליארדים, ואלה לא (רק) ארגוני שמאל ● המשרוקית של גלובס

שיירה בדרכה למכון לרפואה משפטית / צילום: דוברות המשטרה

ארונו של החטוף החלל שהושב הלילה הגיע למכון הלאומי לרפואה משפטית

פרו-פלסטינים התפרצו לאירוע בקנדה - ופצעו חייל צה"ל ● צה"ל: מחבל השליך מטען לעבר כוח צה"ל במהלך פעילות סמוך לג'נין. הכוח הגיב בירי וחיסל את המחבל. אין נפגעים לכוחותינו ● צה"ל: אין בידינו מידע הקובע שגופתו של הדר גולדין נמצאת במנהרת המחבלים ברפיח ● עדכונים שוטפים

מטה אלי לילי, ארה''ב, ומנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: AP - AJ Mast

"בית חרושת לתרופות": מחשב־על של אלי לילי ואנבידיה מציב רף חדש לשוק

ענקית הפארמה מובילה את מרוץ ההתחמשות של התעשייה בכוחות חישוב, בדרך למהפכה בגילוי ובפיתוח תרופות ● במסגרת ההסכם עם אנבידיה אמור להיבנות המחשב החזק בעולם לתחום הרפואי, שנשען בין היתר על טכנולוגיה ישראלית ● איך הוא ישנה את השוק?

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה – כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

סניף יוחננוף / צילום: ישראל כהן

תתחרה בחקלאים? המהלך של יוחננוף לגידול פירות וירקות שיימכרו ברשתות

כפי שנחשף באתר גלובס, רשת יוחננוף תשקיע כ־30 מיליון שקל ברכישת קרקע חקלאית ● ב־IBI מעריכים כי המהלך "יקטין את התלות ביבוא ויצמצם את עלויות שרשרת האספקה" ● מה עומד מאחוריו, עד כמה הוא חריג והאם יש לו פוטנציאל להתרחב מעבר?