גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם לשעבר בטור מיוחד: אחרי גל הקורונה לאן?

לדעת פרופ' רפי ביאר, לשעבר מנכ"ל המרכז הרפואי רמב"ם, "מוטל עלינו כבר היום לתכנן ולתקצב את הערכות בתי החולים והקהילה לתקופה שאחרי המלחמה, תוך ראייה רחבה של כלל צורכי הרפואה והמחקר הישומי בישראל"

פרופ' רפי ביאר / צילום: אלון רון
פרופ' רפי ביאר / צילום: אלון רון

מלחמת הקורונה העולמית בעיצומה. כל מדינה בעולם מציירת את קצב העלייה שלה, נערכת כמיטב יכולתה, סופרת את מונשמיה ואת מתיה ונכנסת למגננה, כל אחת בדרכה שלה תוך הסתכלות מתמדת על העולם המרושת כולו. מערכות הבריאות הציבוריות מתכננות את המלחמה בהתפשטות הנגיף יחד עם הפוליטיקאים, והתוצאה: שונות גדולה בעולם באמצעים שננקטים לעצירת המגפה ובהשפעותיה על הרפואה ועל הכלכלה. בתי החולים הפכו לחזית במלחמה הזאת כאשר הלוחמים "החשופים בצריח" הם הרופאים, האחיות והצוות הרפואי שבא במגע יומיומי עם החולים.

הווירוס הנוכחי התאים עצמו לעולם המודרני כמו שאף גורם ביולוגי עשה זאת לפניו. הוא לא צריך לקנות כרטיס טיסה, כרטיס אוטובוס או רכבת כדי לנצל את התחבורה העולמית, את אינטראקציית הסחר העולמית ואת האצטדיונים ומקומות ההתקהלות שבתרבות המודרנית. הוא מנצל את מיטב המודרניזציה כדי להתפשט בעולם כולו, בקצב שלא היה ידוע באף אחת מהמגפות בהיסטוריה של האנושות.

בארצנו הקטנטונת נקטנו בצעדים מתחילה ההתפשטות תוך מעורבות אינטנסיבית של הנהגת משרד הבריאות ושותפות חזקה עם מנהיגות הממשלה. החיבור בין הרפואה והמנהיגות הממשלתית מעולם לא היה הדוק יותר. לאחר שנים של מצוקה תקציבית במערכת הבריאות הרזה בישראל, הצליח וירוס הקורונה הקטן עם המעטפת היפהפייה לכבוש את התקשורת, לחולל את הנס ולשים את הבריאות במרכז, לפני הכלכלה, לפני הכסף, לפני התעסוקה וכמובן שלפני הפנאי ואפילו לפני המשפחה המורחבת. הווירוס הצליח לקדם את המודעות לרפואה ולחיים במקום בו הזקנה במסדרון בבתי החולים, הצפיפות במיונים, התורים הארוכים לניתוחים והזיהומים הצולבים בבתי החולים נכשלו. ואת כל זה הוא חולל עם מספר מזערי של נפטרים נוספים שאפילו לא העלה עד כה את התמותה העונתית לעומת השנים הקודמות (עד היום 15 נפטרים כאשר מתחילת התפשטות המגפה בישראל נפטרו כ 4000 אנשים בישראל).

המלחמה בוווירוס הציבה לנו אתגרים חדשים ותובנות רבות בתחום הרפואה. הצורך לשמור על צוותי הרפואיים במצב של אי ודאות; הצורך לטפל בחולים הקשים תוך כדי מיגון המקשה על הפעילות והתקשורת; הצורך לאבחון מהיר של המחלה לצורך שמירה על סביבת החולים והמטפלים; הצורך המתגבר במכשירי הנשמה ובצוותים מקצועיים להפעלתם, בקצב שהעולם לא מסוגל לעמוד בו; הצורך לקדם טכנולוגיות של טיפול מרחוק באותם החולים הנשארים בבית או באתרי בידוד וטיפול ציבוריים, וכמובן הצורך לפתח או לזהות במהירות תרופה יעילה נגד הווירוס במקביל לפיתוח חיסון יעיל לווירוס החדש.

זכורה לי היטב מלחמת לבנון השנייה בה טיפלנו בחולים תוך סיכון הצוות הרפואי ועסקנו במיגון והצטיידות. גם אז היינו "חשופים בצריח". אצלינו ברמב"ם, עוד לפני תום מתקפות הטילים במקביל לאתגרי המיגון והטיפול בחולים תחת אש, החלנו בחשיבה על תוכניות מיגון בתי החולים וברמב"ם לטווח הרחוק. באופן מיידי בתום המלחמה בנינו חדר מיון ובית חולים תת-קרקעי ממוגנים. כיום המתקנים שבנינו אז כנגד טילים משמשים אותנו במלחמה באויב הלא פחות נפיץ - וירוס הקורונה.

הגל הנוכחי יגיע לשיא וישכח במהרה בימינו ואני תקווה שנמשיך לשמור על מקום מוביל העולם בנתוני התחלואה והתמותה. עם זאת, אנו יודעים בוודאות שיהיו גלים נוספים של צורך בטיפול תוך מיגון שיתמשכו לאורך שנים. בעוד כולנו עסוקים במלחמה בקורונה כיום, חובה עלינו לתכנן את מערכת הבריאות בתקופה שאחרי המלחמה. בדומה לסיכון לטילים בעתיד גם במלחמת הקורונה אנו יודעים שהגלים הבאים יחזרו וחובה עלינו להיערך להם.

מה נדרש ממערכת הבריאות בישראל:

אחלק את זה לשלוש, בקהילה, בבתי החולים ובמוסדות המחקר.

בקהילה: לחזק את הרפואה הדיגיטלית מרחוק. לחזק את כל היוזמות לטיפול וירטואלי, לפתח טכנולוגיות חדשות וידידותיות שיאפשרו גישה רחבה ויעילה לכל תחומי המקצועות ברפואה האמבולטורית תוך שילוב ואינטגרציה של בתי החולים במאמץ הזה. ביקורים דיגיטליים בבתי החולים יכולים להחליף את רוב המרפאות ויש לבסס גם את מנגנוני התשלום כפי שהם קיימים כיום בביקורים בקהילה במסגרת הקופות.

פתוח אישפוז הבית הוא חלק מרכזי בתכנון מערכת הבריאות ויש לנצל כבר היום ולחזק את היכולות גם עכשיו וגם בימים שאחרי שוך גל הקורונה הראשון. חובה עלינו לצמצם אשפוזים בבתי החולים למינימום הכרחי. חלק גדול מהחולים אפשר להעביר לבית מבלי לפגיע באיכות הטיפול. גם כאן אנו נדרשים לפתח את הטכנולוגיה שתאפשר לעשות זאת בצורה רחבה, נוחה וחסכונית תוך שימוש בבינה מלאכותית, ובמערכות ניתור חכמות.

יש לבנות קריטריונים ואכיפה לטיפול נאות בבתי האבות ובמוסדות לחולים כרונים לסוגיהם. יש להכיר בזאת שאוכלוסית הסיכון הזאת זכאית לתשומת-לב מרבית, ולהתגבר על הבדידות המעיקה כיום עם הבידוד החברתי. הבידוד החברתי בשלבים המתקדמים של החיים יכול להיות יותר גרוע מהווירוס. איכות החיים של הגיל השלישי תלויה בקשר עם היקרים להם איכות החיים כאן חשובה יותר מאורך החיים. הדרך חייבת להיות בדיקות מקיפות וטיפול נקודתי והקשר עם בני המשפחה חייב להמשך.

בבתי החולים: יש לחזק את האשפוז החריף בבתי החולים, להוסיף מיטות למחלקות הפנימיות ולהכפיל את מיטות הטיפול הנמרץ בישראל. עם צפי לחולי קורונה שידרשו לטיפול נמרץ נשימתי יש מקום לתכנון מחלקות נפרדות לטיפול נמרץ נשימתי לחולים הנדרשים לבידוד. אין כל צורך בבתי חולים ייעודיים לקורונה בתקופה שאחרי המלחמה. חולי הקורונה יכולים להיות במקום יעודי ועם צוות יעודי. הטיפול המצוין בחולים המונשמים במחלות הייעודיות הוא שעושה את ההבדל בין חיים ומות והוא אחראי לחלק מההבדלים הגדולים בתמותה בין ארצות. אנו צריכים להיערך לכך שחולי הקורונה ימשיכו להגיע אלינו באופן מחזורי בדומה למקרי השפעת, אך בגלים הולכים וקטנים.

במוסדות המחקר: כבר כיום יש אלפי מחקרים בעולם על שימוש בתרופות קיימות ופיתוח תרופות חדשות לווירוס, מאות ניסיונות לפתח חיסון, התגייסות צוותי מחקר נתונים ובינה מלאכותית באקדמיה בתעשייה ובמוסדות המחקר. אין לי ספק שגם לישראל תהיה תרומה מרכזית לטיפול באתגרי הקורונה. ההתגייסות של התעשייה והאקדמיה סביבנו ברמב"ם היא מדהימה עם פתרונות יצירתיים. רק בישראל יש למעלה מ 70 חברות בתחום, כ20 חברות העוסקות בניתור מרחוק וטיפול ביתי, 10 חברות העוסקות בהיבטים חברתיים ונפשיים, 17 חברות העוסקות בהגנה ומניעה ו27 חברות בתחום הדיאגנוסטיקה ותמיכת החלטות.

לסיכום, המלחמה בעיצומה ואני כולי תקווה שבקרוב נגיע להפסקת אש זמנית. אין לי ספק שימצאו החיסונים והתרופות למחלה בשנים הקרובות. עם זאת הכתובת ברורה באותיות קידוש הלבנה: מוטל עלינו כבר היום לתכנן ולתקצב את הערכות בתי החולים והקהילה לתקופה שאחרי המלחמה, תוך ראייה רחבה של כלל צורכי הרפואה והמחקר הישומי בישראל.

הכותב הוא פרופסור להנדסה רפואית ורפואה בטכניון ומנהל מרכז רפואי רמב"ם שלעבר 

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: יוסי זמיר

משרד הכלכלה מציג: כשאין יעדים, אין כישלונות

במקום לעמוד ביעדים, משרדי הממשלה פשוט מוחקים אותם ● בפיקוד העורף שלפו הודעה לילית שהותירה את הילדים באוויר ● והמסעות לפולין התרוקנו מערך ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

הדגם OMODA 5 של צ'רי / צילום: יח''צ

האם הסיניות יתחילו להגיע אלינו מאירופה? צ'רי תייצר כלי רכב בספרד, יצרנים נוספים בדרך

כך מתכוונים הסינים לעקוף את המכס האירופי ● ג'יפ אוונג'ר משיקה בישראל דגם היברידי ● ​נחשף הקרוס־אובר החשמלי החדש של GEELY ● ועוד חדשות מענף הרכב

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

חן אמסלם ודביר בנדק בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: עופר חג'יוב

מזרחי טפחות משקיע את התקציב הגדול ביותר, ומתברג במקום השני בזכירות

הפרסומת הזכורה ביותר זה השבוע השלישי שייכת לבנק לאומי, עם גל תורן והשיר "יש מוצ"ש" - כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הופעה קצרה של אירנה בקמפיין קטן ורזה מספיקה לשופרסל כדי להתברג בדירוג ולזכות באהדה

איל וולדמן / צילום: פרטי

איל וולדמן מגלה: "עברו עליי ימים כואבים וקשים מאוד"

"אני כל הזמן חושב מה דניאל הייתה עושה, איך זה היה אם היא הייתה פה עכשיו", מספר איל וולדמן על בתו דניאל שנרצחה בנובה. מאיפה הוא שואב כוח? ● פרויקט מיוחד 

נטפליקס / צילום: Shutterstock, Vantage_DS

נטפליקס עקפה את הציפיות; המניה יורדת במסחר המאוחר

ענקית הסטרימינג דיווחה על הכנסות של 9.37 מיליארד דולר לעומת צפי של 9.28 מיליארד דולר ● הרווח זינק ב-86%, לעומת צפי לעלייה של 56% ● החברה הוסיפה כ-9.3 מיליון מנויים ברבעון, ב-80% יותר מהצפי ● למרות התוצאות המדהימות, התחזית המאכזבת של החברה מפילה את המניה במסחר המאוחר

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

ייפוי-כוח מתמשך. זה ההליך שיחליף אותו / אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

חקיקה חדשה: תומך החלטות לקשיש או בעל מוגבלות - במקום אפוטרופוס

השבוע נחקק המוסד של "תומך החלטות" ● מה זה אומר, מה ההבדל בין התומך לבין אפוטרופוס, ולמה בעצם צריך מינוי פורמלי מבית המשפט רק כדי לסייע לאדם קשיש או מוגבל?

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

שאלות ותשובות: איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט