חייל בבית חולים שדה לחולי קורונה באיטליה / צילום: Antonio Calanni, AP
תוך חודשים ספורים מאז החלה מגפת הקורונה בישראל הגענו למעל מיליון וחצי אזרחים מובטלים בישראל, בתי ספר וגני הילדים סגורים, נמלי התעופה סגורים, עסקים קטנים וקניונים סגורים, מוסדות תרבות ואומנות סגורים, הפחד והדיכאון בקרב האוכלוסייה רק הולך ועולה. אין אור בקצה המנהרה, אף אחד לא יודע מתי זה יסתיים, אם בכלל.
ואם זה לא מספיק, ערוצי החדשות בישראל עוסקים מבוקר עד ערב במצב החולים והמתים ומביאים פרשנים שונים, חמורי סבר פחות או יותר, רופאים ושאינם רופאים, התורמים להעלאת מפלס החרדה בציבור הרחב. יתר על כן, גם הופעות תכופות במהדורות החדשות של ראש הממשלה, מנכ"ל משרד הבריאות או שר הבריאות עם הודעות על הסגר זה או אחר ותרחישי אימה אינם תורמים למפלס החרדה הלאומי.
המשק הישראלי היצרני חדל לצמוח והפך לאור המצב למושבת תרתי משמע לזמן לא ידוע. ממדינה שהחוסן הכלכלי שלה הוא מהטובים בעולם, הפכנו תוך חודשים ספורים למשק עם כלכלה שלילית שתוצאותיה יהיו הרות אסון אם לא נחזור ליצור ולתפקד.
את המלחמה בקורונה החל משרד הבריאות עם כל אגפיו ומנהליו תוך שיתוף פעולה של משרד הביטחון, המל"ל, המשרד לביטחון פנים, משרד הפנים ועוד משרדים וגופים אחרים. אולם ניכר שהמלחמה יוצאת משליטה של משרד הבריאות. זה פשוט גדול עליו, ואם לא יימצא הגוף המתאים, כלכלת ישראל תרד למצולות תוך זמן קצר.
לכן חייבים כמה שיותר מוקדם לעבור למשק לשעת חירום (מל"ח) ולתת לצה"ל או למערכת הביטחון להוביל.
בבתי החולים הציבוריים כמעט ואין חולים של שגרה. כמעט ואין ניתוחים אלקטיבים. חולים במחלות כרוניות מפחדים להגיע לביקורות במרפאות החוץ. חולים עם בעיות אקוטיות חוששים מהקורונה ולכן מפחדים להגיע לחדרי המיון ונשארים בביתם תוך סיכון עצמי גבוה. אנו מוצאים לצערנו חולים שהגיעו באיחור רב לבתי החולים תוך פגיעה ממשית בבריאותם. כבר ראינו חולי לב שסבלו מכאבי חזה וסימפטומים של התקפי לב אולם פחדו להגיע לבתי החולים בשל החשש מהקורונה. חשוב לדעת שכבר כיום ישנן מחלות רבות בישראל בהן נפטרים יותר חולים ממחלת הקורונה. לצערנו חלק לא מבוטל מחולים אלה היו יכולים להגיע בזמן לבתי החולים ולקבל טיפול מיטבי.
בהעדר חולים אמבולטורים בבתי החולים ובהעדר אופק כלכלי לבתי החולים, לא ירחק היום שבו הם יקרסו כלכלית ולא יהיה מי שיעזור. כאשר המשק יעבור למל"ח ומערכת הביטחון תוביל, הצעד הראשון יהיה להקים בתי חולים שדה (באוהלים) בתוך איצטדיונים - שפנויים כיום - ואלה יקלטו את חולי הקורונה וישחררו את בתי החולים להמשיך ולטפל בחולים ה"רגילים". לא נסבלת התופעה שכ-50% מבתי החולים עומדים כיום ריקים אך ורק כי הפעולות השיגרתיות אמבולטוריות לא מבוצעות. מי יפצה את בתי החולים שגם כך נמצאים בגרעון תקציבי אדיר?
מוטב להפעיל את הצבא, להקים בתי חולים שדה שכן מדובר במלחמה קיומית. צוותי בתי החולים שדה יורכבו מרופאים שיגויסו למילואים, יגויסו רופאים שחזרו מחו"ל שממתינים כיום להתמחות ומובטלים בבתיהם, יגויסו כ-1,500 רופאים שיצאו לפנסיה בשנים האחרונות, יגויסו חובשים צבאיים ותלמידים בשנים האחרונות בבתי הספר לרפואה.
לאור העובדה שנגיף הקורונה ימשיך להיות בישראל עוד חודשים, אסור לדחות את הטיפול בחולים ה"רגילים". הרפואה בישראל היא מהטובות בעולם ותוחלת החיים כאן גבוהה אולם אם לא נמשיך בטיפולים הרפואיים הטובים לחולים במחלות "רגילות" התחלואה והתמותה יעלו לממדים גבוהים.
המשק בישראל חייב לעבור כמה שיותר מהר למל"ח ומשרד הביטחון חייב לקחת את העניינים בידיים ולהוביל. תנו לבתי החולים לעשות את הטוב ביותר שיודעים לעשות - לרפא חולים, ותנו למערכת הביטחון לעשות את הכי טוב שיודעת לעשות - לנהל את המדינה בעת משבר. והעת הזו היא עת של משבר. כל מי שמתעלם מכך גוזר על התושבים כאן גזירה שלא נוכל לה לאורך זמן וחבל.
הכותב הוא קרדיולוג בכיר בבית חולים ציבורי ויו"ר החוג לאפידמיולוגיה ומניעת מחלות לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל