שורה של חברות ויזמים מוכרים בשוק הבלוקצ'יין העולמי, העומדים מאחורי גיוסי הון של מיליארדי דולרים בהנפקות של מטבעות דיגיטליים (ICO) שבוצעו בשנים האחרונות, ניצבת כעת בפני מטח כבד של תביעות ייצוגיות שהוגשו בבית משפט בארה"ב. עם שורת הנתבעים נמנים גם כמה יזמים ישראלים בתחום, ובהם מייסדי חברות הבלוקצ'יין Bancor ו-Kyber Network.
11 בקשות לתביעות ייצוגיות הוגשו ביום שישי האחרון לבית המשפט של המחוז הדרומי של ניו יורק - כולן באמצעות משרד עורכי הדין Roche Cyrulnik Freedman. הדיווח על התביעות פורסם לראשונה בסוף השבוע על-ידי אתר Offshore Alert.
לטענת התובעים, החברות והיזמים הנתבעים הפרו את חוקי ניירות הערך של ארה"ב במכירות המטבעות הדיגיטליים שבוצעו ביוזמתם, מכיוון שהמטבעות שנמכרו היו למעשה ניירות ערך שלא נרשמו כחוק ברשות ניירות ערך האמריקאית (SEC). נוסף על כך, לטענת התובעים, בורסות הקריפטו שבהן נסחרו המטבעות הדיגיטליים שהונפקו על-ידי הנתבעים, הפרו את חובות הרישום של ניירות ערך במסגרת פעילות ברוקראז' (ברוקר-דילר).
רשימת הנתבעים הארוכה בתביעות הייצוגיות האלה כוללת, בין השאר, את חברת Binance הסינית, המחזיקה בבורסת הקריפטו הגדולה בעולם, יחד עם מייסד החברה, צ'אנגפנג זאו (המוכר בכינוי CZ), וכן חברת Block.one האמריקאית, העומדת מאחורי גיוס ה-ICO הגדול אי-פעם, שבו נמכרו מטבעות EOS בסכום כולל של יותר מ-4 מיליארד דולר במהלך 2018. נתבעת נוספת היא חברת HDR Global Trading, המפעילה את בורסת הקריפטו BitMEX.
עוד כוללת רשימת הנתבעים חברות בלוקצ'יין אמריקאיות מוכרות, כמו חברת Tron ומייסדה הסיני ג'סטין סאן, והחברות Quantstamp ו-Civic. כמו כן, נתבעות חברות הבלוקצ'יין מסינגפור KuCoin Exchange, Bibox ו-Kyber Network. אחד ממייסדיה של קייבר נטוורק, שנמנה גם הוא עם הנתבעים, הוא הישראלי ירון ולנר.
נתבעת נוספת ברשימה של הבקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו לבית המשפט בניו יורק, היא חברת BProtocol משווייץ. יחד עם בי-פרוטוקול נתבעים גם ארבעת מייסדיה הישראלים, העומדים מאחורי סטארט-אפ הבלוקצ'יין בנקור - אייל הרצוג, יהודה לוי והאחים גיא בן-ארצי וגליה בן-ארצי.
בנקור, שנוסדה ב-2016 ופועלת ממשרדים בישראל ובשווייץ, גייסה ב-ICO שביצעה ביוני 2017 סכום של 153 מיליון דולר, באחת ההנפקות הגדולות של אותה שנה בשוק המטבעות הדיגיטליים. חלק מההון שגויס על-ידי בנקור, שימש את החברה לפיתוח זירת המסחר שלה, שאותה הגדירה כ"רשת נזילות למטבעות דיגיטליים". לפי בקשת התביעה הייצוגית שהוגשה נגד בנקור ומייסדיה, בשנים שלאחר הנפקת המטבע הדיגיטלי שלה (BNT), בוצעו מכירות של המטבעות הדיגיטליים של בנקור באמצעות בורסות קריפטו שונות.
התביעות צפויות להימשך שנים ארוכות
11 התביעות הייצוגיות הוגשו בשמם של ארבעה משקיעים פרטיים בשוק המטבעות הדיגיטליים: וויליאם זאנג (William Zhang, שבשמו הוגשה הבקשה לייצוגית נגד בנקור), צ'ייס וויליאמס, אלכסנדר קליפורד ואריק לי, וכן בשם "כל האחרים הנמצאים באותו מצב", על-פי הבקשות שהוגשו לבית המשפט בניו יורק.
משרד עורכי הדין רוש סירולניק פרידמן, שהגיש את 11 הבקשות לתביעות הייצוגיות האלה, מייצג בין השאר את התובעים בשתי תביעות גדולות אחרות שהוגשו בתחום בארה"ב בשנים האחרונות - תביעה נגד קרייג רייט, היזם הטוען כי הוא ממציא הביטקוין, ותביעה של משקיעים נגד בורסת הקריפטו ביטפינקס.
כעת נותר לראות אם בית המשפט יחליט לקבל את הבקשות שהוגשו, במלואן או בחלקן, לתביעות ייצוגיות נגד הרשימה הארוכה של חברות בלוקצ'יין ומנהליהן. סביר להניח שייקח לא מעט זמן לבית המשפט לקבל החלטה כזאת, הן בהתחשב בהיקף הנרחב של 11 בקשות התביעה, והן בהתחשב בכך שבחודש האחרון צומצמה הפעילות של בתי המשפט בארה"ב בכלל, ובניו יורק בפרט, במסגרת צעדי החירום שננקטו בעקבות התפשטות וירוס קורונה במדינה.
בדיווח שפורסם בסוף השבוע באתר האמריקאי The Block, התייחס עורך הדין סטפן פאלי, המומחה בתחום של מטבעות דיגיטליים, לשורת התביעות הייצוגיות שהוגשו בניו יורק. לדבריו, ההליכים המשפטיים בתביעות האלה עשויים להימשך שנים ארוכות, בהתחשב בקצב הרגיל של תביעות ייצוגיות בארה"ב, נוסף על כך שהנתבעים כוללים גם חברות שאינן אמריקאיות ויחידים שאינם אזרחי ארה"ב.
עם זאת, לדבריו, התביעות כוללות טענות מהותיות, שעשויות להיות בעייתיות עבור כמה מהנתבעים, בעיקר בהתחשב בכמה פסקי דין שניתנו באחרונה בבתי משפט בארה"ב בנוגע למכירות של מטבעות דיגיטליים. "בכל מקרה, התביעות האלה ככל הנראה יעסיקו מספר רב של עורכי דין במשך שנים רבות, והן עשויות גם להוביל לתביעות דומות נוספות", כתב פאלי.
גיוסי ההון הגדולים בהנפקות ראשוניות של מטבעות דיגיטליים (Initial Coin Offering), הנקראות בקיצור ICO, שבגינם הוגשו 11 הבקשות לתביעות ייצוגיות בסוף השבוע האחרון, נעשו רובם ככולם בשנים 2018-2017. באותן שנים, על-פי מחקר שערך בתחום אתר ICObench, בוצעו בסך-הכול כ-5,600 גיוסי ICO, שהסתכמו ב-64.5 מיליארד דולר. קדחת ה-ICO הגיעה לשיאה בדצמבר 2017, ומאז דעכה והלכה.
בפברואר האחרון, כפי שפרסמנו ב"גלובס" נאלצה חברת הבלוקצ'יין הישראלית-אמריקאית Enigma MPC, שב-ICO שלה ב-2017 גייסה 45 מיליון דולר, להשיב כספים למשקיעים בהנפקה, לרשום את המטבעות הדיגיטליים שלה כניירות ערך, להגיש ל-SEC דוחות כספיים תקופתיים ולשלם קנס של 500 אלף דולר. זאת, לאחר שה-SEC האשימה את החברה, שאחד ממייסדיה הוא הישראלי גיא זיסקינד, בניהול הנפקה בלתי מאושרת של ניירות ערך באמצעות ה-ICO.
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.