גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: הגדרת הקורונה בחקיקה כופה כ"כוח עליון" אינה יכולה לעמוד במבחן חוקתי

הקריאה לתיקון חקיקה רטרואקטיבי של חוק החוזים כדי לבטל או לדחות חוזים בטענה כי הקורונה היא "כוח עליון" - היא קריאה לביצוע אקט בלתי חוקתי

פועלים פלסטינים באתר בנייה / צילום: Ammar Awad, רויטרס
פועלים פלסטינים באתר בנייה / צילום: Ammar Awad, רויטרס

קריאתה של השופטת (בדימוס) ד"ר דרורה פלפל למחוקק הישראלי, במאמר הדעה שפורסם ב"גלובס" ("האם קורונה היא כוח עליון המבטל חוזה או דוחה את ביצועו?") - לשינוי סעיף 18 לחוק החוזים תרופות, תוך קביעה כי התיקון יהיה רטרואקטיבי לגבי חוזים קיימים, איננה יכולה לעמוד במבחן חוקתי. אבהיר:

נכון שבעקבות מגפת הקורונה חלק נכבד מהמשק הישראלי אינו עומד בחיוביו החוזיים. מצב החירום שאנו חווים כעת, סגירת הגבולות, מגבלת הטיסות, הוראות הבידוד והאיסור על התקהלויות, גרמו להשבתת מרבית הפעילות המסחרית, באופן המקשה על קיום חוזים שנחתמו לפני התפשטות המגפה. אך האם די בכך כדי להביא לביטולם?

ניקח לדוגמה את שוק השכירות העסקית (קניונים ובנייני משרדים), אשר הושבת כמעט כליל בהוראת המדינה, שאסרה התקהלויות, בשוק זה אין טובים ורעים. למשכירים יש חובות לשלם למערכת הבנקאית ולגופים המוסדיים, וכן השקעות עתק שביצעו בנכסים המושכרים; ואילו השוכרים צריכים להפיק פדיון מפעילותם כדי לשלם את דמי השכירות ואת המשכורות לעובדיהם.

לכן פתרון חקיקתי כופה, שיגדיר מהו "כוח עליון" וישחרר צד אחד מחובתו החוזית כלפי משנהו, איננו מידתי ואיננו הוגן, ולכן אינו יכול לעמוד ככזה. חובה על המחוקק לנהוג בזהירות רבה טרם יתערב בהסכם שנקשר בין צדדים, בתכליתו ובהגיונו הכלכלי.

נזכיר כי ההתייחסות הרלוונטית בדין למצב המשברי שנוצר, נמצאת בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות) המקנה לצד להסכם פטור מהחוזה, במצבים של הפרת חוזה שהיא תוצאה של נסיבות שהמפר לא צפה ולא יכול היה לצפות מראש, ושהפכו את קיום החוזה באותן נסיבות לבלתי אפשרי; וזאת בתנאי שהמפר לא יכול היה למנוע את קיומן.

בטרמינולוגיה היותר מוכרת, נסיבות אלה מכונות "כוח עליון" או "אירוע מסכל", והתאמת החוזה לנסיבות המשתנות מכוח עיקרון תום-הלב. במקרה כזה, סעיף 18 לחוק מעניק לצד שהפר את החוזה הגנה מתביעת פיצויים או מאכיפה.

לאורך השנים בתי המשפט בישראל לא ראו באירועים קיצוניים, כגון נזקי טבע (צונאמי, שריפת יערות הכרמל, הצפת נתיבי איילון) ואף לא מלחמה, כאירוע שיכול לסכל חוזה. התוכן הרחב שניתן לאלמנט הצפייה רוקן כמעט לגמרי מתוכן את טענת הסיכול, שהרי "הכול צפוי", ובעת חתימת החוזה על הצדדים להניח שכמעט כל אירוע יכול היה לקרות.

ד"ר פלפל עצמה מציינת במאמרה כי מגפות כבר היו בעולמנו, ועל כן הן אירוע הניתן לצפייה, בהיותן חלק מתולדות האנושות. קל וחומר, לדבריה, שבשנת 2007 פורסם דוח של משרד הבריאות, המבוסס על מחקר, ובו פירוט תוכניות פעולה בריאותיות, למקרה שתתרחש בארץ התפרצות נגיף. מכאן שגם לדעתה הקורונה אינה יכולה להיחשב ל"כוח עליון".

משזה המצב המשפטי, איזה פתרון מציעה ד"ר פלפל למצב המשברי שנוצר? - תיקון חקיקה רטרואקטיבי שיינקט בזריזות, אשר יאפשר לצד להסכם להשתחרר מחיוביו, בלי להסתכן בתביעה לאכיפת החוזה או לפיצויים.

לעמדתי, ובכל הכבוד, אין מדובר בפתרון, אלא להפך: ביטול גורף של הסכמים במשק, בטענה לקיומו של "כוח עליון" בשל מגפת הקורונה, יגרום לכאוס כלכלי חריף יותר מזה שאנו חווים כעת. הכלל, שלפיו אין מתקנים עוול בעוול, מקבל כאן משנה תוקף.

עוד אציין כי חקיקה רטרואקטיבית, כמוצע, עומדת בניגוד לעיקרון הבסיסי שלפיו נורמות חדשות שקובע המחוקק נכון שיהיו צופות פני עתיד. לא בכדי כל חקיקה המשנה את המצב המשפטי שהיה בעבר בנוגע לפעולה שהסתיימה, בהיותה שינוי "מכאן ולשעבר" של הדין בטרם חקיקתו, נחשבת לקיצונית ומעוררת התנגדות אינטואיטיבית.

המחוקק אולי יכול, אבל לא נכון לו לשנות את כללי המשחק למפרע. זאת, גם אם לא קיים בדין הישראלי איסור חוקתי ישיר באשר לחקיקה רטרואקטיבית. יתר על כן, ככל שהחוק פוגע בזכויות יסוד מוגנות, כגון הזכות לחופש החוזים, יש לראות בחקיקה רטרואקטיבית כזו כחקיקה בלתי חוקתית.

חופש החוזים הוא אחד העקרונות הבסיסיים בדיני החוזים בישראל, ובו שני מרכיבים: חופש ההתקשרות וחופש העיצוב, שמשמעו שלצדדים לחוזה נתון החופש לקבוע את תוכנו. ההגבלות היחידות שהוטלו בחקיקה על חופש העיצוב הן מצומצמות ביותר, ומטרתן למנוע עושק, אפליה וכפייה, או כדי למנוע התקשרות בלתי חוקית או בלתי מוסרית. וזה לא המצב שלפנינו.

אז מה ייחשב לפתרון מידתי וראוי לקושי שנוצר לקיום הסכמים בגלל משבר הקורונה?

לרתום את המדינה לסייע לשוק השכירות, בלי להתערב בחוזה המוסכם בין כל שוכר ומשכיר. זאת, באופן שבו המדינה תישא בחלק משמעותי מדמי השכירות, בגין התקופה שבה הוטלו המגבלות להפעלת המושכר בהוראת התקנות לשעת חירום. בדרך זו נסייע לצדדים להסכם לשמר את מערכת היחסים שביניהם, ולמשק לצלוח את המשבר ולהשיבו לדרך המלך. 

הכותבת היא מרצה באוניברסיטת ת"א, שותפה-מייסדת וראשת תחום ליטיגציה מסחרית במשרד עוה"ד בן-שחר, לקנר ושות'

עוד כתבות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

סומליה חזרה בה: ארקיע תוכל לטוס מעליה למרות הכרת ישראל בסומלילנד

חברת התעופה ארקיע הודיעה כי קיבלה אישור לשוב ולהפעיל את טיסותיה לתאילנד במסלול הרגיל והקצר, החוצה את המרחב האווירי של סומליה ● ההסדרה הושגה בעקבות מאמצים של משרדי הממשלה ורשות התעופה האזרחית, על רקע הסוגיה הרגישה של ההכרה הישראלית בסומלילנד

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום