שלט "כאן מקבלים ביטקוין" מחוץ לבית עסק / צילום: Gillian Flaccus, AFP
מגפת הקורונה הקטלנית שמכה בעולמנו גבתה עד כה את חייהם של יותר מ-42 אלף בני אדם, על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי. מספר חולי הקורונה ברחבי העולם גדל והולך, והבוקר, עם תחילתו של חודש אפריל, הוא מתקרב ל-860 אלף בני אדם. כשם שהמגיפה אינה פוסחת כמעט על אף מקום בעולם, השפעותיה השליליות גם הן כמעט אינן פוסחות על אף כלכלה ועל אף שוק פיננסי. עם זאת, המגיפה עדיין בעיצומה, ועוד מוקדם להעריך את היקף הנזק הכלכלי שהיא גורמת לעולם.
בסיכומו של הרבעון הראשון לשנת 2020, רשמו מדדי הבנצ'מרק של שוקי המניות בעולם היסטוריה שלילית: מדד S&P 500 ירד ב-20% מרמתו בתחילת השנה, וכך סיכם את הרבעון הגרוע ביותר שלו מאז 1938. לעומתו, מדד פוטסי 100 הבריטי רשם ירידה רבעונית של 14% - הגדולה ביותר שלו מאז הרבעון הרביעי של 1987; ואילו מדד ניקיי היפני השלים ירידה רבעונית של 20% - הגדולה ביותר שלו מאז 2008. מנגד, מחיר הזהב טיפס ברבעון החולף ב-4% - ובכך שמר על מעמדו כ"מקלט בטוח" למשקיעים.
שוק המטבעות הדיגיטליים, שביטקוין הוא המטבע הדומיננטי בו, גם הוא הוכה בעוצמה בהשפעתה של מגיפת הקורונה. עם זאת, מדובר בשוק שהיקפו קטן בהרבה משוקי המניות בעולם, ושרובו ככולו נשען על מסחר בבורסות קריפטו המתנהלות ללא פיקוח רגולטורי. בסוף יום המסחר האחרון של מרץ בבורסות הקריפטו, הסתכם שוויו הכולל של השוק ב-181 מיליארד דולר, לפי נתוני אתר CoinMarketCap. בחודש מרץ איבד השוק, המונה 5,285 סוגי מטבעות דיגיטליים, 63 מיליארד דולר משוויו - וכך הצטמק ב-25.8%.
ירידה רבעונית של 9% במחיר הביטקוין
בסופו של מרץ נסחר הביטקוין במחיר של 6,440 דולר, אחרי שהשלים צניחה חודשית של כ-25% וסיכם את החודש הגרוע ביותר שלו מאז נובמבר 2018. הנפילה של הביטקוין הגיעה לשיאה ב-13 במרץ, לאחר שמחיר הביטקוין נחתך בכ-50% בתוך יומיים, וירד לשפל שנתי של 4,100 דולר בלבד. מאותה נקודת שפל ועד לסוף מרץ טיפס מחיר הביטקוין ב-57%. עם זאת, התנודתיות הגבוהה של מחיר הביטקוין הופכת אותו למכשיר השקעה ספקולטיבי ומסוכן ביותר מבחינת המשקיעים.
בסיכום שלושת החודשים הראשונים של השנה, רשם הביטקוין ירידה רבעונית של כ-9% במחירו. שער הביטקוין (BTC) בסוף הרבעון, על פי נתוני CoinMarketCap, משקף למטבע שווי שוק של 117.8 מיליארד דולר - כ-65% משוויו הכולל של שוק הקריפטו.
את'ר (ETH), המטבע של פלטפורמת הבלוקצ'יין את'ריום, נותר המטבע השני בגודלו בשוק הקריפטו גם לאחר המכה העזה שספג מחירו בחודש החולף. בסיכומו של מרץ, צלל מחיר האת'ר בכ-38%, לפי נתוני CoinMarketCap. עם זאת, בסוף יום המסחר האחרון של מרץ הגיע מחיר האת'ר ל-133.7 דולר - גבוה ב-2.8% ממחירו בתחילת השנה.
מחירו של XRP, המטבע הדיגיטלי של פלטפורמת ריפל, ספג במרץ ירידה חודשית דומה לזו של הביטקוין, בשיעור של 24.8%. בסיכום הרבעון ירד מחיר ה-XRP ב-8.5%, ושווי השוק שלו, שהסתכם אתמול ב-7.7 מיליארד דולר, מותיר אותו במקום השלישי בגודלו בשוק הקריפטו, אחרי ביטקוין ואת'ר.
מבחינת היקפי המסחר בשוק, על פי נתוני אתר BitInfoCharts, מחזור המסחר היומי בביטקוין נע בממוצע מעל למיליארד דולר. זהו מחזור יומי קטן משמעותית ביחס למחזורים שנרשמו בשוק לפני חודש, אך עדיין גדול למדי בהשוואה רב-שנתית. עם זאת, מספר העסקות בשוק צנח בחודש החולף לרמתו הנמוכה ביותר מאז תקופת השפל של 2018, שזכתה לכינוי "חורף הקריפטו".
"משבר הקורונה נתן פרופורציות גם לביטקוין"
באתר איגוד הביטקוין הישראלי פורסם השבוע מאמר שכתב יו"ר האיגוד, מני רוזנפלד, תחת הכותרת "אל תתאכזבו: משבר הקורונה נותן פרופורציות גם לביטקוין". לדברי רוזנפלד, "אחת התכונות הדרושות ממטבע בכלל, ומביטקוין בפרט, היא יכולתו לשמור ערך - Store of Value. יש הטוענים שבמהלך המשבר ביטקוין לא התנהג ככזה. אבל שוב, היה ידוע מאז ומתמיד שערכו של ביטקוין אינו יציב בפרקי זמן קצרים. רק בטווח הארוך ניתן לראות את יכולתו לשמור ערך ואף לעלות בערכו. ניסיון להקיש מידע חדש על תכונה זו שלו, לאור שינויים בתקופה של שבועיים, הוא חסר טעם".
"יש גם הטוענים שביטקוין לא היה אמור רק לשרוד את המשבר. אדרבא, הוא היה אמור לשגשג ולהתנהג באופן הפוך מכל כלי כלכלי אחר, ואנשים היו אמורים לנהור לביטקוין בהמוניהם כמפלט בטוח מפני המשבר הממשמש ובא. טענות מסוג זה מעולם לא עשו שכל בעיני. ראשית, המשבר שאנו חווים בינתיים אינו מהסוג שביטקוין אמור לתת מענה לו. ביטקוין, כאלטרנטיבה למערכת הפיננסית הקיימת, עשוי להוכיח את עצמו בעת משבר במערכת הפיננסית. מצב של ריצה אל הבנקים, קריסת מערכות תשלומים, חדלות פירעון ואובדן חסכונות, יכול לעורר עניין מחודש בביטקוין. אבל אנחנו עדיין לא שם - בינתיים הפגיעה היא פגיעה ריאלית ביכולת היצרנית והלוגיסטית של הכלכלה, וכאן אין לביטקוין בשורה.
"שנית, גם אם תיווצרנה נסיבות בהן תורו של ביטקוין לזהור, הוא אינו מוכן לזה", כותב רוזנפלד. "הוא לא מסוגל לזנק מ-0 ל-100 באורח פלא רק כי יש משבר. בתודעה הציבורית, ביטקוין לא נתפס כמשהו שאמורים לנהור אליו כמפלט בטוח, ואנשים לא יעשו את זה גם אם נוצרו נסיבות שבהן יש בכך היגיון. אפילו אם ירצו לעשות את זה - אין תשתיות טכנולוגיות, רגולטריות ועסקיות שתאפשרנה זאת. אם כבר, יותר סביר שמי שינסה, ייתקל בחוויה שלילית שתרחיק אותו מביטקוין בעתיד".
בסקירה שפרסם אתמול מתי גרינספן, מייסד ומנכ"ל חברת Quantum Economics, המספקת אנליזות לשוק המטבעות הדיגיטליים, הוא ציין כי הירידה בהיקף העסקות בביטקוין דומה לירידה העולמית שנרשמה בשבועות האחרונים בעסקות בכרטיסי אשראי, בעקבות הגבלות התנועה והסגר שהוטלו במקומות רבים בעולם בניסיון למנוע את התפשטות נגיף הקורונה. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בירידה חדה בהיקף הכספי של עסקות בכרטיסי אשראי, שעליו דיווחה השבוע ענקית כרטיסי האשראי הבינלאומית ויזה. "נראה כי עם המחירים הנמוכים יותר של ביטקוין בתקופה האחרונה ועם הנטייה הנמוכה יותר לבצע פעילות מסחר בגלל הווירוס, אנשים פשוט מהססים לבזבז את הביטקוין שלהם בימים אלה".
ביטקוין מתקרב למועד חציית תגמולי הכרייה
כעת, עם תחילתו של אפריל, נותר מעט יותר מחודש לחציית התגמול של כריית הביטקוין (Bitcoin block mining reward halving). מדובר באירוע שמעורר לא מעט ציפיות, וגם לא מעט ספוקלציות, בשוק הקריפטו. לאחר שבארבע השנים האחרונות נוצרו מדי יום 1,800 מטבעות ביטקוין חדשים, חציית תגמול הכרייה באמצע מאי תוריד את הקצב ל-900 מטבעות ביום - וקצב זה יימשך עד למועד החצייה הבא, בשנת 2024.
למי שפחות בקיא ברזי המטבעות הדיגיטליים, נסביר כי ביטקוין הוא מטבע קריפטוגרפי (מוצפן) מבוזר - כלומר, מערכת מטבע נטולת שליטה מרכזית של גוף כלשהו. הטכנולוגיה שעליה מבוסס ביטקוין נקראת בלוקצ'יין, וזאת על שום השרשרת הווירטואלית של קבצי נתונים (בלוקים) שבהם נשמר המידע המועבר על רשת הביטקוין. התהליך שבו נוספים בלוקים חדשים לבלוקצ'יין, תוך אימות הנתונים בכל בלוק, נקרא "כרייה" (mining), ובמסגרתו גם נוצרים מטבעות ביטקוין חדשים, הניתנים כתגמול לכורים - כל המחשבים בעולם שמבצעים כריית ביטקוין.
ביטקוין מתוכנן כך שהתגמול עבור כריית כל בלוק, המושלמת בכל 10 דקות בערך, פוחת ב-50% לאחר כל 210 אלף בלוקים (וזה קורה בתדירות של פעם בארבע שנים). מנגנון החצייה הזה נוצר כדי להוריד בהדרגה את קצב ייצור המטבעות, ובכך למתן את האינפלציה בביטקוין, שמכסת המטבעות הסופית שלו היא 21 מיליון מטבעות. לאחר חציית התגמול הקרובה, שצפויה להתבצע באמצע מאי, יירד מספר הביטקוינים שייווצרו בכל בלוק מ-12.5 ביטקוין ל-6.25.
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.