קשישים | דעה

דעה: מדינת ישראל מתנערת מהאזרחים הוותיקים

איזה פוליטיקאי רוצה להיות מזוהה עם האזרחים הוותיקים? לא שמעתי שנאבקים על המשרד לשוויון חברתי, בממשלה עם 34 תיקים

זוג קשישות ברחוב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
זוג קשישות ברחוב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

קראתי שבקרוב יכניסו את פיקוד העורף לבתי האבות. נחמד. סוף-סוף גילו אותם. הם ממהרים למות שם. הקורונה עושה בהם שמות. לא מפתיע, הכל היה צפוי, אחרי הכל זאת מדינת ההפתעות. ראש הממשלה נזכר עכשיו כי פיקוד העורף שלו מחוסר תעסוקה, אז ישלחו אותו עכשיו אליהם. אגב, למה לא את ה"מוסד", הם מצטיינים לאחרונה במשימות הומניטריות.

בכלל יפה שגילו את הזקנים, או הקשישים כפי שנוהגים לקרוא להם, יותר ויותר. יש לי חדשות בשבילכם, הם היו שם כבר קודם, הם היו שם כבר מזמן. העלייה בתוחלת החיים, המילים החגיגיות האלה, מסתירה את העובדה הפשוטה, לישראל יש אוכלוסיה מבוגרת גדולה, גדולה מאוד, למעלה ממיליון, יותר מ-10% מהאוכלוסייה, אם התהליך הזה, המבורך, ימשך יהיו פה תוך 30 שנה 16% של זקנים.

בכל מדינה מתוקנת בעולם היו מברכים, מברכים ונערכים. הרי השפע הזה שכולנו נהנינו ממנו עד לאחרונה, נוצר בזכותם של הזקנים האלה, אולי הם ראויים דווקא להערכה ולחיים של כבוד בפרק חייהם האחרון שהוא עכשיו ארוך מאוד, לפרקים 20 ו-30 שנה? אז בזמן שמדינות מתקדמות מציידות את אזרחיהם בפרישתם לגמלאות באמצעים כלכליים ובשירותים ראויים, מדינת ישראל מתנערת מהם. 25% מהזקנים שלנו הם מתחת לקו העוני, הם חוסכים את כספם לתרופות ולמזון. בקיץ לא יצננו ובחורף לא יחממו, את המזון בסופר ישקלו בזהירות, ועל מתנות לנכדיהם יוותרו. את הקצבאות שלהם המדינה לא תעדכן. בשעה שסקטורים אחרים יודעים להפגין, לדרוש ולהציק, הם מתבצרים בבתיהם או בדיור המוגן שלהם, נאנחים, לוקחים עוד תרופה ומחכים.

בכנסות האחרונות הובלתי יחד עם חברי, יצחק הרצוג ואיציק שמולי, את השדולה לאזרחים ותיקים. יחד בועדות הכנסת, במליאה, במפגשים מיוחדים, נלחמנו למען זכויותיהם. עסקתי גם ב"שינוי תודעתי", ביקשתי להשריש את השם "אזרחים ותיקים", יש בו כבוד, לניסיון, לעבודה, לבכירות של האנשים האלה. הצלחתי פה ושם, אבל לא הצלחתי למנוע סגירת סניפי בנקים וסניפי דואר, שפוגעת בהם במיוחד, לצמצם את השירותים הלא מאוישים שמביכה רבים מהם ומוליכה אותם ליאוש, וכמובן הנזק הכלכלי הקבוע והמתמשך. כל הצעות החוק שלי נדחו בזו אחר זו. "תצטרף לקואליציה", אמר לי פעם השר בנט במשיכת כתף.

אין פשוט מי שילחם למענם.

אה, כן, שכחתי את המשרד לאזרחים ותיקים. היה פעם אחד כזה, כאשר היו להם 7 חברי כנסת, עכשיו אין והמשרד נעלם. מי, ילדים,יכול לגלות לנו לאן נעלם המשרד לאזרחים ותיקים? הופס, מצאנו, הוא התחפש. קבלו את המשרד לשוויון חברתי. אז לא, שוויון חברתי כבר לא מעניין את האזרחים הותיקים, אבל איזה פוליטקאי רוצה להיות מזוהה עם האזרחים הותיקים? לא שמעתי שנאבקים על התיק הזה, בממשלה עם 34 תיקים.

במשבר הקורונה ידענו שהזקנים הם היעד המרכזי, הם "קבוצת סיכון" ויש להם "מחלות רקע". מה נעשה בדיוק להגן עליהם? כמה אמצעים הושקעו בהם? או שמישהו חשב שאם הם ילכו, אז איך שהוא הסטטיסטיקה תסתדר? הברירה הטבעית? זה נכון שהם פגיעים במיוחד, לא רק הם, גם הסביבה שלהם, מתי הייתם בבתי אבות בפעם האחרונה אם אין לכם שם קרובי משפחה? מתי שמעתם עליהם? רק כאשר הכו אותם או עשו להם מקלחות ב 3 לפנות לפנות בוקר כדי "להספיק"? ובכלל מי רוצה לעבוד שם וכמה משלמים ומי בודק, אתם זוכרים בוודאי את הוויכוח על הפיקוח בבתי האבות? אוי, שוב הגענו למשרד הבריאות.

הנגיף הזה הזכיר לנו את האנשים שגרים שם והם הרי האבות והאמהות שלנו והחברים שלנו. הם לא מספרים ולא סטטיסטיקה. הם אנשים חיים, עם עבר והווה ועם רצון לעתיד, כן לעתיד, והם דורשים את המובן מאליו, קודם כל חיים וחיים של כבוד.

בבחירות האחרונות הוצע לי, שוב, להוביל את האזרחים הוותיקים לכנסת וסירבתי. חשבתי שאין זה נכון. הויכוח בחברה הישראלית הוא לא בין - גילאי, בין זקנים לבין אחרים. יש סוגיות חשובות יותר. טעיתי. אם היו היום 4 חברי כנסת למפלגת הגמלאים אתם חושבים שראש הממשלה היה מחכה חודשיים לפני שהיה משגר את פיקוד העורף לבתי האבות?

נתראה בבחירות הבאות, ביבי. אני מבטיח.

ד"ר נחמן שי הוא פרופ׳ אורח באוניברסיטת אמורי באטלנטה, ארה"ב, מטעם ה"מכון ללימודי ישראל". הוא שימש עשר שנים כחבר כנסת והיה ראש שדולת האזרחים הותיקים. כמו כן היה דובר צה"ל.