גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וגר בומר עם מילניאל: האם המגפה תקדם סולידריות בין-דורית?

המבוגרים שהתעלמו ממשבר האקלים שמטריד את הצעירים מבקשים מהם עכשיו להישאר בבית בגלל מגפה שפוגעת בעיקר בקשישים ● האם בתום ימי הקורונה, ייפול האסימון לדורות הבוגרים והם יבינו שעתיד כדור הארץ מחייב אחריות הדדית

משפחה איטלקית מאלתרת עם כלי בית נגינה ביחד / צילום: Peter Nicholls, רויטרס
משפחה איטלקית מאלתרת עם כלי בית נגינה ביחד / צילום: Peter Nicholls, רויטרס

"מה שהבומרים מרגישים עכשיו לגבי וירוס הקורונה, זה מה שבני דור המילניום מרגישים לגבי שינוי האקלים כל הזמן", צייץ בטוויטר מת'יו מיילס גודריך, צעיר תושב ברוקלין, וגרף 400 אלף לייקים ו-800 תגובות. הוא ביטא בכך תחושה משותפת לצעירים רבים - אף אחד לא הקשיב להם כשהם דיברו על "המשבר שלהם", ופתאום בא נגיף הקורונה ומצפים להם להקריב קורבנות כדי לטפל במשבר שמשפיע במיוחד על דור המבוגרים.

כך ניסח את המתח הבין-דורי אחד הצעירים, באופן בוטה למדי: "הבומרים דאגו שלא יהיה לנו עתיד ועכשיו הם גומרים לנו את כל מה שנשאר כדי שהם לא ימותו. אלה אנשים שנולדו לעולם סוציאליסטי, לא הייתה להם דקה של חוסר ביטחון אמיתי לגבי עתידם. ואז הם פירקו הכול. כשהגיע תורנו, סולידריות היא היום מילה גסה, שצריך להיבהל ממנה. ומשבר האקלים? הוא לא בעיה שלהם. הם כבר לא יהיו פה. אבל כשהם צריכים את ההתגייסות שלנו, הפוליטיקאים מטעמם פשוט כופים אותה עלינו".

האם משבר הקורונה יכול להיות נקודת מפנה שתאפשר טיפול יעיל גם במשבר האקלים?

מה שלא עשו הסארס ושפעת החזירים אולי תעשה הקורונה| שני אשכנזי, דעה

כמיהה של צעירים לסולידריות גלובלית

בגרסאות קודמות שלו, המתח הבין-דורי התמקד בשוק העבודה: מצד אחד בני דור הבייבי בומרס (בני 65 ויותר כיום) ודור ה-X (בני 45 ויותר) טוענים כלפי המילניאלרס, המכונים גם דור ה-Y, שהם מרוכזים בעצמם והפכפכים, ומצד אחר הצעירים מרגישים שמזלזלים בהם, שהמבוגרים תופסים את מקומות העבודה הטובים ולא נותנים הזדמנות.

המלחמה הזאת כבר הניבה את קריאת הזלזול "אוקיי בומר", הנשמעת בכל פעם שאדם מבוגר מעיר ש"פעם היה טוב יותר". כעת, המשבר הציף במרתפי האינטרנט האפלים כינוי חדש לווירוס - Boomer Remover, המבטא שביעות רצון תיאורטית מכך שקיים וירוס שפוגע בעיקר בשכבה המבוגרת ביותר, זו שעלויות הטיפול הרפואי בה שותות את התקציבים הממשלתיים, זו שנהנית עדיין מפנסיה מכובדת, וזו שעדיין מקבלת את ההחלטות ברוב הממשלות בעולם.

הדברים האלה מבטאים כעס בין-דורי עקרוני. בשטח, כשמסתכלים על המתרחש בישראל ובעולם, מתגלות מחוות סולידריות רבות של צעירים ביחס לדור המבוגר - אם באופן פרטי, בדאגה להורים ולסבים ובהקפדה על הוראות הריחוק החברתי, ואם ביוזמות לעזרה בקניות ובטיפול באוכלוסייה קשישה. אבל כמו שנשים וגברים יכולים לאהוב את בני זוגם ובמקביל להילחם את מלחמת המינים, כך גם במלחמת הדורות, הכעס הוא כללי.

הטרוניה הבין-דורית נחבאת אפילו במשפטים תמימים כמו "תודה לך וירוס הקורונה, שלימדת אותנו משהו", המבטאים איזו כמיהה לכך שהעולם שאחרי הקורונה יכבד יותר את הטבע ויתרגל לחיים של סולידריות גלובלית - פחות תעופה, פחות נהנתנות, אולי יותר צמחונות.

האם זה באמת יכול לקרות? בהכללה, הבומרים אכן מתעניינים פחות במשבר האקלים שנראה להם רחוק. אבל כעת נכפה על כולנו שינוי התנהגות מפתיע, שהשפעותיו על הסביבה מדידות וניכרות. במקביל, בני הדור המבוגר מבינים שהצעירים מתבקשים להישאר בבית כדי למנוע בעיקר תחלואה שלהם. האם הם יראו הקבלה כלשהי בין המשברים? האם הם יהיו מוכנים לשנות את דרכיהם כאות סולידריות עם הדורות הבאים?

התירוץ של הכלכלה הישנה

ד"ר רענן רז, אפידמיולוג סביבתי בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, לא אופטימי. "אני חושב שאחרי שהקורונה תהפוך לאירוע מנוהל, תוסט תשומת הלב למשבר הכלכלי. הנה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כבר מנצל את ההזדמנות להציע הקלות לחברות הנפט בעקבות ירידה חדה במחירי הנפט, וגם בישראל כבר מדברים על הקלות למפעלים בתחום הסביבה, כדי שהכלכלה תשרוד. הקורונה תיתן תירוץ חדש לכך שהכלכלה, כמו שאנחנו מכירים אותה, היא הדבר הכי חשוב.

"זה חבל, כי אני כן חושב שיש הקבלה בין שני המשברים, מבחינת הצורך שלנו להקשיב למומחים. כשהקורונה עדיין הייתה רק בסין, היו אלה האפידמיולוגים של המחלות המידבקות שהזהירו מפני האופן שבו המחלה תתפשט בכל העולם במהירות רבה ותגרום למקרי מוות רבים. אבל אפידמיולוגים של מחלות מידבקות הם מיעוט אפילו בין האפידמיולוגים, ואחרים, כמוני, לא קלטו עדיין את גודל האירוע ואמרו, 'אבל מתים כל כך הרבה מזיהום אוויר, למה לא עושים מזה רעש גדול יותר?'. לא שזה לא נכון, אבל כשמקרי התמותה באים בצבר כזה - ברור שפוליטיקאים לא יכולים להתעלם והם חייבים להגיב במהרה.

"בסופו של דבר, המומחים בתחום צדקו, ובמקומות שבהם לא נקטו צעדים מספיק מהר, התוצאה היא קריסה של מערכת הבריאות, שמתבטאת במאות מקרי מוות ביום המיוחסים להשפעה הישירה והעקיפה של הקורונה. רק אחרי שראו מה קרה באיטליה, רוב האנשים הפסיקו לזלזל".

לדברי רז, להבדיל מזיהום אוויר או אפילו עישון, כשמגיע נגיף, קל מאוד לומר שאדם מת מאותו נגיף. במצב שבו הקשר בין המוות לגורם הסביבתי פחות ישיר, קל יותר לקובעי מדיניות להתעלם מתחלואה ומתמותה "סטטיסטית", למשוך את הזמן ולדחות את ההיערכות.

"אפילו היום, אפילו כרגע, השפעות האקלים הן עניין הרבה יותר בטוח וברור מאשר המשך ההשפעות של הקורונה", הוא אומר. "זה וירוס חדש ויש הרבה דברים שאיננו יודעים לגביו. לגבי אסון אקלימי - אנחנו די בטוחים. כלומר, אנחנו לא בטוחים בדיוק בלוחות הזמנים ובתרחיש המדויק שבו הוא יתממש, אבל די ברור שאנחנו דוהרים לתוך קיר. ועדיין יש אנשים שאינם מומחי אקלים, אבל חושבים שהם יודעים טוב יותר מהמומחים. סבלנו כבר בחורף הזה מאירועי אקלים קיצוניים, אפילו בישראל, אבל האם משהו רציני נעשה כדי לטפל בגורמים לכך? סביר להניח, ודאי בישראל, שמעטים בלבד יתחשבנו עם הפוליטיקאים על נושאי אקלים וסביבה בבחירות הבאות".

"אין ספק שמגפת הקורונה היא קריאת השכמה", אומרת פרופ' אופירה אילון, ראש תחום איכות סביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, "אבל חשוב להגיד שבעוד שמדובר במשבר המאיים על כל המדינות באותה צורה, משבר האקלים יפגע במדינות שונות באופנים שונים - באחת שיטפון ובשנייה בצורת ובאחרת שריפות וגלי קור. אז יהיה קשה ללמוד מהקורונה איך לפעול במשותף כעולם גלובלי אחד, אבל אנחנו כן יכולים ללמוד ממנה איך להכין את מערכת הבריאות לאסונות, ואיך להיות קהילתיים, כי היכולת של השלטון המרכזי לסייע היא מוגבלת ורשת הביטחון האמיתית היא הקהילה.

פרופ’ אופירה אילון / צילום: ירדן אילון

"כדור הארץ שלנו הוא הטיטאניק, הוא הולך ישר לתוך אסון ברור. כדי להזיז את ההגה אנחנו צריכים המון שכל, כוח פוליטי וכסף. איפה המנהיגים שיכולים לעשות את זה? אולי באירופה המנהיגים מודעים ומנסים, אבל איזה כוח יש להם לעומת ארה"ב, לעומת סין?".

הסינים לא ישנו את דרכם? הם הרי חטפו ראשונים.

"מה זה 60 מיליון איש בסגר בסין לעומת 1.2 מיליארד? זו מכה קלה בכנף עבורם. והנה כבר התעשתו ושולחים לכל העולם מכונות הנשמה ומסכות, לפעמים באיכות מפוקפקת. מבחינת מערך הייצור של סין, איכות מפוקפקת זה מצוין - זה אומר שמחר יקנו חדש. והנה טראמפ כבר מבטל את ההקלות לרכבים חשמליים".

אבל זה יחזור אליהם. אם העולם לא היה חסין מווירוס סיני, סין לא חסינה מווירוס עולמי.

"זה יחזור אל הסינים. זה יחזור אל כולנו. אנחנו עוד נכה על חטא שלא הסטנו את ההגה בזמן".

אולי השינוי יבוא דווקא מדור האיקס

ד"ר תרצה יואלס, מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מצטרפת להערכה שיהיה קשה לשנות את דרכם של דור המבוגרים ביחס למשבר האקלים. היא מעריכה שהם לא יראו את הקשר - לא את האנלוגיה של הסולידריות הבין-דורית ולא את עצם העובדה שבריאות כדור הארץ מפחיתה את הסיכון למגפות חמורות.

"בני הדור המבוגר לא מיומנים לחשוב בצורה מעורפלת. הם צריכים לראות הוכחות בשטח. כשמאשימים אותם במצב הכלכלי או התעסוקתי של הצעירים או במצב הסביבתי, התגובה המיידית היא לא להקשיב אלא להגן על עצמם. זה אנושי. הם עושים זאת על ידי תקיפת הדור הצעיר. לדבריה, אפילו קשה להם להודות בכך שכל הציבור בסגר בעצם עבורם. "הם אומרים, 'אנחנו עברנו הרבה, אנחנו לא פוחדים. אלה אתם שפוחדים עלינו, זו הממשלה שמגבילה אתכם".

יואלס לא מופתעת מכך שהקורונה החריפה את המתח הבין-דורי. "מצבים של חרדה מקפיצים פאשיזם, קסנופוביה, והפעם המאבק הוא בין הדורות", היא אומרת. "המילניאלס חרדים מאוד למצבם הכלכלי, והם כועסים, גם אם לא תמיד מפנים את הכעס לכל הדור המבוגר. הם דואגים מעתיד רע, מרגישים שאין להם גב. הם כבר כמה זמן מרגישים שהם על המזבח ולא ברור להם לטובת מה בדיוק זובחים אותם. ועכשיו זה מחמיר, אם כי זה לא כך בכל המדינות".

יואלס מבדילה בין הבומרים לבני דור האיקס, שלדבריה תקועים כסנדוויץ' בין שני המשברים: הם לוקחים ברצינות את הנגיף ולוקחים ברצינות גם את משבר האקלים וקריסת מנגננוני הביטחון הכלכליים בעתיד. הם מבינים, באופן מוחשי יותר מהבומרים, שגם אם הם לא ייפגעו, זה יתפוס את ילדיהם.

לדעת יואלס, אם יבוא שינוי בעקבות משבר הקורונה, הוא יבוא מהדור הזה. ודווקא בקרבו היא מזהה מסרים של "הווירוס הזה הוא כדור הארץ שמנסה להגיד לנו משהו'".

פרופ' עוז אלמוג, סוציולוג והיסטוריון מאוניברסיטת חיפה, שכתב עם בת זוגו תמר ספר על דור ה-Y והחודש יצא לאור ספרו "כל שקרי האקדמיה", סבור שמשבר הקורונה עשוי לקדם התנהגויות סולידריות ביום שאחריו. "הוא יהיה כנראה מאיץ של מגוון מגמות שהתחילו עוד קודם לו ונתקלו בחומות של קיפאון, קיבעון, אדישות, בורות", הוא אומר. "יהיה בו לקח שקשור בהתערבות האדם בטבע. הוא יחדד את המסר שכולנו בעולם הזה מחוברים זה לזה, יותר מאי פעם.

"אפשר להעריך שיואצו מגמות שבני דור המילניום מנסים לקדם כבר שנים, כמו שעות עבודה גמישות, עבודה מהבית ולמידה גמישה. הילידים הדיגיטליים פשוט משתעממים למוות בכיתות, אבל האוניברסיטאות המשיכו לדבוק במודל הישן והמקובע של הרצאה פרונטלית ותואר מותנה מוסד. אז כמו בתחומים האלה, אני מאמין שגם בתחום הצריכה, המשבר כופה שינוי על השמרנים. המשבר כפה על כולנו 'ויפאסנה צרכנית'. אני מאמין שדיאטת הקניות שנכפתה עלינו תהווה מקדם לשינוי חברתי. מדובר בשינוי כפוי וטראומתי שיכול ללמד אותך שאתה יכול לא לקנות במשך שבועות, להשתמש במה שיש כבר בבית, למחזר או פשוט לחוות את המחסור ולהצטמצם".

לדברי אלמוג, צעירים ברוב מדינות המערב "החליפו את עמודי האש הישנים, כמו הלאומיות הטוטאלית והסוציאליזם, בעמודי אש חלופיים, ואחד מהם הוא העמוד הירוק. זה חדר אליהם בבית הספר, בתוכניות הטלוויזיה וכמובן באינטרנט. הקיימות, הצמחונות והטבעונות, ההגנה על החי והצומח - כל אלה סיפקו לבני הדור הצעיר אפיק חדש של הצטיינות ערכית, ואנשים צעירים תמיד רוצים להצטיין במשהו ולעלות בו על הזקנים. זו אחת הסיבות לכך שאם ברוב התחומים הצעירים חיים כאילו אין מחר, בתחום משבר האקלים הם דווקא מתעקשים, ובצדק, לראות את המחר ולהגן עליו".

לחלק מבני הדור הזה, אומר אלמוג, כבר נולדו ילדים. במשבר הזה הם נדרשו לקחת אחריות מלאה לא רק על צאצאיהם, אלא במידה מסוימת גם על ההורים ועל הסבים. "הם קיבלו טעימה ממה שיקבלו כשיהפכו לדור הסנדוויץ' באופן מלא. הם אמנם לא יחזירו את הגלגל לאחור, אבל הם ייצרו לעצמם יותר ביטחונות, כולל כספיים". לעומת זאת, רבים אחרים יאמרו לעצמם, החיים כל כך כאוטיים, והסכנה אורבת בכל פינה, עד שאין בכלל טעם לדאוג לדבר מלבד להווה ולעצמי.

ערבות הדדית, אבל מקומית

פרופ' יניב פוריה, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון, מעריך שנראה התכנסות גדולה יותר לתוך השבט. לדבריו, גם בני דור המילניום, שבהעדר ביטחון כלכלי התמקדו ברכישת חוויות ונסעו עד סוף העולם "כדי להשתתף במסיבה עם כמה שיותר אנשים מכל העולם, או כדי לחיות עם המקומיים בכפר שלהם ולאכול יחד איתם את מרק העטלף האותנטי", ישנו ממנהגם.

"החוויה שבה השייכות הדורית היא הדומיננטית אבל הלאום הוא לא רלוונטי תשתנה", אומר פוריה. "נראה יותר התכנסות לתוך השבט, יותר תיירות מקומית, יותר רצון לחבור לאנשים שהם כמוני, שאני מרגיש שאני יכול לסמוך עליהם. כבר לא מנסים כל דבר. כבר לא מזמינים את המוצרים דווקא מהצד השני של העולם, אלא מהשכן, דווקא כדי לעזור לו".

לשינויים הללו יהיה אולי גם פן אופטימי. "עם ההתכנסות לשבטיות, אולי נראה פשרה בין-דורית ודאגה הדדית, כל שבט לזקנים שלו ולצעירים שלו".

■ רוצים להצטרף לאחד המיזמים שמופיעים בפרויקט או לספר לנו על מיזם שלא הכרנו? כתבו לנו לאימייל i-can-help@globes.co.il

עוד כתבות

המלחמה עם איראן מתקרבת? זה הסימן שמספקת גרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: גרמניה מסיגה כוחות מבסיסים אמריקאים בעיראק, לפי דיווח אלביט רוצה לייצר משגרי רקטות בגרמניה, אתרי השכרת מלונות בספרד הסירו מודעות מעבר לקו הירוק, ובבריטניה בודקים אם המושבעים שזיכו פעילים פרו-פלסטינים הושפעו מלחץ ציבורי • כותרות העיתונים בעולם

פתיחת שולחן ב''גריל 65'' / צילום: אנטולי מיכאלו

כל הדרך ממאיר אדוני לתחנת דלק: מסעדה שהיא חזרה הביתה

"גריל 65", השיפודייה על כביש 65 מול פרדס חנה, עושה חסד לקונספט האהוב, עם חתימת היד המובהקת של השף והרבה כבוד לז׳אנר

מרטין שלגל, נגיד הבנק המרכזי השוויצרי / צילום: Reuters, Maximilian Schwarz

הדילמה השוויצרית: איך להגן על הכלכלה, לשמור על הפרנק ולא לעצבן את טראמפ

בעוד שהדולר מוסיף ונחלש, והעולם מחפש יציבות, שווייץ ניצבת בפני "צרות של עשירים": המטבע המקומי בשיא של עשור, האינפלציה במדינה אפסית, והחשש מפגיעה ביצוא גובר ● האם הנגיד מרטין שלגל יחזור לריבית שלילית ויסתכן בעימות חזיתי מול ממשל טראמפ?

סטיב וויטקוף / צילום: ap, Evelyn Hockstein

סבב השיחות בין ארה"ב לאיראן הסתיים; סבב נוסף יתקיים בימים הקרובים

בוול סטריט ג'ורנל מצטטים דיווחים בתקשורת באיראן על כך שהיא הבהירה בשיחות היום עם ארה"ב כי היא מסרבת להפסיק את העשרת האורניום ● דוברת הבית הלבן: "טראמפ רוצה עסקה עם איראן, אבל אני רוצה להזכיר לאיראנים שיש לנשיא גם אופציות אחרות" ● בלבנון מדווחים על תקיפה ישראלית בדרום המדינה ● עדכונים שוטפים

BYD ATTO 2

ישאיר לכם עודף מ-150 אלף שקל: קרוס-אובר חשמלי מאובזר במיוחד

BYD ATTO 2, הקרוס־אובר הקומפקטי החשמלי החדש של BYD, שומר על ממדים חיצוניים מותאמים היטב לעיר ● יש לו תא נוסעים מרווח ומאובזר, נוחות נסיעה טובה וטווח חשמלי מכובד ● המחיר נגיש אבל הפלח צפוף

יצחק תשובה / צילום: גדעון לוין

תשובה חושף את עסקיו בניו יורק ופלורידה לקראת גיוס אג״ח של 100 מיליון דולר

ארבע שנים אחרי שהגיע להסכמות עם מחזיקי האג"ח, איש העסקים יצחק תשובה רוצה להחזיר את פעילות הנדל"ן שלו בארה"ב לבורסה המקומית ● החברה, המחזיקה בארבעה נכסי נדל"ן למגורים בהקמה, תבקש לגייס מהמוסדיים 100 מיליון דולר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

מגמה שלילית בתל אביב; מדדי הקלינטק והביטחוניות ירדו ב-3%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.9% ● טאואר זינקה לאחר שהודיעה על שת"פ עם אנבידיה, אך מחקה את העליות זמן קצר לאחר מכן ● מג'יק ומטריקס התאוששו מעט לאחר הצניחה במניות ה-IT אתמול ● הביטקוין יורד לשפל של כשנה וחצי ● וגם: בבנק אוף אמריקה מצפים שהטלטלה בתחום הטכנולוגיה תייצר הזדמנויות במניות השבבים

הלוואות בתוך המשפחה / צילום: Shutterstock

האם יש תקרה לריבית בהלוואות שניתנות בתוך המשפחה?

אישה שעמדה לאבד את ביתה קיבלה הלוואה מבנה ● אלא שהריבית בהסכם חרגה מהמותר בחוק הלוואות חוץ בנקאיות ● מה קבע בית המשפט?

ביטקוין / צילום: Shutterstock

שוק הקריפטו איבד 2.2 טריליון דולר משוויו, מה אומרת ההיסטוריה ומה צפוי בהמשך?

חורף הקריפטו חוזר: הביטקוין קרס ב-48% משיאו לרמה של 65 אלף דולר למטבע ● בשוק נותנים שלל הסברים מדוע המטבעות הדיגיטליים מתמוטטים עכשיו, ומנסים להעריך האם מדובר בהזדמנות קנייה או בתחילתה של תקופה ארוכה של חולשה. ומה קרה בפעמים הקודמות שהביטקוין קרס? ● גלובס עושה סדר

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

אמזון מגדילה את ההימור על AI, והמשקיעים מודאגים; המניה נופלת

אמזון רשמה שיא רבעוני בהכנסות של 213 מיליארד דולר, מעל התחזית ● הרווח למניה, 1.95 דולר, היה מעט מתחת לצפי ● הכנסות הענן היו 35.6 מיליארד דולר, מעל התחזיות, עם צמיחה שנתית של כ־21% ● המניה נופלת במסחר המאוחר בעיקר בשל תחזית השקעות חריגה של כ־200 מיליארד דולר לשנה הקרובה, שמעוררת חששות לגבי הלחץ על התזרים והרווחיות

סונדר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: ap, Jose Luis Magana

תחרות באנבידיה או מיזם חלל: על מה תוציא גוגל 180 מיליארד דולר?

מנכ"ל גוגל הפתיע אמש כאשר חשף את הסכום העצום שהוא מתכנן לשים השנה על השקעות הוניות ● המשקיעים קצת פחות אהבו את זה, אך מה בעצם פיצ'אי מתכנן? ● שלושה תסריטים אפשריים

פרסומת של ארטליסט לסופרבול / צילום: צילום מסך

יותר מ-8 מיליון דולר ל-30 שניות: אף אחד כמעט לא מזפזפ בפרסומות הסופרבול

הסופרבול, שישודר ביום ראשון הקרוב, הוא לא רק אירוע ספורט משמעותי עם 120 מיליון צופים - אלא גם אחד מאירועי הפרסום הגדולים בעולם ● השנה יקחו בו חלק שלוש חברות ישראליות, והטרנד הבולט הוא מעבר מפרסומת חד-פעמית לחוויה אינטראקטיבית "360"

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

המשקיע האמריקאי מעולמות הבריאות שלוטש עיניים לארקיע

האחים נקש מנהלים מגעים למכירת השליטה בחברת התעופה לפי שווי של כ-50 מיליון דולר ● המשקיע שנמצא במשא ומתן סופי הוא אליוט זמל, אמריקאי עם פעילות בענפי הבריאות וההשקעות

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

המחיר הכבד של התחרות עם אנבידיה: הסיבות לנפילת מניית AMD

מניית AMD צנחה אתמול לאחר פרסום הדוחות: התוצאות אומנם הרשימו, אך התחזית שידרה האטה זמנית ותחושה שפריצת הדרך הגדולה עדיין רחוקה ● התקווה הגדולה של החברה נמצאת בעיקר בהמשך השנה, כאשר היא תנסה לצאת ממכירת השבב הבודד וליצור פתרונות שלמים ● בדרך לשם, היא תצטרך להיזהר מתלות גדולה מדי ב-OpenAI

קמפיין לאומי / צילום: צילום מסך

ראש בראש: איזה בנק אחראי לפרסומת הזכורה ביותר, ואיזה בנק לאהובה ביותר?

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לגל תורן ובנק לאומי, והאהובה ביותר - זה השבוע השני - שייכת לבנק הפועלים, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, מפעל הפיס הוא הגוף המפרסם שהשקיע השבוע את התקציב הגדול ביותר, בקמפיין הספרותי עם עידן עמדי

קמפיין של הלוטו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

כ-15 מיליון שקל בשנה: תקציב הפרסום של הלוטו עובר ידיים

פרסום הגרלת הלוטו עובר ממשרד באומן בר ריבנאי למשרד אדלר חומסקי - שלמעשה יטפל מעתה במרבית תקציב הפרסום של מפעל הפיס, העומד על 60 מיליון שקל בשנה ● מקס ממתגת מחדש את הלייב פארק בראשון לציון כ־אמפי MAX ● חברת הפינטק הישראלית april חותמת על שיתוף פעולה עם פייפאל ● וגם: שורת מינויים חדשים בגלידות שטראוס תחת הבעלים החדשים ● אירועים ומינויים

טוביה לוסקין, המייסד והמנכ''ל לשעבר / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: מייסד גבעות עולם יוצא בנזיד עדשים, החברה חוזרת לקידוחים

לאחר 12 שנות מאבק משפטי, נפרדת שותפות הנפט "גבעות עולם" מהמייסד טוביה לוסקין, שמכר את חלקו תמורת כ־1.2 מיליון שקל בלבד ופטור מחובות עתק ● כעת מכריזה ההנהלה על "דף חדש" וחזרה להפקת נפט מסחרית: "מחפשים שותף אסטרטגי, וגם נגייס הון בבורסה"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

מכה לרשות המסים: פסק דין חדש קובע כי תשיב מאות מיליוני שקלים לקבלנים

ועדת הערר למיסוי מקרקעין קבעה כי על רשות המסים להשיב לקבלנים שזכו במכרזי מחיר למשתכן את מס הרכישה ששילמו ● זאת, לאחר שהתקבלה עמדת הקבלנים לפיה זכייתם במכרז אינה מהווה רכישה של זכות במקרקעין, אלא הסכם למתן שירותי בנייה למדינה, שאינו מחייב במס רכישה

הדמיית הפרויקט של חג'ג' בשדה דב. יאושר ברישוי עצמי / הדמיה: FIRST

עשרה היתרים כבר ניתנו במסלול רישוי עצמי: "מקצר 3 שנים לפחות מהתהליך"

מתחילת השנה ניתן להגיש היתרים במסלול הרישוי העצמי גם עבור בניינים גבוהים. לשניים כאלו, ברובע שדה דב, כבר הוגשו בקשות להיתר ● עד היום אושרו רק היתרים בודדים, והבניין הגבוה ביותר בן 4 קומות ● היזמים מרוצים: "סכומים אדירים שנחסכים"

מחקר אלצהיימר / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה מה הגורם שמכריע אם יהיה לכם אלצהיימר או לא

שני מחקרים חדשים מנסים לשפוך אור על השאלה - מדוע חלק מהאנשים מפתחים אלצהיימר וחלק לא, למרות שיש להם את אותם גורמי סיכון עיקריים למחלה ● הממצאים, שבין היתר מתייחסים לכמות חלבון TAU במוח, עשויים לעזור ביצירת תרופות חדשות