גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וגר בומר עם מילניאל: האם המגפה תקדם סולידריות בין-דורית?

המבוגרים שהתעלמו ממשבר האקלים שמטריד את הצעירים מבקשים מהם עכשיו להישאר בבית בגלל מגפה שפוגעת בעיקר בקשישים ● האם בתום ימי הקורונה, ייפול האסימון לדורות הבוגרים והם יבינו שעתיד כדור הארץ מחייב אחריות הדדית

משפחה איטלקית מאלתרת עם כלי בית נגינה ביחד / צילום: Peter Nicholls, רויטרס
משפחה איטלקית מאלתרת עם כלי בית נגינה ביחד / צילום: Peter Nicholls, רויטרס

"מה שהבומרים מרגישים עכשיו לגבי וירוס הקורונה, זה מה שבני דור המילניום מרגישים לגבי שינוי האקלים כל הזמן", צייץ בטוויטר מת'יו מיילס גודריך, צעיר תושב ברוקלין, וגרף 400 אלף לייקים ו-800 תגובות. הוא ביטא בכך תחושה משותפת לצעירים רבים - אף אחד לא הקשיב להם כשהם דיברו על "המשבר שלהם", ופתאום בא נגיף הקורונה ומצפים להם להקריב קורבנות כדי לטפל במשבר שמשפיע במיוחד על דור המבוגרים.

כך ניסח את המתח הבין-דורי אחד הצעירים, באופן בוטה למדי: "הבומרים דאגו שלא יהיה לנו עתיד ועכשיו הם גומרים לנו את כל מה שנשאר כדי שהם לא ימותו. אלה אנשים שנולדו לעולם סוציאליסטי, לא הייתה להם דקה של חוסר ביטחון אמיתי לגבי עתידם. ואז הם פירקו הכול. כשהגיע תורנו, סולידריות היא היום מילה גסה, שצריך להיבהל ממנה. ומשבר האקלים? הוא לא בעיה שלהם. הם כבר לא יהיו פה. אבל כשהם צריכים את ההתגייסות שלנו, הפוליטיקאים מטעמם פשוט כופים אותה עלינו".

האם משבר הקורונה יכול להיות נקודת מפנה שתאפשר טיפול יעיל גם במשבר האקלים?

מה שלא עשו הסארס ושפעת החזירים אולי תעשה הקורונה| שני אשכנזי, דעה

כמיהה של צעירים לסולידריות גלובלית

בגרסאות קודמות שלו, המתח הבין-דורי התמקד בשוק העבודה: מצד אחד בני דור הבייבי בומרס (בני 65 ויותר כיום) ודור ה-X (בני 45 ויותר) טוענים כלפי המילניאלרס, המכונים גם דור ה-Y, שהם מרוכזים בעצמם והפכפכים, ומצד אחר הצעירים מרגישים שמזלזלים בהם, שהמבוגרים תופסים את מקומות העבודה הטובים ולא נותנים הזדמנות.

המלחמה הזאת כבר הניבה את קריאת הזלזול "אוקיי בומר", הנשמעת בכל פעם שאדם מבוגר מעיר ש"פעם היה טוב יותר". כעת, המשבר הציף במרתפי האינטרנט האפלים כינוי חדש לווירוס - Boomer Remover, המבטא שביעות רצון תיאורטית מכך שקיים וירוס שפוגע בעיקר בשכבה המבוגרת ביותר, זו שעלויות הטיפול הרפואי בה שותות את התקציבים הממשלתיים, זו שנהנית עדיין מפנסיה מכובדת, וזו שעדיין מקבלת את ההחלטות ברוב הממשלות בעולם.

הדברים האלה מבטאים כעס בין-דורי עקרוני. בשטח, כשמסתכלים על המתרחש בישראל ובעולם, מתגלות מחוות סולידריות רבות של צעירים ביחס לדור המבוגר - אם באופן פרטי, בדאגה להורים ולסבים ובהקפדה על הוראות הריחוק החברתי, ואם ביוזמות לעזרה בקניות ובטיפול באוכלוסייה קשישה. אבל כמו שנשים וגברים יכולים לאהוב את בני זוגם ובמקביל להילחם את מלחמת המינים, כך גם במלחמת הדורות, הכעס הוא כללי.

הטרוניה הבין-דורית נחבאת אפילו במשפטים תמימים כמו "תודה לך וירוס הקורונה, שלימדת אותנו משהו", המבטאים איזו כמיהה לכך שהעולם שאחרי הקורונה יכבד יותר את הטבע ויתרגל לחיים של סולידריות גלובלית - פחות תעופה, פחות נהנתנות, אולי יותר צמחונות.

האם זה באמת יכול לקרות? בהכללה, הבומרים אכן מתעניינים פחות במשבר האקלים שנראה להם רחוק. אבל כעת נכפה על כולנו שינוי התנהגות מפתיע, שהשפעותיו על הסביבה מדידות וניכרות. במקביל, בני הדור המבוגר מבינים שהצעירים מתבקשים להישאר בבית כדי למנוע בעיקר תחלואה שלהם. האם הם יראו הקבלה כלשהי בין המשברים? האם הם יהיו מוכנים לשנות את דרכיהם כאות סולידריות עם הדורות הבאים?

התירוץ של הכלכלה הישנה

ד"ר רענן רז, אפידמיולוג סביבתי בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה, לא אופטימי. "אני חושב שאחרי שהקורונה תהפוך לאירוע מנוהל, תוסט תשומת הלב למשבר הכלכלי. הנה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ כבר מנצל את ההזדמנות להציע הקלות לחברות הנפט בעקבות ירידה חדה במחירי הנפט, וגם בישראל כבר מדברים על הקלות למפעלים בתחום הסביבה, כדי שהכלכלה תשרוד. הקורונה תיתן תירוץ חדש לכך שהכלכלה, כמו שאנחנו מכירים אותה, היא הדבר הכי חשוב.

"זה חבל, כי אני כן חושב שיש הקבלה בין שני המשברים, מבחינת הצורך שלנו להקשיב למומחים. כשהקורונה עדיין הייתה רק בסין, היו אלה האפידמיולוגים של המחלות המידבקות שהזהירו מפני האופן שבו המחלה תתפשט בכל העולם במהירות רבה ותגרום למקרי מוות רבים. אבל אפידמיולוגים של מחלות מידבקות הם מיעוט אפילו בין האפידמיולוגים, ואחרים, כמוני, לא קלטו עדיין את גודל האירוע ואמרו, 'אבל מתים כל כך הרבה מזיהום אוויר, למה לא עושים מזה רעש גדול יותר?'. לא שזה לא נכון, אבל כשמקרי התמותה באים בצבר כזה - ברור שפוליטיקאים לא יכולים להתעלם והם חייבים להגיב במהרה.

"בסופו של דבר, המומחים בתחום צדקו, ובמקומות שבהם לא נקטו צעדים מספיק מהר, התוצאה היא קריסה של מערכת הבריאות, שמתבטאת במאות מקרי מוות ביום המיוחסים להשפעה הישירה והעקיפה של הקורונה. רק אחרי שראו מה קרה באיטליה, רוב האנשים הפסיקו לזלזל".

לדברי רז, להבדיל מזיהום אוויר או אפילו עישון, כשמגיע נגיף, קל מאוד לומר שאדם מת מאותו נגיף. במצב שבו הקשר בין המוות לגורם הסביבתי פחות ישיר, קל יותר לקובעי מדיניות להתעלם מתחלואה ומתמותה "סטטיסטית", למשוך את הזמן ולדחות את ההיערכות.

"אפילו היום, אפילו כרגע, השפעות האקלים הן עניין הרבה יותר בטוח וברור מאשר המשך ההשפעות של הקורונה", הוא אומר. "זה וירוס חדש ויש הרבה דברים שאיננו יודעים לגביו. לגבי אסון אקלימי - אנחנו די בטוחים. כלומר, אנחנו לא בטוחים בדיוק בלוחות הזמנים ובתרחיש המדויק שבו הוא יתממש, אבל די ברור שאנחנו דוהרים לתוך קיר. ועדיין יש אנשים שאינם מומחי אקלים, אבל חושבים שהם יודעים טוב יותר מהמומחים. סבלנו כבר בחורף הזה מאירועי אקלים קיצוניים, אפילו בישראל, אבל האם משהו רציני נעשה כדי לטפל בגורמים לכך? סביר להניח, ודאי בישראל, שמעטים בלבד יתחשבנו עם הפוליטיקאים על נושאי אקלים וסביבה בבחירות הבאות".

"אין ספק שמגפת הקורונה היא קריאת השכמה", אומרת פרופ' אופירה אילון, ראש תחום איכות סביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון והחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה, "אבל חשוב להגיד שבעוד שמדובר במשבר המאיים על כל המדינות באותה צורה, משבר האקלים יפגע במדינות שונות באופנים שונים - באחת שיטפון ובשנייה בצורת ובאחרת שריפות וגלי קור. אז יהיה קשה ללמוד מהקורונה איך לפעול במשותף כעולם גלובלי אחד, אבל אנחנו כן יכולים ללמוד ממנה איך להכין את מערכת הבריאות לאסונות, ואיך להיות קהילתיים, כי היכולת של השלטון המרכזי לסייע היא מוגבלת ורשת הביטחון האמיתית היא הקהילה.

פרופ’ אופירה אילון / צילום: ירדן אילון

"כדור הארץ שלנו הוא הטיטאניק, הוא הולך ישר לתוך אסון ברור. כדי להזיז את ההגה אנחנו צריכים המון שכל, כוח פוליטי וכסף. איפה המנהיגים שיכולים לעשות את זה? אולי באירופה המנהיגים מודעים ומנסים, אבל איזה כוח יש להם לעומת ארה"ב, לעומת סין?".

הסינים לא ישנו את דרכם? הם הרי חטפו ראשונים.

"מה זה 60 מיליון איש בסגר בסין לעומת 1.2 מיליארד? זו מכה קלה בכנף עבורם. והנה כבר התעשתו ושולחים לכל העולם מכונות הנשמה ומסכות, לפעמים באיכות מפוקפקת. מבחינת מערך הייצור של סין, איכות מפוקפקת זה מצוין - זה אומר שמחר יקנו חדש. והנה טראמפ כבר מבטל את ההקלות לרכבים חשמליים".

אבל זה יחזור אליהם. אם העולם לא היה חסין מווירוס סיני, סין לא חסינה מווירוס עולמי.

"זה יחזור אל הסינים. זה יחזור אל כולנו. אנחנו עוד נכה על חטא שלא הסטנו את ההגה בזמן".

אולי השינוי יבוא דווקא מדור האיקס

ד"ר תרצה יואלס, מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מצטרפת להערכה שיהיה קשה לשנות את דרכם של דור המבוגרים ביחס למשבר האקלים. היא מעריכה שהם לא יראו את הקשר - לא את האנלוגיה של הסולידריות הבין-דורית ולא את עצם העובדה שבריאות כדור הארץ מפחיתה את הסיכון למגפות חמורות.

"בני הדור המבוגר לא מיומנים לחשוב בצורה מעורפלת. הם צריכים לראות הוכחות בשטח. כשמאשימים אותם במצב הכלכלי או התעסוקתי של הצעירים או במצב הסביבתי, התגובה המיידית היא לא להקשיב אלא להגן על עצמם. זה אנושי. הם עושים זאת על ידי תקיפת הדור הצעיר. לדבריה, אפילו קשה להם להודות בכך שכל הציבור בסגר בעצם עבורם. "הם אומרים, 'אנחנו עברנו הרבה, אנחנו לא פוחדים. אלה אתם שפוחדים עלינו, זו הממשלה שמגבילה אתכם".

יואלס לא מופתעת מכך שהקורונה החריפה את המתח הבין-דורי. "מצבים של חרדה מקפיצים פאשיזם, קסנופוביה, והפעם המאבק הוא בין הדורות", היא אומרת. "המילניאלס חרדים מאוד למצבם הכלכלי, והם כועסים, גם אם לא תמיד מפנים את הכעס לכל הדור המבוגר. הם דואגים מעתיד רע, מרגישים שאין להם גב. הם כבר כמה זמן מרגישים שהם על המזבח ולא ברור להם לטובת מה בדיוק זובחים אותם. ועכשיו זה מחמיר, אם כי זה לא כך בכל המדינות".

יואלס מבדילה בין הבומרים לבני דור האיקס, שלדבריה תקועים כסנדוויץ' בין שני המשברים: הם לוקחים ברצינות את הנגיף ולוקחים ברצינות גם את משבר האקלים וקריסת מנגננוני הביטחון הכלכליים בעתיד. הם מבינים, באופן מוחשי יותר מהבומרים, שגם אם הם לא ייפגעו, זה יתפוס את ילדיהם.

לדעת יואלס, אם יבוא שינוי בעקבות משבר הקורונה, הוא יבוא מהדור הזה. ודווקא בקרבו היא מזהה מסרים של "הווירוס הזה הוא כדור הארץ שמנסה להגיד לנו משהו'".

פרופ' עוז אלמוג, סוציולוג והיסטוריון מאוניברסיטת חיפה, שכתב עם בת זוגו תמר ספר על דור ה-Y והחודש יצא לאור ספרו "כל שקרי האקדמיה", סבור שמשבר הקורונה עשוי לקדם התנהגויות סולידריות ביום שאחריו. "הוא יהיה כנראה מאיץ של מגוון מגמות שהתחילו עוד קודם לו ונתקלו בחומות של קיפאון, קיבעון, אדישות, בורות", הוא אומר. "יהיה בו לקח שקשור בהתערבות האדם בטבע. הוא יחדד את המסר שכולנו בעולם הזה מחוברים זה לזה, יותר מאי פעם.

"אפשר להעריך שיואצו מגמות שבני דור המילניום מנסים לקדם כבר שנים, כמו שעות עבודה גמישות, עבודה מהבית ולמידה גמישה. הילידים הדיגיטליים פשוט משתעממים למוות בכיתות, אבל האוניברסיטאות המשיכו לדבוק במודל הישן והמקובע של הרצאה פרונטלית ותואר מותנה מוסד. אז כמו בתחומים האלה, אני מאמין שגם בתחום הצריכה, המשבר כופה שינוי על השמרנים. המשבר כפה על כולנו 'ויפאסנה צרכנית'. אני מאמין שדיאטת הקניות שנכפתה עלינו תהווה מקדם לשינוי חברתי. מדובר בשינוי כפוי וטראומתי שיכול ללמד אותך שאתה יכול לא לקנות במשך שבועות, להשתמש במה שיש כבר בבית, למחזר או פשוט לחוות את המחסור ולהצטמצם".

לדברי אלמוג, צעירים ברוב מדינות המערב "החליפו את עמודי האש הישנים, כמו הלאומיות הטוטאלית והסוציאליזם, בעמודי אש חלופיים, ואחד מהם הוא העמוד הירוק. זה חדר אליהם בבית הספר, בתוכניות הטלוויזיה וכמובן באינטרנט. הקיימות, הצמחונות והטבעונות, ההגנה על החי והצומח - כל אלה סיפקו לבני הדור הצעיר אפיק חדש של הצטיינות ערכית, ואנשים צעירים תמיד רוצים להצטיין במשהו ולעלות בו על הזקנים. זו אחת הסיבות לכך שאם ברוב התחומים הצעירים חיים כאילו אין מחר, בתחום משבר האקלים הם דווקא מתעקשים, ובצדק, לראות את המחר ולהגן עליו".

לחלק מבני הדור הזה, אומר אלמוג, כבר נולדו ילדים. במשבר הזה הם נדרשו לקחת אחריות מלאה לא רק על צאצאיהם, אלא במידה מסוימת גם על ההורים ועל הסבים. "הם קיבלו טעימה ממה שיקבלו כשיהפכו לדור הסנדוויץ' באופן מלא. הם אמנם לא יחזירו את הגלגל לאחור, אבל הם ייצרו לעצמם יותר ביטחונות, כולל כספיים". לעומת זאת, רבים אחרים יאמרו לעצמם, החיים כל כך כאוטיים, והסכנה אורבת בכל פינה, עד שאין בכלל טעם לדאוג לדבר מלבד להווה ולעצמי.

ערבות הדדית, אבל מקומית

פרופ' יניב פוריה, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון, מעריך שנראה התכנסות גדולה יותר לתוך השבט. לדבריו, גם בני דור המילניום, שבהעדר ביטחון כלכלי התמקדו ברכישת חוויות ונסעו עד סוף העולם "כדי להשתתף במסיבה עם כמה שיותר אנשים מכל העולם, או כדי לחיות עם המקומיים בכפר שלהם ולאכול יחד איתם את מרק העטלף האותנטי", ישנו ממנהגם.

"החוויה שבה השייכות הדורית היא הדומיננטית אבל הלאום הוא לא רלוונטי תשתנה", אומר פוריה. "נראה יותר התכנסות לתוך השבט, יותר תיירות מקומית, יותר רצון לחבור לאנשים שהם כמוני, שאני מרגיש שאני יכול לסמוך עליהם. כבר לא מנסים כל דבר. כבר לא מזמינים את המוצרים דווקא מהצד השני של העולם, אלא מהשכן, דווקא כדי לעזור לו".

לשינויים הללו יהיה אולי גם פן אופטימי. "עם ההתכנסות לשבטיות, אולי נראה פשרה בין-דורית ודאגה הדדית, כל שבט לזקנים שלו ולצעירים שלו".

■ רוצים להצטרף לאחד המיזמים שמופיעים בפרויקט או לספר לנו על מיזם שלא הכרנו? כתבו לנו לאימייל i-can-help@globes.co.il

עוד כתבות

מדד ת''א שובר שיא חדש / צילום: Shutterstock

שוב שוברת שיאים: הכוחות שמזניקים את הבורסה בת"א

הבורסה בת"א כבר עלתה ב־15% מתחילת השנה - הרבה מעל השווקים בעולם ● המומחים תולים זאת במכלול סיבות - משובם של הזרים, דרך התנפלות הציבור בישראל ועד היחלשות איראן ● מדוע המניות הגדולות מובילות את העליות, ולמי מומלץ "לקחת חלק מהכסף הביתה"

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

מעונות הסטודנטים המתוכננים בקריית היובל, ירושלים / צילום: הדמיות שוורץ בסנוסוף אדריכלים

ארבעה מגדלים עם 28 קומות: מתיחת הפנים למעונות הסטודנטים בירושלים

הוועדה המקומית ירושלים המליצה על הפקדת תוכנית פינוי־בינוי למעונות סטודנטים בקריית היובל עם 750 יח"ד ● מינהל התכנון אישר תיקון לתמ"א 35 שיאפשר לחקלאים להקים מגורים זמניים לעובדים זרים בשטחי העיבוד ● ובשבוע הבא תדון המועצה הארצית בהרחבת קיבוץ נחל עוז ל־500 יח"ד ובהקמת אזור תעשייה סמוך ● חדשות השבוע בנדל"ן

ביל אקמן / צילום: Reuters, Richard Brian

"המניה בדיסקאונט חריג": ביל אקמן חושף השקעה חדשה

ב-CNBC דיווחו כי מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור חשף שהוא בעל החזקה במניית מטא, השקולה ל-10% מההון של הקרן, נכון לסוף 2025 ● במצגת המשקיעים של הקרן, צוין כי "מחיר המניה אינו משקף מספיק את פוטנציאל האפסייד של החברה לטווח ארוך בתחום ה-AI"

גמלאי צה''ל יהנו מפנסיות משופרות / צילום: Shutterstock

גמלאי צה"ל יהנו מפנסיות משופרות. העלות למדינה: מאות מיליוני שקלים

תזכיר חוק חדש מבקש לעדכן רטרואקטיבית את הפנסיה התקציבית של כ־6,600 פורשי קבע משנים 2013-2019, במהלך שמוערך בעלות חד־פעמית של 235 מיליון שקל ועוד עשרות מיליונים בשנה

רוכשי דירות / צילום: Shutterstock

שפל של שני עשורים: בשנה שעברה נמכרו פחות מ-85 אלף דירות

מסקירת הכלכלן הראשי עולה כי מכירות הקבלנים ירדו בשנה שעברה בשיעור של 25% ● מסקירה עולה גם כי לקראת סוף שנת 2025 היזמים יצאו במבצעים רבים שאינם מחויבים בדיווח לרשות המסים, וזאת בניסיונות ייאוש לשפר את המכירות שלהם

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

היה שווה לצרף את טדי שגיא: חברת המיחזור שמנפיקה לפי 300 מיליון שקל

בעשור הקודם עצרה השקעה פרטית של טדי שגיא את הנפקת חברת המיחזור אולטרייד בבורסה בת"א ● כעת היא מבקשת לגייס 150 מיליון שקל לפי שווי הגבוה פי ארבעה: "הפכה להיות החברה המובילה בתחום מיחזור פסולת אלקטרונית"

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ אחרי הפגישה הארוכה עם נתניהו: "המו"מ יימשך"

סגנו של טראמפ: "העם האיראני רוצה לזרוק את המשטר? שיפעל" ● וושינגטון פוסט: גורמים במשטר מעריכים שאין דרך למנוע את ההסלמה ● בבסיס האמריקאי הגדול בקטאר הציבו טילי פטריוט על משגרים ניידים ● בתקיפה מהאוויר בעזה: חוסל המחבל שהרג לפחות 7 לוחמי צה"ל ● דיווח: טראמפ ידרוש מחמאס למסור נשק שעשוי לשמש לתקיפת ישראל, אך יאפשר שמירה של נשק קל ● תושבים בשלומית חוששים: טנדרים לבנים תועדו בגבול מצרים ● עדכונים שוטפים

פיחות בשער הדולר / צילום: Unsplash, Igor Omilaev

הפיחות בדולר פוגע בחברות הבינלאומיות שפועלות בישראל

חוזי עסקאות נדל"ן החלים כיום בישראל נקובים בשקלים ● פיחות שער הדולר - יחד עם העובדה שלא ניתן לשלם ישירות במטבע זר - מביאים לעלייה בדמי השכירות שנדרשות לשלם החברות הבינלאומיות השוכרות משרדים בישראל ● מה חברות כאלו עושות כדי לצמצם נזקים?

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

דולר שקל / אילוסטרציה: Shutterstock

"הרעשה ארטילרית": הדולר צונח, עד לאן הוא יכול להגיע?

הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים, ונראה שהתחתית עוד רחוקה ● איילון ביטוח ופיננסים: "יש פה סוג של 'הרעשה ארטילרית' על הדולר מכל הוורטיקלים במקביל. יכול להגיע מתחת לשלושה שקלים לדולר" ● מיטב: מהלך ההתחזקות של השקל הובל ע"י המשקיעים המוסדיים המקומיים ● ובעולם, הסיפור של הפרשי הריביות חוזר לשולחן

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'

יגאל דמרי, בעלי י.ח דמרי / צילום: אייל פישר

לידיעת דמרי ופתאל: יש גם מפסידים מההצטרפות של פאלו אלטו

נכון להיום, חברת הנדל"ן דמרי נמצאת בדרך הבטוחה החוצה מהמדד שכן היא במקום ה-46 בבורסה ● אלא שבנוסף אליה עלולה לצאת עוד חברה, שכן חברת הנדל"ן המניב והדאטה סנטרים מגה אור מתמקמת בימים אלה בתוך 30 הגדולות, מה שמקנה גם לה כרטיס כניסה לת"א 35

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

מטוס של לופטהנזה / צילום: יח''צ לופטהנזה

קבוצת לופטהנזה מחזירה את טיסות הלילה לישראל

טיסות הלילה של לופטהנזה מת"א יכללו עצירה קצרה באתונה עד 28 בפברואר לצורך חילופי צוותים ● גם טיסות הלילה של סוויס, שיתחדשו ב־16 בפברואר, יופעלו במתכונת דומה ● המשמעות היא שטיסות שמוצגות כטיסות לילה סדירות אינן מופעלות כטיסות ישירות בשלב זה, וזמן הטיסה יתארך בהתאם