מנכ"ל ברקליס ישראל: "ישראל עשתה צעד אמיץ; היא מובילה על מדינות אחרות בטיפול במשבר הקורונה"

בנק ברקליס ישראל ליווה את גיוס החוב שהשלימה השבוע מדינת ישראל, בהיקף כולל של 5 מיליארד דולר • בראיון ל"גלובס" אומר מנכ"ל ברקליס ישראל, אילן פז: "לא יודע לומר אם רואים את סוף המשבר, אבל אני מניח שהרע כבר מאחורינו"

מדינת ישראל גייסה שלשום (ג'), לראשונה בתולדותיה, חוב דולרי ל-100 שנה, והצטרפה בכך למועדון מצומצם של מדינות (ראו טבלה). סדרת איגרות החוב שהנפיקה המדינה, הנושאת ריבית שנתית של 4.5%, היא בהיקף כולל של מיליארד דולר. האג"ח ל-100 שנה הונפקו יחד עם שתי סדרות ל-10 ו-30 שנה, בהיקף כספי כולל של 5 מיליארד דולר.

סדרות האגח הממשלתיות הארוכות בעולם
 סדרות האגח הממשלתיות הארוכות בעולם

הצלחת ההנפקה בולטת במיוחד על רקע העיתוי שנבחר, בעיצומו של משבר מגפת הקורונה - מהמשברים הכלכליים החמורים ביותר שידעה כלכלת העולם בעשורים האחרונים, שכבר כיום משווים אותו לשפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30 במאה שעברה.

גם נסיבות ההנפקה לא היו רגילות: המדינה נזקקה לגיוס חוב מהיר כדי לממן את תוכנית החילוץ למשק, שעליה הכריז השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו. בשל הדחיפות ואילוצי המגיפה, החליט החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, לערוך את ההנפקה ללא רוד שואו, תוך הסתמכות על האמון והקשרים שנבנו בשנים האחרונות עם משקיעים מוסדיים בכל העולם.

"התזמון כאן חשוב מאוד"

"התזמון כאן חשוב מאוד", אומר אריק בסר, מנהל הנפקות חוב וניהול סיכונים בברקליס לונדון, ששימשו יועצי ההנפקה. "באוצר הבינו בעקבות משבר הקורונה שהם יצטרכו להרחיב את ההנפקות השנה, והתחלנו לעבוד אתם על כל מיני אפשרויות מימון. בתזמון הנוכחי, מדינת ישראל נתפסת עדיין כגוף חזק, גם מבחינת הדירוג - וגם המצב מבחינת הקורונה טוב. זה לא שאתה לא חושש מעט, אבל המומנטום חיובי.

"יום שני האחרון היה יום חזק מאוד בשווקים, ולכן ההמלצה שניתנה בלילה של אותו יום הייתה לצאת למהלך הזה ביום שלישי בבוקר. החשב הכללי מטפח בשנים האחרונות את בסיס המשקיעים ברמה של היכרות אישית עם מנהלי ההשקעות. זה התחיל בטפטוף, וכיום אני יכול להגיד לך שאין משקיע אסייתי מכובד, מיפן, טאיוואן, או מהונג קונג, שלא משתתף בהנפקות האלה".

"המדינה עשתה כאן צעד אמיץ", אומר אילן פז, מנכ"ל ברקליס ישראל. "אבל כיועצים חשבנו שזה הדבר הנכון, בשני מובנים: כשאתה מסתכל על המצב היחסי של ישראל לעומת מדינות אחרות בעולם, והטיפול של ישראל במשבר הזה, אז לכולם בעולם ברור שישראל מובילה בתחום הזה. 

"הדבר השני הוא שכשמשקיע מקבל החלטת השקעה בשגרה, יש לו הרבה אפשרויות, אבל כיום כל השווקים סגורים למעט השוק הזה של השקעות באג"ח של מדינות וחברות שנחשבות בטוחות. בגלל זה המשקיעים מוכנים להיכנס רק למה שנחשב The best of the best. ואגב, במשברים הקודמים ראינו שדווקא הגופים החזקים שנכנסו לשוק ראשונים, השיגו את התנאים הכי טובים, בזמן שמי שמחכה בצד עד שהשווקים ישתפרו, משיג בסוף תנאים פחות טובים".

ובכל זאת, אנחנו בשיא המשבר.

"השווקים חטפו חבטה עזה מאוד במהלך חודש האחרון, וכתוצאה מכך התגובה המיידית של המשקיעים הייתה הקפאה טוטלית", אומר פז. "לאט-לאט התחילו להיפתח השווקים של חברות בדירוג השקעה. שווקים כמו הנפקות אקוויטי והנפקות חוב לחברות ללא דירוג השקעה, זה משהו שרלוונטי אולי לחמש חברות בישראל, ששוק המימון העולמי פתוח להן.

"אנחנו רואים שלאט-לאט גם השווקים האחרים מתחילים להיפתח - כמובן בתנאים הרבה יותר גרועים ממה שהחברות האלה ראו רק לפני כמה שבועות. נוצר פה בידול גדול מאוד בין המדינה וחמש החברות הגדולות במשק, שיש להן גישה לשוק, לכל השאר - שעבורן או שהשוק סגור בפניהן לגמרי, או שזה במחירים גבוהים מאוד.

"במשברים היסטוריים אנחנו רואים שהחזרה של משקיעים לשוק ההשקעות היא מדורגת: קודם כל עם החברות הכי טובות והכי מבוססות, ולאט-לאט הם עוברים לחברות יותר 'מסוכנות'. החברות האחרונות שהשוק נפתח אליהן אלה חברות חדשות, כי המשקיעים לא מכירים אותן".

כשאתם אומרים שהשוק מתחיל להיפתח, זה אומר שכבר רואים את סוף המשבר?

פז: "אני לא יודע לומר אם רואים את הסוף, אבל לפי דעתי, הרע מכל כבר מאחורינו. צריך לזכור שמה שמוביל במשבר הזה הוא לא הפקטור הכלכלי. פה זה משהו אקסוגני, שאנחנו לא יודעים לאן הוא הולך. 

"אין ספק שהפגיעה בכלכלה כרגע היא רק בתחילתה. יש גם פגיעה בסקטורים שנחשבים תמיד הכי בטוחים והכי יציבים - חברות קניונים, למשל, שפתאום אין להן הכנסות; חברות אנרגיה, למשל, כשהלקוחות מפעילים סעיפי כוח עליון.

"מצד שני, אם השוק מתחיל להיפתח עכשיו, זה אומר שאנחנו רואים תחתית למשבר בכלכלה הריאלית בעוד שלושה-שישה חודשים".

400 משקיעים מ-40 מדינות בעולם

הקופון שתשלם מדינת ישראל למשקיעים (4.5%) אינו נמוך, אם כי ההשוואה אינה קלה, לאור מיעוט הסדרות המקבילות ל-100 שנה הנסחרות כיום בעולם (ראו טבלה).

אג"ח ל-100 שנה זה לא אפיק השקעה שחביב על ספקולנטים?

בסר: "מי שלוקח אג"ח ל-100 שנה, אלה גופי פנסיה גדולים מאוד, שרוצים לשבת עליהן באסטרטגיית Buy to Hold לאורך כל חיי האיגרת, ממש כמו אג"ח מיועדות. היתרון הגדול של 100 שנה הוא שאתה נועל מימון במחיר סביר ל-100 שנה, והפחד הגדול הוא כמובן שההנפקה לא תצליח.

"פה מדינת ישראל עשתה משהו שלא נעשה אף פעם בלי רוד שואו, אבל ברגע שראינו שהבקשות של משקיעי עוגן מגיעות להיקפים גדולים, יכולנו לתת את הביטחון לאוצר, שאפשר לעשות את העסקה הזאת".

בישראל נשמעת בדרך כלל ביקורת מצד משקיעים מקומיים על כך שהמדינה אינה מאפשרת למשקיעים ישראלים להשתתף בגיוסים בחו"ל. בברקליס מעדיפים לא להתייחס לכך, אבל באוצר טוענים כי הנפקות כאלה נועדו לשמר את בסיס המשקיעים האיכותיים בחו"ל, והן כוללות בדרך כלל הקצאה גם למשתתפים ישראלים. גם ממדי הגיוס - 5 מיליארד דולר - הם בקנה מידה שקצת גדול על השוק המקומי.

בברקליס רואים הישג מיוחד בהנחה שהמדינה נתנה למשתתפים בהנפקה, שהגיעה ל-30 נקודות בסיס, בהשוואה ל-50 עד 100 נקודות בסיס שנתנו חברות גלובליות, כמו אינטל בגיוסים דומים שנערכו באחרונה. בסך הכל, השתתפו במכרז כ-400 משקיעים מ-40 מדינות בעולם.