עומדים בתור לסופר / צילום: כדיה לוי
מדינת ישראל עתידה בתוך כחודשיים לעמוד בפני דילמה קשה. אומנם הדילמה קיימת כבר היום, אבל ישראל מבקשת לדחות את ההתמודדות האמיתית איתה. זאת, מתוך ניסיון מוצדק להרוויח זמן עד אשר יתברר ההיקף המלא של תפוצת וירוס הקורונה, ובו בזמן לשפר את יכולתה של מערכת הבריאות להתמודד המגפה.
הטקטיקה של "להרוויח זמן" מופעלת לא רק בזירה הרפואית, אלא גם בזירה הכלכלית-חברתית. היא מתבטאת בשורה של צעדים שנועדו להקל על שכירים ועצמאים, שמצאו עצמם מובטלים או עם עסק שנאלצו לסגור, וכן להקל עם חברות גדולות ועסקים קטנים ובינוניים. המטרה היא להרחיק את המשק ממחנק אשראי, ולהקל את תזרים המזומנים, של כל המגזרים - שכירים, עצמאים חברות וגופים עסקיים במשק.
כלומר, המדינה מבקשת פתרונות ביניים בתחום הכלכלי - עד אשר תתברר עוד יותר המציאות הרפואית.
זוהי גישה נכונה לפרק זמן קצר מאוד, אבל היא תעמוד למבחן אכזרי מאוד בעוד כחודש וחצי-חודשיים. או אז, הממשלה, תהיה אשר תהיה, תצטרך לבחור בין שתי אפשרויות, שתיהן רעות, והשאלה תהיה אז - מהי האפשרות הרעה יותר, ומה הרעה פחות.
האפשרות הראשונה תהיה להמשיך בסגר הכמעט מלא, ולהמשיך לתפקד עם משק פעיל באופן חלקי מאוד של כ-50%. זאת, כדי שלא לשלם מחיר גבוה במונחים של חיי אדם. אבל אז המחיר הכלכלי-חברתי יהיה אובדן תפוקה, מיתון מתמשך, אבטלה גבוהה מאוד, וכן - גם מחיר במונחי חיי אדם, שכן זוהי סיטואציה מתמשכת שתגבה מחיר במונחים של דיכאון, ייאוש, התאבדויות, אלימות במשפחה, הזנחה רפואית של חולים שחולים במחלות אחרות.
האפשרות השנייה תהיה להחזיר את המשק לפעילות כמעט מלאה, מה שיקל מאוד על השכירים, על העצמאים, על עסקים קטנים ובינוניים ועל המשק כולו, וירחיק את הסיכון של מיתון אכזרי. מנגד, המחיר שנשלם, יהיה כמראה מחיר של יותר נדבקים, יותר חולים ויותר מתים.
אם כך, כיצד תוכרע הדילמה?
להוציא מצב שבו המגפה תצא מכלל שליטה, ואני מקווה ומאמין, שלא כך יהיה, ההכרעה תהיה ברורה.
המדינה תחליט לבחור באפשרות השנייה - של החזרת המשק לפעילות מלאה/כמעט מלאה, תוך המשך הסגירות של שכבת הגיל המבוגרת והפגיעה ביותר לווירוס הקורונה.
מדוע אני חושב כך? מהסיבה הפשוטה - שלא תהיה לה ברירה אחרת , שכן המשק לא יוכל להמשיך שנה שלמה בסגר. המחיר הכלכלי, החברתי וגם הבריאותי יהיו פשוט בלתי נסבלים והמדינה לא תוכל לעמוד בכך.
הכותב הוא יו"ר מיטב דש