רופא מהצוות הרפואי יוצא לשאוף אויר מתוך מחלקות הטיפול הנמרץ בבית החולים בברונקס, ניו יורק / צילום: Mary Altaffer, Associated Press
מגפת הקורונה צפויה לתת צריבה תודעתית עמוקה למין האנושי. היא תשנה את הכלכלה, ואת המאפיינים הבסיסיים בתרבות שלנו, למשל פחות לחיצות ידיים וצמצום של מגע פיזי.
המגפה אפילו עשויה לשנות את תרבות השיח בישראל. שיחות הווידאו, כמו באפליקציית ZOOM, נבנו עבור תרבות שיח שבה נותנים לדובר לסיים לפני שהבא אומר את דברו. ואילו בשיח הישראלי אחד נכנס לדברי השני, וכפי שבטח נוכחתם, טכנולוגיית הזום מתקשה עם זה.
אילו עוד שינויים יגיעו? להלן כיווני חשיבה ספקולטיביים, אך להערכתנו הם בעלי הסתברות גבוהה למדי להתממשות.
דחיפה בפיתוח רובוטים לטיפול באוכלוסייה מבוגרת: מראות הזוועות מבתי האבות הנטושים בספרד - כשהצוות ברח והזקנים מתים במיטותיהם - יביאו לדחיפה בפיתוח יכולות אוטונומיות לטיפול באוכלוסיות חסרי ישע לא רק בחירום אלא גם בשגרה.
בייבי בום: קיימות עדויות רבות לכך שבתקופות שבה אוכלוסייה מצויה במתח רב, בעיקר בעת מלחמות, ישנה קפיצה במספר הלידות. אנו מצויים בסוג של מלחמה. סגר ביתי, כפי שהעולם חווה כעת, יעצים את התופעה.
ניטור אקטיבי של נשאי מחלות: כשהקורונה תסתיים יחששו מהנגיף הבא. תהיה קדימות עליונה בפיתוח ניטור אקטיבי לאיתור נשאי מחלות. יקומו סטארט-אפים חדשים שזה יהיה המוטו שלהם. וכן, תשכחו מהפרטיות שלכם.
פחות תמותה מזיהומים בבתי חולים ושיפור בהרגלי ההיגיינה: הסטריליזציה בבתי החולים תגבר. הרגלי ההיגיינה של האוכלוסייה ושל הצוותים הרפואיים ישתפרו. בנוסף, יחפשו פתרונות חדשניים כיצד לייעל גם את הניקיון שלנו. בישראל זה חשוב במיוחד, עקב השיעורים הגבוהים יחסית של תמותה מזיהומים בבתי החולים בארץ.
דחיפה בפיתוח מערכות רפואיות לטיפול מרחוק: התפרצות מגפה חדשה בעתיד וגם הצורך הגובר בעולם המפותח לטיפול רפואי באוכלוסייה המזדקנת יחייבו זאת.
השקעה רבה יותר במחלקות הפנימיות בבתי החולים: הציבור ברחבי העולם ידרוש מוכנות רבה יותר לקראת הווירוס הבא, במידה וחס וחלילה יגיע. בישראל זה אומר בכל מקרה הגדלת מספר המיטות לנפש.
השקעה רבה במחקרים אפידמולוגים: גם כשיהיה חיסון לקורונה, האנושות תרצה כלים נוספים.
ענף התעופה לא יחזור לקדמותו: בעולם העסקי מתברר כעת שאפשר לסגור לא מעט עסקאות גם מרחוק, ותקציב הנסיעות יהיה אחד התקציבים הראשונים שיקוצצו. ומה יקרה לתיירות עולמית? אחרי ספטמבר 2001 לקח לענף התעופה כמעט שלוש שנים לחזור לרמתו המקורית. התיירות העולמית תחזור כשהאוכלוסייה ברובה תהיה מחוסנת, אך הצריבה התודעתית תקשה על חזרה לרמות המקור.
מחירי הנפט לא יחזרו לרמתם המקורית: הם נמוכים כפי שלא היו עשרות שנים, אך גם כשיתאוששו הם לא יחזרו לרמות המקור. העולם יתנייד פחות. הוא יהיה זקוק לפחות דלק למכוניות, כי יותר עובדים יעבדו מבתיהם. הוא גם יהיה זקוק לפחות דלק למטוסים.
פיזור סיכונים בתחום שרשרות האספקה של ציוד רפואי: הסקטור העסקי לא נכנס לשיקולי יתירות עולמית אך כעת הממשל האמריקאי וממשלות נוספות ירצו לבנות מפעלי ציוד ותרופות קריטיות במקומות נוספים כדי לפזר סיכונים מסוג זה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מדבר על כך באופן ברור כל הזמן. זה משחק לו לידיים כי הוא הוריד את המיסוי על חברות בצורה דרסטית כדי להחזיר את המפעלים לארה"ב. כעת כל אזרחי ארה"ב מבינים מה יכול לקרות כאשר שרשרת האספקה תלויה בגורם חיצוני (סיני או אחר) ולכן תהיה במהלך כזה תמיכה גדולה. זה יקרה גם בישראל.
חקלאות מתוצרת מקומית: ישראל כמדינה מוקפת אויבים דאגה בעבר לאספקת מזון ממקורות עצמיים. זה פסק בשנים האחרונות כשכל מה שעניין היה מחיר המוצרים. הן אצלנו והן בעולם תהיה חשיבה מחודשת בנושא.
קיימות ושמירה על הסביבה יהפכו לנושא עוד יותר חשוב: פתאום מתברר שיש משהו בדברים של רואי השחורות שטענו שאנו מביאים על עצמנו אסון עם הרס הסביבה. החדשות הרעות הן שבעולם שאחרי הקורונה לא יהיו לזה תקציבים כי יהיו דברים דחופים יותר.
ירידה בצפיפות במקומות הומי אדם: הקורונה תחלוף והאנושות תפחד מהווירוס הבא בתור. כל אזכור בעיתונות על וירוס חדש תרחיק אנשים מבתי קולנוע, מכנסים, מאולמות מופעים ומפארקים.
ירידה בביקוש למשרדים: בלית-ברירה נאלצנו לשנות הרגלי עבודה. אבל מתברר שזה לא כל כך רע. מדובר בתופעה שהועצמה ותמשיך להיות חזקה, גם בעקבות שיפור האמצעים לעבודה מהבית. חברות יזדקקו לפחות מקום פיזי, כי התכנסויות פיזיות תהיינה פחות פופולריות. זה יפגע באופן קשה בשוק הנכסים המניב. הבורסות כבר הבינו זאת ומחירי חברות הנדל"ן המניב ירדו בהתאם.
הגדלת תשתיות ונפחים להעברת תקשורת נתונים: ההשקעות בתחומים אלו כמובן יגדלו ביחד עם התלות שלנו באינטרנט.
הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"