העצמאים לנתניהו: "קבל את הצעדים האופרטיביים ליציאה מהסגר"

נגד מתווה האוצר לפיצוי המגזר העסקי; בעד תוכנית האוצר ליציאה מהסגר - זוהי העמדה שמציגים היום ראשי ארגוני מאבק העצמאים לראש הממשלה בנימין נתניהו.

במכתב ששיגרו יועץ המס ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס, ועו"ד אבי חימי, ראש לשכת עורכי הדין, דורשים השניים מראש הממשלה לחשב מסלול מחדש. "מתוקף תפקידנו המקצועיים, כראש לשכת עוה"ד וכנשיא לשכת יועצי המס, לשכות מקצועיות המייצגות את הציבור ומאות אלפי עצמאים ועסקים קטנים ובינוניים הן בפן המשפטי והן בצד הפיננסי, התנגדנו נחרצות למתווה האוצר לפיצוי המגזר העסקי וראינו בו שגוי לחלוטין מבחינה מקצועית, בהיותו מתווה, שלא יאפשר למגזר העסקי להחזיר את המשק לפעילות מלאה בתום המשבר הבריאותי", כותבים ראשי הלשכות לנתניהו.

"יחד עם זאת", הם מוסיפים, "אנו פונים אליך בבקשה לקבל את הצעדים האופרטיביים ליציאה מהסגר לצורך הצלת הכלכלה, כפי שבאו לידי ביטוי בתוכנית האוצר, שהונחה על שולחנך. וזאת, מתוך תחושת אחריות ודאגה לכלכלת ישראל ויציבותה".

לדברי ראשי הלשכות, "המאבק הבריאותי הוביל למשבר כלכלי חסר תקדים. ענפים שלמים, שסגורים לחלוטין כבר שבועות, עסקים נוספים שפעילותם ירדה לאפס, למעלה ממיליון מובטלים בקרב השכירים - אלו מספרים שלא הכרנו. והמצב לא יכול להימשך! בכל משבר חייבים לערוך ניהול סיכונים וזה הזמן לצעדים אופרטיביים ליציאה מההסגר לצורך הצלת כלכלת ישראל. הסיכון המשמעותי ביותר כיום הוא קריסת המשק. העסקים הם אלה, שצריכים את מכונת ההנשמה לפני הכל, אחרת בקרוב מאוד לא יהיה את מי להנשים".

להפעיל את קטר המשק מחדש

לדברי גינדי וחימי, "חייבים לשנות כעת את סדרי העדיפויות ולמקד את המאבק בהחזרה הדרגתית של המשק לפעילות, על מנת להפעיל את קטר המשק מחדש. תהליך החזרה חייב להיות מלווה במדדי ואבני דרך בריאותיים בצורה אחראית, שתבטיח את בריאות הציבור, ומאחר ומדובר בתהליך ארוך מאוד, ומאחר והמתווה הכלכלי של האוצר כשל בתמיכה ובהצלת העסקים, שהם מנועי הצמיחה של המשק, עלינו להתחיל מייד וללא דיחוי בהחזרת המשק לפעילות".

לדברי גינדי, "הפנייה לראש ממשלת ישראל באה מתוך דאגה כנה עמוקה לעתיד הכלכלה הישראלית. בכל יום שעובר מבלי שנחזיר את המשק לעבודה, אנחנו מאבדים בדרך עוד ועוד עסקים, מה שאומר, שאנחנו מאבדים כל יום מנועי צמיחה חשובים למשק. אם חפצי חיים אנחנו, חייבים להחזיר בהקדם האפשרי את המשק לעבודה באופן מדורג עם אבני דרך לכל ענף וענף וכמובן בכפוף לעמידה במדדים בריאותיים, שאינם מסכנים את בריאות הציבור בישראל, ותוך ניהול סיכונים מושכל".

חימי מוסיף כי "החזרת המשק והכלכלה לפעילות היא המטרה העיקרית בימים אלה על מנת להציל את מאות אלפי העצמאים והעסקים בישראל. החזרה לפעילות מלאה, תוך שמירה והקפדה על הנחיות משרד הבריאות, חייבת לכלול גם את בתי המשפט, העובדים במתכונת חירום ובפעילות מינימלית מעל לחודש, ובכך לאפשר לעשרות אלפי עורכי דין לשוב לשגרת עבודה, לשרת את אזרחי ישראל ולטפל בבעיות המשפטיות השוטפות שאף הצטברו בעקבות משבר הקורונה".

דרישה להענקת פיצוי מקרן מס רכוש

במקביל למכתב זה, שיגר גם עו"ד רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העסקים הקטנים והבינוניים, מכתב לראש הממשלה בו הוא דורש, שוב, סיוע מיידי לעצמאים ובעלי עסקים קטנים, בדמות הענקת פיצוי מקרן מס רכוש על בסיס ירידה במחזור כפי שניתן לעצמאים ובעלי עסקים בעבר.

על המכתב חתומים 56 ארגונים החברים בלהב, בהם לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון, לשכת סוכני הביטוח, ההסתדרות הרפואית, איגוד המוסכים, לשכת יועצי המס, הבורסה ליהלומים, הסתדרות הרוקחים, מועצת האופטומטריסטים, לשכת המודדים המוסמכים, התאחדות קבלני חשמל ומהנדסי חשמל, איגוד שמאי ביטוח, לשכת שמאי מקרקעין, איגוד האמרגנים ומפיקי אומנויות הבמה, התאחדות בעלי אולמות, גני אירועים וקייטרינג בישראל ועוד ועוד.

כהן טוען במכתבו לרוה"מ, כי רבים מחצי מיליון העצמאים בישראל מנהלים עסקים קטנים וזעירים, כאשר על פי הנתונים המוכרים 60% מהם משתכרים עד 6,000 שקל לחודש, ו"חיים פשוטו כמשמעו - מהיד לפה - ללא נזילות כספית ומבלי שהם יכולים להרשות לעצמם שלא לעבוד ולו ליום אחד".

כעת, מסביר כהן, "הם נמצאים מול שוקת שבורה ושרויים בדאגה עמוקה אם יהיה להם עסק לחזור אליו ביום שאחרי, כשמנגד חובותיהם אך נערמים ומצטברים. בד בבד, תנאי ההלוואות והאשראי להם זכאים העצמאים לא אחת מחמירים ונוקשים ביותר, וכשעתידם לוט בערפל החלטה על לקיחת הלוואה הופכת סיכון גדול מדי".

לפי הערכות של להב ל-30% ממפוטרי החל"ת לא יהיה לאן לחזור. "מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה 300 אלף מובטלים חדשים", כותב כהן.

כהן מבקש מראש הממשלה, בין היתר, כי יורה על הענקת דמי אבטלה לעצמאים כפי שמקבלים שכירים; הענקת פיצוי לעסקים מקרן מס רכוש על בסיס ירידה במחזור, כפי שניתן לעסקים לאחר מלחמת לבנון השנייה ולאחר מבצע "צוק איתן"; החלת מדיניות קיזוז הפסדים; ואיחוד שנות המס של שנת 2019 ושנת 2020 יחד, כדי להציל את העסקים מקריסה.

גלו איך ההתנהגות שלכם תשפיע על התפשטות המגפה

 סימולטור הקורונה של גלובס / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס