גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות הרשתות הסלולריות

למרבה הצער אין פתרונות קסם לחוויית הסלולר ההולכת ויורדת ● הבעיות המרכזיות ברשתות הסלולריות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים בין האתרים לליבת הרשת

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אחרי שבימים האחרונים חלה התייצבות מסוימת בגידול בביקושים ברשתות הנייחות, הולכת ומתבררת הבעיה הגדולה בשוק התקשורת בישראל: יציבות השירותים הסלולריים. לא שחלילה ישראל נמצאת בסכנה או שיש רשת שעומדת לשבוק חיים, אבל משבר הקורונה חושף חולשות. כמו שברשתות הקוויות אנו רואים את החולשה המשמעותית בפיצולי שירות האינטרנט בין ספק לתשתית, הרי שברשתות הסלולריות הבעיות המרכזיות הן מחסור בתדרים, השקעה נמוכה של החברות בבניית אתרים נוספים ובחיבורים (תמסורות) בין האתרים לליבת הרשת.

נתחיל מהסוף. אין פתרון מיידי שיכול לעזור למי שסובל מקליטה סלולרית לקויה בבית או שקצב האינטרנט הסלולרי שלו חלש. שנים של צמצום השקעות יצרו כאן רשתות סלולריות עם כיסוי מאוד נמוך. לצורך ההמחשה ניקח חברה סלולרית מסוימת שנניח שיש לה אלף אתרים עם כמות מסוימת של תדרים. האוכלוסייה גדלה, היקף הבנייה צמח בטירוף, הצורך שלנו באינטרנט רק הלך וגדל, אבל מה קרה בצד השני של המשוואה? כמות האתרים נשארה זהה פחות או יותר, ויש שמעריכים שירדה, ולמפעילים לא נוספו תדרים, שהם חומר הגלם והמשאב העיקרי לרוחב פס.

התוצאה היא עומס, ועוד כזה שלא מקבל מענה מספק בהיבט של רשת הרדיו אך ככל הנראה גם לא קיבל עיבוי דרך החיבורים בין האתרים לליבת הרשת, כלומר בתמסורות.

שידורים חיים בווידיאו מייצרים עומס רב

בתקופת משבר, כמו עכשיו, הבעיה באה לידי ביטוי בסדר גודל קיצוני. זאת מאחר שרוב האנשים עובדים מהבית, ממשיכים לדבר דרך הרשת הסלולרית כשהם בבית במקום לדבר בטלפוניה הנייחת, צופים בטלוויזיה על גבי האינטרנט, ועושים עוד דבר אחד חשוב שבימי שגרה פחות עושים: מייצרים וידאו בשידורים חיים.

למה זה חשוב? כשהמשתמשים ברשת מעבירים וידאו בשידור חי, הרשת מתקשה להתמודד עם היקף התעבורה בגלל שמדובר בשידור חי ולכן היא גוזלת משאבים מגולשים אחרים. כשמעבירים סרטון דרך הוואטסאפ, הרשת יודעת לנטר את הסרטון ו"לשחק" איתו בהתאם לזמינות המשאבים כי היא מתחשבת בעומס. ולכן השידורים החיים ברשת הפייסבוק למשל הרבה יותר מעמיסים מאשר הסרטונים בוואטסאפ.

הצריכה בסלולר בישראל, בממוצע מבחינת קיבולת, עומדת סביב ה-15 ג'יגה בחודש. בבת אחת אותו גולש ממוצע מגדיל את הביקוש שלו בהיקף נרחב כי עכשיו הוא מדבר יותר והוא גם גולש יותר מהבית במידה ולא התחבר לרשת ה-WIFI. זה מסלול די צפוי.

היכן העניין מסתבך? האתרים הסלולריים, שבימי שגרה נמצאים באזורי עסקים ועובו על ידי המפעילים כדי לתת פתרונות לביקוש באזורים האלו, התרוקנו פתאום והתנועה הוסטה לעבר המגזר הפרטי, שבו קפץ הביקוש בצורה משמעותית בגלל המשבר. אך במגזר הפרטי אין מספיק אתרים כי החברות התקשו לקבל אישורים לבנייתם במרכזי אוכלוסייה והרשויות המקומיות לא הסכימו שיבנו עוד. תוסיפו לזה את הקושי של החברות לספק תקשורת טובה בתוך מבנים בהיעדר תדרים בספקטרום הנמוך, והתוצאה היא שהרשתות מתוחות מאוד ומספקות ביצועים חלשים.

דבר נוסף שעשוי להשפיע על הגלישה הוא החיבור של חברות התקשורת לאתרים בחו"ל. חיבור זה גם דורש הרחבה משמעותית של התמסורות, אך לפי דיווחי החברות מסתמן כי כרגע לא נוצר צוואר בקבוק בהעברת הנתונים. 

מומחה בשוק הסלולר אומר בשיחה עם "גלובס" כי הוא יופתע אם יתברר שהחברות הסלולריות לא ערוכות במקטע התמסורות בין האתרים לליבת הרשת. "בדרך כלל זה לא כך. מי שמתכנן נכון סלולר, מה שאמור להגביל אותו זה רק כמות האתרים ותדרי הרדיו, לא התמסורת לאתרים. זה תיכנון לקוי. גם מבחינת עלויות של המפעיל, המשאב הכי יקר זה תחזוקה והקמה של האתרים הסלולריים והקיבול שלהם. המשאב של התמסורת לאתרים הוא הוצאה כבדה אבל לרוב המפעילים יש תמסורת עצמאית משלהם ולכן להגדיל את המקטע זה לא הרבה כסף".

רוב האתרים בישראל מחוברים בקצבים של כ-150 מגה בממוצע לאתר. פתאום אותו אתר נדרש לספק תעבורה שגדולה ב-30% ממה שתוכנן. האם זו לא בעיה?
"אתר שמשתמש נניח ב-20 מגה בתדרי דור רביעי, יכול להעביר בסך הכל רוחב פס תיאורטי של 450 מגה ביט (שמתחלקים בין המשתמשים). הרבה פעמים זה יותר מ-20 מגה כי לעתים יש שלושה סוגי תדרים באתר. במצב כזה מה שקורה הוא שהמהירות היא פונקציה של מספר המשתמשים באותו אתר ובכמות התמסורת שהוא מחובר. בתיכנון נכון של הרשת יש גם יתירות שמשאירים למצבי חירום ולכן אני לא רואה כרגע את המצוקה דווקא במקטע זה ואני חושב שבארץ יודעים לתכנן רדיו".

אז הבעיה חוזרת למחסור בתדרים?
"בשביל החברות, להגדיל חיבורים לאתרים זה פשוט ולא יקר מפני שרוב התמסורות הן בבעלותן. כמובן שזה משפיע גם על המתגים בקיבול אבל זה לא צוואר בקבוק. קח לדוגמא את נושא התדרים שעכשיו מציעים במכרז הדור החמישי. קח את התדרים בתחום ה-2,600 מגה הרץ. אלו תדרים שמשרד התקשורת הציע מזמן והם שנים פנויים אחרי שמשרד הביטחון פינה אותם. אף מפעיל לא לקח, אפילו בחינם, בגלל אגרות התדרים. אז ברור שיש פה בעיה כי אם החברות לא יכולות להוסיף תדרים כי אין להם כסף לשלם עבור אגרות זה עצוב".

הפתרון הוא תוספת תדרים

כדי להמחיש את בעיית התעבורה ברשתות הסלולריות נעשה את החישוב הבא. לחברת סלולר יש כ-2.5 מיליון לקוחות, בהנחה סבירה שכל מנוי מוסיף על התעבורה הקיימת במצב רגיל כחצי מגה בלבד, התוספת לרשת הינו 1,250 ג'יגה או 1.25 טרה בתעבורת הדאטה. רשת התמסורת (רשת המטרו) שמחברת את האתרים אינה בנויה להעברת תוספת תעבורה כה גדולה. ברשת המטרו מחוברים מספר רב של אתרים סלולריים לפיכך נדרשת תוספת תעבורה של כחצי ג'יגה (500 מגה) לכל אתר ברשת - דבר המהווה צוואר בקבוק ענק. בעיה נוספת היא היציאה לחו"ל.

בהנחה ש-70% מהתעבורה היא בתוך הארץ, המשמעות היא שאותם "צינורות" נדרשים להעביר עוד 900 ג'יגה ביט (מתוך ה-1,250 ג'יגה), ועיבוי התקשורת הבינלאומית בעוד 300 ג'יגה. אלו כמויות דאטה מטורפות בעלות גדולה מאוד. למרבה המזל איש לא מתכנן כך רשת רדיו כי מדובר ברשתות סטטיסטיות שמשחקות עם הביקושים בהתאם, אבל האם למישהו יש ספק בכלל שהחברות צריכות תדרים נוספים וחייבות את הדור החמישי?

החישוב הנ"ל הוא כמותי ולא איכותי כי הוא לא מביא לידי ביטוי את ההתפלגות של הביקושים לאורך היממה ולכן הפתרון לבעיה לעומס הנוכחי, שמשפיע על הביצועים ועל החוויה בגלישה, הוא ללא ספק תוספת תדרים.

אם ניקח בחשבון את דרישת משרד התקשורת מסלקום ומפלאפון לפנות תחומי תדרים בתחום ה-850 מגה הרץ עד חודש מאי, הבעיה של שתי החברות מחריפה. מדובר בתחום תדר ששתי החברות מפעילות בו את הדור השלישי וכעת הן מחויבות לפנות. בגלל הקטנת ההשקעות ישנם חורים רבים ברשת הדור הרביעי והתוצאה היא שלקוחות "נופלים" לרשת הדור השלישי שמספקת ביצועים פחות טובים. לפנות תדרים בתחום זה בעיתוי הנוכחי באמצע משבר זה סיכון, ומשרד התקשורת הבטיח שיבדוק את העניין מחדש.

לדברי המומחה, "הדבר היחידי שאפשר לעשות כדי עזור לחברות, זה רק לשפר את חיבורי המטרו לאתרים. אם המדינה הייתה אומרת קחו את ה-2,600 ללא אגרת תדרים אז לחברות היה לוקח זמן להביא ציוד, להתקין אותו, אז מה שהם יכולים לעשות מהר זה להגדיל את החיבור למטרו היכן שיש צווארי בקבוק. להוסיף אתרים זה לא מהרגע להרגע, זה דורש אישורים של רשויות מקומיות. בקיצור לא תהליך מהיר".

עוד כתבות

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי אולי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

טראמפ שולח לישראל מערכת נשק בשווי חצי מיליארד דולר

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: ארה"ב תמכור לישראל מערכת להנחיית פצצות, בוול סטריט ג'ורנל טוענים שגם דחייה של חודש בתוכנית הגרעין האיראנית משמעותית ואיך השפיעה המערכת מול איראן על ענף התעופה ● כותרות העיתונים בעולם

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

הוא חתום על אחד האקזיטים המדהימים בתולדות ישראל אבל 4 חברות שלו כבר נקלעו לקשיים. למה זה קורה?

בני לנדא נחשב לאחד מהיזמים הבולטים בישראל, בין היתר, בזכות האקזיט המדהים של אינדיגו ואלף פטנטים שרשם ● אך לפחות ארבע חברות המקושרות אליו נקלעו לקשיים - בשל פיתוחים יקרים, קצב חדירה איטי לשוק, תלות במשקיעים אירופים והשלכות המלחמה ● האם מדובר בצירוף מקרים מצער, או בכשל מובנה במודל?

שחרור חטופים בעסקה האחרונה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

טראמפ: ישראל הסכימה לתנאים להפסקת אש ל-60 יום בעזה

קטאר ומצרים יעבירו את ההסכם לחמאס; טראמפ מזהיר: "מקווה שיקבלו את ההסכם" ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● שגריר ארה"ב מאיים: אולי מפציצי ה-B2 צריכים לבקר בתימן ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

סניף של רשת דולר ג'נרל, שיאנית העליות ב־S&P 500 / צילום: Reuters, Cassidy Waigand

לא חברת שבבים: זו שיאנית העליות המפתיעה של וול סטריט

בשיא שרשם שוק המניות האמריקאי בשבוע שעבר, בלטו מניות של עסקים "אפורים" בהובלת רשת הקמעונאות המוזלת דולר ג'נרל, שעלתה בכ-50% ● מניות שבע המופלאות ושאר מגזר הטכנולוגיה אמנם בהתאוששות, אבל לא משחזרות את השיאים של 2024 ● זה הזמן לחפש ערך

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

תשואות קרנות הפנסיה והגמל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

זו הייתה מחצית פנומנלית לחוסכים לפנסיה, חוץ ממסלול אחד

למרות המכסים, המלחמות, הנפט והיחלשות הדולר - הקפיצה של הבורסה המקומית סידרה לחוסכים תשואות נאות מאוד ● גם הקאמבק של וול סטריט מהשפל של תחילת אפריל סייעה ● היחלשות הדולר פגעה בכולם אך בפרט במסלולים מחקי מדד ה-S&P 500

בניין מערכת וואלה בתל אביב / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

גל העזיבות בוואלה נמשך: סגן העורך דוד רוזנטל עוזב אחרי חודשיים בתפקיד

התפקיד הבא של רוזנטל: עורך אתר "ישראל היום" ● בוואלה הודיעו כי ליאת להב תחליף את רוזנטל ותמונה לסגנית העורך הראשי ● לאחרונה עזבו את וואלה גם סגן העורך צחי קומה, המנכ"ל עידן אלרום והפרשן המדיני ברק רביד

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום לע''מ

ראש הממשלה ביטל דיון בהקמת שדה תעופה ברמת דוד

המועצה הארצית לתכנון ובניה לא תדון היום בהקמת שדה התעופה ברמת דוד שבעמק יזרעאל והליכי התכנון יעוכבו ● הביטול מגיע אחרי שסגן השר אלמוג כהן התפטר מהממשלה במחאה על התכנון לקדם שדה תעופה בצפון ולא בדרום

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

בעקבות הזינוק בבורסה בת"א: גל מימושי מניות בהיקף של כמעט 3 מיליארד שקל ע"י בעלי עניין

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אלקטרה צריכה עלתה בכ-6%, מדד הבנקים ירד ב-2.5%

ת"א 35 ירד ב-0.3% ● מדד הבנקים ירד בכ-2.5% ● חצי שנה פנומנלית בבורסה בת"א: 28 שיאי כל הזמנים, 9 הנפקות ראשוניות, ושני מדדים שכיכבו מעל כולם ● השקל נסחר ביציבות, הדולר בעולם בשפל של מעל 3 שנים ● S&P 500 חצה לראשונה את רף ה-6,200 נקודות ● גאופוליטיקה, מלחמת הסחר ו-"רגע ליז טראס" - בבלומברג מנתחים את הסיכונים בוול סטריט במחצית השנייה של השנה

מאחורי הסעיף הטכני מסתתרת אפשרות להגדיל את קצבת הפנסיה

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

לחץ המכירות על מניית מגדל השתחרר, ואליהו כבר מורווח מעל 3 מיליארד שקל

מימוש אופציות על־ידי גופים מוסדיים הכביד עד לאחרונה על מניית מגדל ● בעל השליטה, שלמה אליהו, יכול כעת לחייך, אך השקעה במדד הביטוח הייתה מניבה לו תשואה של פי כמה וכמה

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

ניסיון לחזור למירוץ ה-AI: גיוס הענק של של אילון מאסק

בנק ההשקעות מורגן סטנלי הודיע כי סטארט-אפ הבינה המלאכותית xAI, שלפי מאסק, שוויו מוערך בכ-80 מיליארד דולר, גייס 10 מיליארד דולר בחוב ובמניות ● גיוס ההון יאפשר לחברה לקדם את מודל ה-AI של החברה, Grok, ולהשיג יתרון מול המתחרות שלה, OpenAI ו-Anthropic