הלבנת הון / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
במסגרת אסטרטגיית היציאה מהבידוד הלאומי, בעקבות משבר מגפת הקורונה, ראוי לבחון הקלות אפשרויות ברגולציה כדי להזרים דם חדש בעורקי הכלכלה הישראלית. אחד התחומים שבהם ניתן לפעול במהירות הוא בנושא המאבק בהלבנות הון. זאת, משום שעד כה נהגו הבנקים בגישה מחמירה מדי, לעומת מדינות אחרות, תוך גרימת נזקים לענפים שונים במשק, ובעיקר לענף הפינטק - שנראה שיש לו סיכוי לפרוח בימים שאחרי הקורונה.
לצורך כך אין צורך בתיקוני חקיקה. מה שנדרש הוא הנחיה מצד בנק ישראל (המפקח על הבנקים) כיצד נכון ליישם ולהחיל באופן סביר יותר את הכללים הקיימים למניעת הלבנות הון, בלי לפגוע בעקרונות החשובים של כללים אלה, שמטרתם מניעת הלבנות הון ומימון טרור.
מאז החלת משטר המאבק בהלבנת הון בישראל, בשנת 2000, בעקבות הכנסתה ל"רשימה השחורה", התקדמה ישראל רבות. המערכת הבנקאית הישראלית אשר הסתבכה בעבר בפרשיות הלבנת הון בעולם, נהנית כיום ממוניטין מצוינים ומשמשת כאבן שואבת להשקעות מהעולם.
הכללים הבינלאומיים וגם אלה הנוהגים בישראל מחייבים את הבנקים לנהל מדיניות מבוססת סיכון Risk Based Approach. משמעותו האמיתית של ביטוי זה היא שאין לאפשר הלבנת הון כאשר יש חשד לכך. אולם מצד שני, אין ציפייה מהבנקים לבלימה הרמטית של כל מקרי הלבנות ההון, אלא עליהם לנהל באופן מושכל ומקצועי את הסיכונים ולהקפיד יותר היכן שנדרש, אך גם פחות היכן שניתן, לפי העניין.
בשנים האחרונות, במקום לנהל את סיכוני הלבנת ההון שלהם, היו בנקים שדחו סיכונים וויתרו על לקוחות ועסקים, זאת בטענה כי הרגולציה מחייבת אותם לעשות כן. דוגמאות לכך הן - הטלת מגבלות חמורות מדי על תרומות מחו"ל למוסדות ציבור בישראל, מניעת העברת כספים לישראל מצד נישומי מס אשר הסדירו את ענייניהם במסגרת "גילוי מרצון" עם מס הכנסה, חברות פינטק שלא אפשרו להן לפתוח חשבונות בנק על אף שהיו בעלות רישיון ממשרד האוצר ונאלצו להעתיק את העסקים (במחזורי עתק) למדינות אירופיות. בכל המקרים הללו גישתו "שונאת הסיכון" של הבנק הביאה לפגיעה בעסקים ובכלכלה של ישראל.
מדובר במיליארדי שקלים שכניסתם למערכת הבנקאית נמנעה עד כה, במקרים רבים ללא הצדקה, ושהיה ושיש בכוחם לתרום להנעת גלגלי הכלכלה בעקבות משבר קורונה.
חשוב לציין כי אין בהצעה זו כדי לחשוף את הבנקים לסנקציות מחו"ל. רוב הבנקים הישראליים מחמירים יותר מעמיתיהם בחו"ל, והמערכת הבנקאית הישראלית בכללותה נהנית כיום ממוניטין מצוינים. זאת, גם בעקבות דוח ביקורת בינלאומית של ארגון FATF על ישראל משנת 2018. יתרה מזאת, בעבר הוטלו עיצומים על בנקים ישראליים, במקרים שבהם נחשדו בעצימת עיניים לתופעות חמורות של הלבנת הון, ולא בשל מדיניות ניהול הסיכונים שלהם.
יש לקרוא עתה לבנק ישראל להקים צוות מקצועי בשיתוף הרשות לאיסור הלבנת הון. זאת, כדי שיקבע מיד כללים והנחיות אשר יעניקו ביטחון רב יותר לבנקים ויאפשרו להם לנהל באופן מקצועי יותר את סיכוניהם בתחום הלבנת ההון. כך למשל ניתן להנחות את הבנקים להקל כאשר מדובר בהעברות של כספים מבנקים מפוקחים בחו"ל, או בחברות פינטק שהן בעלות רישיון ומפוקחות גם הן, או כאשר מדובר בפעולות בנקאיות אחרות, שמדווחות כבר היום לרשויות המס בארץ ובעולם (במסגרת מערכת הדיווחים ששמה CRS).
מדיניות חדשה שכזו מצד בנק ישראל תזרים כמה מיליארדי שקלים, שנחסמו עד כה, למערכת הבנקאית. היא תהיה חלק ממאמצי ההתאוששות הכלכלית בעקבות משבר קורונה, תיתן רוח גבית לבנקים לנהל סיכוניהם באופן מושכל, ותאפשר הן זרימת הון לישראל במקרים רבים יותר, והן את פריחתו המחודשת של ענף הפינטק שיש לו פוטנציאל גדול לתרומה משמעותית לכלכלה הישראלית, ונבלם כיום בשל מדיניות שמרנית ושנאת סיכון מצידם של הבנקים.
הכותב שימש בעבר כמייסד וכראש הרשות לאיסור הלבנת הון וכמשנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית); משמש כיום כיועץ בינלאומי בתחום ניהול סיכוני הלבנת הון