כריסטיאן דרוסטן / צילום: AXEL SCHMIDT, רויטרס
גם בגרמניה תוהים כלי התקשורת והציבור כולו מהי אסטרטגיית היציאה של המדינה ממשבר הקורונה. על רקע הסימנים המעודדים יחסית לגבי התחלואה (ראו גרף משמאל), עוסקים המומחים בשלב הנוכחי בהשערות לגבי המצב הרפואי במדינה וכיצד ייראו החיים ביום שאחרי הסגר.
בעוד הקאנצלרית אנגלה מרקל אמרה בפודקאסט השבועי שלה בסוף השבוע כי גרמניה "מחכה לרגע שבו שיעור הכפלת המקרים יעמוד על 10 ימים, במקום חמישה ימים כפי שהוא עכשיו", הבהירו במהירות גורמים בממשלה כי זה אינו קריטריון יחיד, וכי אין עדיין הערכה לגבי הסרת ההגבלות על החיים הפרטיים והציבוריים בגרמניה.
הווירולוג פרופ' כריסטיאן דרוסטן מהמרכז הרפואי שאריטה בברלין ניסה להעריך בראיון כיצד גרמניה - ואולי גם מדינות אחרות - יוכלו להתמודד עם "מצב חירום ממושך" מבלי להמשיך ולהורות על סגר, שכולל את ביטול הלימודים, סגירת עסקים לא חיוניים וביטול מגע בין אנשים.
פרופ' דרוסטן הוא אחד מהיועצים הבכירים של הממשלה הפדרלית בנושא, ונפגש עם הקאנצלרית מספר פעמים במשבר הנוכחי. גם הוא אמר בראיון לשבועון "די צייט" כי מוקדם מדי להורות על צעדים כאלה, וכי בכל מקרה מדובר בהחלטות פוליטיות ולא רפואיות. עם זאת, לדבריו אחרי חג הפסחא יהיה מספיק מידע כדי לדעת אם גרמניה "צועדת בכיוון הנכון".
"ככל הנראה לא נמשיך בכל הצעדים שאנחנו מיישמים עכשיו", אמר הפרופסור הגרמני, "נהיה חייבים, ואפשר יהיה, להתאים אותם. אבל בשלב הראשוני ועד השבוע שאחרי חג הפסחא (המצוין השנה ב-12 באפריל) - נצטרך לעקוב מקרוב אחרי מספר המקרים".
"מעל להכול", אמר פרופ' דרוסטן, "חייבים למצוא פתרון ללימודים בבתי הספר. אני חושב שזה בסדר להפסיד סמסטר או אפילו שנה שלמה באוניברסיטאות, אבל להפסקת הלימודים בבתי הספר לתקופה ארוכה יש השלכות חמורות מדי, אפילו כלכליות. נהיה חייבים למצוא לזה פתרון". הוא מציע בראיון "להקטין את המגע בין הילדים" בבתי הספר. "אולי אפשר להגדיר שחלק מהכיתות ישתמשו במסדרון אחד והיתר בשני, נבטל את ההפסקות הגדולות, אולי אפילו את הקטנות, ולא יהיו חדרים משותפים. בצורה הזו, נוכל להקטין את הקבוצות בבתי הספר".
בנוסף, הציע דרוסטן להשתמש ביכולות הבדיקה הענפות של גרמניה כדי לבדוק באופן קבוע ומקיף אוכלוסיות בסיכון. "אולי אפילו כדאי לבדוק נכדים אם הם חולים או חלו בקורונה לפני שהם הולכים לבקר את סבא וסבתא, כדי לוודא שלא ידביקו אותם", אמר. לדבריו, מדיניות נוספת שיכולה לסייע לצאת מהמשבר ולסיים את צעדי הסגר ההדוקים היא "לבדוק באופן קבוע את הקשישים ומי שסובלים ממחלות רקע, ולתת להם עדיפות באשפוז בבתי חולים".
הוא הוסיף כי מי שנמצאים בסיכון יצטרכו בכל מקרה להישאר ולעבוד מהבית למשך תקופה ארוכה מיתר המשק, אך אולי אפשר להקל עליהם, "כמו באמצעות שירותי נסיעות בטוחים מקורונה, או אספקת מצרכים על ידי מתנדבים".
כמו רופאים אחרים, גם הוא ממתין ליציאתם לשוק של בדיקות אנטיגנים שיוכלו לגלות אם מישהו כבר נדבק, חלה והחלים. "אחד הרעיונות הצוברים תאוצה (אותו הזכיר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, א"א) הוא לאפשר לאנשים לצאת לעבודה על סמך תוצאות בדיקות אלה", אמר.
חברות שונות השיקו בדיקות אלה בימים האחרונים, ובאוקספורד שבבריטניה מתנהלת בימים אלה בדיקה של הדיוק שלהן ורגישותן. ממשלות שונות, כמו ממשלת הולנד וגם גרמניה, מתכננות לבדוק באופן אקראי דגימות דם מבנקי הדם ואולי גם מהאוכלוסייה שתיקרא לעשות זאת, במטרה לראות מה שיעור הנדבקים והמחלימים האמיתי באוכלוסייה, שאינו תלוי סימפטומים.
"אפשר לבצע מחקרים גדולים, פעם אחת בקיץ ופעם נוספת באוקטובר. באופן אידאלי זה אמור להתבצע יחד עם בנקי דם, שכבר יש להם דגימות מאוחסנות", הסביר פרופ' דרוסטן, "המטרה תהיה לגבש הערכה מהימנה לכל קבוצת גיל בנוגע לשיעור של המחלימים מהמחלה שיש להם נוגדנים בדם נגד קורונה". "אם נצליח להעריך את הרמות הללו", אמר, "נוכל לדעת אם הגענו כבר לרמה של 60% או 70% מהאוכלוסייה, שזהו ככל הנראה השיעור המקסימלי מהאוכלוסייה שצפוי להידבק".