כישלון עסקת הוט-פרטנר יחייב את הוט לקבל החלטות קשות על עתידה

סוגיית ההשקעה בתשתיות התקשורת וכניסת שר תקשורת חדש ייאלצו את הוט לחשוב מחדש על האסטרטגיה שלה • וגם: די ברור שהוט לא נואשה עדיין מהסיכוי לרכוש את פרטנר

פטריק דרהי, בעלי אלטיס, בעלת השליטה בהוט / צילום: רויטרס
פטריק דרהי, בעלי אלטיס, בעלת השליטה בהוט / צילום: רויטרס

קרב הגרסאות בין הוט לפרטנר על הסיבות לכישלון העסקה ביניהן לא ידעך בקרוב. בעלי ניסיון בשוק ההון ובעסקאות בינלאומיות העריכו כבר לפני מספר שבועות כי הסיכוי להשלים את עסקת רכישת פרטנר במחיר המקורי של 3.6 מיליארד שקל מסוף ינואר השנה, הוא קלוש. לזכותה של אלטיס, חברת-האם של הוט, צריך להגיד שהיא מתחה את סבלנותה עד שכבר לא היה לה אוויר. האם זה אומר שדירקטוריון פרטנר יכל לעבוד יותר מהר ולתת תשובה חיובית מוקדם יותר? אולי. 

אפשר וצריך להאמין לפרטנר שהיא עשתה כל שנדרש ממנה כדי למצות את העסקה. בסופו של יום, אחרי המשבר שאנו חווים, צריך להיות מנותק באמת כדי לא להסכים להצעה של 3.6 מיליארד שקל, כשפרטנר יורדת בשווי שלה ל-2.5 מיליארד שקל.

בפרטנר טוענים כי החברה הודיעה לאלטיס מיד עם קבלת ההצעה כי פרק הזמן שקבלה למתן תשובה הוא קצר מדי, וכי הגלישה לתוך מרץ הייתה מוסכמת על שני הצדדים. בהוט כמובן שלא מאשרים זאת, משום שכנראה לא ניתנה הסכמה פורמלית, אלא הייתה זו הבנה שבשתיקה, וגם כי כולם חוששים מפני תביעות משפטיות.

אבל בכל זאת יש משהו בטענה של הוט. בסופו של דבר דמיינו את חיים סבן עכשיו כבעל שליטה בפרטנר, או כל בעל שליטה אחר, ותשאלו את עצמכם האם לא היה חותך בתוך שבועיים?

דירקטוריון פרטנר מתנהל ללא בעל שליטה, ולכן הוא הלך צעד-צעד לפי הספר ועשה את כל הפעולות באופן הכי מסודר שיכול להיות, אבל במבחן התוצאה עסקה במחיר מעולה לבעלי המניות לא יצאה אל הפועל, בעיקר בגלל הקורונה אומנם, אבל כמו שאמרנו - אם בפרטנר היה בעל שליטה, זה כנראה היה נגמר מהר יותר.  

במהלך החודש האחרון דיווחנו על הדחיות בעסקה לטובת התקדמות המשא-ומתן. היום ברור כי דירקטוריון פרטנר הסכים להצעה, וכבר באמצע החודש הוחלפו טיוטות בין החברות, אחרי שהמחיר סוכם. הערכות השווי שהוכנו בפרטנר על-ידי שני מעריכים שונים נתנו את הגושפנקה לכך שמדובר במחיר משתלם. 

הסיכון המרכזי היה רגולטורי, והוא הועצם בעקבות משבר הקורונה. הערכנו כאן מספר פעמים שהסיכוי שהעסקה תאושר הוא נמוך, ושאם היא תאושר, כנראה יהיו לרגולטורים תנאים מחמירים שיהפכו אותה ללא כדאית. למרות זאת הוט הייתה מוכנה לקחת את הסיכון. זה מלמד עד כמה החברה רצתה את העסקה והייתה מוכנה להרחיק לכת כדי לממשה. 

היה ברור לשני הצדדים שפעילות הטלוויזיה של פרטנר תידרש להימכר. באופן מפתיע, היו גורמים בפרטנר שסברו כי הסוכרייה שהביאה הוט לרגולטור בדמות התחייבות לבצע השקעות במיליארדי שקלים בתשתיות, תעזור לו לאשר את העסקה. הסיבה לכך היא כמובן משבר הקורונה והציפייה שהוא יחולל תמורות בראייה החד-צדדית של הרגולטורים, המעדיפים תחרות ורק תחרות על פני שיקולים אחרים. 

קשה לראות את הרגולטור בישראל, ובעיקר את רשות התחרות, מוכנה למהלך כה מנוגד לתפיסת היסוד שלה. לא ברור מהיכן בפרטנר דווקא הימרו על כך. אפשר להבין את הוט, אבל האם התמורה בהשקעה בתשתיות שקולה כנגד פגיעה ברורה בתחרות וצמצום מספר הקבוצות? האם רשות התחרות הסכימה אי-פעם לקבל דיל כזה? מי יודע, אולי בדירקטוריון פרטנר התעשתו גם בעקבות הקורונה ונתנו דרור למשאלת הלב שלהם שיש סיכוי להעביר את העסקה אחרי שהפנימו את גודל המשבר. 

השאלה עכשיו היא לאן פנינו מועדות. די ברור שהוט לא נואשה עדיין מהסיכוי לרכוש את פרטנר. כבר כתבנו על כך כאשר היה ברור שעסקת המיזוג בין סלקום להוט לא תמומש בגלל הצורך בפירוק הרשת הסלולרית המשותפת PHI של שתי החברות. הוט מבינה שהמציאות בשוק התקשורת מחייבת אותה להתמזג, וכנראה שזה צריך להיות עם פרטנר, כי זה כמעט בלתי אפשרי לפרק את PHI. מבחינתה משיכת ההצעה לרכישת פרטנר היא נסיגה טקטית לצורך שיפור עמדות. הבעיה היא הזמן. 

סוגיית ההשקעה בתשתיות התקשורת וכניסת שר תקשורת חדש ייאלצו את הוט לחשוב מחדש על האסטרטגיה שלה. כל יום שעובר מכניס את הוט למצב לא טוב. פרטנר וסלקום נוגסות בהכנסותיה בשוק הטלוויזיה והאינטרנט באופן קשה, בעוד היא, שפעם שמה לה כיעד להחליש את סלקום ופרטנר דרך הסלולר, למעשה הפסיקה את תחרות המחירים בסלולר בלית-ברירה. 

התוצאות הכספיות של הוט מטושטשות, ולכן חשוב לשים לב מחדש לנתונים שפורסמו ב"גלובס" על דוחות הוט לשנת 2019: הקבוצה איבדה 212 מיליון שקל הכנסות בטלוויזיה ובאינטרנט. הגידול בסלולר ובשוק העסקי קיזז את הירידה ל-155 מיליון שקל משנה לשנה. ה-EBITDA ירדה ב-287 מיליון שקל משנה לשנה. זה המון. 

הוט היא קבוצת תקשורת מאד חשובה בשוק. אי-הוודאות הרגולטורית סביבה היא תקלה קשה של משרד התקשורת, שממשיך להתנכל לחברות התשתית. אבל ההתנכלות של המשרד לא יכולה לבוא במקום קבלת החלטות. הוט תהיה חייבת להחליט כיצד היא נכנסת לדור הבא של ההשקעות בתשתיות סיבים אופטיים, וכיצד היא מעבירה את הטלוויזיה המסורתית שלה לטלוויזיה על גבי האינטרנט. מדובר בהשקעות של מיליארדים שהחברה חייבת לבצע. פרטנר לא יכולה להיות הפתרון בשלב הזה, ולחכות לקריסה של אחד השחקנים בתקווה שאז אולי יתאפשרו מיזוגים במחירים יותר נמוכים, זה להפקיד את גורלה בידי התרחשויות שלא בשליטתה. אצלנו במקורות אומרים שלא סומכים על הנס.