גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: כדי להתמודד עם המשבר, ובכלל - חייבים להגדיל את יחס החוב-תוצר

בניגוד למבקרים הקבועים, הגדלת החוב היא הדרך הנכונה להבטיח את השיקום הכלכלי של המשק הישראלי עם תום המשבר, מבלי לייצר צמצום נוסף בשירותים החברתיים שיחבל בסיכוייה של ישראל להתמודד עם משברים עתידיים

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

שבוע אחרי חשיפת התוכנית הכלכלית ה"היסטורית" של הממשלה, כבר ברור: הממשלה מתכוונת לעשות מעט מאוד, הן יחסית לצרכים האקוטיים של אזרחי ישראל והן בהשוואה לממשלות אחרות. מאז שבלון 80 מיליארד השקלים התפוצץ, עולה דרישה ציבורית למענה אמיתי שבראשו פיצוי משמעותי על אובדן הכנסות לשכירים ולעצמאים. מול הדרישה הצודקת וההכרחית הזאת ניצבת, כמו תמיד, השאלה "מאיפה הכסף". התשובה ברורה. בזמן משבר, כפי שכבר הבינו במדינות אחרות, הגדלה של יחס החוב-תוצר היא צו השעה.

מאז תחילת שנות ה-2000 ממשלות ישראל פעלו בשיטתיות ובהצלחה לצמצום היחס בין החוב הממשלתי לבין התוצר. במקביל, בכדי לעמוד ביעדי החוב שהציבו לעצמן, צמצמו בהדרגה את היקף ההוצאה על שירותים לאזרח, וכיום ההוצאה האזרחית של ישראל היא מהנמוכות בעולם המערבי. כך, במקביל לירידה בחוב הממשלתי, פחתה יכולתה של ישראל לספק לאזרחיה שירותי בריאות, חינוך ורווחה ברמה נאותה, ולצד הירידה בסיכונים הנובעים לכאורה מחוב גבוה מדי, החשיפה לסיכונים אחרים גדלה משמעותית.

המדיניות הממשלתית מתבססת על יעד של יחס חוב-תוצר בגובה 60 אחוז שנקבע במסגרת אמנה של האיחוד האירופי לפני קרוב ל-30 שנה. היות שלא קיימים מחקרים כלכליים המצביעים דווקא על מספר זה כעל אופטימלי, ולא קיימת קורלציה מוכחת בין היצמדות אליו לבין צמיחה או מדדי חוסן-כלכלי אחרים, קשה לקבוע באופן מוחלט מהו יחס חוב-תוצר "גבוה מדי", אך ההשוואה של ישראל למדינות אחרות היא דרך טובה לבחון את הדברים. החוב הממשלתי בישראל נמוך ביחס לממוצע במדינות המפותחות. רבות מהן לא רק זנחו את היעד המקורי אלא גם העלו את החוב בשנים האחרונות, בעוד שישראל מתגאה בירידתו.

שאלות כמו מהו בכלל "חוב גבוה מדי", מהם הסיכונים הנובעים ממנו וכמה חמורים הסיכונים החלופיים שהולידה מדיניות הצמצום האגרסיבית שלו, ראויות היו להישאל גם טרם המשבר העכשווי, אך כעת הן חשובות במיוחד. התשובה לשאלה האחרונה, למשל, ניכרת גם במוכנותה הנמוכה של מערכת הבריאות להתמודדות עם משבר בריאותי, אפילו בסדרי גודל נמוכים בהרבה מזה הנוכחי. לפי בנק ישראל, ההצדקות העיקריות לשמירה על יחס חוב-תוצר נמוך הן שמירה על היציבות הכלכלית של ישראל ויצירת כרית ביטחון למשק במצבים של משבר כלכלי. עד כמה הן רלוונטיות היום?

בנוגע לשמירה על יציבותה הכלכלית של ישראל, לפי נתוני משרד האוצר, רק כ-15% מהחוב הממשלתי מונפק במט"ח ורובו הגדול נמצא בחסכונות ארוכי-הטווח של הציבור. כלומר - מרבית החוב הממשלתי אינו חיצוני. אין משמעות הדבר שרצוי להגדיל את החוב ללא הגבלה, אך עובדה זו ושיעורו הנמוך של החוב בישראל, מחייבים להתייחס בעירבון מוגבל לאיומים הנשמעים בנוגע לכל הרחבה שלו, ולו הקטנה ביותר.

בנוגע להשארת "כרית בטחון למשק" לשעת משבר, אין צורך להסביר מדוע אנו מצויים כעת בשעה כזו. מדינות רבות בעולם מרחיבות משמעותית את החוב כדי לסייע לאזרחים להתמודד עם ההשלכות התעסוקתיות והכלכליות של מגפת הקורונה. בנוסף, כפי שבשגרה יש הגיון כלכלי בנטילת חוב לצורך השקעה שתניב תשואה ותגדיל את הצמיחה בטווח הרחוק, כך יש הגיון ליטול חוב בזמן משבר כדי לצמצם את הפגיעה הצפויה בצמיחה. בעת הנוכחית, השקעה נכונה של החוב תוכל למנוע את צמצום הצריכה ואת הצטמקות המשק ולהגן עליו ממיתון.

הגדלת החוב היא הדרך הנכונה להבטיח את השיקום הכלכלי של המשק הישראלי עם תום המשבר הבריאותי, מבלי לייצר צמצום נוסף בשירותים החברתיים שיחבל בסיכוייה של ישראל להתמודד עם משברים עתידיים. הנפקת האג"ח בשבוע שעבר היא צעד בכיוון הנכון, אך מדובר על כ-1.5% מהתוצר בלבד, ויש צורך בהרבה יותר. מכל בחינה - חברתית, מוסרית וכלכלית - זהו צעד נכון ואחראי ואין מה לפחד ממנו. האלטרנטיבה מפחידה בהרבה. 

 הכותבת היא ראש תחום כלכלה וחברה בקרן ברל כצנלסון 

עוד כתבות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

מנצל את הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

מניות חברות ה-IT קרסו בחודש האחרון בבורסה בעקבות החשש שה-AI עלולה להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30% ובעל השליטה מנסה בעקבות כך, פעם נוספת בתוך חצי שנה, לקלף שכבה אחת ולהכניס אותה לתוך החברה האם, מלם תים אחזקות באמצעות החלפת מניות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר