אחרי שבימים האחרונים חלה התייצבות מסוימת בגידול בביקושים ברשתות הנייחות, הולכת ומתבררת הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות השירותים הסלולריים. לא שחלילה ישראל נמצאת בסכנה או שיש רשת שעומדת לשבוק חיים, אבל משבר הקורונה חושף חולשות. כמו שברשתות הקוויות אנו רואים את החולשה המשמעותית בפיצולי שירות האינטרנט בין ספק לתשתית, הרי שברשתות הסלולריות הבעיות המרכזיות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים (תמסורות) בין האתרים לליבת הרשת.
נתחיל מהסוף. אין פתרון מיידי שיכול לעזור למי שסובל מקליטה סלולרית לקויה בבית או שקצב האינטרנט הסלולרי שלו חלש. שנים של צמצום השקעות יצרו כאן רשתות סלולריות עם כיסוי מאוד נמוך. לצורך ההמחשה ניקח חברה סלולרית מסוימת שנניח שיש לה אלף אתרים עם כמות מסוימת של תדרים. האוכלוסייה גדלה, היקף הבנייה צמח בטירוף, הצורך שלנו באינטרנט רק הלך וגדל, אבל מה קרה בצד השני של המשוואה? כמות האתרים נשארה זהה פחות או יותר, ויש שמעריכים שירדה, ולמפעילים לא נוספו תדרים, שהם חומר הגלם והמשאב העיקרי לרוחב פס.
התוצאה היא עומס, ועוד כזה שלא מקבל מענה מספק בהיבט של רשת הרדיו אך ככל הנראה גם לא קיבל עיבוי דרך החיבורים בין האתרים לליבת הרשת, כלומר בתמסורות.
שידורים חיים בווידיאו מייצרים עומס רב
בתקופת משבר, כמו עכשיו, הבעיה באה לידי ביטוי בסדר גודל קיצוני. זאת מאחר שרוב האנשים עובדים מהבית, ממשיכים לדבר דרך הרשת הסלולרית כשהם בבית במקום לדבר בטלפוניה הנייחת, צופים בטלוויזיה על גבי האינטרנט, ועושים עוד דבר אחד חשוב שבימי שגרה פחות עושים: מייצרים וידאו בשידורים חיים.
למה זה חשוב? כשהמשתמשים ברשת מעבירים וידאו בשידור חי, הרשת מתקשה להתמודד עם היקף התעבורה בגלל שמדובר בשידור חי ולכן היא גוזלת משאבים מגולשים אחרים. כשמעבירים סרטון דרך הוואטסאפ, הרשת יודעת לנטר את הסרטון ו"לשחק" איתו בהתאם לזמינות המשאבים כי היא מתחשבת בעומס. ולכן השידורים החיים ברשת הפייסבוק למשל הרבה יותר מעמיסים מאשר הסרטונים בוואטסאפ.
הצריכה בסלולר בישראל, בממוצע מבחינת קיבולת, עומדת סביב ה-15 ג'יגה בחודש. בבת אחת אותו גולש ממוצע מגדיל את הביקוש שלו בהיקף נרחב כי עכשיו הוא מדבר יותר והוא גם גולש יותר מהבית במידה ולא התחבר לרשת ה-WIFI. זה מסלול די צפוי.
היכן העניין מסתבך? האתרים הסלולריים, שבימי שגרה נמצאים באזורי עסקים ועובו על ידי המפעילים כדי לתת פתרונות לביקוש באזורים האלו, התרוקנו פתאום והתנועה הוסטה לעבר המגזר הפרטי, שבו קפץ הביקוש בצורה משמעותית בגלל המשבר. אך במגזר הפרטי אין מספיק אתרים כי החברות התקשו לקבל אישורים לבנייתם במרכזי אוכלוסייה והרשויות המקומיות לא הסכימו שיבנו עוד. תוסיפו לזה את הקושי של החברות לספק תקשורת טובה בתוך מבנים בהיעדר תדרים בספקטרום הנמוך, והתוצאה היא שהרשתות מתוחות מאוד ומספקות ביצועים חלשים.
דבר נוסף שעשוי להשפיע על הגלישה הוא החיבור של חברות התקשורת לאתרים בחו"ל. חיבור זה גם דורש הרחבה משמעותית של התמסורות, אך לפי דיווחי החברות מסתמן כי כרגע לא נוצר צוואר בקבוק בהעברת הנתונים.
מומחה בשוק הסלולר אומר בשיחה עם "גלובס" כי הוא יופתע אם יתברר שהחברות הסלולריות לא ערוכות במקטע התמסורות בין האתרים לליבת הרשת. "בדרך כלל זה לא כך. מי שמתכנן נכון סלולר, מה שאמור להגביל אותו זה רק כמות האתרים ותדרי הרדיו, לא התמסורת לאתרים. זה תיכנון לקוי. גם מבחינת עלויות של המפעיל, המשאב הכי יקר זה תחזוקה והקמה של האתרים הסלולריים והקיבול שלהם. המשאב של התמסורת לאתרים הוא הוצאה כבדה אבל לרוב המפעילים יש תמסורת עצמאית משלהם ולכן להגדיל את המקטע זה לא הרבה כסף".
רוב האתרים בישראל מחוברים בקצבים של כ-150 מגה בממוצע לאתר. פתאום אותו אתר נדרש לספק תעבורה שגדולה ב-30% ממה שתוכנן. האם זו לא בעיה?
"אתר שמשתמש נניח ב-20 מגה בתדרי דור רביעי, יכול להעביר בסך הכל רוחב פס תיאורטי של 450 מגה ביט (שמתחלקים בין המשתמשים). הרבה פעמים זה יותר מ-20 מגה כי לעתים יש שלושה סוגי תדרים באתר. במצב כזה מה שקורה הוא שהמהירות היא פונקציה של מספר המשתמשים באותו אתר ובכמות התמסורת שהוא מחובר. בתיכנון נכון של הרשת יש גם יתירות שמשאירים למצבי חירום ולכן אני לא רואה כרגע את המצוקה דווקא במקטע זה ואני חושב שבארץ יודעים לתכנן רדיו".
אז הבעיה חוזרת למחסור בתדרים?
"בשביל החברות, להגדיל חיבורים לאתרים זה פשוט ולא יקר מפני שרוב התמסורות הן בבעלותן. כמובן שזה משפיע גם על המתגים בקיבול אבל זה לא צוואר בקבוק. קח לדוגמא את נושא התדרים שעכשיו מציעים במכרז הדור החמישי. קח את התדרים בתחום ה-2,600 מגה הרץ. אלו תדרים שמשרד התקשורת הציע מזמן והם שנים פנויים אחרי שמשרד הביטחון פינה אותם. אף מפעיל לא לקח, אפילו בחינם, בגלל אגרות התדרים. אז ברור שיש פה בעיה כי אם החברות לא יכולות להוסיף תדרים כי אין להם כסף לשלם עבור אגרות זה עצוב".
הפתרון הוא תוספת תדרים
כדי להמחיש את בעיית התעבורה ברשתות הסלולריות נעשה את החישוב הבא. לחברת סלולר יש כ-2.5 מיליון לקוחות, בהנחה סבירה שכל מנוי מוסיף על התעבורה הקיימת במצב רגיל כחצי מגה בלבד, התוספת לרשת הינו 1,250 ג'יגה או 1.25 טרה בתעבורת הדאטה. רשת התמסורת (רשת המטרו) שמחברת את האתרים אינה בנויה להעברת תוספת תעבורה כה גדולה. ברשת המטרו מחוברים מספר רב של אתרים סלולריים לפיכך נדרשת תוספת תעבורה של כחצי ג'יגה (500 מגה) לכל אתר ברשת - דבר המהווה צוואר בקבוק ענק. בעיה נוספת היא היציאה לחו"ל.
בהנחה ש-70% מהתעבורה היא בתוך הארץ, המשמעות היא שאותם "צינורות" נדרשים להעביר עוד 900 ג'יגה ביט (מתוך ה-1,250 ג'יגה), ועיבוי התקשורת הבינלאומית בעוד 300 ג'יגה. אלו כמויות דאטה מטורפות בעלות גדולה מאוד. למרבה המזל איש לא מתכנן כך רשת רדיו כי מדובר ברשתות סטטיסטיות שמשחקות עם הביקושים בהתאם, אבל האם למישהו יש ספק בכלל שהחברות צריכות תדרים נוספים וחייבות את הדור החמישי?
החישוב הנ"ל הוא כמותי ולא איכותי כי הוא לא מביא לידי ביטוי את ההתפלגות של הביקושים לאורך היממה ולכן הפתרון לבעיה לעומס הנוכחי, שמשפיע על הביצועים ועל החוויה בגלישה, הוא ללא ספק תוספת תדרים.
אם ניקח בחשבון את דרישת משרד התקשורת מסלקום ומפלאפון לפנות תחומי תדרים בתחום ה-850 מגה הרץ עד חודש מאי, הבעיה של שתי החברות מחריפה. מדובר בתחום תדר ששתי החברות מפעילות בו את הדור השלישי וכעת הן מחויבות לפנות. בגלל הקטנת ההשקעות ישנם חורים רבים ברשת הדור הרביעי והתוצאה היא שלקוחות "נופלים" לרשת הדור השלישי שמספקת ביצועים פחות טובים. לפנות תדרים בתחום זה בעיתוי הנוכחי באמצע משבר זה סיכון, ומשרד התקשורת הבטיח שיבדוק את העניין מחדש.
לדברי המומחה, "הדבר היחידי שאפשר לעשות כדי עזור לחברות, זה רק לשפר את חיבורי המטרו לאתרים. אם המדינה הייתה אומרת קחו את ה-2,600 ללא אגרת תדרים אז לחברות היה לוקח זמן להביא ציוד, להתקין אותו, אז מה שהם יכולים לעשות מהר זה להגדיל את החיבור למטרו היכן שיש צווארי בקבוק. להוסיף אתרים זה לא מהרגע להרגע, זה דורש אישורים של רשויות מקומיות. בקיצור לא תהליך מהיר".
