"בית גיבור" בת"א / צילום: תמר מצפי, גלובס
מכתב לקוני שנשלח לאחרונה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב, הודיע על גניזתו של אחד מהפרויקטים המסקרנים של תל אביב - הפיכת "בית גיבור" המיושן לבית מלון משולב בדירות יוקרה, תוך הגבהת המגדל בשבע קומות. המכתב שנשלח לאדריכלית האחראית על הפרויקט, מטעם מנהל ההנדסה, ועליו חתום עו"ד ארז ספיר ממשרד עורכי הדין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', אינו חושף את הדרמה הגדולה שהתחוללה סביב העניין.
המגדל, שתיכננו האדריכלים אמנון ניב ואמנון שוורץ, הוא חלק ממתחם שכולל את בית התעשייה, בית הטקסטיל ובית גיבור שמשמש כבניין משרדים. אלה נבנו אחרי הריסת שכונת מנשייה, שקישרה את שוק הכרמל, נווה צדק ויפו, בשנות ה-70. תוכנית שדרוג המבנה, שעליה חתום אדריכל העל היהודי־אמריקאי דניאל ליבסקינד (מתכנן המוזיאון היהודי בברלין ו"מגדל החירות" על חורבות התאומים במנהטן), אושרה בוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א בחודש אוקטובר 2016. שם הפרויקט היה אמור להיות Waves (גלים).
התוכנית שאושרה הציעה להגביה את המבנה מ-17 ל-23 קומות, בהתאם למדיניות העירייה לאורך קו החוף. 11 הקומות הראשונות היו אמורות לשמש כמלון ו-11 העליונות למגורי יוקרה. בפרויקט תוכננו בסך-הכול 130 דירות ו-197 חדרי מלון. לצד הכניסה תוכנן בניין בגובה שבע קומות, שהיה אמור לכלול מסחר בקומת הקרקע וארבע קומות מלון, כשבתווך קומה ציבורית ששטחה היה אמור להיות לצרכי ציבור. השיפוץ כלל גם חיפוי חדש וחדשני לחזיתות המבנה בסגנונו הייחודי והתזזיתי של ליבסקינד.
בין יזמי הפרויקט ניתן לציין את השמאי ואיש הנדל"ן אלי יהל, רואה החשבון יצחק אורליצקי, חברת אלדן, קבוצת נתנאל גרופ וניר ויצמן, בעל השליטה ברשת מלונות בראון, שמחזיקים בכ-70% משטחי הבניין.
בשיחה שקיים "גלובס" עם עו"ד ארז ספיר, ממשרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות', שכאמור בישר לעירייה על גניזת הפרויקט, הוא מסביר כי דווקא שיתוף הפעולה עם העירייה היה מצוין, כשבתכנון הפרויקט לקחו חלק מיטב היועצים: "בסופו של דבר, הצד התכנוני דורש השקעה של כספים רבים. זה נפל על חמש חברות שחלקן לא היה שווה. הייתה הרגשה של חוסר אמון. צריך לקחת בחשבון שעוד לא הגענו לעשרות בעלי הזכויות הקטנים, בעלי חנויות ומשרדים, שכל אחד מחזיק ברבע או חצי אחוז ובונה על הדירה שיקבל. במקביל, צריך לציין שהעירייה מקדמת תוכנית לכל המתחם (הכוונה לשלושת המגדלים) שתיתן זכויות יותר גדולות מהתוכנית הזאת".
האדריכל דן דרין, לשעבר סגן ראש העיר ת"א-יפו, שותף בחכירת החניון במבנה יחד עם בנו שי, והוא גם זה שחתום על תוכנית הפיכת בית גיבור מבניין משרדים לבניין הכולל מלונאות ומגורים. התוכנית הזו אושרה ע"י הוועדה המחוזית בשנת 2011. דרין לא שבע רצון מביטול היוזמה: "אני לא צד ולא פעיל בנושא. יש לי אחוזים בחברה שיש לה עניין שם. נאמר שהשותפים הסתכסכו, אז למה לוותר? אני הייתי זה שתכנן את התב"ע. התחלתי בשנת 2002 וזה לקח כעשר שנים. תוספת הזכויות וההגבה ל-23 קומות נובעת מתוכנית המתאר העירונית. אין לי מושג למה הם ביטלו".
אלי יהל לא מתלהב להתראיין: "היה ויכוח בין הבעלים הגדולים בבניין ובגלל זה הסיפור הזה נתקע. על אף העובדה שהושקע ממון רב בפרויקט לא הצלחנו להגיע להסכמות".
יצחק אורליצקי אליו פנינו אמר כי "אני לא רוצה לחוות דעה. מספיק מרורים שבעתי עם הפרטנרים. אני הובלתי את זה. יש לך עסק עם אנשים שלא מבינים כלום. זה נשאר ככה וככה זה יהיה".