גודטיים חופשות - סיגל יושע, טלי לפיד, ליאת לביא / צילום: יונתן בלום, גלובס
"בניתי מסגרת שמאפשרת לשאול את השאלות הגדולות"
סיגל יושע
מייסדת מלכת המדבר
הדיוק הפנימי. "החופשה האחרונה שלי בסיישל אפשרה לי לדייק את המהות שלי. התחדד לי הרצון לייצר משמעות דרך אינטראקציה בין אנשים. אני שואלת את עצמי מה אני באמת זוכרת מהמסעות שלי ונושאת הלאה, והתשובה היא בעיקר חוויות משמעותיות, ולא עוד אטרקציה. מפגש עם האחר נותן פרופורציות ופרספקטיבה מעל ומעבר למוכר ולידוע".
איך הוקמה מלכת המדבר?
"כבר בטיול הגדול שלי בהודו, אחרי הצבא, התקשרתי לאבא שלי ואמרתי לו: אני לא הולכת ללמוד את התואר במשפטים ופסיכולוגיה שנרשמתי אליו. אני רוצה להיות מדריכת טיולים. כשחזרתי לארץ התחלתי ללמוד במסלול ישיר לדוקטורט באנתרופולגיה, ובתוך כמה חודשים כבר הדרכתי בחברה הגיאוגרפית. ב-99 נקראתי להוביל טיולי נשים - צעד חריג לאותם ימים, בייחוד כשמדובר בטיולי הרפתקאות. בשנים הראשונות הפרויקט היה תחרותי ואינטנסיבי מאוד, וזה לא היה מדויק בעיניי.
"ב-2003 הוצאתי שני טיולים לאותו המסלול בהפרש של שבוע, הראשון עם גברים והשני עם נשים. הגענו לדיונה ענקית ברג’סטן, והגברים במשך שלוש שעות עלו וירדו בג’יפים, בכל פעם סימנו מי הצליח להגיע יותר גבוה. לא הצלחתי להזיז אותם משם. שבוע אחרי זה, בטיול הנשים, הן מצאו כמה דקלים, פרשו מחצלת וישבו לשוחח. בכלל לא עניין אותן לעלות את הדיונה. חזרתי מהטיולים האלה ואמרתי: ‘חבר’ה, אנחנו לא מדייקים את מה שנשים באמת מחפשות במסע כזה’. באותו המסע הבנתי מה נשים באמת רוצות.
"למסע הנשים שאחריו כבר הוספתי אינטראקציה בין המשתתפות, חלוקת אחריות, פחות זמן בג’יפים, פחות תחרות והישגיות, יותר פסק זמן".
מה קורה בפסק הזמן הזה?
"עוד מגיל 20 הבנתי שכדי להתכנס למחשבה אמתית אני צריכה לצאת מהשגרה שלי, מהמשפחה, מהמיליה שלי. הנשים שיוצאות למסע הזה באות לבד, ומאפשרות לעצמן לאבד שליטה ולהתמסר. הן אומרות שהן יוצאות כי זו הרפתקה, וכשהן חוזרות כולן מדברות על פסק הזמן ועל המפגש עם עצמן, שמאפשר התבוננות. בעצם בניתי מסגרת שמאפשרת לנשים לפגוש את עצמן מחדש, לשאול את עצמן את השאלות הגדולות".
את אומרת שהחופשה בסיישל גרמה לך לדייק את עצמך. מה הבנת שם?
"הבנתי שאני צריכה לפגוש את הלב שלי בלי הסחות דעת, להעז להגיד לעצמי מה אני באמת רוצה, ולא מה יגידו על מה שאני רוצה. בעקבות הדיוק הזה אני חושבת על המיזם החדש שלי, שיחבר טיולים עם משמעות".
על מה את צריכה לוותר כדי לדייק את עצמך?
"צורת החיים הזאת גובה מחיר, העומס בלתי רגיל, ודחיתי את ההתבייתות באמת עד הקצה. הבנתי שאם אני אחכה להרגיש את הרצון להתביית אז אפספס.
"ויתרתי על קונפורמיות חברתית, על ההליכה במסלול הקל והמובטח, על רצייה חברתית ומשפחתית. בכל פעם שבחרתי, לא הייתה לי ודאות ונאלצתי לקחת סיכונים. בדיעבד זה הצליח, אבל בעת הבחירה לא ידעתי את זה. לעתים ויתרתי על להיות נחמדה ולרצות את המנהלים שלי, המשפחה שלי. כשוויתרתי על תואר במשפטים ופסיכולוגיה ויתרתי על הליכה בדרך המקובלת והמובטחת והלכתי נגד המלצות ההורים והמשפחה. עבר הרבה זמן עד שהם הבינו את ערך הבחירות שלי".
"כשהייתי עייפה, רעבה ומלאת כוויות קור, גיליתי שכל הכוחות שלנו בפנים"
רוית נאור
בעבר: עיתונאית / היום: מייסדת 'אישה בקצה העולם'
המסע. "המסע ששינה את חיי היה עם המשלחת הישראלית שהובלתי לקוטב הצפוני. השארתי בבית תינוק בן שבעה חודשים, שעד לפני רגע עוד הינקתי, ויצאתי לשם עם רגשות מעורבים.
"התגלה לעיניי המקום הכי קיצוני שיש לנו על כדור הארץ, קרחון שצף על פני האוקיינוס, אחת הנקודות הבודדות שנשמרו כמו שאלוהים ברא אותן, בלי טביעות האצבע שלנו. אין אנשים ואין ציוויליזציה, וזה מאלץ אותנו לקחת אחריות על חיינו, להתמודד עם הפחדים והחששות הכי עמוקים שלנו. אף אחד מהטיולים שהייתי בהם לא התקרב בעוצמתו למה שהמסע הזה הותיר בי.
"במציאות של ימינו, עם הפייסבוק והאינסטגרם, אנחנו טועים לחשוב שאנחנו מרכז העולם, ושם, בכפור, עם המזחלת הקטנה, קיבלתי פרופורציות. שם הבנתי שאנחנו בלתי רלוונטיים בעליל. הגעתי לשם עם כל הטייטלים שלי, והבנתי כמה אני קטנה אל מול אמא אדמה, ושאפצ’י אחד שלה יכול להחריב ערים שלמות. זה מה שקיבלתי במסע במנות גדושות".
הדיוק הפנימי. "הבדידות במסע הזה הייתה נוראית. בכל הקטסטרופות בחיינו תמיד יש איזה משהו או מישהו להישען עליו. אבל שם הייתי מלאה כוויות קור, עייפה ורעבה, ולא היה לי אף אחד. גיליתי שכל הכוחות שלנו הם אצלנו פנימה - וזה משהו שהולך איתי מאז. ההבנה שהכול תלוי בנו הביאה אותי למקומות מאוד מאוד טובים. מתוך תחושת האפסיות חזרתי עם קדושת חיים מטורפת. בזכות המסע אני נותנת 100% לחיים, כפי שמגיע להם".
"נאלצתי להתמסר ללא נודע ולשחרר שליטה"
אורלי כרמון
קודם: עורכת דין / היום: מובילה מסעות נשים ומייסדת קהילת הפייסבוק 'אורקה'
"הטיול שדייק את החזון שלי הוא המסע הנשי הראשון שהובלתי למרוקו", מספרת אורלי כרמון, מייסדת קהילת הנשים אורקה - עוצמה נשית חובקת עולם. "האינטימיות בין הבנות והעובדה שכקבוצה הצלחנו לחולל שינוי אמיתי בחיי כל אחת מהמשתתפות, גרמו לי להבין שאני רוצה לחבר בין נשים".
כרמון נולדה וגדלה בשכונה חרדית בירושלים למשפחת רבנים מיוחסת. בגיל 18 היא יצאה בשאלה, בלי תעודת בגרות, אל העולם הגדול. שנים ספורות לאחר מכן היא כבר ניהלה תקציבים של מיליוני דולרים. "השלמתי בגרויות לבד, ואז למדתי לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית. משם המשכתי ללימודי משפטים בבינתחומי. עבדתי כיועצת משפטית ומנהלת פיתוח עסקי בחברות הייטק".
האם את בקשר עם משפחתך החרדית?
"החזרה שלי בשאלה הייתה תהליך איטי, שום דרמות גדולות או משבר אמונה. אורח החיים לא התאים לי יותר, אבל נשארתי בקשר הדוק עם המשפחה".
כרמון (50), נשואה ואם לשניים, ייסדה את קהילת אורקה לפני שנתיים. "עשינו רילוקיישן לטורונטו, קנדה, לפני כעשור, בגלל העבודה של ברק, בעלי. אני, שהייתי מורגלת לעבוד כעורכת דין ולטפל בתיקים גדולים, נאלצתי למצוא את דרכי. זו הייתה הזדמנות לעשות חישוב מסלול מחדש. הלכתי ללמוד קואוצ’ינג ופסיכותרפיה והתחלתי ללוות מנהלים.
"במהלך החיים שם הבנתי שבני הדור השני של הישראלים שם, שאינם לומדים בבתי ספר יהודיים, מאבדים את הזהות היהודית והישראלית שלהם. אז החלטתי ליצור לילדיי סביבה ישראלית. כך התחלתי ליזום פרויקטים לקהילה המקומית.
"היכולת לגייס חסויות ומתנדבים וליצור שיתופי פעולה עם חברות וארגונים משכה את תשומת הלב של הפדרציה היהודית, ושם שלחו אותי לכנס של מנהיגים ישראלים מכל העולם. חזרתי חדורת מוטיבציה והתחלתי להרים כנסים לפיתוח מנהיגות. הצלחנו להביא עשרות נשות עסקים מכל רחבי הגלובוס. שם, לתפיסתי, הונחו היסודות לקהילת אורקה, שבה נשים ישראליות ממדינות שונות יוצרות קשרים".
הדיוק הפנימי. "הדיוק של כל המיזם קרה במסע שלי למרוקו. זה היה אמור להיות טיול של כמה חברות מטורונטו, אבל הפך למסע של 15 נשים מרחבי ארה"ב. מלבד הטעמים, הריחות והצבעים, זה היה מסע של חברות, למידה והתבוננות - מה ואיך מתאים ונכון לי, איזו אנרגיה אני רוצה לצדי ואיך אני הופכת את כל התובנות האלה לעשייה. התהליך שעברנו שם היה חזק. וכך, בין הרי האטלס המושלגים לדיונות של הסהרה, בין השווקים הצבעוניים לבתי החמר, בין העיר הכחולה שפשאוון למרקש האדומה, בין העושר הארכיטקטוני בקזבנלקה לארמון המלך בראבט - נולדו תובנות והזדמנויות עסקיות.
"הטיול הזה הבהיר לי מה הדיוק הפנימי שנחוץ לי. האינטימיות בין הבנות והעובדה שכקבוצה הצלחנו לחולל שינוי אמיתי בחיי כל אחת מהמשתתפות, הבהירו לי שאני רוצה לחבר בין נשים ולעזור להן לגלות את העוצמה הפנימית שלהן. בכנסים שאני מארגנת אני משתמשת בהבנה שנשים יכולות לנהל שיח עמוק ומרחיב לטובת מסע של צמיחה. אני אוהבת לטייל, לחקור תרבויות. כשזה משולב באהבה הגדולה שלי לחבר בין נשים זה מרגיש הכי מדויק".
על מה נאלצת לוותר כדי לדייק את דרכך?
"נאלצתי להתמסר ללא נודע ולשחרר שליטה: לבקש עזרה כשצריך, לסמוך על אחרים שיודעים את עבודתם. הבנתי שאיני יכולה לצפות שיהיה מושלם ושלא יהיו משברים, שדווקא מהם יוצאים מחוזקים".
החופשה. "חצינו את מרוקו לאורכה. בפז היינו בשוק העורות, שנותן הצצה להיררכיה המעמדית בעיר. לכל עיר במרוקו מאכלים משלה, והם מכינים אותם בכלי חרס שנקרא טאג’ין. השוני בין הערים ניכר גם בלבוש, שמצביע על הצביון - מרקש חילונית, ואילו פז דתית. מפז המשכנו לכיוון המדבר, לעיירות קטנות ואותנטיות. בשלוש וחצי לפנות בוקר התעטפנו בצעיפים ונסענו בג’יפים לשטח, שם רכבנו על גמלים, עד שהתיישבנו על דיונה לראות את השמש עולה. זה היה ממש בראשיתי".
"כשהרגשתי שלמרות הבדיקה המוקפדת שעשיתי פספסתי דברים בתכנון הטיול, הבנתי שאני הולכת לעשות מזה מקצוע"
טלי לפיד
קודם: יועצת משפטית בחברת כלל / היום: מייסדת מיזם קונסיירז'
הדיוק הפנימי. "הטיול המשפחתי שלי לתאילנד ב-2008 הוא שדייק את החיים שלי וגרם לי להפוך מעורכת דין מצליחה ומרוויחה למתכננת חופשות. לאחר 15 שנה של עבודה תובענית כשותפה במשרד, עורכת דין בשוק ההון ויועצת משפטית ראשית של חברה ציבורית, שנים של כתיבת תשקיפים, בדיקות נאותות (דיו דיליג’נס), אינספור עסקאות והנפקות לבורסה - החלטתי לעצור ולעשות חשיבה מחודשת.
"דווקא באותה השנה נכללתי ברשימת 20 הנשים המרוויחות בחברות ציבוריות, אבל המוניטין והמעמד לא גרמו לי לחזור בי מההחלטה לעשות שינוי. כסמן לשינוי תכננתי טיול משפחתי מפנק לתאילנד. היות שאני מחשיבה את עצמי ככזו שלא מתפשרת על כלום, בניתי לנו תוכנית שנראתה לי אז כלא פחות ממושלמת.
"בתכנון הנסיעה ביצעתי 'דיו דיליג’נס' מעמיק על האיים בתאילנד. כמו שתשקיף חייב להיות מדויק, בלי שום פרט חסר, שום פרט שלא נבדק לעומק, הטיול היה אמור להיות מדויק. התקציב לא היווה בעיה, מוטיבציה לתכנן הייתה לי, ולהיבט הזמן החלטתי שאני מתייחסת כאל כתיבת תשקיף, כך שהוא לא מוגבל.
"קראתי כל מדריך אפשרי, שוטטתי בכל האתרים הרלוונטיים, התייעצתי עם סוכני נסיעות, תשאלתי חברים, בחרתי את האיים המתאימים לנו, ובכל אי בחרתי את המלון הכי טוב. בכל תחום בחרתי תמיד את האטרקציה הטובה ביותר: סיורים פרטיים, סדנאות, ארוחות מיוחדות, הסעות, שיט. הכול היה, כביכול, מתוקתק ומדויק. הרגשתי שלא התפשרתי על כלום".
החופשה. "ואז הגענו לתאילנד. בשדה תעופה חיכה לנו הנהג שהזמנתי מראש, והוא לקח אותנו לסירה שלקחה אותנו היישר למלון המבודד שבחרתי - Rasananda - בקופנגן. שם, על החוף, המתין לנו הצוות עם קוקטייל ושרשראות יסמין; עשינו סדנאות בישול מקומי. אני תמיד חיה בשלום עם עצמי, אבל הפעם, למרות שהכול היה נהדר וחשבתי בתום לב שבחרתי את הכי טוב, עם הדיו דיליג’נס המושלם, הבנתי שפספסתי.
"גיליתי מלון מבודד יותר, הרכב היה יפה, אך היו יפים ממנו, סירת המרוץ הייתה מצוינת, אך הייתה אחת משודרגת. משיחות עם תיירים גיליתי פעילויות שלא הייתי מודעת אליהן, מסעדות מקומיות שלא קוראים עליהן. נדהמתי לגלות שיש יותר טוב ממה שבחרתי, וזה שיגע אותי. השקעתי כל כך הרבה זמן בתכנון הטיול, אז איך זה שהוא לא מושלם? איך ייתכן שמישהו מצא משהו טוב יותר ממני? קראתי כל פיסת מידע, שוחחתי עם כל המקצוענים. שם, ברגע הזה, החלטתי שאני הולכת לעשות מזה מקצוע".
תובנות החופשה. "באותו הזמן המושג קונסיירז’ לא היה מוכר בישראל, ובעקבות התובנות בחופשה החלטתי שאני אביא את שירותי הקונסיירז’ לארץ. אני אהיה זו שיודעת יותר מכל אחד אחר מה באמת הכי טוב, מה הכי טרנדי, מהו המלון האידיאלי עבור כל אחד מהלקוחות שלי, את מי הם יפגשו, מה הם יאכלו, איזה אירוע יפקדו. אני אגיש להם על מגש זהב את הנסיעה הבאה.
"כך, באמצעות הניסיון שלי לדייק את הטיול, אני מצליחה להיות מדויקת לעצמי. במסגרת המיזם שהקמתי אני מעודכנת כל הזמן בכל מה שקורה ברחבי העולם, מקבלת דיווחים יומיומיים בכל תחומי העיסוק. כך אני יוצרת ללקוחות שלי את הביקור שתפור למידותיהם. אלה אנשים שראו עולם וחוו דברים, והתפקיד שלי הוא להפתיע ולחדש להם".
על מה ויתרת בשביל לדייק את עצמך?
"ויתרתי על ממד הזמן. החלטתי להתמסר לדיוק, גם אם זה דורש הרבה זמן, ופשוט להקדיש פחות זמן לדברים אחרים".
"כשהחלטתי לצאת לאינקה טרייל בגיל 40 ויתרתי על משהו שהיה חלק ממני, על הצורך בשליטה"
ליאת לביא
מייסדת Wonder Li
המסע. "הטיול שגרם לי לדייק את החיים שלי הוא טרק האינקה טרייל, שעשיתי במשך ארבעה ימים. אחרי כמה שנים שבהן גרתי בניו זילנד, ולפני החזרה לישראל, יצאתי לחופשה בדרום אמריקה בגיל 40 וטיילתי במשך חודשיים וחצי בפרו, צ’ילה, ארגנטינה ואורוגוויי. האינקה טרייל הוא טרק שיוצאים אליו בקבוצות קטנות כדי לשמור על קדושת המקום והטבע. כך, אני ועוד שלושה מטיילים עברנו ליד חורבות האינקה, ראינו את הכפרים ואת המקומות שבהם אכסנו מזון, ישנו בשטח, בגשם. צלחתי את ה-'Dead Woman Pass'. החוויה של ההליכה בתוך כל הירוק הזה הייתה קסומה עבורי. זה היה טרק עוצמתי גם בפן הפיזי וגם בפן הרגשי. ביום האחרון הגענו לשער השמש שצופה על כל המאצ’ו פיצ’ו כדי לראות את הזריחה, והנוף התגלה במלוא עוצמתו".
הדיוק הפנימי. "הטרק הזה היה עבורי אבן דרך בהתפתחות האישית. לפניו חוויתי כמה שנים מאתגרות, וכל הזיכרונות צפו בטיול. בכל פעם שהמחשבות שלי זזו מהרגע עצמו, כמעט נפלתי, ככה הבנתי את הכוח של להיות נוכחת וליהנות מהרגע.
"הגילויים האישיים באים בהפתעה, לא מתוכננים, לא תמיד אפשר לזהות מתי בדיוק הם קורים. בטיול הזה דייקתי את עצמי כל הזמן. כשהרגשתי שמשהו לא מתאים לי, זזתי. כשהרגשתי שזו לא אני, התרחקתי. וכן, היו פעמים שגם התכנסתי. היו קשיים, היו אתגרים, היו פעמים שבהן שאלתי את עצמי בשביל מה עשיתי את זה".
על איזה ערך ויתרת כדי לדייק את עצמך?
"כשהגשמתי חלום - לעשות את האינקה טרייל לפני גיל 40 - ויתרתי על משהו שהיה חלק ממני עד לאותה הנקודה, על הצורך בשליטה. כשאנחנו יוצאים לטייל, אנחנו זזים מאזור הנוחות שלנו, וכך מפנים מקום לדברים חדשים. כשאנחנו מוותרים על שליטה, על הדאגה מה אני מתכנן לעשות היום, אפשר ליהנות מהרגע ולהעריך את המקום שבו אנחנו נמצאים, הפיזי והרגשי. בטרק עצמו הייתי מאושרת. זו הייתה סגירת מעגל. אני לא יודעת אם בזכות הטבע שעטף אותי, האנשים שהיו סביבי וקיבלו אותי בדיוק כמו שאני, או ההבנה שהגשמתי את החלום ואני יוצאת לדרך אחרת".
אילו ערכים דייקת לעצמך?
"הערכים החשובים לי כחלק מתהליך הדיוק הפנימי הם הקשבה, התבוננות וזיהוי. מהם יוצאות קרני שמש נוספות כמו אותנטיות, שלווה, כנות, חברות, התמדה והכלה.
"את האהבה שלי לטיולים הפכתי לעיסוק. ב-2012 הקמתי מיזם שבמסגרתו אני מרצה ומייעצת למטיילים מכל העולם על ניו זילנד. כשמצאתי את עצמי עוזרת למטיילים גם בדרום אמריקה, הבנתי שמה שאני עושה כבר שנים מתאים לכל מקום.
"במסגרת Wonder i אני עוזרת לאנשים ליצור טיולים עם משמעות. במהלכם כותבים המטיילים יומן מסע אישי, כמו שאני עשיתי במסעותיי השונים. בחזון שלי הטיולים הם הכלי שבאמצעותו אנחנו מגלים את עצמנו, מתמודדים עם משברים. העיקר הוא המטיילים, ולא הטיול".
