תרופות Chloroquine phosphate / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
לפני כשלושה שבועות, פרסמנו כאן את רשימת חברות התרופות שעובדות על חיסונים ותרופות לנגיף Covid-19, המכונה קורונה. שלושה שבועות הם הרף עין בעולם פיתוח התרופות. משלב הגילוי עד שלב אישור השיווק עשויות לחלוף גם 20-25 שנה כאשר מדובר בפיתוח של תרופה קלאסית. תהליך ההכנה לניסוי לבדו אורך כמה חודשים טובים. הניסוי עצמו יכול לארוך שנתיים. ניתוח התוצאות שלו עשוי לדרוש כמה חודשים נוספים. אבל במלחמה בקורונה, אין לנו זמן. תרופות שכבר פותחו למחלות אחרות עם מאפיינים דומים מוכנסות מיד לטיפול ניסיוני, והתוצאות מפורסמות בבהילות, כמעט ללא תהליכי ניתוח. תרופות חדשות וחיסונים בפיתוח נכנסים לניסויים במסלול המזורז. ואין מחסור בנבדקים - עשרות אלפי חולים בעולם כבר נמצאים במצב מסכן חיים, ורופאיהם מוכנים לנסות הכול.
עם התפשטות הווירוס בעולם, כבר הולך ומסתמן שנקיטת צעדים של ריחוק חברתי לניהול המגפה לא יובילו לסופה בעתיד הנראה לעין. הם רק יעזרו לדחות את שיא הגל עד לשלב שבו יגיעו החיסונים או התרופות היעילות באמת. עיני כל העולם נשואות אל החיסונים והתרופות הללו, הפעם לא רק כי הם יצילו חיים, אלא גם כי הם יצילו את הכלכלה ואת חופש התנועה של כולנו. לכן התהליכים מואצים, ובתוך שלושה שבועות אכן יש חידושים.
1. 4 תרופות בניסוי "ראש בראש"
ארגון הבריאות העולמי הודיע בסוף השבוע האחרון על גיוס החולה הראשון לניסוי "ראש בראש" של ארבע תרופות מבטיחות לקורונה ולבחינת שילובים ביניהן. מטרת הניסוי הזה היא למנוע מצב שבו כל חברה עושה ניסוי ומנתחת את הנתונים בשיטותיה שלה, כך שיהיה בלתי אפשרי להבין איזו תרופה היא הכי טובה באמת. כמו כן, ניסוי משולב יכול לאפשר בחינה של קומבינציות של תרופות, והוא ירכז את המאמצים הדרושים להגיע לחולים ולרופאים ולתקשר איתם במהלך הניסוי.
שמו של הניסוי הוא Solidarity. ישתתפו בו אלפי חולים מעשרות מדינות. הוא תוכנן כך שיהיה פשוט ביותר לביצוע ולתיעוד, כדי שגם בתי חולים הכורעים תחת עול הטיפול בחולי הקורונה יוכלו להשתתף.
■ רמדסיביר
מפתחת: חברת גיליאד
התוויה במקור: נבחנה לטיפול באבולה אך לא הגיעה לבסוף לשוק
אף שהתרופה הזאת לא השיגה בעבר תוצאות שאיפשרו להמשיך בפיתוחה, ניכר שיש לה פעילות אנטי-ויראלית ולכן היא מתאימה להיבדק גם למחלת הקורונה. לא רק זאת, התרופה הראתה בניסויי מעבדה פעילות נגד הווירוסים SARS ו-MERS, שהם קרובי משפחה של Covid-19. וירוסים אלה מצוידים, כמו הקורונה, במנגנון הגנה אוטומטי על הגנום של הווירוס, שעוקף תרופות אנטי-ויראליות אחרות.
התרופה כבר נמצאת בשימוש כטיפול חמלה בכמה בתי חולים בישראל, ונבחנת בניסוי קליני קלאסי רחב היקף של חברת גיליאד בסין, שתוצאותיו צפויות להתקבל באפריל. הניסויים כוללים חולים במצב קשה וחולים במצב קל יותר, מתוך הנחה שבאחרונים התרופה תפעל טוב יותר.
כרגע התרופה ניתנת בעירוי, דבר שעשוי לסבך את הטיפול אם יתברר שצריך לתת אותה כבר כשנמצאים במצב קל כדי להשיג תוצאה משמעותית. מאחר שבדרך כלל חולים אלה מחלימים בלאו הכי, יידרש איסוף של מידע מחולים רבים כדי להראות שהתרופה מונעת הידרדרות באופן מובהק.
■ כלורוקווין והידרוקסיכלורוקווין (HCQ)
התוויה במקור: טיפול במלריה
אלה התרופות שעוררו את התלהבותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בשבוע שעבר. במסיבת עיתונאים ובציוץ בטוויטר, הוא קרא להתחיל להשתמש בתרופות הללו במהירות וטען שהוא מעריץ גדול שלהן. הקהילה המדעית זהירה יותר, ובכלל זה גם היועץ המוביל של טראמפ לנושא Covid-19, אנתוני פאוסי.
ההתלהבות של טראמפ הייתה לאור ניסוי שבו נצפתה הצלחה לטיפול בהידרוקסיכלורוקווין בשילוב עם תרופה אנטיביוטית (Azithromycin), אלא שהניסוי היה במספר זעום של חולים, ומדעני התחום מסכימים שאי-אפשר לדעת עדיין אם התרופה מועילה.
בינתיים, ניסוי נוסף ב-HCQ לבדה, שנערך בסין, לא הראה הבדל בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת, אך הוא לא בדק את השילוב עם AZT, ובכמה מדדים שלא הוגדרו מראש כמדדים העיקריים של הניסוי דווקא נמצאה תועלת. אז גם במקרה הזה התוצאות אינן חד-משמעיות.
יש המעריכים שיידרשו 900 חולים בניסוי כדי להגיע לתוצאה משמעותית, ולכן יש צורך בניסוייים כמו זה שארגון הבריאות העולמי הכריז עליו. עד כה לא הוכחה פעילות אנטי-ויראלית של HCQ בבני אדם, אלא רק במעבדה. למרות זאת, אישר ה-FDA את השימוש בתרופה כטיפול חירום בקורונה.
הניסוי כבר הספיק להצית ויכוח בין אנשי הון הסיכון של תעשיית הביומד ואנשי הון הסיכון של תעשיית הטכנולוגיה. גם בשגרה, אנשי הטכנולוגיה מאשימים את אנשי הביוטק שהם מקובעים בשיטות ניסוי לא רלוונטיות ואילו אנשי הביוטק מאשימים חזרה שהראשונים לא מבינים מדע. הפעם היה זה קית' רבויס, שותף בקרן הון הסיכון של פיטר ת'יל, מאנשי עמק הסיליקון שהחליטו להיכנס לתחום הרפואי, שטען כי הראיות לטובת המוצר מוצקות וכי המדענים מדברים רק מתוך דעות קדומות על טראמפ.
הטענה הזאת הולידה חילופי מהלומות מילוליות בטוויטר בין זאק ויינברג מקרן הביומד Flatiron Health לרבויס. ויינברג הסביר את מגבלות הניסוי, ורבויס ענה שניסויים מבוקרים הם "רעיון ממש נורא".
ויינברג השיב שרבויס "מטומטם ויהיר", וזה החזיר שוויינברג קנאי וחסר ביטחון, וחוסר הפרגון שלו לתרופה "הורג אנשים". ואז רבויס חסם את ויינברג, כך שלא נדע לעולם מה ויינברג היה עונה לו. בכל זאת, ניסויים קליניים מבוקרים הם עדיין קונצנזוס מדעי בכל הנוגע לבדיקת תרופות. חברות הטכנולוגיה אמנם מפתחות מודלים חדשים שעשויים להחליף אותם בעתיד, אבל זה עוד לא קרה.
■ קלטרה
החברה המייצרת: Abbvie
התוויה במקור: מדובר בקוקטייל המורכב מהתרופות Lopinavir
ו-Rithonavir שנועדו לטיפול באיידס
התרופה הראתה פעילות נגד הנגיף SARS במעבדה וכמה רופאים דיווחו על חולים שטופלו בתרופה והחלימו. אלא שחולים רבים מחלימים גם בלעדיה, כך שקשה להסיק מכך מסקנות.
התרופה עוררה עניין לאחרונה כאשר ישראל החליטה בצעד תקדימי להזמין גרסה גנרית שלה מהודו, אף שהפטנט עליה בארץ לא פג. היצרנית הודיעה מיד כי היא מוותרת על הפטנט בהקשר הזה.
באינטראקציה הזאת נעלמה עובדה אחת: התרופה נכשלה בניסוי קליני ב-Covid-19. אז מה היא עושה בניסוי של ארגון הבריאות העולמי? גם במקרה הזה, ניסויים נותנים מידע חדש, אבל לא תמיד מספקים תשובה חד-משמעית, בעיקר אם התוצאות שליליות. ארגון הבריאות העולמי חושש שאולי בניסוי הסיני, שנערך ב-199 חולים, התרופה ניתנה מאוחר מכדי לעזור, ואולי מתן מוקדם יותר יניב תוצאות שונות.
■ קלטרה עם אינטרפרון בטא
החברה המייצרת: Abbvie
התוויה במקור: אינטרפרון בטא משמשת בטיפול בטרשת נפוצה
אינטרפרון בטא נחשבת תרופה שמעכבת את התגובה של מערכת החיסון בדרך כלל. המחשבה בניסוי הנוכחי היא שהתרופה תוכל אולי לטפל בפעילות לא מבוקרת ומוגזמת של מערכת החיסון בשלבים הקשים ביותר שלה.
2. המוצר שמחכה במחסנים ביפן
Favipiravir) Avigan)
החברה המפתחת: פוג'יפילם
התוויה במקור: תרופה לשפעת פנדמית, שאושרה לשימוש ביפן
בארגון הבריאות העולמי אמרו שייתכנו שינויים בניסוי. כך, תרופות שיימצאו במהירות כלא יעילות יוסרו ממנו כדי לאפשר לבחון תרופות אחרות.
אפשרות אחת כזאת היא תרופה שפותחה על ידי חברת פוג'יפילם נגד שפעת פנדמית ואושרה לשימוש ביפן. היא כנראה נמצאת שם במחסנים בציפייה למגפת שפעת, אך היא מעולם לא הגיעה לשוק.
בניסויים שנערכו בקרב כ-340 חולים באזורים ווהאן ושנזן שבסין, נמצא כי התרופה מקצרת כמעט בחצי את הזמן בין איתור הווירוס לתוצאה שלילית בבדיקה (מ-11 יום ל-4 ימים, בחולים שמצבם היה גרוע מספיק כדי להצדיק טיפול תרופתי ניסיוני). במקביל, צילומי חזה הראו שיפור במצב הריאות ב-91% מהחולים שנטלו את התרופה, לעומת 62% בקרב אלה שלא טופלו בה. סין כבר אישרה את השימוש בתרופה בחולי קורונה, וניסויים נערכים ביפן, איטליה ותאילנד. באינדונזיה נרכשה כמות גדולה של המוצר, בציפייה לתוצאות ניסויי המדינות האחרות.
בחלק מהניסויים ייבדק המוצר של פוג'י יחד עם התרופה Actemra (Tocilizumab) של חברת רוש, במקור תרופה לסרטן ולדלקת מפרקים. מה הקשר? גם הפעם מדובר בתרופה שיכולה להפחית את פעילות מערכת החיסון המשתוללת בשלבים האחרונים של המחלה. המחיר הוא תופעות לוואי חמורות, אך נסבלות כשהמטרה היא להציל חיים, וכאשר ההערכה היא שהטיפול יהיה קצר טווח, רק כדי להכניס את המערכת לשליטה. בנוסף לניסויים בקוקטייל עם Avigan, תיבחן Actemra גם לבדה בניסוי שאושר בסוף השבוע על ידי ה-FDA. תרופה נוספת מאותה משפחה, Kevzara של סאנופי וריג'נרון, תיכנס בקרוב לניסוי גדול בקורונה.
3. המתחרה הרוסית שזולגת לאירופה
■ Arbidol3
החברה המייצרת: Pharmastandard הרוסית
התוויה במקור: משמשת ברוסיה ובסין לטיפול בשפעת
אף שהבסיס המדעי לטיפול בשפעת באמצעות התרופה הזאת נחשב לא מוצק (ולכן גם התרופה לא אושרה לשימוש במדינות אחרות), מדענים סינים סבורים שיכול להיות לה תפקיד בתוך קוקטייל של תרופות אנטי-ויראליות נוספות. תנועה לא חוקית של המוצר למדינות אירופה כבר החלה, באמצעות סוחרים מקוונים, ולעתים חולים לוקחים אותו לעתים על דעת עצמם. למעשה, כך קרה גם עם HCQ - חולים בארה"ב ניסו ליטול את התרופה על דעת עצמם, וחלקם נטלו בטעות חומר לניקוי אקווריומים בשם דומה. אדם אחד אפילו נפטר כתוצאה מכך.
הטעות הזאת כנראה לא תחזור, אבל בכל מקרה רופאים מזהירים מתופעות הלוואי של רוב התרופות המופיעות ברשימה זו, שהן מיותרות אם התרופה לא עובדת או אם אינה נחוצה בסיכוי הסביר שהמחלה תעבור מעצמה.
נוסף על תרופות המוסטות מטיפול במחלה אחת לאחרת, קיימות תרופות רבות נוספות בקנה, המפותחות במיוחד לטיפול בקורונה, אולם יידרש להן זמן ארוך בהרבה ולגבי רובן אין עדיין מידע על תוצאות בבני אדם.
עשרות חברות במרוץ לחיסון
בעוד שתרופות יכולות לסייע בניהול המגפה, חיסונים יכולים להחזיר לנו את השגרה. אלא שלרוב לא ניתן להסיט חיסון ממחלה אחת לאחרת, למעט אולי מקרה אחד - חיסון נגד שחפת בשם BCG. שניתן כיום ל-130 מיליון תינוקות בשנה ברחבי העולם. מה הקשר לקורונה? מחקרים קודמים בבני אדם רמזו שהחיסון הזה משפר את פעילות מערכת החיסון לא רק נגד שחפת. התזה הזאת תיבחן כעת, כאשר 4,000 רופאים אוסטרלים יקבלו את החיסון. מחקר נוסף הראה שיש מתאם בין מדינות שבהן ניתן החיסון לשחפת לבין שיעור מתים נמוך יותר, אך הוא אינו מעיד על סיבתיות.
36 חברות מפתחות חיסונים ייעודיים לקורונה, וביניהן מכון מיג"ל הישראלי, שמסב חיסון שפותח במקור לבעלי חיים. כמה חיסונים כבר הגיעו לשלב הניסויים בבני אדם, והמתקדם ביניהם הוא זה של חברת מודרנה. הוא נכנס לניסויים קליניים ומתנדבים אמיצים ראשונים כבר קיבלו אותו, אף שאינם חולים. אם החיסון יעבוד, הם יוכלו להסתובב בעולם ללא חשש.
מחכים לפריצת הדרך האמיתית בבדיקות
מספר רב של חברות מפתחות בדיקות לנוכחות וירוס הקורונה - בדיקות מהירות, בדיקות ביתיות, מכשירים שיכולים לעבד כמות גדולה של דגימות בבת אחת ובדיקות שעשויות לזהות כמויות קטנות מאוד של הווירוס כדי לאתר חולים ללא תסמינים עדיין. זיהוי ובידוד מוקדם של חולים הוא אחת הדרכים היעילות לשלוט במחלה ולהחזיר את העולם לתפקוד עוד לפני שיש לנו תרופה או חיסון.
אולם פריצת הדרך המבוקשת, שכנראה תהיה אפשרית בטווח של כמה חודשים, היא בדיקה מהימנה לנוכחות נוגדנים לווירוס. כך ניתן יהיה לאתר את כל מי שחלה
ב-Covid-19, ואולי אפילו לא ידע שהוא חולה. כך גם יהיה אפשר להבין טוב בהרבה את דפוסי ההדבקה, לשחרר אנשים שיש להם נוגדנים, וגם לאמוד את משך הזמן שבו הנוגדנים קיימים והאדם מחוסן מפני הדבקה חוזרת.
הבדיקות הקיימות שעושות זאת נחשבות לא אמינות מספיק. הן פחות מתאימות לאבחון מחלה פעילה, כי הנוגדנים מופיעים רק אחרי שכבר אפשר לאתר את הווירוס באופן ישיר.