דדי סגל, מנכ"ל פנאקסיה / צילום: ענבל מרמרי
בכירי תעשיית הקנאביס הישראלית מנסים להסתיר, מתוך נימוס, מצב רוח שפיר בעיצומם של ימי הקורונה. חברות הקנאביס בארץ הוגדרו כעסקים חיוניים. העבודה נמשכת, והביקוש למוצר שלהם קשיח גם בימי סגר ומיתון. התעשייה אולי אף הרוויחה מכך שסוגיות המחסור והמחירים הגבוהים ירדו מסדר היום הציבורי. זאת בזמן שהיצוא המיוחל נראה מעבר לפינה.
ועדיין, חברות הקנאביס הן חלק מהשוק. מניותיהן של רוב החברות הפועלות בתחום צללו יחד עם רוב הניירות הנסחרים בבורסה בת"א, אבל לעומת חלק מענפים אחרים במשק, בהם ברור שהחברות הולכות לתקופה קשה, עתידן של חברות הקנאביס עשוי להיות ורוד יותר ומאז חלחלה הבנה זו, נרשם שיפור בביצועים של רוב מניות הסקטור. לא מדובר אמנם ברמות השווי שאפיינו את חברות הקנאביס בשיאו של ה"הייפ" אשתקד, אך הן גוזרות שווי לא מבוטל של כ-2 מיליארד שקל לסקטור כולו.
האנליסטית שירי עדן, יועצת לקרן הנאמנות סלע קנאביס, טוענת כי "התנודתיות במניות הסקטור בארץ היא במתאם גדול יותר עם מניות הקנאביס בחו"ל, כנראה בשל הערכות שבקרוב יאושר היצוא. בעולם אנחנו רואים היום גידול בביקושים. אנשים בבית, עם זמן פנוי, וגם צוברים מלאים.
"מניות הקנאביס בארץ ירדו יחד עם כל השוק, עד שפתאום חל שינוי כיוון, כשהשוק הפנים שהפעילות שלהן לא נפגעת. עם זאת, לחברות מסויימות עלולה להיות בעיה, אם הן לא תוכלנה להגיע לגיוסי הון נדרשים".
יוגב שריד, מנכ"ל חברת הקנאביס שיח שפרסמה לאחרונה את דוחותיה ל-2019 ובהם גידול של 55% בהכנסות ל-28 מיליון שקל (החברה מפסידה, אך היא מאוזנת תזרימית וקופתה מלאה), מספר כי: "אנחנו עובדים במשמרות. תכננו מראש להפחית פעילות בפסח, וזה יצא לנו טוב. אנחנו ממשיכים להשקיע גם עכשיו בשיפוץ החממות, כדי להגדיל את כושר היצור ב-30%".
ירון ברגר, מנכ"ל הפעילות הישראלית של חברת הקנאביס IMC הנסחרת בקנדה, מספר על העבודה בימי קורונה, הנמשכת כמעט באותו הקצב. "לקראת הקציר המתקרב, תגברנו את הצוות בכ-40 עובדים זמניים, צעירים וסטודנטים ישראלים.
"בגלל הקורונה הפרדנו אותם לשתי משמרות, שגם לוקחות הפסקות ואוכלות באזורים נפרדים, ואת אנשי המפתח, כמו האגרונום, הפרדנו מכל היתר והוא נכנס לחממה רק כשהיא ריקה.
"התקשרנו עם חברת קרוואנים כדי שנוכל להקים 4-5 קרוואנים בתוך החווה, כך שאם יהיה סגר מלא, העובדים יוכחו להתגורר במקום. את המטה בהרצליה פיזרנו, אפילו ניצלנו את התקופה כדי לעשות במשרד שיפוצים".
ברגר מציין כי "הקורונה אינה יוצרת מחסור בשום שלב בשרשרת הערך. המוצר שלנו יוצא לעיבוד בפנאקסיה והפצה על-ידי נובולוג , שתי חברות שנערכות בצורה מאוד מקצועית למצב, ובית המרקחת של פנאקסיה משלח את המוצרים עד בית הלקוח".
ד"ר דדי סגל, מנכ"ל פנאקסיה , מצהיר כי "לקנאביס זו תקופה סבבה. הביקוש למוצר הזה קשיח. לגבי הפעילויות בחו"ל ומאתגר שאי אפשר לטוס, אבל יש זום".
לדברי איתן לומברוזו, סמנכ"ל הכספים והעסקים בחברת תראפין הפרטית שבוחנת אפשרות להיכנס לבורסה בעתיד: "הצוות שלנו עבר גם את משבר 2008 בארה"ב, ואנחנו חושבים שזו תקופה של הזדמנויות, גם מבחינת מיזוגים ורכישות. אנחנו מגייסים עכשיו עוד 10 מיליון שקל ונהיה מוכנים לבצע רכישות, של חברות שיהיה להן קשה יותר".
ומה לגבי המחסור שהיה בשוק הקנאביס המקומי?
ברגר: "כל החוות התרחבו, אך גם מספר המטופלים גדל". על פי ההערכות, בשנה האחרונה גדל מספרם מ-40 אלף לכ-65-70 אלף. "כדי להתגבר על המחסור בינתיים, אנחנו מייבאים מוצרים שאנחנו, IMC, מיצרים באירופה, וייעדנו במקור לגרמניה". על המדפים ניתן לראות היום מוצרי יבוא נוספים, כמו למשל מוצרי חברת טילריי הקנדית, המיובאים על-ידי אינטרקיור ומוצרים שפנאקסיה מייבאת ממפעליה בארה"ב".
שריד: "המטופלים נשמעים פחות בלחץ".
סגל: "אנחנו אפילו רואים ירידה בביקוש למוצרים הלא אטרקטיביים, שפעם היו לוקחים בלית ברירה".
אורי אלפרוביץ', מנכ"ל חברת שיווק הקנאביס קאן10: "בקרוב תהיה תחרות על המקום בכספות של רשתות הפארם. אין מקום לכולם שם".
"יש תחושה שמחכים לנו"
אסדרת הקנאביס החדשה לפני שנה פתחה את השוק לגורמים חדשים מעבר לשמונה המגדלות שפעלו בו בעשור האחרון. על המדפים כבר אפשר לראות מוצרים של חברה אחת שלא הייתה פעילה באסדרה הישנה - מפעל הייצור יוניבו , אך לא של מגדלים חדשים. החברות טוגדר וקנביט ציינו כי הן מתכננות להגיע לשוק במהלך החודשים הקרובים ובשוק מדברים על חברה פרטית אחת, שמחזור שלם שגידלה לא עמד בתקנים. לא כל כך קל להכניס את המוצרים לשוק.
לדברי חגית ויינשטוק, עו"ד מובילה בתחום, החברות החדשות רושמות הכנסות למרות זאת: "חלקן מכרו מראש את כל התוצרת שהן מגדלות כרגע למותגים אחרים, והכסף כבר נכנס". לדבריה: "בעקבות האסדרה החדשה, עולה גם האיכות. עד יולי יגדלו פה 40 דונם של מוצרים מדהימים".
נראה שהיצוא ממש מעבר לפינה, תלוי רק בחתימה של שר הכלכלה, לכשיהיה כזה, על צו שתוכנו כבר פורסם.
סגל: "אני מקווה שבמשרד הכלכלה רואים את הערך של פעילות כזו לקופת המדינה דווקא בתקופת המיתון".
שריד: "אנחנו ערוכים לכך שהיצוא יאושר בכל יום. נערכנו מראש גם עם הסכם הפצה בדנמרק וגם בשיתופי פעולה עם חוות בארץ כדי להגדיל את כושר היצור שלנו".
אלפרוביץ':"יצוא זה לא רק אירופה. אנחנו פועלים גם בשוק הברזילאי ונערכים לייצא לשם"
אחרי אישור היצוא, כל מדינת יעד צריכה גם לאשר לייבא את מוצרי כל חברה.
שריד: "זה לא טריוויאלי, אבל יש תחושה שמחכים לנו. חלק מהחברות מתחילות כבר לרשום את המוצרים מול הרשויות האירופאיות, אם כי אף אחד עוד לא קיבל אישור".
עדן: "בעולם התחרות בתחום הקנאביס גוברת. הייתה ירידה במחירים בגלל עודף היצע, ולכן רוב החברות לא הצליחו להגיע לרווחיות. החברות הישראליות תצטרכנה להתחרות בשוק האירופאי, למשל עם מתקן חדש של טילריי הקנדית בפורטוגל שיושק בקרוב. עד סוף 2020, פערי הביקוש ייסגרו גם באירופה.
"אני חושבת שהחברות הישראליות יכולות לתפוס שם נתח מסוים, אבל לא יהפכו ליצרניות מרכזיות עבור גרמניה, שוק היעד הראשון של רובן. למפיצים הגרמנים יש הסכמים עם חברות גדולות וגם יצור מקומי מתחיל. אבל ברגע שהישראלים יהיו בגרמניה, זה סוג של תו תקן עבור מדינות אירופאיות נוספות. ישראל לא תהיה יצרן הקנאביס של העולם, אבל היא יכולה להיות עוד יצרן מצליח, בעיקר של מוצרים מיוחדים".
חברה אחת של מוצרים מיוחדים כבר דחתה את ההשקה שלה בגלל הקורונה. לדברי איריס בינקוביץ', סמנכ"לית פיתוח עסקי בחברת InnoCan הישראלית שנסחרת בקנדה ומפתחת מוצרי CBD דרמטולוגיים, "תכננו השקה של המוצרים שלנו בבריטניה במרץ, ודחינו אותה. המוצרים מיוצרים עבורנו בקבלנות משנה בפורטוגל וארה"ב - לא זו הבעיה, אבל היו אמורות להגיע אריזות מהמזרח הרחוק. גם חברות השילוח עובדות לאט יותר ובעיקר - ההשקה הייתה אמורה לעשות רעש בקרב צרכנים ורופאים, וכעת אי אפשר לעשות רעש. היתרונות של התקופה הזו הם שיש יותר זמן לחשוב, וזה משמעותי מאוד למו"פ, וגם לפנייה מעמיקה למובילי דיעה".
אתם מאמינים שאכן יכולה להיות הכרה של האירופאית בתקן הישראלי?
סגל: "נשמח, אך אנחנו לא בונים על זה. בגרמניה יש מחסור בתפרחת, כי המגדלים בכל העולם לא מצליחים ברובם לעמוד במונוגרף, כלומר בהרכב החומרים שדורשים האירופאים.
"מספר קטן של שחקנים כמו בדרוקן ההולנדית נהנה מהמצב, כי הם מגדלים בחדרים נקיים ולוקחים על זה מחיר מאוד גבוה. לדעתי, גם המגדלים הישראלים לא יצליחו ליצר תפרחות שעומדות במונוגרף. לכן אני מעריך שנייצא מישראל בעיקר מוצרים מעובדים מיוחדים. בינתיים אין תחרות במוצרים האלה באירופה, אבל זה לא אומר שתמיד לא תהיה". כרגע משרד הבריאות הישראלי דווקא הוא זה שלא מכיר במוצים המיוחדים, ומאשר יצור רק של שמנים, תפרחות וסיגריות. סגל: "הגשנו לאישור משרד הבריאות את הטבליות".
ויינשטוק, לרוב אופטימית ביותר לגבי השוק, זהירה בתחום הזה: "אם תהיה הכרה בתקנים הישראלים, היא תחייב שינוי חקיקה. בינתיים אנחנו ממלאים טפסים בגרמניה עבור חברות ישראליות וזה עדיין אתגר, עדיין יש ריג'קטים".
חלק מן הגורמים בשוק מסבירים כי ניתן יהיה לייצא מוצרים בתקן הישראלי לפורטוגל, ושם לארזם במפעלים עם תקן אירופאי, תוך עקיפת המפעל המקומי. סגל: "אני לא רואה את זה קורה, אלא אם הייבוש הוא אצל המגדל. אבל החוק כרגע לא מאפשר את זה".
בג"צ קבע כי על החברות הוותיקות להמשיך לספק את הקנאביס במחירי האסדרה הישנה למטופלים ותיקים, ודרש כינוס ועדת פיקוח מחירים.
ברגר: "ההפסד על כל עסקה כזו הוא ענק. בחודש שעבר סיפקנו 40 קילו למטופלים באסדרה הישנה ב-370 שקל עבור ממוצע של 60 גרם למטופל! (בבית מרקחת מנה כזו תעלה באסדרה החדשה כ-1,200 שקל)". חלק מן המטופלים עברו מיוזמתם לאסדרה החדשה, אם משום שהם צורכים כמויות קטנות ממילא או משום שחשובה להם אפשרות הבחירה בין מוצרים".
סגל: "אחרי מאי צפוי פיקוח על המחירים ואנחנו אמרנו שנסכים לכך אם יפתח היצוא".