דעה: שיקום הכלכלה מחייב אחדות

עד לפני שבועות ספורים התגאה המשק הישראלי בצמיחה עקבית, באחוזי אבטלה נמוכים ובביקוש מתמיד לעובדים. תחומי עיסוק רבים, החל מהייטק, דרך חברות ועסקים רבים, וכלה בשירותי שמירה, התאפיינו בהיצע משרות שרדף אחרי מספר מוגבל של מועסקים פוטנציאליים.

והנה בתוך שבועות ספורים התהפך הגלגל. עברנו כבר את המספר הדמיוני של מיליון מובטלים, ואנו צועדים לקראת המיליון פלוס-פלוס. ובהתאמה, שיעור האבטלה עומד כיום על כ-20% והוא צפוי עוד להמשיך ולעלות. זה לא הכול - חלק גדול מהמועסקים במשק אינם עובדים של חברות ענק או של תאגידי-על, אלא של עסקים קטנים המעסיקים מספר קטן של עובדים.

הנתון הקשה של יותר ממיליון חסרי עבודה אינו כולל את העצמאים שנאלצו לעצור פעילות. אוכלוסיית העצמאים, שגם היא מורכבת ברובה הגדול מעובד אחד או מספר מצומצם של שותפים בעסק, אינה זכאית כיום לדמי אבטלה, ואינה נכללת בנתוני לשכת התעסוקה.

כולנו רואים סביבנו את העסקים הקטנים והבינוניים: המספרה, החנות השכונתית, המדריכים במתנ"סים ובמועדונים, הגננות-מטפלות בפעוטונים ועוד ועוד. כל אלה נאלצו בחטף להפסיק את עבודתם, ולהסתגר בבתים. חלק גדול מהעסקים הגדולים יותר נפגעו גם הם, ובהיקפים כספיים גדולים יותר. כאשר הלקוחות באירופה ובארה"ב מפסיקים לקנות, היצואן הישראלי נאלץ להפסיק לייצר, ובמקרים רבים גם מתקשה לשלם לעובדיו או לספקיו.

נכון, ייתכן שבסופו של דבר יתברר שהפגיעה בתחומי טכנולוגיית-העילית, ההייטק, שישראל נמנית בין מוביליה העולמיים, נמוכה יחסית לתחומים אחרים. אך המשק הישראלי מתפרס הרבה מעבר לאותם תחומים ייחודיים, והוא כולל מגוון פעילויות תעסוקה בתחומים שונים.

מידי יום אנו נחשפים למראות הקשים המגיעים מאיטליה ומספרד, ומבינים את חשיבות הסגר הנוכחי ואת הצורך העליון להמנע מלהגיע חלילה למצב דומה. לא ניתן כיום להעריך את התפתחות הסגר הנוכחי, ואין מקום להכנס לספקולציות כאלה או אחרות. אך גם בתרחיש האופטימי ולפיו כבר במאי ניתן יהיה להתחיל לחזור לשגרה, אין ספק שהדברים לא ישובו אוטומטית למכונם כפי שהיו ערב המשבר. הנזק הכלכלי כבר אתנו, ויהיה צורך לטפל בו. אין המדובר רק בנזק הישיר שנגרם לכל משק בית, שהכנסתו קטנה בתקופת הסגר והחל"ת. המדובר, למעשה, בצורך לאתחל מחדש פעילויות עסקיות רבות. העובד שיצא לחלת עלול חלילה לגלות, בסוף תקופת הסגר שאין לו לאן לחזור. עסקים שלקחו הלוואות לצורך השקעה על בסיס תזרים הכנסות שלא התרחש, ומצאו עצמם חסרי יכולת החזר. ומי שלקוחותיו לא שילמו לו והוא נאלץ להמנע מתשלום לספקיו.

מסעדות ריקות, מלונות סגורים, עולמות שלמים של תרבות, בילוי, אירועים יצטרכו להקים עצמם מחדש גם במישור הכלכלי וגם במישור הנפשי של עצם הנכונות החברתית לשוב ולהצטופף יחד. גם תרבות הסטארט אפ ניישן לא חסינה בפני בעולם מפוחד, שעלול לראות בגלובליות נטל ולא נכס.

כל אלה ועוד הרבה יעמדו לפתחנו, והאתגר להתניע מחדש את המשק לא יהיה פשוט. ואם חלילה הסגר ימשך לתקופה נוספת מעבר לחודש מאי, הוא יעמיק גם את הבור הכלכלי וגם את השלכות חובת השהות בניתוק חברתי ובהסגר ביתי, העומדת בניגוד מוחלט לאופיה המשפחתי -קהילתי של החברה הישראלית .

כל אלה כאשר סביבנו סוער המזרח התיכון כולו על מלחמותיו האינסופיות, אליהן מצטרף משבר הקורונה העלול למוטט את שרידי היציבות שנותרו באזורנו הבלתי יציב.

עם כל האתגרים הללו - וכאשר טובי ידידנו בעולם עסוקים בטיפול בבעיותיהם שלהם - יהיה על ישראל להתמודד. גם למדינה המורגלת מאז הקמתה בהתמודדות עם משברים קיומיים, המדובר במצב אתגרי חריג ויוצא דופן. המשבר הנוכחי מחייב התמודדות רב תחומית במישורי הבריאות, החברה והכלכלה לא זו בלבד, נכון להיום מישורים אלה מצויים במובנים לא מועטים בסתירה פנימית בינם לבין עצמם, כשכל מישור טוען לעדיפות על מישנהו. מציאות מורכבת זו מחייבת מציאה של איזון נכון, כך שמצד אחד יפחת הסיכון הבריאותי ומאידך לא ימוטו יסודות הכלכלה, ולא תפגענה רקמות חברתיות חיוניות. וכל זאת על רקע המצב הבטחוני המורכב, והסיכון שמשבר הקורונה יגביר את הכאוס המשתולל במדינות האזור באופן שישפיע גם עלינו .

אין כמובן תרופות פלא למצב אליו נקלענו, ויהיה צורך בהרבה תבונה, מאמץ, ירידה לפרטים וככל הנראה גם הרבה ניסוי וטעייה. הסיכוי לנסות ולהשיב את ישראל למסלולה, מחייב גיוס מלא של כל חלקי החברה בישראל על רבדיה השונים.

הצעד הראשון למהלך מסוג זה הוא הקמת מממשלת אחדות לאומית שתתבסס על שתי המפלגות הגדולות. תרחישים מסוג ממשלת מעבר שתמשיך לכהן עד הבחירות הרביעיות או ממשלת מיעוט שתתמוך\לא תתמוך מבחוץ, הם תרחישים שימנעו את המובן והמתבקש מאליו - גיוס כללי לצורך התמודדות לאומית מאוחדת במשבר הנוכחי. משבר זה, שלא חזו גם אבותינו וגם אבות אבותינו, מחייב גיוס כוחות מלא. 

הכותבת כיהנה כחברת כנסת בין השנים 2013-2019