גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הגדרת הקורונה בחקיקה כופה כ"כוח עליון" אינה יכולה לעמוד במבחן חוקתי

הקריאה לתיקון חקיקה רטרואקטיבי של חוק החוזים כדי לבטל או לדחות חוזים בטענה כי הקורונה היא "כוח עליון" - היא קריאה לביצוע אקט בלתי חוקתי

פועלים פלסטינים באתר בנייה / צילום: Ammar Awad, רויטרס
פועלים פלסטינים באתר בנייה / צילום: Ammar Awad, רויטרס

קריאתה של השופטת (בדימוס) ד"ר דרורה פלפל למחוקק הישראלי, במאמר הדעה שפורסם ב"גלובס" ("האם קורונה היא כוח עליון המבטל חוזה או דוחה את ביצועו?") - לשינוי סעיף 18 לחוק החוזים תרופות, תוך קביעה כי התיקון יהיה רטרואקטיבי לגבי חוזים קיימים, איננה יכולה לעמוד במבחן חוקתי. אבהיר:

נכון שבעקבות מגפת הקורונה חלק נכבד מהמשק הישראלי אינו עומד בחיוביו החוזיים. מצב החירום שאנו חווים כעת, סגירת הגבולות, מגבלת הטיסות, הוראות הבידוד והאיסור על התקהלויות, גרמו להשבתת מרבית הפעילות המסחרית, באופן המקשה על קיום חוזים שנחתמו לפני התפשטות המגפה. אך האם די בכך כדי להביא לביטולם?

ניקח לדוגמה את שוק השכירות העסקית (קניונים ובנייני משרדים), אשר הושבת כמעט כליל בהוראת המדינה, שאסרה התקהלויות, בשוק זה אין טובים ורעים. למשכירים יש חובות לשלם למערכת הבנקאית ולגופים המוסדיים, וכן השקעות עתק שביצעו בנכסים המושכרים; ואילו השוכרים צריכים להפיק פדיון מפעילותם כדי לשלם את דמי השכירות ואת המשכורות לעובדיהם.

לכן פתרון חקיקתי כופה, שיגדיר מהו "כוח עליון" וישחרר צד אחד מחובתו החוזית כלפי משנהו, איננו מידתי ואיננו הוגן, ולכן אינו יכול לעמוד ככזה. חובה על המחוקק לנהוג בזהירות רבה טרם יתערב בהסכם שנקשר בין צדדים, בתכליתו ובהגיונו הכלכלי.

נזכיר כי ההתייחסות הרלוונטית בדין למצב המשברי שנוצר, נמצאת בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) המקנה לצד להסכם פטור מהחוזה, במצבים של הפרת חוזה שהיא תוצאה של נסיבות שהמפר לא צפה ולא יכול היה לצפות מראש, ושהפכו את קיום החוזה באותן נסיבות לבלתי אפשרי; וזאת בתנאי שהמפר לא יכול היה למנוע את קיומן.

בטרמינולוגיה היותר מוכרת, נסיבות אלה מכונות "כוח עליון" או "אירוע מסכל", והתאמת החוזה לנסיבות המשתנות מכוח עיקרון תום-הלב. במקרה כזה, סעיף 18 לחוק מעניק לצד שהפר את החוזה הגנה מתביעת פיצויים או מאכיפה.

לאורך השנים בתי המשפט בישראל לא ראו באירועים קיצוניים, כגון נזקי טבע (צונאמי, שריפת יערות הכרמל, הצפת נתיבי איילון) ואף לא מלחמה, כאירוע שיכול לסכל חוזה. התוכן הרחב שניתן לאלמנט הצפייה רוקן כמעט לגמרי מתוכן את טענת הסיכול, שהרי "הכול צפוי", ובעת חתימת החוזה על הצדדים להניח שכמעט כל אירוע יכול היה לקרות.

ד"ר פלפל עצמה מציינת במאמרה כי מגפות כבר היו בעולמנו, ועל כן הן אירוע הניתן לצפייה, בהיותן חלק מתולדות האנושות. קל וחומר, לדבריה, שבשנת 2007 פורסם דוח של משרד הבריאות, המבוסס על מחקר, ובו פירוט תוכניות פעולה בריאותיות, למקרה שתתרחש בארץ התפרצות נגיף. מכאן שגם לדעתה הקורונה אינה יכולה להיחשב ל"כוח עליון".

משזה המצב המשפטי, איזה פתרון מציעה ד"ר פלפל למצב המשברי שנוצר? - תיקון חקיקה רטרואקטיבי שיינקט בזריזות, אשר יאפשר לצד להסכם להשתחרר מחיוביו, בלי להסתכן בתביעה לאכיפת החוזה או לפיצויים.

לעמדתי, ובכל הכבוד, אין מדובר בפתרון, אלא להפך: ביטול גורף של הסכמים במשק, בטענה לקיומו של "כוח עליון" בשל מגפת הקורונה, יגרום לכאוס כלכלי חריף יותר מזה שאנו חווים כעת. הכלל, שלפיו אין מתקנים עוול בעוול, מקבל כאן משנה תוקף.

עוד אציין כי חקיקה רטרואקטיבית, כמוצע, עומדת בניגוד לעיקרון הבסיסי שלפיו נורמות חדשות שקובע המחוקק נכון שיהיו צופות פני עתיד. לא בכדי כל חקיקה המשנה את המצב המשפטי שהיה בעבר בנוגע לפעולה שהסתיימה, בהיותה שינוי "מכאן ולשעבר" של הדין בטרם חקיקתו, נחשבת לקיצונית ומעוררת התנגדות אינטואיטיבית.

המחוקק אולי יכול, אבל לא נכון לו לשנות את כללי המשחק למפרע. זאת, גם אם לא קיים בדין הישראלי איסור חוקתי ישיר באשר לחקיקה רטרואקטיבית. יתר על כן, ככל שהחוק פוגע בזכויות יסוד מוגנות, כגון הזכות לחופש החוזים, יש לראות בחקיקה רטרואקטיבית כזו כחקיקה בלתי חוקתית.

חופש החוזים הוא אחד העקרונות הבסיסיים בדיני החוזים בישראל, ובו שני מרכיבים: חופש ההתקשרות וחופש העיצוב, שמשמעו שלצדדים לחוזה נתון החופש לקבוע את תוכנו. ההגבלות היחידות שהוטלו בחקיקה על חופש העיצוב הן מצומצמות ביותר, ומטרתן למנוע עושק, אפליה וכפייה, או כדי למנוע התקשרות בלתי חוקית או בלתי מוסרית. וזה לא המצב שלפנינו.

אז מה ייחשב לפתרון מידתי וראוי לקושי שנוצר לקיום הסכמים בגלל משבר הקורונה?

לרתום את המדינה לסייע לשוק השכירות, בלי להתערב בחוזה המוסכם בין כל שוכר ומשכיר. זאת, באופן שבו המדינה תישא בחלק משמעותי מדמי השכירות, בגין התקופה שבה הוטלו המגבלות להפעלת המושכר בהוראת התקנות לשעת חירום. בדרך זו נסייע לצדדים להסכם לשמר את מערכת היחסים שביניהם, ולמשק לצלוח את המשבר ולהשיבו לדרך המלך. 

הכותבת היא מרצה באוניברסיטת ת"א, שותפה-מייסדת וראשת תחום ליטיגציה מסחרית במשרד עוה"ד בן-שחר, לקנר ושות'

עוד כתבות

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שילוט של פולימרקט לקראת הבחירות לראשות עיריית ניו יורק / צילום: ap, Olga Fedorova

"מכונת האמת" של פולימרקט: איך פלטפורמת ההימורים הפכה לענקית בשווי 9 מיליארד דולר

שיין קופלן, מייסד פלטפורמת ההימורים פולימרקט, הצליח להפוך מיזם קריפטו שנוי במחלוקת לאחד המדדים המשפיעים ביותר באמריקה ● בין הימורים על מלחמות לטענות על מניפולציות בפרסי נובל, הפלטפורמה שהוגדרה כ"מכונת אמת" כבשה את המיינסטרים והכניעה את הרגולטורים ● האם זהו עוד קזינו או עתיד המידע?

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

כמה נגישים מאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים? / צילום: Shutterstock

בישראל חלמו להפוך למעצמת מידע רפואי, מחקר חדש בדק עד כמה הוא נגיש

מנהלת הצמיחה במשרד הכלכלה, בשיתוף קופת חולים לאומית וארגון HealthIL, בדקו את דפוסי השימוש של סטארט־אפים במאגרי המידע של גופי בריאות ישראליים ● איזה מידע איכותי אפשר להשיג בארץ ומה מחייב פנייה לחו"ל, וגם: המאגרים שצפויים להיפתח בקרוב

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי דרום אדום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות